ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו יוסיפוב נגד שמעונה פרץ :

לפני כבוד ה רשמת נועה גרוסמן

המבקש
אליהו יוסיפוב
על ידי עו"ד שרלי פז

נגד

המשיבים
1. שמעונה פרץ
על ידי עו"ד זילברברג
2. אליהו בן משיח

החלטה

עניינה של הבקשה:

התובענה הנוכחית עניינה אישור פסק בורר.
השאלה המצריכה הכרעה במסגרת הנוכחית היא האם אכן מדובר בפסק בורר כטענת המבקש או כהסכם ראשוני שאינו עולה כדי פסק בוררות, כטענת המשיבה שמעונה פרץ. המשיב 2 לא הגיש עמדה בתיק זה ולפיכך יקראו הצדדים הרלבנטיים בהתאמה "המבקש" ו/או "יוסיפוב" ו "המשיבה" ו/או "פרץ".

רקע:
בין המבקש יוסיפוב לבין עמיאל בן משיח המנוח (להלן: "המנוח") התגלעה מחלוקת כספית ובעקבותיה ניתן פסק דין של בית דין צדק לממונות ביום כ"ו באדר א' תשנ"ז 5.3.97 לפיו חייב יוסיפוב למנוח סך של 259,300 דולר ארה"ב. פסק דין זה אושר כפסק בורר בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 13.4.1997. מכוחו נרשם ביום 16.4.1997 צו עיקול על דירת המגורים של המבקש יוסיפוב.

בחלוף השנים, התקשר המבקש לעסקת רכישה עם צד ג' למכר הדירה.
מאחר ולא ניתן היה לרשום את זכויות הרוכש על הדירה, לאור העיקול שרבץ עליה לטובת המנוח, פנה המבקש בתביעה לביטול עיקולים לבית הדין צדק בבני ברק, זאת ביום ה' בתמוז תשע"ד 3.7.2014.
הדיון התקיים ביום כ"ה בתמוז תשע"ד 23.7.2014 ובסיומו, נערך המסמך שאישורו כפסק בורר מתבקש כאן.
יצוין כי ההליכים בבית דין צדק לא הסתיימו עם חתימת המסמך הנוכחי ובעקבות השנים התקיימו שם דיונים נוספים.
נתון זה גם הובא לפני בית המשפט המחוזי אליו הוגשה בקשה לביטול העיקולים במסגרת ת.א. 59887-02-15 בבית משפט זה.

המסמך שאישורו נתבקש :

המסמך הרלבנטי שאישורו כפסק בורר מתבקש כאן, הינו מסמך הנושא בכותרתו את המילה "הסכם". המסמך נערך בבית הדין צדק בני ברק, ברשות הרב קרליץ בתאריך הנקוב בו, כ"ה תמוז תשע"ד בתיק 8952 שם.
המסמך הוא בן ארבעה סעיפים. מפורטים בו הצהרו תיה של פרץ והתחייבויותיו של יוסיפוב כלפי בית הדין הרבני. המסמך מכיל עוד את הצהרתו והתחייבותו של אלי בן משיח המשיב 2.
המסמך חתום על ידי יוסיפוב, פרץ , ובן משיח.
בסיומו של המסמך ציינו שלושת הדיינים שהמסמך נערך לפניהם כדלקמן:

"הכל נעשה בפנינו ואנו נותנים לזה תוקף של פסק דין לאחר שחתמו על שטר הבוררות באנו על החתום היום כ"ה תמוז תשע"ד
אברהם יצחק הכהן רובין – שלמה גוטפריד – יעקב אברהם כהן"

טענות המשיבה
טענותיה של גב' פרץ :

פרץ טוענת, כי המסמך נשוא בקשה זו אינו פסק בורר. הדיינים שחתמו על המסמך עצמו המשיכו בדיון בין הצדדים, ולפיכך לא ראו את המסמך כפסק בוררים המסיים את המחלוקת בין הצדדים.
התיק 8952 עדיין תלוי ועומד בבית הדין של הרב קרליץ ולכן אין המדובר בפסק דין שאפשר לאשרו.
עוד טוענת פרץ, כי המסמך מהווה הסכם כנקוב בכותרתו ולא פסק דין בפועל וכי במסמך אין הוראה אופרטיבית ברת אכיפה. מכאן גרסתה כי מדובר בהצהרת כוונות של הצדדים ולא בפסק דין תקף.
לפרץ היו טענות נוספות, צורניות, כי המסמך המודפס אינו המסמך המקורי שנערך בכתב יד.

טענות המבקש
טענותיו של יוס יפוב:
יוסיפוב טען כי המסמך מהווה פסק דין שכן שלושת הדיינים חתמו עליו ואין לראות בו הסכם.
שלא כטענת המשיבה, סבור המבקש כי בפסק הדין יש סעד אופרטיבי המטיל על יורשיו של המנוח חיוב להסיר את העיקולים שהוטלו בשעתו על ידי פסק הבורר הקודם משנת 1997.

המבקש גורס כי מאחר והעיקולים הוטלו על ידי בית המשפט שאישר את פסק הבורר הקודם, אין בית הדין יכול לתת החלטה אופרטיבית להסרתו של אותו עיקול. אולם, בית הדין יכול לצוות על היורשים להסיר את העיקול וזה מה שנעשה בפסק הדין הנוכחי שאישורו מתבקש כאן.

המבקש מוסיף כי הסוגיה המהותית שנפתרה בפסק הבוררות כי כל עוד לא יתגלו בעתיד ראיות חדשות, המבקש אינו חייב עוד כספים למנוח.
לעניין המשך ההליכים, טוען המבקש כי נכון להיום, לא מתקיים שום הליך שכן ההליכים הקודמים בין הצדדים הן בבית המשפט המחוזי והן בבית דין צדק, הסתיימו.
גם אם מדובר בארבעה יורשים וההליך הסתיים רק כנגד שלושה מהם, הין בכך כדי לגרוע מנפקות פסקי הדין שניתנו ביחס ליורשים שהיו צד להליך.
במישור הצורני, צרף המבקש לא רק את המסמך המודפס אלא גם את המסמך המקורי שנכתב בכתב יד ובזאת יצא ידי חובתו ולו במישור זה .

הכרעה :

האם המסמך מהווה פסק בורר ?

יש חוסר התאמה בין כותרת המסמך הנקראת "הסכם" לבין החתימה המאשרת את ההסכמה כפסק דין.
על פי נוסח המסמך, עסקינן בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין לאור הסכמת הצדדים.

בסעיף א' להסכם שקיבל תוקף של פסק דין, מופיעה עמדת המשיבה, ומולו בסעיף ב', עמדת המבקש, כדלקמן:
"א - הגב' שמעונה פרץ ת.ז. XXXXXX843 הצהירה בפני ביה"ד שהיא נוטה להאמין למר אליהו יוסי פוב ת.ז. XXXX951/8 שאינו חייב כספים לאביה, ולכן היא מוכנה (בהסכמת בעלה) להסיר את העיקול על הדירה ברח' הגפן 7 גני תקווה גוש 6720 חלקה 268 תת-חלקה 4. שהיה לטובת אביה עמיאל בן משיח. כל זאת בתנאי שהאמור להלן בסעיף ב'
ב - מר אליהו יוסיפוב התחייב בפני בית הדין שבמקרה שיתברר בעתיד בערכאה כל שהיא או בעדים וכדו' שהוא היה חייב כספים לאביה הנ"ל – הוא ישלם לגב' פרץ ולאחיה אלי בן משיח את חלקם.
כמו כן הצהיר מר יוסיפוב שהוא חייב בנוסף לכך 26,000 ₪ לכל האחים במילים (עשרים ושש אלף שקלים חדשים)".

מנוסח זה, מתבלטת הסכמה האופרטיבית של המשיבה להסיר את העיקול שרבץ על הדירה הרלבנטית שהיה לטובת אביה המנוח. אכן, בעקבות הסכמה זו, ועוד קודם להגשת המסמך לאישור פסק בורר, בבית משפט זה, כבר הוסר העיקול מעל הדירה.
עוד מופיעה במסמך הסכמתו של יוסיפוב לשלם לכל יורש 26,000 ש"ח לפירעון חוב העבר למנוח.

אינני מוצאת במסמך הכרעה הסותמת באופן מוחלט את הגולל, על הסכסוך הכספי בין יוסיפוב לבין המנוח. יש שם הצהרה של פרץ כי היא נוטה להאמין ליוסי פוב כי פרע את מלוא החוב לאביה המנוח, הצהרה ממנה חזרה בהמשך הדיונים. עוד מופיעה שם הצהרה של יוסיפוב הפותחת פתח להתדיינות עתידית במידה ויתברר בהמשך כי קיים חוב כספי.

הסעד האופרטיבי שיוסופוב ביק לקבל מפרץ במסגרת המסמך דנן, הוא הסעד של ביטול עיקול. מבוקשו ניתן לו שם ובוצע לאלתר. מנגד, הסכים יוסופוב לשלם לכל יורש 26,000 ₪ ואף זה הוא סעד אופרטיבי שניתן באותו מסמך.

מעבר לכך, אין במסמך סעדים אופרטיביים אחרים.

נראה כי מסמך זה מהווה החלטת ביניים של בית הדין ולא החלטה שסיימה את ההתדיינות בין הצדדים באופן מלא. ראינו כי ההתדיינות המשיכה וכפי שיוסיפוב עצמו צרף מסמך לפיו ביום כ"ה אדר תשע"ז במסגרת אותו התיק 8952 בבית דין צדק של הרב קרליץ, ניתן פסק דין ממצה יותר במערכת היחסים בין הצדדים.

אומנם, אינני מקבלת את טענתה של פרץ כי המסמך שאישורו התבקש כאן, אינו החלטה שיפוטית אלא הסכם בין הצדדים.
מדובר בהסכם שקיבל תוקף שיפוטי על ידי חתימות הדיינים בשוליו.
יחד עם זאת, אני סבורה כי הסכמה זו אינה מהווה פסק דין בוררות המסיים את הסכסוך בין הצדדים באופן מוחלט אלא הסכמת ביניים שקיבלה תוקף של החלטה, המהווה חלק מהליך שיפוטי ממושך יותר בין הצדדים.
הראיה שהמבקש עצמו הגיש מסמך מאוחר יותר פסק דין (ביניים) מיום כ"ה אדר תשע"ז, 23.3.17, שניתן כשלוש שנים לאחר תאריך המסמך הנוכחי.
אני קובעת, כי אין המדובר בפסק בורר בר אישור בבית משפט זה, אלא בהחלטת ביניים גרידא.
במישור זה מתקבלת עמדתה של המשיבה גב' פרץ.

ברצות המבקש, ובמידה שהוא אוחז בידו פסק סופי שניתן מאוחר יותר, רשאי לנקוט בהליכים נפרדים לצורך אישורו כפסק בורר.

סיכום :
עמדת המשיבה מתקבלת בזה. אני קובעת כי המסמך שהוגש לאישור אינו מהווה פסק בורר.
אני מחייבת את המבקש בהוצאות הדיון בבקשה הנוכחית בסך של 3,000 ₪.

ניתנה היום בשבתי כרשמת , א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אליהו יוסיפוב
נתבע: שמעונה פרץ
שופט :
עורכי דין: