ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד בנימין רפאלוב :

בפני: כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

העוררת: מדינת ישראל

נגד

המשיב: בנימין רפאלוב

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 21.10.99 בב"ש 1479/99 שניתנה על ידי כבוד השופטת נ' אפל-דנון

תאריך הישיבה: י"ב בחשון התש"ס (22.10.99)

בשם העוררת: עו"ד בת-אור כהנוביץ

בשם המשיב: עו"ד אחמד מסאלחה

בבית המשפט העליון

החלטה

זהו ערר של המדינה על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת (כבוד השופטת נ' אפל-דנון) לשחרר את המשיב ממעצרו, בתנאים. בית המשפט נתן בענין זה ארבע החלטות: תחילה ניתנה ביום 6.9.99 החלטה מפורטת ומנומקת המחזיקה אחד-עשר עמודים בה תיאר בית המשפט את התשתית הראייתית הלכאורית הקיימת להוכחת ההאשמות המיוחסות למשיב. בהמשך דחה בקשה לעיון חוזר ובשתיים נוספות דן בחלופת מעצר והורה על חלופה כזו.

מדובר במסכת קשה וחמורה של התעללות מילולית, גופנית ומינית של המשיב באשתו, המתלוננת, במהלך שתי שנות נישואיהם. לבני הזוג תינוק בן כמה חודשים.

בית המשפט המחוזי נתן דעתו לטענותיו המפורטות והרחבות של הסניגור המלומד בדבר סתירות בדברי המתלוננת, נכנס לפני ולפנים של החומר הראייתי, אף למעלה מן הדרוש בשלב של מעצר עד תום ההליכים, והגיע למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת ההאשמות המיוחסות למשיב. ב21.9.99- ניתנה החלטה נוספת בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הראשונה. בית המשפט דן מחדש בענין והחליט לדחות את הבקשה. עם זאת הוסיף שיהיה מקום להגיש בקשה לעיון חוזר אם תובא ראיה מחברות הטלפונים, שהמבקש לא התקשר אל בית הורי המתלוננת ב6.8.99- ולכן גם לא איים על המתלוננת ברצח כפי שהעידה אחותה. בעקבות זאת נעשתה פניה למספר חברות טלפונים לברור התקיימותה של השיחה. שתי חברות טלפונים הודיעו כי אין ביכולתן הטכנית למסור את המידע המבוקש ואצל שלוש חברות אחרות לא נמצאה אינדיקציה לשיחה שנכנסה בשעה המסויימת למשפחת המתלוננת. בית המשפט קבע כי אף שהמידע אינו שלם, עומד הוא יחד עם תצהיר אחיו של המשיב ועו"ד חרירי בניגוד לעדות אחות האשה והחליט, לאור אינפורמציה זו לשחרר את המשיב בתנאים.

קראתי את טענות הצדדים בפני בית משפט קמא, שמעתי טעוניו של הסניגור המלומד שחזר וניסה לקעקע - כיד הכשרון הטובה עליו - את החומר הראייתי, ולא מצאתי כי עלה בידו לעשות כן. בענין זה נקבע לא אחת על-ידי בית משפט זה כי בשלב זה, בודק בית המשפט את הפוטנציאל הראייתי הטמון בחומר החקירה וקובע אם קיים סיכוי סביר שמחומר חקירה זה תצמחנה בסוף המשפט ראיות אשר תבססנה את אשמת הנאשם. בשלב זה יכול וגרסאות העדים אינן תואמות זו את זו ויכול ותתגלנה סתירות בדברי המתלוננת עצמה ואין בכך כדי לשלול את ערכן של אותן ראיות כראיות לכאורה. בהאשמות בהן מדובר על ההתעללות בעל באשתו מהסוג הנדון במקרה זה, העדות המרכזית היא של האשה, המתלוננת ועל בית המשפט במשפט עצמו, יהיה להתרשם מעדות זו, לשקול ולהעריך את משקלה אל מול ראיות אחרות. אם תתקבל עדות האשה יש יסוד סביר להניח כי המשיב יורשע בדין. על ההחלטה הראשונה לעצור את המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו, לא הוגש ערר על ידי המשיב.

קיומן של ראיות לכאורה בתיק זה אינו קם או נופל על שיחת הטלפון. שאלת התקיימותה של שיחה כזו תיבדק במשפט עצמו, אם יהיה מקום לכך, והתשובה לה תהיה חלק מן הראיות האחרות לחובת המשיב או לזכותו.

מאחר ואף אני סבורה כמו בית המשפט בהחלטתו הראשונה והשניה כי קיימות ראיות לכאורה נגד המשיב ולאור זוועת המעשים המיוחסים לו בכתב האישום, ומסוכנותו העולה מן המעשים נשוא העבירות, אין מקום לחלופת מעצר. ברוח זו פסק בית משפט זה לא אחת, ואין לי אלא להתיחס לדברים שנאמרו בין היתר בבש"פ 4628/96 מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם); בש"פ 6460/98 חדד נ' מדינת ישראל, תקדין עליון 98(3) 62; בש"פ 7573/97 מדינת ישראל נ' פלוני, תקדין עליון 97(4) 128.

אשר על כן דין הערר להתקבל. המשיב יישאר במעצר עד תום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, י"ב בחשון התש"ס (22.10.99).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99071620.J02/

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
COURT


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: בנימין רפאלוב
שופט :
עורכי דין: