ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חנה כהן נגד המוסד לביטוח לאומי :

27 אפריל 2017
לפני: כבוד ה שופט מוסטפא קאסם

התובעת
חנה כהן
ע"י ב"כ: עו"ד מאזן עילוטי

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ס. זועבי בסול

פסק דין

1. התובעת הגישה שתי תביעות כנגד הנתבע וזאת בעקבות שתי החלטות שניתנו בעניינה בקשר לתביעה לקבלת גמלת סיעוד.
במסגרת הליך מס' 46528-01-17 ( להלן: "ההליך הראשון"), טענה התובעת כי החלטת הנתבע מיום 15.6.16, שלא לערוך לה בדיקת הערכת תלות חדשה בעקבות מסמכים שונים שהגישה, דינה להתבטל.
במסגרת הליך מס' 48707-01-17 (להלן: "ההליך השני"), טענה התובעת כי בהערכת התלות שנערכה לה ביום 16.9.16, נפלו בה מס' פגמים המצדיקים את התערבות בית הדין.

2. הנתבע הגיש כתבי הגנה בשני ההליכים בהם טען , בין היתר, כי יש לדחות את טענות התובעת ו שיש להותיר את החלטות פקיד התביעות על כנן.

3. ביום 15.3.17, התקיים דיון, שבעקבותיו הודיע הנתבע כי לפנים משורת הוא יזמן את התובעת לבדיקת הערכת תלות חדשה.
עוד הוסיף הנתבע וציין, כי ככל שיתברר כי קיימת ירידה בתפקוד אשר מזכה את התובעת בגמלה, הנתבע יערוך התייעצות פנימית שלפיה יוחלט לגבי התקופה הרטרואקטיבית.
עוד ציין הנתבע, כי העובדה שהסעד המבוקש בתביעה הוא זימון התובעת להערכת תלות, התייתר הדיון בתביעה ולכן יש למחוק אותה ללא צו להוצאות.

4. בעקבות הודעת הנתבע, הגישה התובעת הודעה בה הביעה את הסכמתה לאמור בהודעת הנתבע, כאשר בית הדין נתבקש לתת להודעה זו תוקף של פסק דין ובכך לייתר את הדיון בהליך הראשון.
באשר להליך השני, התובעת ביקשה שיינתן פסק דין לגופו של עניין על סמך הטיעונים שהועלו בכתבי הטענות וזאת משלדידה נפלו טעויות בהערכת התלות שנערכה לתובעת.

דיון והכרעה

5. מעיון בכתב התביעה במסגרת ההליך השני, עולה כי התובעת העלתה מספר טענות באשר לקביעות שבהערכת התלות מיום 16.9.15.
כנגד הערכת תלות זו, הוגש ערר.
ועדת ערר לעניין מצב תפקודי התכנסה בעניינה של התובעת ביום 24.1.16 , בחנה את טענות התובעת בהיעדרה, משהתובעת לא הופיעה בפני הוועדה, וקבעה כי הערכת התלות תואמת את המידע שהציגה והדגימה התובעת בביקור הבית.
אי לכך, הוועדה החליטה לדחות את הערר.

6. במסגרת כתב התביעה, התובעת העלתה מספר טענות בכל אחד ואחד מהעניינים שלהלן:
באשר לניידות, התובעת הפנתה להערכת תלות קודמת משנת 2009 וטענה כי השוואה בין הערכה זו לבין הערכה שבוצעה ביום 16.9.15, מעידה כי מדובר בשתי בדיקות שנערכו לשני בני אדם שונים , שכן הערכת התלות האחרונה אינה תואמת את החומר הרפואי ואת הערכת התלות משנת 2009 שבוצעה על ידי אחות אחרת.
באשר לכיפופים , התובעת הפנתה להערכת תלות משנת 2009, שם נקבע כי התובעת מוגבלת מבחינת כיפוף גב ורגליים ובהרמת ידיים לצדדים ולאחורי הגב. לכן, לא ברור כיצד בהערכת התלות האחרונה, נקבע כי בכיפוף הגב התובעת מגיעה עד לכפות הרגליים.
באשר לתנועות גפיים עליונות, התובעת טענה כי בהערכת התלות האחרונה צוין כי התובעת מרימה ידיים עד הראש ומעבר לגב הידיים חופשיות, בעוד שבהערכת התלות הקודמת שבוצעה לתובעת, צוין כי היא כאמור מוגבלת בהרמת ידיה לצדדים ולאחורי הגב וכי בישיבה היא מצליחה להרים קלות את כפות רגליה מהרצפה.
באשר לתנועות עדינות-אחיזה ותפיסה , בהערכת התלות האחרונה צוין כי מדובר בממצאים תקינים בעוד שבהערכת התלות משנת 2009 צוין: כוח גס, מוטוריקה עדינה ואחיזה ביד ימין פגועה ביד שמאל תקינה".
באשר לתנועות גפיים תחתונות, בהערכת התלות האחרונה צוין:
"מרימה שתי רגליים עד אמצע השוק ".
בעוד שבהערכת התלות הקודמת צוין: "בישיבה מצליחה להרים קלות את כפות רגליה מהרצפה".
לטענת התובעת, מדובר בקביעות שסותרות את בדיקותיה בבית החולים "העמק", שם צוין כי : "ברך ימין פגועה מאוד".
באשר להלבשה, התובעת דיווחה שהיא מתקשה בהחלפת בגדיה ולכן, שהיא נאלצת לישון בבגדי היום.
במסגרת הערכת התלות, התובעת לא נתבקשה להדגים לבישת או פשיטת בגדים מפלג גוף תחתון, כך שמדובר בהערכת תלות חסרה.
באשר לרחצה, התובעת דיווחה בפני האחות כי היא החליקה תוך כדי המקלחת ונותרה על הרצפה משך שעות , בעוד שבהערכת התלות צוין כי התובעת זקוקה לסיוע מועט תוך התעלמות מיתר ההגבלות של התובעת.
באשר לאכילה ושתייה, התובעת טענה כי אינה יכולה לבשל בעצמה וכי היא זקוקה לעזרה של אחרים , גם לצורך חימום אוכל.
באשר לשימוש בשירותים וטיפול בהפרשות, התובעת טענה כי היא סובלת מבריחת שתן ומשתמשת בבדים וכי היא מחליפה בעצמה 3 פעמים ביום בעוד שבהערכת התלות צוין כי התובעת עצמאית.

7. לאחר שבחנתי את טענות התובעת, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת פקיד התביעות.
בהקשר זה יש לציין כי החלטתו התבססה בין היתר על הערכת התלות שכנגדה הוגש ערר שנדחה.
כמו כן, לא מצאתי מקום להתערבות בית הדין מהנימוקים שלהלן:
א. חרף טענותיה של התובעת כפי שפורטו לעיל, מעיון בתיאור והתרשמות המעריך, עולה כי לתובעת נערכה בדיקה מקיפה, במסגרתה היא קמה מישיבה על הספה למצב של עמידה , החזיקה מקל והלכה בבית ובחזרה התיישבה על הספה.
עוד עולה מהערכת התלות, כי התובעת הלכה לחדר שינה שם בחרה בגדים, התיישבה על המיטה , לבשה חולצה, פשטה פוך, לבשה גרביים לאחר שהתכופפה עד כפות הרגליים , הרימה רגל על השולחן, התכופפה בצורה טובה ויעילה ללא מאמץ.
ב. התובעת ציינה כי היא אוכלת ושותה בעצמה, לבקשת המעריכה, התובעת הלכה למטבח, הפעילה מיקרוגל והעבירה צלחת של אוכל מבושל לשולחן בצורה טובה.
באשר לרחצה, לבקשת הנבדקת, התובעת הלכה לכיור שבמקלחת, שם נשענה על הכיור עם המרפקים , רחצה ידיים בצורה טובה ויעילה וניגבה עם מגבת.
המעריכה ציינה שעפ"י ההדגמה היא התרשמה שמדובר בתנועות חופשיות שמגיעות עם הידיים עד כפות הרגליים ולכן הגיעה למסקנה כי התובעת מתרחצת בעצמה אם כי היא זקוקה להשגחה של הבת בשל חשש מנפילות בשל הכאבים ברגליים ולכן המעריכה קבעה כי התובעת זקוקה לסיוע מועט.
באשר לשימוש בשירותים וטיפול בהפרשות, המעריכה ציינה כי התובעת שולטת בסוגרים ביום ובלילה, הולכת בעצמה לשירותים ומסתדרת בטיפול אישי. ולכן, התובעת עצמאית.
לאחר שבחנה המעריכה את תפקודה של התובעת קבעה כי אין עדות לירידה קוגניטיבית.

8. בטרם נעילה, יש לשוב ולציין כי לתובעת היו טענות כנגד הערכת התלות שבוצעה ולכן היא הגישה ערר.
ועדת הערר לעניין מצב תפקודי מיום 24.1.16, לא מצאה כי נפל פגם בהערכת התלות המצדיק את התערבותה.
לפיכך ומשהחלטת פקיד התביעות מתיישבת עם הערכת התלות והחלטת ועדת הערר, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטתו.
יחד עם זאת, בשים לב להודעת הנתבע מיום 26.3.17, אשר ממנה עולה שככל שיתברר במסגרת הערכת התלות החדשה כי קיימת ירידה בתפקוד אשר מזכה את התובעת בגמלה, הנתבע ישקול לאחר שיערוך התייעצות פנימית, אם יש מקום להתייחס לתקופה הרטרואקטיבית.

סיכום

9. אי לכך, ניתן בזה תוקף של פסק דין להודעת הנתבע מיום 26.3.17 וזאת בהתייחס כאמור לשני ההליכים נשוא פסק דין זה.

10. מאחר והתובעת מיוצגת על ידי עו"ד מטעם הלשכה לסיוע המשפטי, אין צו להוצאות.

ניתן היום, א' אייר תשע"ז, (27 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: חנה כהן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: