ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איילת אבישר נגד אשר יונה :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעים

  1. איילת אבישר
  2. אליהו אבישר

3.הראל חברה לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים ומוסרי ההודעה לצד ג'

1.אשר יונה
2.א.בראזני הסעות בע"מ

צד ג' 1. אלבר ציי רכב

פסק דין

א. כללי

1. הראל הי א חבר ת ביטוח, אשר ביטחה את רכבם של התובעים (להלן: "התובע" או "התובעת"). התובעים היו בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הבעלים של רכב פרטי (להלן: "רכב התובעים").

2. הנתבע 1 נהג ברכב השייך בעת התאונה לחברת אלבר (להלן: "צד ג'" , או "אלבר").

3. התאונה ארעה ביום 11.3.14 בשעה 0810 בבוקר.

ב. טענות התובעים והראל

1. לטענת התובעים, בתאריך 11.3.2014 בשעה 0800 או בסמוך לכך, נהגה איילת אבישר ברכב התובעים, מכיוון קניון מלחה לקריית יובל. לפתע, רכב הנתבע אשר נהג בו הנתבע אשר יונה (להלן: "הנתבע" , או "אשר יונה") יצא מכיוון בית ספר סמוך וביקש לפנות שמאלה לכיוון המרכז המסחרי. לפי הטענה, אשר יונה, סטה מכיוון נסיעתו לכיוון נסיעת רכב התובעים ופגע בו ( להלן: "אירוע התאונה"). כתוצאה מאירוע התאונה ניזוק רכב התובעים.

2. לטענת התובעים, בהתאם לנסיבות התאונה, אירוע התאונה מתיישב יותר עם המסקנה, כי הנתבעים, או מי מטעמם, לא נקטו זהירות סבירה, ועל כן על הנתבעים להוכיח, כי לא התרשלו בנהיגתם.

ג. טענות הנתבעים

1. הנתבעים מכחישים את נסיבות התאונה כנטען ע"י התובעת. לטענתם, רכבו של הנתבע לא סטה מכיוון נסיעתו כלל. הרכב יצא מהנתיב על מנת לפנות שמאלה לכיוון המרכז המסחרי בקרית יובל, אך בשל הפקקים שהיו נאלץ לעמוד במקומו, ורכבה של התובעת התנגש בו בעוצמה וגרם לו נזק.

2. הנתבעים מכחישים את הנטען ע"י התובעים. לטענתם, בהתאם לנסיבות התאונה, קרוב לוודאי שרכבם של התובעים לא נקט זהירות סבירה כלל, ועל כן על התובעת להוכיח, כי לא הייתה רשלנות שתחוב בגינה. לטענת הנתבעים, התאונה נגרמה בשל התרשלות התובעת.

3. הנתבעים שלחו הודעה לצד ג'. לטענתם, אם ייקבע בית המשפט, כי על הנתבעים לפצות את התובעת בגין האירועים נשוא התביעה, אזי יטענו, כי על הצד השלישי לפצותם, או לשפותם בגין כל סכום בו הם יחויבו. זאת שכן, צד ג' הינה הבעלים ומשכירת הרכב בו נהג אשר יונה במועד התאונה. בהסכם שכירות הרכב, צוין שולח ההודעה, מר אשר יונה, במפורש כמורשה לנהוג ברכב. לטענתם, צד ג' סירב, שלא כדין, לשאת בפיצוי נזקי התובעת בגין התאונה ועליו לשאת בכל נזקי התאונה, כפי שייפסקו, לרבות תשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד, למעט סכום ההשתתפות העצמית.

ד. טענות צד ג'

  1. לטענת צד ג', דין ההודעה, ככל שהיא מופנית אל צד ג', להידחות על הסף, מחמת העדר יריבות, כיוון שעצם העובדה, כי צד ג' שימשה הבעלים ומשכירת הרכב נשוא התובענה, אין בה כשלעצמה להטיל עליה אחריות לאירוע התאונה. לטענת צד ג', הנהג ברכב הנתבע עשה שימוש ברכב, ללא הרשאת צד ג', ובניגוד מוחלט לתנאי השכרת הרכב.
  2. לטענת צד ג', על פי תנאי חוזה ההשכרה, הנהגת המורשה לנהוג היא דינה יונה ושמה נקוב בחוזה ההשכרה. למרות האמור, במועד התאונה נשוא כתב התביעה, נהג ברכב צד ג', הנתבע, אשר יונה, אשר הוסף לחוזה ההשכרה רק ביום 6.4.2014 ולכן לא היה מורשה לנהוג ברכב במועד התאונה.
  3. חברת ההשכרה ( צד ג') מדגישה, כי היא אינה חברת ביטוח, וכי רכב צד ג' לא בוטח בביטוח מקיף ( להבדיל מחובה) במועד התאונה אצל חברת ביטוח כלשהי, אלא היה ב"בניהול עצמי" של ציי הרכב של צד ג'.
  4. לאור זאת, לטענת צד ג', על התובעים לתבוע את השוכרת ו/או את נהג הרכב בפועל, ומשכך על בית המשפט להורות על מחיקת צד ג' מכתב התביעה.

דיון והכרעה

ה. כללי

  1. שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגרסתו, את אופן התרחשות התאונה. עיינתי במסמכים שהוגשו לבית המשפט, ובכלל זה בכתבי הטענות, בחוות דעת שמאי התובעת, בטפסי ההודעה של הנהגים המעורבים בתאונה, תמונות הנזק לרכב התובעת, בתמונות ממקום התאונה, בסיכומי ב"כ הצדדים וביתר הראיות.
  2. במהלך המשפט הוצגו לפניי שתי גרסאות שונות לחלוטין באשר לנסיבות שהובילו להתרחשות התאונה. לאחר בחינת הגרסאות שהוצגו, מצאתי לנכון להעדיף את גרסת התובעת.

ו. זירת התאונה
1. לתיאור זירת התאונה, כפי שהוצגה לבית המשפט, חשיבות הכרחית לבחינת המחלוקת שבתיק היות ובכוחה לשפוך אור על מהלך ההתנהלות בכביש המצופה מהנהגים המעורבים ובהתאם היא מאפשרת לנתח באופן מיטבי את פעולותיהם המוכחות על פי החומר הראייתי ולהסיק ממנו מסקנות הכרחיות. הזירה היא רחוב גולומב בירושלים. מדובר בקטע כביש שבו ישנם שלושה נתיבים מתעקלים במעלה הדרך. מקום התאונה הוא הנתיב האמצעי מבין השלושה. אזור התאונה נמצא בסמוך ליציאה מרחוב טהון הנמצא מימין לנתיב הקיצוני שמשתלב עם רחוב גולומב.

ז. גרסאות הצדדים שהעידו בבית המשפט

1. גרסת הנהגת התובעת:

" נסעתי מכיוון קניון מלחה לקריית יובל כ שהרחוב מתעקל שמאלה שלושה נתיבים, יש כביש שיוצא מרח' טהון זה כביש שהנוסעים שיוצאים ממנו אמורים להשתלב בכביש ראשי, נסעתי באיטיות יש פקקים בבוקר, לפתע נכנסה בי מכונית מהצד.
ש. התמונות שהצגת בפני בית המשפט את צילמת.
ת. כן, מיד לאחר התאונה.
יצאתי מהאוטו, האדון הרים אתך הקול עלי, מה עשית את לא רואה, את לא מסתכלת, התקשרתי לבעלי לספר לו על התאונה צילמתי תמונות, בקשתי פרטים הוא נתן לי פתק קטן ללא שום מסמכי ביטוח.
לשאלת בית המשפט: התמונה שאני מציג לך היא משקפת כן.
ת. כן, הרכב שלי הוא ההונדה השחורה, הכביש יוצא מבית הספר, מציגה את הנתיבים, הוא נכנס בי תוך כדי השתלבות."

2. במסגרת הודעה שמסרה התובעת לחברת הביטוח ביום 11.3.14, מסרה התובעת את הפרטים הבאים כדלקמן:

"בנסיעה ברחוב גולומב בנתיב האמצעי הגיח הרכב הפוגע, תוך מעבר מנתיב אחד לנתיב בו נסעתי, בצורה כמעט אנכית לרכב שלי. בשל כך נגרמה הפגיעה הנ"ל. הדרך היתה בעיקול."

3. גרסת הנתבע:
"היה בוקר ביום התאונה לקחתי את הבן שלי לבית ספר בקרית יובל, ביציאה תמיד יש פקקים בצומת של קריית יובל, הייתי צריך לפנות במסלול השמאלי ביותר כדי לעשות פרסה , אני יוצא מסימטה אני אמור להגיע לנתיב השלישי השמאלי ביותר, בגלל שהיו מכוניות בבוקר בקשתי רשות והתקדמתי לאט לאט, אז נעמדתי באמצע הכביש, הרמזור היה אדום, כולם עמדו וחיכיתי שהכול יתפנה ואמשיך הלאה בזמן שאני עומד הגיע רכב מלמטה ופגע בי, יוצאת אישה מבוהלת ואומרת סליחה אני מצטערת לא שמתי לב, אמרתי לה קורה , ברוך ה שאין נפגעים , מכה קלה.
אמרתי שנחליף פרטים, היא אמרה סליחה אני מודה אני פגעתי בך, היא מתקשרת לבעלה , ואז עברה 15 דקות בערך והתפנתה הצומת וזאת היא מצלמת ואז אמרתי לה שזה רכב שכור לאלבר בד"כ שמחזירים את הרכב לא היה מספיק נזק, כמעט שלא היה נזק, גם אצלה לא היה משהו גדול, אחרי זה כל אחד הלך לדרכו, ראיתי שאין לי נזק , בעלה הפך את היוצרות."

4. במענה לחקירה נגדית השיב הנתבע לשאלות שהוצגו לו כדלקמן:
"ש. תאשר לי בהמשך לעדות שלך שהנתיב שממנו אתה מגיע זה נתיב שמשתלב לנתיב של התובעת ת. כן.
ש. היא נוסעת בדרך הראשית ואתה בדרך המשנית.
ת. כן. הייתי לפניה. אני הייתי ממתין , היו מכוניות , מה יש לי לעמוד באמצע הכביש .
ש. נתיב הנסיעה שלך לפני התאונה אתה משתלב בדרך שהיא בעלת 3 נתיבים .
ת. אפשר להגיד.
ש. תאשר לי שאתה צריך לפנות שמאלה כדי לבצע פרסה.
ת. כן.
ש. נאמר שהתובעת פגעה בך וגורמת לך לזוז ימינה.
ת. הייתי בעצירה מוחלטת והיא באה ופגעה בי.
ש. בזמן הפגיעה שלך הרכב שלך זז ימינה.
ת. היא באה במהירות של כ 60 קמ"ש.
ש. התאונה התרחשה בזמן שהיא בלמה זה לא נכון?
ת. היא בלמה ונעצרה ברכב שלי היא באה מלמטה 60 קמ"ש והיא לא הספיקה, אני רואה אותה באה ופוגעת בי.
אני עומד עצירה מוחלטת ואני שומע מכה שהיא נכנסה בי.
ש. אחרי התאונה הזזתם את הרכבים.
ת. אני לא הזזתי לא היה לאיפה לזוז. אני לא זוכר אם היא הזיזה את הרכב שלה.
ש. גם אם התמונה צולמה 4 שעות אחרי התאונה, כך היה מצב הרכבים שירדתם מהרכב.
ת. פחות או יותר, סביר להניח.
ש. תאשר לי שבזמן אתה עומדת אתה לא עומד ישר אלא בזוית.
ת. נכון.

5. המחלוקת בענייננו היא מחלוקת עובדתית. במצב כזה נדרשת הערכאה הדיונית "לשקול גרסה מול גרסה ולקבוע איזה מהן אמינה יותר בעיניו" (ע"א 11100/02 רונן חצור נ' ניסים דותן, פורסם בנבו, ניתן ביום 16.2.04). לאחר שעיינתי בטענות הצדדים על מכלול הראיות שהוצגו לי, אני נוטה לקבל כגרסה אמינה את גרסת התובעת, שכן מדובר בגרסה עקבית הגיונית ומבוססת. אינני מקבל את גרסת הנתבע, לפיה "בגלל שהיו מכוניות בבוקר בקשתי רשות", והתקדמתי לאט לאט, אז נעמדתי באמצע הכביש, הרמזור היה אדום, כולם עמדו וחיכיתי שהכול יתפנה ואמשיך הלאה בזמן שאני עומד הגיע רכב מלמטה ופגע בי ". הגרסה שמתאר הנתבע נראית כגרסה שאין לסמוך עליה וסבורני שבמקום להשתלב בזהירות בדרך הראשית שבה נסעה התובעת, ניסה הנתבע להתמזג בנתיב שמשמאלו בחובר זהירות, ותוך כדי כך פגע ברכב התובעת. התמונות שצירפו התובעים וכן הנזקים שניזוק רכב התובעים, מעידים כי גרסת התובעת היא נכונה ויציבה, בעוד שגרסת הנתבע – איננה כזאת.

ח. הנזקים לרכב התובעת: על פי דו"ח השמאי של התובעת שלא נסתר, הנזקים שנגרמו לתובעת מעידים על כך שרכב התובעת נפגע בחלקו הימני קדמי. החלקים שנפגעו ברכב הם בעיקר : פגוש קדמי חיצוני וכן כנף קדמי ימנית.

ט. סיכום שאלת האחריות:

לאחר שמיעת הצדדים והתרשמות מתמונות הנזק שהוצגו לי, אני סבור שהתאונה אירעה באשמתו של הנתבע. רכב הנתבע הוא שביקש להשתלב בנתיב שבו נסעה התובעת, תוך כדי ניסיון השתלבות לא מוצלח, ופגע ברכב התובעת בחלקו הימני באמצעות חזית רכבו. תיאור זה שהינו תוצאה של כל הראיות שהוצגו לי, תואם לגרסת התובעת ואינו תואם לגרסת הנתבע כפי שהובאה בכתב טענותיו.

י. הנזק

1. סכום הנזק העיקרי נתבע על ידי חברת הראל, אשר הינה המבטחת של התובעים. חברת הראל פיצתה את התובעים בסכום של בסך של 12,500 ₪ וסכום זה נתבע על ידה בתובענה זו שלפני.
2. הסכום הנתבע על ידי התובעים הינו השתתפות עצמית בסך 1142 ש"ח. כמו כן עותרים התובעים כי בית המשפט יחייב את הנתבעים, בגין ביטול זמן, בקבלת יעוץ משפטי בסך של 2691 ש"ח.

י"א החבות בנזק

  1. בין הנתבעים לבין צד ג' , חברת אלבר , התגלעה מחלוקת: לפי טענת הנתבע ים, האחריות רובצת על אלבר. לפי אלבר האחריות מונחת על הנתבע ים.
  2. לפי גרסת הנתבעים, חברת אלבר הינה הבעלים ומשכירת הרכב בו נהג הנתבע במועד התאונה. בהסכם שכירות הרכב צוין שולח ההודעה, מר אשר יונה, במפורש כמורשה לנהוג ברכב.
  3. לטענת אלבר, הנהג ברכב הנתבע, אשר יונה, עשה שימוש ברכב ללא הרשאת צד ג' ובניגוד מוחלט לתנאי השכרת הרכב.
  4. לטענת אלבר, על פי תנאי חוזה ההשכרה, הנהגת המורשה לנהוג היא דינה יונה ושמה נקוב בחוזה ההשכרה. למרות האמור, במועד התאונה נשוא כתב התביעה, נהג ברכב אלבר, הנתבע, מר אשר יונה, אשר שמו התווסף לחוזה ההשכרה רק ביום 6.4.2014 ולכן לא היה מורשה לנהוג ברכב במועד התאונה.

י"ב דיון והכרעה בסוגית האחריות לנזק

  1. התאונה אירעה ביום 11.3.14. לפי צד ג', אשר יונה לא היה מורשה לנהוג באותו זמן, שכן הרכב הושכר לאחת בשם דינה יונה ולא ל ו.
  2. ואולם, אשר יונה הציג מספר מסמכים מהם עולה כי אלבר התנהלה מולו וכי הכירה בו כנהג הרכב:

א. מסמך של חברת אלבר מיום 11.2.14 בעניין איסוף , או החזרת רכב , ולפיו חתום אשר ( כנראה אשר יונה – ב.ס ) כנהג הרכב. אשר אף חתום על הרכב.
ב. מסמך מיום 9.3.14 בעניין איסוף , או החזרת רכב , ולפיו חתום אשר (יונה) כנהג הרכב. אשר אף חתום על מסמך זה שעניינו החלפת הרכב המושכר (להלן מסמך מיום 9.3.14).
3. באשר להתנהלות אלבר, העיד אלכסנדר מלמוד המכהן כמנהל מרחב דרום של חברת אלבר:
ש. איך מסרו לו את הרכב אם הוא לא מורשה לנהוג בו.
ת. ברגע שרכב מגיע למועד טיפול הסעיף יצר קשר עם נהג שרשום בחוזה. יכול להיות שדינה הפנתה אותנו לאשר, שהוא זה שהחזיק ברכב. ברגע שמערכת אלבר מציגה לנו נשואת הרכב שמגיע הזמן לטפל ברכב, הצוות מתאם עם הלקוח תיקון ברכב, הגב' דינה הייתה הנהגת הראשית בחוזה, כנראה שהיא הפנתה לאשר יונה.
ש. אם משהו בא ואוסף את הרכב מאשר יונה קודם הוא לא מחתים אותו על המסמך.
ת. צריך להחתים אותו. אני לא יודע אם החתימו אותו.
ש. כשמסתיים הטיפול איך מחזירים את הרכב.
ת. ברכב שהרכב מוכן , נוהגים ליצור קשר עם הלקוח מעדכנים על מצב הרכב, ברגע שהוא מסר רכב לטיפול הוא קיבל רכב חלופי, נכון להיום כל ענין הטיפולים שאשר יונה טען לא בדקנו אם זה היה לטובת הטיפול, משהו אישר שהרכב נאסף לטיפול.
.....
ש. אנו רואים שאשר יונה אומר שזו חתימתו והוא קיבל את הרכב ביום 9.3.14 .
ת. נכון זה החלפה הוא מחזיר יונדאי מקבל מאזדה 3.
ש. יש לכם את המסמך המקורי.
ת. הוא נמצא אצלנו במסמך המקורי, לא הבאנו אותו.
ש. זה סביר שמה שאומר אשר קבלתי את הרכב בתוך נהג הרכב.
ת. איך הגעתם למסקנה שהגיעו אליו ולא הם הגיעו אלינו.
ש. חב' השכרה נוהגת לבדוק אם אתה הנהג .
ת. נכון.
ש. אשר התייצב בדקו אותו ואישרו לו לקחת את הרכב. אם הוא לא הנהג הרשום ודינה יונה הא המורשת.
ת . ברגע שנבדק הלקוח נציגת הדלפק זיהתה את אותה אחד שעמדה מולה .
ש. לפי הנהלים שלכם מי שצריך לחתום על הטופס הוא הנהג המורשה.
ת. כן. לפי הנהלים , אותו נהג שיוצא החוצה הוא לא יודע מה כתוב במחשב מי מורשה ומי לא. "

הנה כי כן, עולה כי אלבר החתימה את אשר יונה תוך התייחסות אליו כנהג המורשה בפועל . וזאת בהתאם לנהליה של חברת אלבר עצמה ולפיהם, הנהג המורשה הוא שאמור לחתום על מסמך ההחלפה. מקום שאשר יונה חתם על מסמך שהנפיקה חברת אלבר יש לראות בכך הוכחה , כי אלבר עצמה, ראתה באשר יונה כנהג המורשה.

4. מעבר לכל אלה, צירפה חברת אלבר חוזה השכרת רכב מס' 330221909 ולפיו עולים הפרטים הבאים:
א. החוזה הינו מתאריך 13.1.14 ועד תאריך 7.4.14.
ב. הלקוח שביצע את העסקה מול אלבר הינו חברת א. ברזני הסעות בע"מ.
ג. שם נהג מורשה הינו דינה ברזני .
ד. שם נהג נוסף: יונה אשר, מספר רשיון 794991.
ה. הרכב המבוטח הינו מאזדה מ.ר 49-653-75 .
ו. הרכב מכוסה בכיסוי תאונתי.

5. חוזה זה, שהוגש כמצורף לתצהירה של עו"ד ענת מור ביום 22.3.16 מטעם אלבר, ושנוסח על ידי אלבר, פועל כנגדה במקרה זה. כך נוסח הכלל של פרשנות כנגד המנסח על ידי בית המשפט העליון:
"הכלל בדבר פרשנות נגד המנסח (contra proferentem) הוא כלל פרשנות משני, אשר בא לסייע בפרשנות חוזה, שעה שבכללי פרשנות מקובלים אין להביא לחקר הכוונה של הצדדים בחוזה או בתניה בו. היו שחלקו על תחולתו של הכלל לאחר חקיקתו של חוק החוזים ביחס לחוזים בדרך כלל, ובמיוחד כאלה שאינם חוזים אחידים (שלו, בספרה הנ"ל, בעמ' 324). הטעם לכך הוא שכלל זה אינו בא לסייע לפרשן להגיע אל חקר אומד דעת הצדדים. כדבריה של המחברת המלומדת שלו, בהתייחסה לכלל, "מכיוון שהוא יותר מכל כלל אחר - מתרחק מכוונתם הקונקרטית של הצדדים ומאומד דעתם המשוער" (שם). דעה זו לא נתקבלה (פרידמן וכהן, בספרם הנ"ל, בעמ' 135, והאסמכתאות בה"ש 97, שם), ובית-משפט זה חזר ועשה שימוש בכלל במספר רב של פסקי-דין. אך חשוב לזכור, שעסקינן בכלל של סוף הדרך: הוא נכנס לפעולה רק לאחר שבית המשפט ניסה להפעיל כללי פרשנות אחרים על-מנת ללמוד על כוונת הצדדים, אך הדבר לא עלה בידו. במקרה כזה, כפי שמציין חברי השופט ברק, "קיימים כללי פרשנות מיוחדים - בעלי אופי משני - המשחררים את השופט מהנטל של שימוש בשיקול-דעתו ומכוונים אותו אל 'התכלית הסופית'", ואחד מכללים אלה הינו הכלל בדבר פרשנות נגד המנסח. כלל זה אינו אלא מפלט אחרון בשלב הפרשני שלאחר מיצוי השימוש בכללי פרשנות אחרים, שבמסגרתם נלקחים בחשבון שיקולים רבים" (ע"א 779/89, פ"ד מח(1) 221 , יעקב שלו נ' סלע חברה לבטוח בע"מ).

6. הנה כי כן, אלבר צירפה מסמך רשמי שלה , ובו חוזה שהיא ניסחה, וממנו עולה שהרכב נשוא התביעה הינו רכב , אשר מכוסה על ידה "בכיסוי תאונתי" וכי אשר יונה , הנתבע היה מורשה לנהוג ברכב זה ביום התאונה 11.3.14 . יתר על כן, הרכב הושכר על ידי אלבר לחברת ברזאני, וזאת כאשר, אשר יונה, היה מורשה מטעמה לנהוג ברכב והוא אשר התנהל מול חברת אלבר . מכאן, ברי הדבר שאשר יונה היה מורשה לנהוג ברכב.
7. לאור האמור חברת אלבר הינה הנושאת באחריות לנזק בעניין התאונה שלפני. אין במסמך שצירפה אלבר ולפיו כביכול אשר יונה הוסף לחוזה רק ביום 6.4.16 , כדי לסתור שאר הראיות , שהיא עצמה צירפה, ומהן עולה, כי אשר יונה היה נהג מורשה בזמן התאונה.

י"ג סיכום

  1. לאור האמור, חברת אלבר תשלם ל חברת הביטוח הראל סך של 12,500 ₪ וכן סך של 4,000 ₪ הוצאות משפט.
  2. חברת אלבר תשלם 1,142 ₪ וכן 1,000 ₪ הוצאות משפט לתובעים (אבישר) .
  3. חברת אלבר תשלם למוסר ההודעה לצד ג' ( אשר יונה וא .בראזני הסעות בע"מ) סך של 5,000 ₪ בגין הוצאות משפט. אין בקביעה זו כדי למנוע מחברת א. ברזאני ואשר יונה לשלם את סכום ההשתתפות העצמית לאלבר, ככל שסכום לא שולם.

ניתן היום, כ' ניסן תשע"ז, 16 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: איילת אבישר
נתבע: אשר יונה
שופט :
עורכי דין: