ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שולמית צרפתי נגד נחמיה יפה :

בפני: כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ

המבקשות: 1. שולמית צרפתי
2. אנה צרפתי

נגד

המשיבים: 1. נחמיה יפה, ד"ר
2. בי"ח ממשלתי רמב"ם
3. מדינת ישראל - משרד הבריאות

בקשה לפטור מאגרה ומהפקדת ערבון

תאריך הישיבה: כ"ז באב תשנ"ט (9.8.99)

בשם המבקשות: עו"ד קדם

בשם המשיבים: עו"ד וורמן

בבית המשפט העליון

החלטה

המבקשת מספר 1 (להלן: המבקשת) הגישה בבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה נגד המשיבים בגין רשלנות רפואית. תביעתה נדחתה, היא הגישה ערעור ובפני בקשתה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת ערבון.

המשיבים לא חלקו על טענת המבקשת באשר למצבה הכלכלי הדחוק, ולא נקטו עמדה באשר לבקשה לפטור מאגרה. טענתם העיקרית היא כי נוכח סיכוייו הקלושים של הערעור להתקבל, יש להעדיף את זכותם הם להבטחת הוצאותיהם, ואין מקום לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון.

המבקשת אושפזה אצל הנתבע 2 וילדה שם את בתה, המבקשת 2. המשיב 1, שהיה אז רופא מתמחה, היה מעורב בלידה, ובסמוך לאחריה בדק את חלל הרחם של המבקשת כדי למנוע השארת חלקי שליה. במהלך הלידה רשם משיב 1: "עקב שליה חשודה בוצעה ביקורת חלל הרחם, הוצא מעט חומר, במהלך הפעולה רחם ריק חלק, מכווץ ללא דימום".

כשבועיים לאחר הלידה אושפזה המבקשת עקב דימום חריף, שחייב ביצוע גרידה. כתוצאה מכך נגרמו סיבוכים שונים, אשר בניתוח מאוחר יותר תוקנו בהצלחה חלקית בלבד. כתוצאה נגרמו למבקשת נזקים הן מבחינת האפשרות להרות פעם נוספת, על כל הנלווה לכך, והן בפגיעה בכושר העבודה וההשתכרות שלה.

אין מחלוקת כי הדימום והצעדים שננקטו בעקבותיו אירע כתוצאה מהמצאותם של חלקי שיליה ברחם. השאלה העיקרית עליה נסוב המשפט היא האם היה על משיב 1 להבחין בהימצאותם של שרידים אלו בבדיקה שביצע לאחר הלידה.

אין זה המקום לדון בפרטי המחלוקת, הרפואית בעיקרה, בין הצדדים, אשר כל אחד מהם נתמך במומחה רפואי. אציין רק, כי טענתה העיקרית של המבקשת היא כי הימצאות חלקי שיליה בכמות כה גדולה כפי שנמצאה לאחר שבועיים, מלמדת על קיומם ברחם גם לאחר הלידה, והמשיב 1 התרשל כאשר לא הבחין בהם.

מאידך טוענים המשיבים, כי העובדה שמשיב 1 לא הבחין בחלקי שיליה מצביעה על כך שמדובר היה בחלקיקים קטנים שהיו נעוצים עמוק בשריר הרחם, ואשר לא ניתן היה להבחין בהם בעת ביצוע הבדיקה לאחר הלידה.

לאחר שהסתיימה שמיעת הראיות בתיק, כולל עדויות מפורטות של המומחים, נפטר, למרבה הצער, כבוד השופט הס, אשר דן בתביעה, והתיק הועבר אל כבוד השופט חטיב האשם, לכתיבת פסק דין. עוד קודם מתן פסק הדין הודיעו המבקשות כי אין הן מבקשות לחזור ולהשמיע עדים מטעמן, ובהסתמך על החומר שהיה בתיק בית המשפט ניתן פסק דין, המאמץ את עמדת המשיבים ודוחה את התביעה.

על כך הגישו המבקשות ערעור.

הלכה היא, כי תנאי למתן פטור מערבון הוא סיכוי ממשי של מבקש הפטור לזכות בערעור (בש"א 329/90, יונה אברך נגד אשר גרוגר ואח', פ"ד מד(2) 383; רע"א 1910/91, מוצרי הדר ישראליים בע"מ נגד יפיס מוצרי הדר בע"מ בכינוס נכסים, תקדין עליון 91(3) 2436.

בדרך כלל, סיכוייו של ערעור המופנה כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט בערכאה הראשונה להתקבל אינם גבוהים, בשל הסיכוי הקלוש שבית המשפט לערעורים יתערב בממצאיו ובהתרשמותו של בית המשפט אשר שמע את הראיות והתרשם מהן בעצמו. אולם שונה המצב בערעור זה.

כאמור, בשל פטירת השופט ששמע את הראיות נכתב פסק הדין על ידי שופט אחר. בית המשפט אשר כתב את פסק הדין בערכאה הראשונה לא שמע בעצמו אף אחד מן העדים (ולעניין זה אין כל משמעות להסכמת המבקשות שלא להביא עדים בפני השופט השני, שכן העובדה שלא נשמעו ראיות היא הרלוונטית, ולא הגורמים לה). בפסק הדין אין, איפוא, ולא יכול להיות, אותו אלמנט של התרשמות אישית בלתי אמצעית, אשר בגינו נמנעת ערכאת הערעור מלהתערב בממצאים עובדתיים.

גם אם בפסק הדין מופיעות קביעות בדבר מהימנות או משקל של עדויות שונות, הרי מדובר בהתרשמות מן הכתב, ולא בהתרשמות של מי שנכח במעמד מתן העדויות. אין, איפוא, לשופט שכתב את פסק הדין כל יתרון על פני בית המשפט הדן בערעור.

אני מקבלת את טענת באת כוח המשיבים, כי המחלוקת במקרה זה היא בעיקרה רפואית, ואינה עוסקת בשאלות מהימנות עדויות. אולם נראה לי כי עובדה זו פועלת דווקא לטובת המבקשות, שכן קביעת ממצאים בשאלה רפואית, שיש לגביה חוות דעת וספרות מקצועית, מהווה בדרך כלל עניין להערכה אובייקטיבית בעיקרה, המותירה משקל מועט לאלמנטים סובייקטיביים של התרשמות. בשאלות כגון אלו, יתרונה היחסי של הערכאה הראשונה קטן יותר מלכתחילה, והוא קטן עוד יותר בנסיבות המיוחדות לערעור זה, כאשר גם עדויות אלו לא נשמעו בפני השופט שכתב את פסק הדין.

ראוי להעיר, כי אף על פי שבית המשפט המחוזי העדיף את עמדתו הרפואית של המומחה מטעם המשיבים, פרופ' כספי, אין בפסק הדין משום שלילה או דחיה מוחלטת של המומחה מטעם המבקשות, פרופ' שנקר. דהיינו: עניין לנו בשתי חוות דעת מבוססות ובעלות משקל, אשר בית המשפט העדיף אחת מהן. אולם לא ניתן לשלול את האפשרות שבית המשפט אשר ידון בערעור יחליט להעדיף את הגירסה האחרת.

ניתן, איפוא, לסכם ולקבוע כי לערעור המבקשות סיכוי של ממש להתקבל. בנסיבות אלו אין לחסום את דרכן של המבקשות לערער בשל מצבן הכלכלי.

אני פוטרת את המבקשות מתשלום אגרה והפקדת ערבון.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ' באב תשנ"ט (1.9.99).

חגית מאק-קלמנוביץ

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99044130.V03


מעורבים
תובע: שולמית צרפתי
נתבע: נחמיה יפה
שופט :
עורכי דין: