ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.ע.ג.ן נגד עירית תל-אביב-יפו :

לפני כבוד ה שופטת עמיתה יהודית שטופמן

עותרים

  1. מ.ע.ג.ן - יעוץ וניהול נכסים בע"מ
  2. נילי וינברג ת.ז XXXXXX392
  3. מ.ו. השקעות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד ד"ר וינברג ואח'

נגד

משיבים

עירית תל-אביב-יפו
ע"י ב"כ עו"ד הראלה אברהם אוזן ואח'

בית המשפט לעניינים מינהליים רש אי, איפא, למחוק עתירה או לדחותה, כולה או מקצתה, על הסף עם קבלת העתירה לעיונו, או בשלב הדיון המקדמי. אפשרות זו ניתנת לבית המשפט על מנת למנוע התדיינויות שאין בהם ממש.

החלטה

א. העותרות – המבקשות (להלן:" "העותרות") הגישו עתירה מינהלית בה עתרו להורות למשיבה, עיריית תל אביב "להכליל בחישוב זכויות הבנייה המוקנות לעותרות במקרקעין אשר בבעלותן......שטח מקרקעין בגודל של כ-1001 מ"ר, ולהורות כי לא חלה כל הפקעה במקרקעין" בקיצור נמרץ יאמר כי המדובר בבניין הנמצא ברחוב נחמני 64 בתל אביב, הידוע כחלקה 118 בגוש 6941 , אשר לטענת המשיבה חלק משטח המגרש שעליו בנוי, משמש כדרך מזה עשרות בשנים. לטענת העותרות שטח זה מצוי בבעלותן, ומשכך על המשיבה לחשב את זכויות הבנייה של העותרות במקרקעין וניוד הזכויות, תוך הכללת השטח אשר לטענת המשיבה, כאמור, משמש כדרך- מדרכה, מזה שנים רבות.

העתירה הוגשה עוד ביום 2.12.2015 ומיום הגשתה נוהלו שני דיונים, וכן הוגשו, ע"י העותרות בקשות שהוכרעו כדין.

ביום 4.6.2016 התקיים דיון מקדמי בעתירה, ולבקשת העותרות הותר להם להגיש כתב תשובה לתגובתה של המשיבה. ביום 15.11.2016 התקיים דיון נוסף בעתירה, אשר בסיומו הוחלט על הגשת סיכומים על ידי הצדדים.

ב. בכתבי הטענות שהוגשו פירטו הצדדים את טענותיהם בהרחבה.
לאחר הדיון שהתקיים ביום 15.11.2016, הגישו העותרות בקשה להגשת ראיות נוספות ולחקירת עדה. בקשה זו הוכרעה כפי שהוכרעה.
ביום 2.3.2016 הגישו העותרות בקשה לפסילתי מלישב בדין, והחלטה זו עניינה בקשת הפסילה.
בבקשתן, המחזיקה כעשרה עמודים, חזרו העותרות על טענותיהן שבעתירה, תוך הוספת נימוקים וטענות.
לטענת העותרות התקיימו שני דיונים קצרים אשר "לא מיצו כלל את טענות העותרות באשר לסוגיית שטח המגרש שיש להחשיב במסגרת תחשיב זכויות הבנייה המנוידות". (סעיף 15 לבקשה עמ' 4).
לטענת העותרות לא ניתן היה בשני הדיונים הקצרים שהתנהלו בבית המשפט לדון במסכת הטענות המשפטיות של הצדדים.
לטענת העותרות דעתי "ננעלה" כבר בשלב זה, ומשכך לא התקיים "דיון רציני ואמיתי" בטענות הצדדים (סעיף 17 לבקשה).
עוד טוענות העותרות כי הצעתי לב"כ העותרות לבדוק היטב את טענות המשיבה, ולטענת העותרות אף הצעתי להן למחוק את העתירה.

ג. לטענת העותרות קם במקרה זה "חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט" כאמור בסעיף 77 א (א') לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד – 1984. והתבטאויותי כמו גם "הפניית התיק לסיכומים בשלב כה מקדמי" (סעיף 24 לבקשה) , מלמדים על קיום נסיבות היוצרות, כאמור, חשש ממשי למשוא פנים.
לדעת העותרות עליי לפסול את עצמי בשל דיעה קדומה, בהעדר אובייקטיביות או "פתיחות לשכנוע" כמו גם "נעילת דעת", כולם עקרונות שגובשו בפסיקה בגינם על שופט לשקול פסילה מלישב בדין.

לדעת העותרות ננעלה דעתי, וכבר גיבשתי דעתי בסוגיות העובדתיות וה משפטיות שבין הצדדים בטרם הכרעה.
עוד טוענות העותרות כי במהלך הדיון התקבלו או טומטית כל טענות המשיבה, בלא שנבחנו הדברים ובלא שנבדקו הראיות, כמו גם המסמכים שנלוו לכתבי הטענות.

לדעת העותרות נבצר ממני לבחון את הסו גיה העומדת בפניי "בלב פתוח ובנפש חפצה," מאחר שהלכתי שבי אחר טענות המשיבה, וזאת בלא לבחון , כאמור, את הטענות המשפטיות והמסכת העובדתית הענפה שהוצגה על ידי העותרות.

המשיבה המציאה את תגובתה לבקשה לפסילה ומתנגדת לבקשה מהטעמים שפורטו בתגובתה. לדעת המשיבה אין כל ממש בטענות העותרות, ההליך התנהל באופן מקיף וממצא ולא באופן חפוז ונמהר, כטענת העותרות ואין כל מקום לבקשת הפסילה.

ד. סבורה אני כי דין הבקשה לפסילתי מלישב בדין להידחות.
לא מקובלות עליי, כלל ועיקר , טענות העותרות לפיהן התנהל דיון מהיר , נמהר ובלתי ממצה.
ההיפך הוא הנכון, התקיימו שני דיונים בעתירה, סך הכל נכתבו כעשרה עמודי פרוטוקול, העותרות ביקשו להגיש תשובה לתגובת המשיבה, והדבר הותר לה ן למרות שאין הוראת דין המחייבת זאת.

נראה כי לעותרות ניתנה מלוא ההזדמנות להעלות את כל טענותיהן במהלך הדיון.
גם הפניית התיק לסיכומים נועדה, כמובן, לאפשר לכל אחד מהצדדים להעלות שוב, ובצורה מסודרת ומאורגנת את מלוא טענותיו.

עוד לא מקובלת עליי לחלוטין עמדת העותרות לפיהן העדפתי במהלך הדיון את טיע וני המשיבה "הלכתי שבי אחריהם" ומנגד, גיליתי זלזול בטענותיהן שלהן. טענה זו איננה הוגנת, שלא לומר מקוממת.
נראה לי כי ההליך שהתקיים בבית המשפט היה הליך ראוי, נכון והוגן, וצר לי שהעותרות מצאו לטעון אחרת.

בית המשפט לעניינים מינהליים רש אי, איפא, למחוק עתירה או לדחותה, כולה או מקצתה, על הסף עם קבלת העתירה לעיונו, או בשלב הדיון המקדמי. אפשרות זו ניתנת לבית המשפט על מנת למנוע התדיינויות שאין בהם ממש.
תקנה 8 לתקנות בית המשפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א-2000, קובעת כדלהלן:
"8. בדיון מוקדם רשאי בית המשפט –
(1) לתת כל הוראה שרשאי הוא לתת לפי תקנה 7;
(2) .....
(3) למחוק או לדחות את העתירה, כולה או מקצתה;
(4) ....."

בית המשפט לעניינים מינהליים רשאי, איפא , במסגרת הדיון המוקדם, למחוק או לדחות את העתירה , ואף להורות על ניהול דיון על דרך סיכום טענות בכתב.
לא ברורה לי טענת העותרות לפיה התקיים דיון לא ממצה ומהיר, בטרם הופנה התיק לסיכומים. ההיפך הוא הנכון. למרות הוראות הדין התקיימו שני דיונים, נשמעו טענות שני הצדדים, ורק לאחר מכן הופנה התיק לסיכום הטענות בכתב .
אומנם ייתכן שהעותרות לא היו מרוצות מההחלטה שניתנה, בבקשה שהגישו במועד מאוחר, לאחר שכבר נקבעו מועדי הסיכומים, ולפיה נדחתה בקשה להשמעת עדה ומנגד התקבלה בקשתן להגשת ראיות נוספות, תוך פסיקת הוצאות. יחד עם זאת ברור לחלוטין כי העובדה שהעותרות לא היו מרוצות מהחלטת הביניים, אין בה כדי להעיד, כמובן, על משוא פנים המחייב פסילה לדין.

אמת נכון הדבר כי ניסיתי להביא את הצדדים להסדר פשרה, אשר למרבה הצער לא צלח. יחד עם זאת, מכאן ועד הטענה לפיה 'ננעלה דעתי', רחוקה הדרך. כמובן שכל שנאמר במהלך הדיון אינו אלא הבעת דעה לכאורית, זאת ותו לא.
הפניית התיק לכתיבת סיכומים היא הנותנת שהדיון טרם הסתיים, ו כל אחד מהצדדים רשאי להעלות את כל טענותיו, על מנת שאבחן אותם שוב, בחינה מדוקדקת ביותר טרם מתן פסק הדין.

אכן, על בית המשפט לפסול עצמו מלישב בדין אם קיימות נסיבות "שיש בהם כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט", כאמור בסעיף 77 א' לחוק בתי המשפט .
יחד עם זאת משלא קם כל חשש למשוא פנים אין בית המשפט רשאי לפסול עצמו בשל טענה, לא מבוססת, של מי מהצדדים.
(ע"פ 2194/17 חיפה כימיקאלים בע"מ נ' עירית חיפה (פורסם בנבו).

סוף דבר,
למעלה משלושה חודשים לאחר הדיון האחרון ולאחר שניתן צו המורה על המצאת סיכומים הגישו העותרות בקשה לפסילתי מלישב בדין. העותרות התעלמו לחלוטין מהוראות תק' 471 ב' לתקסד"א, תשמ"ד-1984, המחייבת העלאת טענת פסלות מיד משנודעה לעותרות עילת הפסלות. נראה לי כי בקש ת הפסילה איננה אלא פרי מחשבה מאוחרת, שא ולי משקפת ניסיון לבחור במותב אחר , מטעמים השמורים עם העותרות.

בנסיבות אלה, אינני סבורה, כלל ועיקר, כי קיים חשש ממשי כלשהו למשוא פנים, ומשכך אינני סבורה שרשאית אני לפסול את עצמי מלישב בדין והבקשה נדחית.
הוצאות הבקשה ישקלו במסגרת ההוצאות בעתירה.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ז, 27 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.ע.ג.ן
נתבע: עירית תל-אביב-יפו
שופט :
עורכי דין: