ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכשרה חברה לביטוח בע"מ נגד אלעד יעקבי :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעת

הכשרה חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.אלעד יעקבי
2.תחבורה עיריית ירושלים

הצד השלישי מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

כללי

  1. התובעת הינה הכשרה חברה לביטוח בע"מ .
  2. הנתבעים הינם אלעד יעקובי אשר עובד כנהג בעיריית ירושלים וכן עיריית ירושלים.
  3. הצד השלישי הינה מנורה חברה לביטוח בע"מ (להלן: "מנורה"), אשר מבטחת את כל הרכב של עיריית ירושלים.

טענות הצדדים - כללי

4. לטענת התובעת, ביום 16.1.15 כאשר עמד הרכב אותו היא מבטחת , בצומת , הגיח רכב אשר נהגו הינו אלעד יעקובי (להלן: "אלעד") ובבעלות עיריית ירושלים (להלן: "הרכב הפוגע") ופגע ברכב המבוטח על ידה.
5. לטענת התובעת, סכום הנזק אשר נגרם לרכב הנפגע הינו 25,008 ₪.
6. הנתבעת, בראשית דרכה של התובענה, הכחישה כל אחריות לתאונה, אך שלחה הודעת צד ג' לחברת הביטוח מנורה, אשר אמורה להעניק כיסוי ביטוחי לכלי הרכב של הנתבעת.
7. מנורה טענה, כי אין כיס וי ביטוחי לרכב הפוגע, כיוון שבזמן התאונה, נהג ברכב אלעד , אשר רישיונו בעת התאונה הותלה , בהוראת משרד הרישוי. נטען, כי כיוון שהנתבע נהג את רכבו כאשר רישיון הנהיגה שברשותו פסול, הופרו תנאי הפוליסה ופקעה החסות הביטוחית. לפיכך, אין להשית לפתח הצד השלישי חבות בגין אחריות הנתבעים לתאונה נשוא התובענה, אשר לא נכללה במסגרת הכיסוי הנקוב בחוזה הביטוח.

הסכמת הצדדים באשר לאחריות

8. ביום 2.5.16 הודיעו הצדדים לבית המשפט, לאחר שנשמעה עדות אלעד, כי אין מחלוקת לגבי סכום התביעה וכי האחריות תחול על הנתבעים או על מנורה, בהתאם לקביעת בית המשפט.

טענות עיריית ירושלים באשר לאחריות

9. מעדותה של מתי תמם, עובדת משרד התחבורה , עולה כי אלעד היה בקורס מ-10/14. כן עולה מעדותה שבזמן הקורס , ההתליה של רישיון הנהיגה בטלה. אין עדות במסמכים שהגישה מנורה , כי ניתנה הודעת התליה נוספת מאוקטובר, נובמבר או דצמבר 2014 ואף לא מינואר 2015.
10. בנוסף, אלעד לא קיבל כל הודעות על התלייה.
11. כמו כן, אלעד קיבל רישיון נהיגה קבוע בזמן השנוי במחלוקת ועל כן יש להגיע למסקנה, לפיה בעת התאונה נהג אלעד ברישיון תקף.
12. לטענת הנתבעת, אלעד הוזמן לקורס נהיגה מונעת. אלעד הגיע ליום הראשון של הקורס והשתתף בו, ביום השני לקורס היה חולה והציג אישור רפואי, אך נאמר לו שהאישור אינו תקף ועליו להתייצב לקורס בפעם אחרת. מאז לא קיבל אלעד כל הודעה על שלילת רישיונו. ההיפך קרה: הוא קיבל לפני קרות התאונה רישיון נהיגה חדש בתוקף עד 2020.
13. מנורה הגישה תעודת עובד ציבור ממשרד התחבורה. בדף הראשון נאמר שרישיון הנהיגה של אלעד חודש מיום 22.9.13 והוא תקף עד ליום 4.2.20. לאחר מכן צוינה שלילה מיום 2.10.14, אך הרישיון לא הופקד. לא ברור מדוע הוצאה שלילה והעיקר - הכתוב אינו מפרש מתי השלילה פגה.
14. ההודעה מיום 23.9.14 לא רלוונטית, שכן אין הוכחה שההודעה התקבלה על ידי אלעד. לא הוצגה חתימה על ידי אלעד או מי טעמו על כך ש דבר דואר אכן התקבל אצלו.

טענות מנורה

15. על פי נתונים שניטלו מן הרשומה המוסדית המצויה במחשבי משרד התחבורה עולה, כי במועד התאונה רישיון הנהיגה של הנתבע היה פסול .
16. לטענת מנורה, "התליה", של רישיון נהיגה, משמעה, פסילה מלהחזיק רישיון נהיגה , עד להתקיימותו של תנאי –שציינה רשות הרישוי בהחלטת ההתליה . אם כן עסקינן בפסילה לכל דבר.
17. לאור זאת, מופעל התנאי המופיע בחוזה הביטוח שנכרת בין הצדדים, ולפיו: "בני אדם הרשאים לנהוג ברכב יהיו אחד או יותר מהמפורטים להלן, כפי שנכתב במפרט, ובתנאי שהם בעלי רישיון נהיגה בר תוקף בישראל לנהיגת כלי רכב מסוג הרכב, או שהיו -בעלי רישיון כאמור בתאריך כלשהו במשך 24 חדשים שקדמו לנהיגה ברכב ולא נפסלו מלקבל או מלהחזיק רישיון כזה על פי הוראות חיקוק, פסק דין, החלטת בית משפט או רשות מוסמכת אחרת".
18. יוער בעניין החובה לבצע קורס נהיגה מונעת, כי איננו עוסקים בקורס "רענון נהיגה" שנערך חמש שנים לאחר חידוש רישיון הנהיגה. בענייננו, מדובר ב"קורס בנהיגה נכונה", שהינו אמצעי תיקון לאחר צבירת נקודות תקפות לפי שיטת הניקוד.
19. רישיון הנהיגה שמחזיק אלעד ואשר חודש ביום 22.09.10 לתקופה הנהוגה בת עשר שנים, נפסל במהלך התקופה, ביום 02.10.14 עקב צבירת נקודות לפי שיטת הניקוד, ופסילה זו נותרה בתוקף גם בתאריך המבוקש, דהיינו במועד התאונה נשוא התובענה, הוא יום 16.1.15 .
20. לתעודת עובד הציבור צורפו מסמכים רשמיים, או רשומות מוסדיות , מהן עולה כי אל אלעד נשלחו הודעות שונות, הן הודעות התליה, והן הודעות תזכורת לפני התליה, לכתובת נופך 54/241 בירושלים.
21. למעט עדותו של אלעד, אין כל ראיה לכך שדברי הדואר לא הגיעו ליעדם, וההודעות שנשלחו הודעת תזכורת לפני התליה מחודש – 06/14 והודעה על התליה מחודש 09/14 לא הגיעו ליעדם ולא בישרו לו על כך שהרישיון התקף נפסל.

דיון והכרעה בסוגיית האחריות

22. על המבטחת, במקרה דנן, מנורה, הטוענת לשלילת הכיסוי הביטוחי על פי הפוליסה שהנפיקה לנתבע, מוטל הנטל להוכיח, כי בעת התאונה נשלל הכיסוי הביטוחי בשל פסילת רישיונו של אלעד עקב התלייה.

23. על מנת שיישלל הכיסוי הביטוחי מנהג, אשר רישיונו נשלל שלא בפניו, יש צורך בהבאת הפסילה למודע ותו של הנהג (ע"א 7602/06 עזבון חאדג'ג' ז"ל נ' מלכה, [פורסם בנבו], 11.10.11, וכן ע"א 11924/05 שומרה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון ממו ז"ל, (פורסם בנבו), 20.6.07), ולא די בעצם ההחלטה על פסילת הרישיון.

24. גם המצאה כדין של הודעה כתובה בדבר פסילת הרישיון יוצרת הנחה לכאורה בדבר ידיעה על תוכנו של המסמך (עניין ממו, עמ' 4). נקבע בשני פסקי הדין הללו, כי לא ניתן להסתפק בידיעה קונסטרוקטיבית של מי שידע כי הוא צפוי לשלילת הרישיון, מבלי שנמסרה לו הודעה קונקרטית על השלילה. לאור התוצאה הקשה של העדר כיסוי ביטוחי – "מובן שהנהג חייב להיות ער לכך שהתיישבותו בכסא הנהג עלולה להיות בעלת השלכות כה דרמטיות" (עניין חאדג'ג', סעיף 28).

25. מכאן, שעל המבטחת להוכיח, כי התאונה ארעה לאחר שדבר התליית רישיון הנהיגה הובא למודעתו של הנתבע, ובנסיבות שלפנינו – כי הודעת רשות הרישוי בדבר התליית הרישיון אכן הומצאה לו בדואר רשום כדין.

26. חלק ז' בתקנות התעבורה הוא העוסק ב"שיטת הניקוד בעבירות תעבורה". תקנה 549(א) קובעת, כי נהג שצבר בין 12 ל-22 נקודות, יחויב בקורס נהיגה נכונה ובעמידה בהצלחה במבחן שבסופו. תקנה 550(א) קובעת, כי הודעה בעניין "אמצעי התיקון" שחל על הנהג (קורס נהיגה נכונה בענייננו) תישלח אליו בדואר רשום. תקנה 550(ב) קובעת, כי הודעה שנשלחה כאמור בתקנת משנה (א) – "יראו אותה כמסורה לנהג בתום 15 ימים מיום משלוחה, זולת אם הוכיח שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלה".

27. בהמשך קובעות תקנה 551(ה), כי אם הנהג לא ביצע את אמצעי התיקון (דוגמת קורס) בחלוף שישה חודשים מיום ההודעה אודותיו, רשאית רשות הרישוי להתלות את רישיון הנהיגה של הנהג, בהודעה, שתישלח באופן הקבוע בתקנה 550(א), והאמור בתקנה 550(ב) יחול עליה.

28. החשוב לענייננו, כי התקנות קובעות חובה של המצאת ההודעות בדואר רשום, וכן קובעות חזקה, ניתנת לסתירה, אודות קבלת הדואר הרשום בידי הנמען.

דיון והכרעה בסוגיית האחריות

29. טוענת, מנורה, כי די להוכיח כי רי שיון הנהיגה היה מותלה במועד התאונה כדי להביא לדחיית ההודעה לצד השלישי. אין בידי לקבל טענה זו. לפי ההלכה, במישור האזרחי קיימת חובת יידוע בכל עת שהרשות מחליטה לפסול את רישיונו של פלוני. וכך נאמר:

" ברי כי גם בהקשר האזרחי, לא די בעצם ההחלטה על פסילת הרישיון, אלא יש צורך בהבאתה למודעותו של הנהג. ..למסקנה זו ניתן למצוא עיגון בתקנה 554 לתקנות התעבורה, הקובעת כי "בעל רישיון נהיגה שנמסרה לו החלטה על פסילתו מהחזיק ברישיונו או על התליית רשיונו לפי סעיפים ... 52 ... לפקודה, ימציא את רשיונו לרשות הרישוי תוך שבעה ימים מיום המסירה ...". אם סוף ההליך של פסילת הרישיון הוא בהפקדת הרישיון בסמוך לאחר מסירת ההחלטה, הרי שמובן שעל רשות הרישוי לידע את בעל הרישיון על התליית רישיונו." (עניין חאדג'ג').

30. לנגד עיניו של בית המשפט העליון, שעה שקבע את חובת היידוע עמדה המשמעות הכספית הדרמטית של אי ידיעה שכזו:

"מדובר בעיצום חריף: מי שהחליט כי חרף פסילת רישיונו הוא ימשיך לנהוג, וגרם לתאונה, חשוף כאמור לכך שהוא ייאלץ לשאת מכיסו – בנזקיו שלו ואף של ניזוקים אחרים. טרם השתת תוצאה שכזו, מובן שהנהג חייב להיות ער לכך שהתיישבותו בכסא הנהג עלולה להיות בעלת השלכות כה דרמטיות". (שם).

31. ציטוט זה לעיל, סותר ישירות, את טענותיה של מנורה באומרה בסיכומיה כי טענה זו לעיל נכונה כאשר מדובר בנזקי גוף, אך משמעותה נמוגה , כאשר מדובר בפוליסה וולונטרית. ראשית, הפוליסה אינה וולונטרית, אלא הכרחית וזאת מקום שאזרח מבקש להגן על רכושו מכל פורענות שתבוא עליו. זאת ועוד, המשמעות כי אדם ייאלץ לשאת בכיסו נזקים שלו ואינם שלו – מהווה פגיעה בזכות הקניין שהיא זכות חוקתית במשפטנו ואין להקל בה ראש.

32. מכאן ברור הדבר שקיימת חובה של יידוע והשאלה הנשאלת היא האם אלעד ידע או לא ידע אודות ההתליה . לטעמי, אני סבור שהמבטחת לא הצליחה להוכיח כי אלעד ידע אודות ההתליה. להלן אפרט;

33. נטען על ידי מנורה כי על פי תעודת עובד ציבור עולה בבירור כי במועד התאונה נשוא התובענה, דהיינו 15.01.15היה רישיון הנהיגה של אלעד, אשר נהג ברכב, פסול. כן הדגישה מנורה כי לפנינו מסמך רשמי, הניזון מנתוני רשימה מוסדית שבמחשבי משרד התחבורה, אשר אין עוררין לגבי אמיתותם.

34. אכן, במסגרת תעודת עובד ציבור, אשר צורפה לתיק, עולה כי הופקו ארבע הודעו ת שונות ביחס לנתבע: הודעת התליה בדואר רשום, ביום 02.07.13, לאחר מכן הודעת תזכורת לפני התליה בדואר רגיל שהופקה ביום 10.06.14 ולאחר מכן הודעה על התליה בדואר רשום מיום 23.09.14, והודעה נוספת על התליה בדואר רשום מיום 23.03.15 . תעודת עובד הציבור ציינה לצד תאריכי ההפקה כי תאריכי משלוח מדויקים ניתן לקבל בסניפי הדואר.

35. באשר להודעות אלה אומר, כי לא ניתן להבין מהודעות אלה מתי בדיוק נערכה התלייה. הודעה בעלת תוכן כה דרמטי, כלשון הפסיקה, צריכה להיות מנוסחת בלשון פשוטה ובהירה ומובנת לכל ובינותיה תובנה אחת והיא : האם בוצעה התליה ובין איזה תאריכים בוצעה התלייה. תובנה זו איננה מופיעה בתעודה ומתעודת עובד הציבור אי אפשר לדעת מתי הותלה רישיונו של אלעד.

36. שנית, ללא הוכחה ישירה, לא ניתן להבטיח כי דבר דואר אכן נמסר לידי האדם הנכון . במחוזותינו, תקלות של מסירת דברי דואר לנמען הלא-נכון, לאור זהות השמות והעדר כתובות מדויקות, הן תקלות שקורות חדשות לבקרים. אין כל אפשרות לדעת כיום, האם ומי חתם על דברי הדואר שנשלחו אל אלעד.

37. שלישית, לתעודת עובד ציבור לא צורף תוכן ההודעות שנשלחו אל אלעד. ללא תוכן ההודעות לא ניתן לדעת מה ידע אלעד ואם ידע אודות ההתליה המדוברת.

38. מעבר לצורך אומר, כי גם הייתה המבטחת מצליחה להוכיח כי הודעה בדבר התליית רישיון הנהיגה אכן נשלחה אל הנתבע בדואר רשום, במשלוח שלכאורה צלח, אזי היה עובר הנטל אל הנתבע לסתור את החזקה, כי דבר דואר זה אכן התקבל בידיו. בנסיבות העניין מצאתי, כי עלה בידי הנתבע לסתור את חזקת ההמצאה בדואר רשום, וזאת בשל קבלת גרסתו.

39. עדותו של הנתבע לפיה לא קיבל את הודעת רשות הרישוי על התליית הרישיון, הותירה רושם אמין, ואני מקבל את עדותו - לפיה סבר כי היה לו תמיד רישיון בתוקף - כעדות שניתן לסמוך עליה:

"ש. ביוני 2013 קיבלת לכתובת שלך הודעה על התליית רישיון נהיגה.
ת. על הרישיון שיש לי התליה לא קיבלתי אף פעם. לדאבוני אבי נפטר ולא יכול לשאול אותו, רק את אמי. משלילת הרישיון בשנת 2013 נודע לי רק על ידי כך שבעיריית ירושלים בהתחלה אתה לא יכול לנהוג על רכב עד שאתה עובר אצל קצין הבטיחות והם מאוד קפדניים על הדבר הזה. הלכתי להביא את הרישום מהמשטרה והם דיווחו לי שאני בשלילה כביכול. אני הודעה לא קיבלתי מאף אחד על השלילה, מבחינתי תמיד היה לי רישיון.
ש. כתוב במסמכים של הדואר שהדואר נמסר ליעדו."

40. גם הטענה לפיה אלעד קיבל רישיון נהיגה קבוע במהלך אפריל 2014 ועד לשנת 2020 וכי סבר שמשלוח רישיון הנהיגה הקבוע מאפיל על כל דבר אחר, היא טענה שיש בה ממש. אדם מן השורה, יכול היה להסיק ממשלוח הרישיון הקבוע שהוא יכול לנהוג ללא כל חשש. שכן אחרת, משרד התחבורה לא היה שולח לו בזמן התליה רישיון נהיגה לפיו הוא יכול לנהוג כחוק. ואכן, בתצהירו של אלעד מיום 2.9.15 צורף אישור משרד התחבורה מיום 6.8.15 ולפיו רישיון הנהיגה שלו תקף גם למועד התאונה – 16.1.15. במהלך חקירתו של אלעד עולה עניין זה במלוא חריפותו:

"ש.ת. כשאתה בא לעיריית ירושלים לנהוג על רכב אתה צריך לעבור תיאוריה וטסט. הם אמרו לי שאני נמצא כרגע בשלילה בשנת 2013, צריך לעשות קורס. עשיתי זאת, נתנו לי אורכה של 9 חודשים. סוג של ריענון, או נהיגה מונעת. הלכתי לשם, הייתי במפגש הראשון, בשני הייתי חולה, בשלישי אמרו לי שאני לא יכול לעבור את הקורס כי הייתי חסר. תוך כדי זה קיבלתי רישיון לבית עם אסמכתא עד ליום 4.2.20. אצלנו בעירייה במידה ונגמרת אורכה של הרישיון, יומיים שלושה לפני מתקשרים למנהל ומודיעים לו, האורכה של הרישיון הזה הולכת להסתיים. תגיש לנו בבקשה רישיון אחר. אני קיבלתי את הכרטיס מהם, הגשתי אותו, לאחר התאונה פתאום צץ שאין לי רישיון. מבחינתי קיבלתי את האסמכתא. יש לי כרטיס ביד ממשרד הרישוי, זה מה שקיבלתי, היה לי בכיס, זהו."

41. עדותה של מתי תמם לא הצליחה להבהיר את התמונה לבית המשפט. אכן גב' מתי תמם העידה, כי בידי אלעד היה רישיון זמני לחצי שנה, אשר עליו התנוסס תאריך תום התוקף, וממילא היטב היה ידוע לו מתי יפוג תוקפו. ואולם מתי תמם לא הבהירה מדוע תוך כדי התליה שלח משרד התחבורה לאלעד רישיון קבוע.

42. במהלך חקירה נגדית אמרה מתי תמם ממשרד התחבורה כי מיום 2.10.14 ועד ליום 17.2.15 רישיונו של אלעד היה בהתליה, אבל באותה נשימה היא אמרה שבאותה תקופה הוא היה בקורס.

"ת. הוא לא מבצע את הקורס, הוא בא למשרד הרישוי ביום2.4.14 הוא מודיע שנרשם לקורס, וההליך הוא ברגע שנרשמים לקורס הפקידה מבטלת את ההתליה מהמחשב ומנפיקה לו רישיון נהיגה זמני עד ליום 2.10.14 באותו מעמד ברגע שההתליה ירדה סביר להניח שהוא ידע שהוא צריך לעשות קורס כי הוא נרשם, קיבל רישיון נהיגה לחצי שנה, במהלך הזמן הזה הוא לא ביצע את הקורס, שוב נכנסת התליה ביום 2.10.14 ואת ההודעה הוא קיבל ביום 23.9.14 בדואר רשום.
ש. מיום 2.10.14 ועד ליום 17.2.15 הוא למעשה היה בהתליה ת. כן, במהלך התקופה הזו הוא ביצע את הקורס, הוא סיים את הקורס ביום10.3.15"

43. זאת כאשר במקום אחר אמרה, כי במקרה שאלעד עושה קורס , ההתליה מוסרת באופן אוטומטי:

"ת. לפי החוק אסור לו לנהוג מאחר והוא בהתליה, זה כמו פסילה.
יש הבדל בין התליה לפסילה, התליית רישיון נהיגה היא שהנהג לא מפקיד אצלנו את הרישיון שלו בהתליה לא מפקידים, בפסילה כן מפקידים, הוא היה בהתליית רישיון נהיגה אני לא לוקחת את רישיון הנהיגה, בפסילת רישיון נהיגה אני כן לוקחת לו את הרישיון, בהתלייה אני מודיעה לו שהוא צריך לעשות קורס, אם הוא עושה קורס זה יורד באופן אוטומט".

43. סיכום; מכל המקובץ דין התביעה להתקבל. מנורה היא האחראית לכיסוי הביטוחי של הרכב בו נהג אלעד מטעם עיריית ירושלים.

44. מנורה תשלם לתובעת את סכום התביעה בסך של 25,008 ₪ וזאת תוך 30 יום. בנוסף תשלם מנורה להכשרה שכ"ט עורך דין בסך של 3,500 ₪ וכן אגרת משפט בסך של 378 ₪. כמו כן , מנורה תשלם לנתבעים הוצאות משפט בסך של 3,000 ₪ וזאת תוך 30 יום.

ניתן היום, כ' ניסן תשע"ז, 16 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכשרה חברה לביטוח בע"מ
נתבע: אלעד יעקבי
שופט :
עורכי דין: