ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד פ.ו.ר. שירותי ניהול למלונות בע"מ :

17 אפריל 2017
לפני: כבוד השופט אורן שגב

המאשימה:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ: עו"ד רינת אילון
-
הנאשמים:

  1. פ.ו.ר. שירותי ניהול למלונות בע"מ
  2. וינוד קומר פושקרנה

ע"י ב"כ: עו"ד שחר דור

החלטה

לפניי בקשת הנאשמים להורות על ביטול כתב האישום שהוגש כנגדם בגין עבירה לכאורה על חוק עובדים זרים, התשנ"א-1991 (להלן – "החוק"). לנאשמת 1 יוחסה עבירה של העסקה שלא כדין וללא ביטוח רפואי של 3 עובדים זרים, ולנאשם 2 – עבירה של הפרת אחריות נושא משרה לפי אותו חוק.

טענות הצדדים
הנאשמים הקדימו וטענו כי כתב האישום לא מפרט את החודשים הספציפיים שלגביהם מיוחסת להם העבירה לכאורה של העסקה שלא כדין , באופן שלא מאפשר להם להתגונן כראוי, ועל כן מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ה מצדיק את ביטול כתב האישום.
בהקשר זה, טענו הנאשמים כי במזכר הנימוקים, שעל בסיסו הוחלט להגיש כתב אישום יזום, חלף הטלת קנס מנהלי, נרשם כי תקופת ההעסקה היתה ארוכה, וללא ציון החודשים הספציפיים, הרי שהאמור במזכר הנימוקים אינו נכון ואינו רלוונטי.
עוד נטען כי המאשימה לא נתנה לנאשמים זכות טיעון בטרם החליטה להגיש כנגדם כתב אישום, דבר שפגע בזכותם להליך הוגן. בנוסף, הנאשם 2 הוא יליד הודו והעברית אינה שגורה בפיו באופן שוטף, כי אם השפה האנגלית. לשם כך, במהלך חקירתו ע"י הרשות, צורף לחקירה אדם בשם אלכסנדר אומנסקי, לגביו נטען ע"י החוקר כי הוא מתורגמן לשפה האנגלית. לטענת הנאשם, מר אומנסקי הנ"ל אינו מחזיק בתעודת מתורגמן ועל כן לא ניתן להכריע מעל כל ספק סביר כי הנאשם 2 הבין היטב את השאלות שנשאלו ע"י החוקר, ואף לא ברור שתשובותיו תורגמו לחוקר כראוי. הנאשמים מוסיפים כי היעדר תרגום לאנגלית עובר כחוט השני גם בחקירות העדים האחרים, לרבות חקירתה של רעיית הנאשם. עוד נטען, כי לא היה מקום להגיש כתב אישום בגין אי עריכת ביטוח רפואי בגין תקופה של 17 יום בלבד.
כל אלה, לטענת הנאשמים, מקנים להם הגנה מן הצדק שיש בה כדי להביא לביטולו של כתב האישום, והכל כפי שנקבע בפסיקתו של בית המשפט העליון, כמובא על ידם בבקשה.
המאשימה הקדימה וטענה כי ציינה בכתב האישום לגבי כל אחד משלושת העובדים הזרים את מועד תחילת עבודתו אצל הנאשמת 1 וכן את המועד בו לא היתה לאותו עובד אשרת שהייה או עבודה בישראל. מכאן, שחישוב אריתמטי פשוט בין שני המועדים הנ"ל, מביא לתוצאה של מספר החודשים שבהם נעברה לכאורה העבירה של העסקתם שלא כדין.
עוד נטען כי משך ההעסקה אינו חלק מיסודות העבירה, אלא מתייחס לנסיבותיה על כן, ככל שייקבע כי מדובר בפגם בכתב האישום, אין המדובר ביותר מפגם טכני שאינו מצדיק את ביטולו של כתב האישום.
תכליתו של כתב האישום, טענההמאשימה, היא הבהרה לנאשמים על מה ולמה הואשמו, וזו קויימה במקרה דנן שכן די בכך שצויינו המועדים מהם ניתן לחלץ בחישוב פשוט מה התקופה המיוחסת לנאשמים ולכן לא ניתן לטעון כי נגרם להם עיוות דין.
יחד עם זאת, טענה המאשימה כי לכל היותר ניתן להורות לה לתקן את כתב האישום, באופן שיצויין מספר החודשים ביחס לכל עובד ותוצאה זו מידתית יותר מאשר ביטולו של כתב האישום.
המאשימה טענה עוד כי הנאשם 2 זומן לחקירה ומסר גירסה ועל כן לא ברור מדוע הוא סבור כי לא זכה להליך הוגן. כך גם ביחס לתרגום לאנגלית. המאשימה טענה כי מר אומנסקי אינו חוקר מטעמה כי אם מתורגמן מטעם חברה חיצונית שהוזמן לתרגם לנאשם 2 את פרטי חקירתו.
המאשימה הבהירה כי הגב' פושקרנה ויתר העדים שנחקרו, אינם משמשים כעדי תביעה וכתב האישום הוגש בהסתמך על ראיות המצויות בתיק. כך או כך, הנטל להוכיח את אשמתם של הנאשמים מעבר לכל ספק סביר, מוטל עליה.

דיון והכרעה
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לביטול כתב האישום מחמת הגנה מן הצדק, להידחות. ואלו הם טעמיי.
בפסק דין מקיף, שניתן ביום 09.09.15, דן בית הדין הארצי בהרחבה בסוגיה של ביטול כתב אישום בשל טענת הגנה מן הצדק (עפ"א 16393-12-13, עפ"א 43130-02-14 מדינת ישראל נ' אלירן דואב. להלן – "עניין דואב"). אביא להלן בתמצית את עיקרי הפסיקה הרלוונטית לבקשה שלפניי:
החלטה על הגשת כתב אישום צריכה לעמוד באמות המידה של המשפט המנהלי, שכן שיקול דעתו של תובע הוא שיקול דעת מנהלי (ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פרץ [פורסם ביום 10.9.13) (להלן – "עניין פרץ").
על פי המודל המינהלי של טענת ה"הגנה מן הצדק" הוקנתה לבית המשפט הסמכות להפעיל ביקורת שיפוטית על רשויות התביעה והחקירה, וזאת מקום שההליך המנהלי של קבלת ההחלטה להעמיד אדם לדין עומד בסתירה מהותית לעקרונות של "צדק והגינות משפטית" (כלשון סעיף 149(10) לחוק סדר הדין הפלילי) . מקום שבו נטענת טענה של "הגנה מן הצדק" מן הראוי לבחון את מידת "נפסדותה" של התנהגות הרשות בנפרד משאלת אשמתו או חפותו של הנאשם, שהרי גם אם אשמתו גלויה וברורה על פני הדברים, אין בכך כדי למנוע ממנו מלהנות מ-"הגנה מן הצדק", אם נתקיימו הנסיבות המיוחדות המצדיקות זאת (בג"צ 1563/96 כץ נ' היועץ המשפטי לממשלה פ"ד נה (1) 529, 549 – 550).
ביסוד דוקטרינת ההגנה מן הצדק עומדת התכלית להבטיח הליך פלילי ראוי, צודק והוגן. כך נקבע בשורה ארוכה של פסקי דין, ובהם פסק הדין המנחה ב ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ', פ"ד נט(6), 806-807 (2005), ( להלן: פרשת בורוביץ' ), אשר קבע כי "בעיקרון עשויה אפוא ההגנה לחול בכל מקרה שבו קיומו של ההליך הפלילי פוגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות כפי שזו נתפסת בעיניו של בית-המשפט. עם זאת הובהר שם, כי "... לא כל מעשה נפסד שעשו הרשויות החוקרת או המאשימה, או רשות מעורבת אחרת, יצדיק את המסקנה שדין האישום להתבטל מטעמי הגנה מן הצדק".
עוד נקבע כי "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה ...מהלך קיצוני שבית המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך כלל יידרש הנאשם להראות, שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו. ..." ( עמ' 807 לפסק הדין הנ"ל).
דוקטרינת ההגנה מן הצדק עשויה לחול גם על מקרה בו שוכנע בית המשפט כי ההחלטה להגיש כתב אישום חרגה ממתחם הסבירות, באופן שיש בהגשת כתב אישום כדי לפגוע באופן חריף בתחושת הצדק וההגינות.
בית הדין הארצי התייחס לכך, תוך התייחסות לעניין פרץ בע"פ (ארצי) 14/07 מדינת ישראל – הום סנטרס ואח (22.11.2007) להלן: עניין הום סנטרס, וכן ע"פ (ארצי) 43/10 אלוניאל בע"מ נ' מדינת ישראל (24.1.2013)).
ברקע הדברים, יש לזכור כי לרשות המנהלית שבידה מופקדת הסמכות להגיש כתבי אישום כמו לכל רשות מינהלית אחרת, עומדת חזקת התקינות המינהלית, לפיה היא מוחזקת כמי שפעלה כדין בהגישה את כתב האישום, וזאת כל עוד לא הוכח אחרת.

ומן הכלל את הפרט –

לא שוכנעתי כי במקרה דנן, התנהלותה של הרשות עולה כדי התנהלות המצדיקה את ביטולו של כתב האישום. אכן, מן הראוי היה שכתב האישום יפרט ב'רחל בתך הקטנה' את התקופה הספציפית שבמהלכה מיוחסות לנאשמים העבירות לכאורה, אלא שלטעמי, מדובר בפגם טכני בלבד, שניתן לתקנו על נקלה ע"י תיקון כתב האישום, וכך אני מורה.
ביחס לטענה הנוגעת לאיכות התרגום לאנגלית או למהימנותו, אין די בסברות או חששות עלומים מטעם הנאשמים או באי כוחם. ככל שהנאשמים סבורים כי אכן נפלו אי דיוקים מהותיים בתרגום, יתכבדו הם ויצביעו עליהם במהלך ישיבת ההוכחות, בפני המותב שבפניו ייפרש חומר החקירה הרלוונטי. לעת הזו, בשלב המקדמי של הקראה, אין אפוא די בטענות כלליות כדי לשכנע את בית הדין להורות על ביטול כתב האישום.
ביחס למתן זכות טיעון לנאשם 2 , ברי שמרגע שהלה זומן לחקירה ונתן את גרסתו לחשדות שהועלו בפניו, שוב לא ניתן לטעון כי זכותו להליך הוגן קופחה.

אחרית דבר
הבקשה נדחית.
עד ליום 30.04.17, תגיש המאשימה כתב אישום מתוקן, ובו פירוט של התקופה בה מיוחסות לנאשמים העבירות שבוצעו על ידם לכאורה. עותק יישלח במישרין למשרדי ב"כ הנאשמים במקביל להגשתו לתיק בית הדין.
נקבע להקראה ליום 16.05.17 בשעה 11:45.

ניתנה היום, כ"א ניסן תשע"ז, (17 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: פ.ו.ר. שירותי ניהול למלונות בע"מ
שופט :
עורכי דין: