ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קש חתמים בינלאומיים סוכנות... נגד אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת יפעת אונגר ביטון

תובעת

קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי (2010) בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד פדר חנן

נגד

נתבעת

אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ

ב"כ עוה"ד עו"ד מיטל רובין

פסק דין

ביום 10.5.15, הגיעה משאית המבוטחת ע"י התובעת לאתר בנייה בעפולה לצורך העמסת עפר אל המשאית.

אין מחלוקת, כי תוך כדי פעולות העמסת העפר, קרסה ערימת עפר גבוהה והמשאית נפגעה כתוצאה מכך.

על פי דו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה, המשאית ניזוקה בחזיתה וגובה הנזק כ-93,000 ₪, התובעת הגישה תביעתה ע"ס 64,902 ₪.

התובעת טענה בתביעתה, כי האחריות לגרימת הנזק רובצת על הנתבעת בהיותה משהיתה בעלים או המחזיקה או המשתמשת בטרקטור יעה, אשר ביצע את העמסת העפר אל המשאית, באופן שהביא לקריסת ערימת העפר.

הנתבעת מתכחשת לאחריות, ולשיטתה נהג המשאית העמיד את המשאית באופן שהתקרב ללא רשות לאזור מערום העפר.

במהלך הדיון, נטען ע"י הנתבעת כי הכוונה בכך היא שנהג המשאית העמיד את המשאית כך שחלקה הקדמי מופנה אל מערום העפר ולא באופן הפוך. משכך, נטען, כי נהג המשאית הסתכן מרצון כיון שהיה מודע לאפשרות הקריסה של מערום העפר.

העידו בפניי נהג המשאית מטעמה של התובעת ונהג הטרקטור מטעם הנתבעת. שניהם אישרו את התמונה שהציגה הנתבעת, בה ניתן להבחין כי המשאית חונה בצמוד למערום העפר, כאשר הקבינה של המשאית מופנה אל המערום תחת שהמיכל עליו מועמס העפר יופנה אל המערום. הן נהג המשאית והן נהג הטרקטור, אישרו כי הטרקטור קירב את הכף (היעה) אל החלק התחתון של המערום, ומשם אסף את העפר, שהוא נוסע לאחר מכן לאחור, מסובב את הכף לכיוון המיכל ושופך את העפר לתוך המיכל.

אין חולק כי הטרקטור לא עשה כן, במקום שבו חזית המשאית היתה צמודה אל המערום, אלא פעל מצד המשאית.

העדים מסרו גרסאות הפוכות ביחס לשאלה אם ניתנה לנהג המשאית אזהרה כי עליו לשנות את פוזיציה המשאית, כך שהמיכל יופנה למערום ולא להיפך. נהג הטרקטור העיד, כי ביקש את נהג המשאית להפוך את כיוון המשאית והאחרון סירב. עוד העיד, שלא ידוע לו אם נציגים אחרים כלשהם של הנתבעת דרשו מנהג המשאית לסובב את המשאית, והוא עצמו לא פנה אליהם על מנת שידרשו ממנו לעשות כן.

לעומתו, נהג המשאית טען בעדותו שאיש לא ביקש ממנו להזיז את המשאית ולהפנות את המיכל אל המערום. יתר על כן, הוא שלל כי הנהג אשר התייצב מטעמה של הנתבעת לדיון הוא הנהג שהפעיל את הטרקטור במועד האירוע. ועוד הוסיף, שכל המשאיות שהמתינו להעמסה חנו באותו אופן.

יש לציין, כי התייחסתי לטענה שנהג המשאית קיבל התראה רק משום שנהג הטרקטור הזהיר את נהג המשאית: "אבל לפני זה, אמרתי לו בכל רגע החומר יתמוטט, אל תעמוד עם הפנים", למרות שטענה זו נטענה לראשונה מפיו מבלי שהדברים צוינו בכתב ההגנה.

לאחר ששקלתי את העדויות, מצאתי לקבל את התביעה במלואה. אני סבורה כי עדותו של נהג המשאית היתה עקבית וקוהרנטית לנטען בכתב התביעה. לא מצאתי בראיות עדות לכך שנהג המשאית צריך היה לצפות, במקרה זה, את קריסת מערום העפר. לעניין זה, העיד:
"ש. פעם ראשונה אתה נתקל בערימת חול שנופל?
ת. כל הזמן לא העמסתי אדמה בכמות כזו, כל הזמן העמסנו את החומר הנברר שלא נופל ככה. זו פעם ראשונה שאני נתקל בגושים גדולים יותר.
ש. אז אתה אומר שלא חשבת שיקרה דבר כזה?
ת. קודם כל, כל המשאיות עמדו ככה, למה שזה יקרה לי ספציפית? כי כולם עמדו ככה אותו דבר, אני לא הראשון שהעמסתי, מעמיסים כל היום וכל השבוע".
(עמ'2 לפרו' ש' 26-31).

מן הצד השני, עדות נהג הטרקטור בדבר אמירתו לנהג המשאית כי יהפוך את האופן שבו המשאית עומדת ביחס למערום, נשמעה כאמור לראשונה ולא נטענה קודם לכן. אותו נהג העיד, באופן תמוה, כי עם התרחשות האירוע לא דיווח לאיש דבר, אלא רק בסוף יום העבודה הזכיר את הדבר בפני מנהל העבודה. עדות זו אמינה בעיניי. אף העובדה שלא נערך כל בירור או תיעוד לדברים, איננה מתיישבת עם ההיגיון וניסיון החיים בחברה העוסקת בהעמסת משאיות, וסביר כי כל אירוע חריג ידווח ויתועד.

גם אם הייתי מאמינה לנהג הטרקטור כי התריע בפני נהג המשאית שהמערום צפוי להתמוטט, לא ברור מדוע המשיך האחרון את העמסת החול באופן שאסף את העפר מתחתית המערום, כשהוא מודע לאפשרות ההתמוטטות, ולא הפסיק את עבודתו. בנקל ניתן היה להודיע לנהג המשאית על הפסקת העבודה בשל הסיכון הכרוך בה אם לא יסובב את המשאית. כמו כן, ניתן היה לפנות לממונים על נהג הטרקטור, כגון מנהל העבודה ולדרוש שיפנו אל נהג המשאית ויאלצו אותו לסובב אותה בטרם ימשיך בעבודה.

סעיף 5 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] קובע:
"(א) בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו".

כפי שהבהרתי לעיל, אינני מאמינה לנהג הטרקטור שהעמיד את נהג המשאית על הסכנה, ונתתי אמון בגרסת נהג המשאית כי לא צפה את קרות האירוע כיון שאיננו מורגל בהעמסת עפר מן הסוג שהועמס במועד הרלבנטי.

בנסיבות אלה, הגנת סעיף 5 הנ"ל לא יכולה לעמוד לנתבעת, אשר לא עמדה בנטל להוכיח את הידיעה בדבר הסיכון הצפוי.

הנתבעת ידעה את הסכנות הצפויות בהמשך העבודה, והיה עליה להימנע מלהמשיך בעבודה במצב שבו קיים סיכון לגרימת נזק למשאית.

נוכח האמור, התביעה מתקבלת במלואה.
אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 64,902 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל, הוצאות העד כפי שנפסקו, אגרת בימ"ש כפי ששולמה, וכן שכ"ט עו"ד בסך של 8,500 ₪.
המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קש חתמים בינלאומיים סוכנות לביטוח כללי בע"מ
נתבע: אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ
שופט :
עורכי דין: