ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'אלב חאלדי נגד מדינת ישראל :

בפני: כבוד השופטת ד' דורנר

העורר: ג'אלב חאלדי

נגד

המשיבה: מדינת ישראל

ערר על החלטת בית-המשפט המחוזי בירושלים
מיום 22.6.99 בב"ש 2375/99 (ת"פ 219/99)
שניתנה על-ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

תאריך הישיבה: כ"ז באב תשנ"ט (9.8.99)

בשם העורר: עו"ד ארז גוטמן

בשם המשיבה: עו"ד ז'ק חן

בבית המשפט העליון בירושלים

החלטה

1. בתאריך 21.11.98, בכביש ואדי נאר, נשדדו 2.5 מיליון ש"ח, שהובלו בשקים במכונית של בנק קהיר-עמאן, המשמשת להעברת כסף בין סניפי הבנק. השוד בוצע על-ידי חמישה אנשים רעולי-פנים, מצוידים בנשק חם, שהגיעו למקום בשני כלי-רכב גנובים. במהלך השוד נורו יריות אל עבר נהג המכונית.

2. חמישה אנשים, בני משפחות אל-פקיר וחאלדי, הועמדו לדין בקשר לפרשה זו. שניים מהם נעצרו עד תום ההליכים המשפטיים, ושניים שוחררו בתנאים מגבילים. האחד - יוסף אל-פקיר - המואשם בעבירת סיוע, שוחרר על-פי בקשת המדינה. השני - מחמוד חאלדי - נעצר עד תום ההליכים בבית-המשפט המחוזי, ושוחרר בהסכמת המדינה בעקבות ערר לבית-משפט זה לנוכח התשתית הראייתית הבלתי-מספיקה שהציגה התביעה.

3. העורר, ג'אלב חאלדי, צעיר יליד 1978, הועמד לדין בכתב-אישום נפרד, כמבצע בצוותא של עבירות השוד והניסיון לרצח. המדינה ביקשה לעוצרו עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. העורר, שהתנגד לבקשה, טען כי חומר הראיות הלכאורי שבידי התביעה אינו מספיק למעצר, וכי לנוכח שחרור שניים מן המעורבים בפרשה יש לשחרר אף אותו.

4. האישום כנגד העורר הושתת על בדיקות D.N.A., שקבעו כי הרוק שנמצא בתוך אחת מן המסכות שבהן השתמשו השודדים התאים לפרופיל הגנטי של העורר או של כל אדם אחר באוכלוסיה, שהינו בעל אותו פרופיל גנטי. שכיחות פרופיל גנטי זה באוכלוסיה הערבית בישראל נאמדת בשיעור של 1:17,425.

רמת הסתברות נמוכה-יחסית זו נובעת מהעובדה, שניתן היה לדלות מכמות הרוק שנמצאה במסכה ארבעה "מרקרים" בלבד, בעוד שלקבלת תוצאה ודאית, המעלה את דרגת ההסתברות ליחס של אחד למספר מיליונים, דרושים שישה "מרקרים", שהיא הכמות הסטנדרטית לעריכת בדיקות D.N.A..

התביעה תמכה ראיה זו בלכידתו של העורר בחברת שלושה מן המעורבים בפרשה בבית-דודתו בלוד, הרחק ממקום מגוריו, כשליד הבית חונה מכונית חדשה ובה שלושה תיקים (לטענת התביעה, הדבר מלמד על נסיון בריחה), וכן במחלה הכרונית ממנה הוא סובל, מחלה הגורמת לו לפלוט רוק לעיתים תכופות.

בית-המשפט המחוזי (השופטת אילה פרוקצ'יה) הגיע לכלל דעה, כי המשקל המצטבר של ראיות אלה מקים תשתית ראייתית לכאורית המספקת למעצר. בית-המשפט המחוזי אף סבר, כי אין בשחרור של שניים מהמעורבים, בשל הנסיבות הנעוצות בראיות שהציגה התביעה, כדי להשפיע על עניינו של העורר.

העורר נעצר, איפוא, עד תום ההליכים.

מכאן הערר.

5. העורר טען, שבתשתית הראייתית שהציגה התביעה, ובמרכזה תוצאת בדיקת ה-D.N.A., אין יסוד מספיק למעצרו עד תום ההליכים. שכן, תוצאת הבדיקה מבוססת על כמות רוק שאינה מספקת, ואין היא ממלאת, לכן, אחר הוודאות הדרושה במשפט פלילי. לחלופין נטען, כי לא היה מקום להבחין בין העורר - איש צעיר וחולני, שלחובתו הרשעה בעבירה אחת - לבין שני הנאשמים בעלי העבר הפלילי והמבוגרים ממנו, ששוחררו ממעצרם.

בתשובתו טען בא-כוח המדינה, כי תוצאות בדיקות ה-D.N.A. מחוזקות על-ידי הראיות המפורטות לעיל, ושילוב זה מקים תשתית ראייתית לכאורית מספקת לצורך מעצר עד תום ההליכים. עוד נטען, כי שחרור ממעצר של נאשמים אחרים, שיסודו בטיב חומר הראיות הלכאורי, אינו עילה לשחרר אף את העורר.

6. ראיות התמיכה הן ראיות נסיבתיות, שאינן קושרות את העורר באופן ישיר לשוד ולניסיון לרצח. בכוחן של ראיות מסוג זה אין כדי להשפיע על מידת הוודאות של ראיה המבוססת על הסתברות מתימטית, להבדילה מהסתברות אינדוקטיבית. על טיבה של הסתברות מתמטית וההבחנה בינה לבין הסתברות אינדוקטיבית עמדתי בפרשה אחרת:

בשיטת ההסתברות המתימטית נמדדת שכיחותם של המקרים בהם הופיעו העובדות המוכחות (הראיות הנסיבתיות) במשותף עם העובדות הטעונות הוכחה (העובדות המפלילות). ניתן להגיע באמצעות שיטת ההסתברות המתימטית לתוצאה מדויקת, דהיינו לקבוע מספרית את שיעור אי הוודאות. ברם, כיוון שהמסקנה על-פי שיטה זו היא סטטיסטית, והיא אינה מתייחסת לנאשם האינדיווידואלי, נעשה בה שימוש רק בעניינים טכניים, כגון זיהוי טביעות אצבעות וקבוצות דם... במודל האינדוקטיבי השאלה הנשאלת היא כמה ראיות חסרות להוכחת הקשר בין העובדות המוכחות לבין העובדה הטעונה הוכחה, ומהו משקלן של הראיות החסרות בהתייחס לראיות הקיימות... כשמדובר בשרשרת ראיות נסיבתיות, "המסקנה הסופית יכולה להתקבל מצירופן של כמה ראיות נסיבתיות כאלה, שכל אחת מהן אינה מספקת בפני עצמה להרשעת הנאשם".
[ע"פ 3974/92 אזולאי ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 565, בע' 570-569]

7. מטבע הדברים, רמת ההסתברות יורדת ככל שנקודות ההשוואה פוחתות. ברם, בעוד שבמודל האינדוקטיבי ניתן להגיע למסקנה מרשיעה על-ידי צירוף מספר ראיות נסיבתיות, הנוגעות לנאשם האינדיבידואלי, הרי שבשיטת ההסתברות המתימטית - המבוססת על סטטיסטיקה - לתוצאה שאינה ודאית אין ערך מפליל כלל. כך, לצורך זיהוי טביעת-אצבעות נדרש מספר מסויים של נקודות-התאמה. הגם שמספר נקודות התאמה שהוא פחות מן הנדרש משנה אך את רמת ההסתברות, רמה זו של פחות מוודאות אינה מספקת לקביעת ממצא מפליל. ממצא כזה - שיסודו בסטטיסטיקה - חייב להיות ברמה כמעט מקסימלית של הסתברות. ראו Richard Eggleston, Evidence, Proof and Probability, (2nd ed., London, 1983), 81, 164-165; J.L. Cohen, The Probable and the Provable (Oxford, 1977), 245 ,256.

8. במקרה שלפנינו, על-פי רמת ההסתברות שנקבעה, כ200- איש בישראל ובשטחים המוחזקים נושאים פרופיל D.N.A. זהה לזה שנתגלה ברוק שנמצא במסכה. ספק רב בעיני, אם רמה זו מספקת לביסוס ממצא מפליל. הראיות הנסיבתיות כנגד העורר, אין בהן, כאמור, כדי לסייע לביסוסו של הממצא.

בנסיבות אלה, גם אם מכלול הראיות שהציגה התביעה עובר את הסף של ראיות לכאורה על-פי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב1982-, הרי שלא ניתן לייחס להן עוצמה המספקת למעצר עד תום ההליכים. על-כל-פנים, לנוכח החולשה הראייתית של תוצאת בדיקת הD.N.A.- , אין מקום להבחין בין העורר לבין שני הנאשמים ששוחררו בשל פירכות בראיות שנאספו נגדם.

9. אני מקבלת, איפוא, את הערר, מבטלת את החלטתו של בית-המשפט המחוזי, ומורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים: הפקדה במזומן או בערבות בנקאית של 15,000 ש"ח; המצאת ערבות צד ג להנחת דעתה של רשמת בית-המשפט המחוזי בירושלים בסך 200,000 ש"ח; הישארות במעצר-בית בבית-אביו של העורר בכפר איבטין; הימנעות ממגע כלשהו עם עדי-התביעה.

ניתן בזה צו לעיכוב יציאת העורר מן הארץ. על העורר, אם ברשותו דרכון, להפקידו במשטרה.

ניתנה היום, כח באב תשנ"ט (10.8.99).

ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99051740.L02


מעורבים
תובע: ג'אלב חאלדי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: