ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אסתר גפן נגד בנק הפועלים בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת הבכירה מרי יפעתי

מבקשת / נתבעת

אסתר גפן

נגד

משיב / תובע

בנק הפועלים בע"מ

החלטה

לפניי בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית, בסך של 216,437 ₪, שהגיש המשיב (להלן: "הבנק") בהליך סדר הדין המקוצר.

התביעה הוגשה בגין יתרת חובה בחשבון על סך של 49,180 ₪, יתרת חיובי כרטיסי אשראי על סך של 2,916 ₪, וכן יתרת הלוואה בסך של 163,557 ₪. נטען בכתב התביעה כי המבקשת לא נענתה לדרישת הבנק ו/או בא כוחו לסילוק החוב.

בבקשת הרשות להתגונן טענה המבקשת כי היתה בעלת עסק וניהלה אצל הבנק המשיב שני חשבונות בנק, האחד פרטי והשני עסקי, הוא החשבון נשוא התביעה.
טוענת המבקשת כי לאורך התקופה בה ניהלה את החשבון העסקי עמדה במסגרת האשראי בחשבון. לטענתה, בסוף חודש ינואר 2016 סגרה את העסק. בחודש פברואר 2016 קיבלה המבקשת הודעה ממנהלת הבנק בסניף בכרכור, בו ניהלה את החשבון, וכי עליה להעביר את החשבונות לסניף הבנק ברעננה.
בחודש מאי 2016 נגשה המבקשת לסניף הבנק וקבעה מיוזמתה פגישה עם מנהלת סניף הבנק. בפגישה שהתקיימה ביום 9.5.16 סיפרה המבקשת למנהלת הבנק כי בכוונתה למצוא עבודה במשרה מלאה בתוך כחודש ימים וביקה כי תקפיא תשלום אחד של ההלוואה למשך חודש ימים ולחילופין פריסה של הלוואה לתקופה ארוכה יותר. לטענתה, מנהלת הסניף סירבה לכך ואמרה כי החשבון יועבר לטיפול גורם אחר בבנק אשר יצור קשר עם המבקשת. טוענת המבקשת כי באותו המועד לא חזר כל תשלום של המבקשת בחשבונות ואף לא הוחזר שיק או סורבה עסקה בכרטיס האשראי, וכן המבקשת לא חרגה ממסגרת האשראי בחשבון.
למרות זאת, עמדה מנהלת הסניף על סגירת החשבון מיידית ומבלי שאמרה לה כי בכוונתה להעביר את החשבון לטיפול משפטי. טוענת המבקשת כי הבנק ניצל את חולשתה ודרס את זכויותיה על פי דין, וכי לו היתה יודעת כי החשבון הועבר לטיפול משפטי היתה מנסה למנוע מצב זה. עוד נטען כי מיד לאחר הפגישה התקשרה מנהלת הסניף למבקשת והודיעה לה כי היא מסירה את מסגרת האשראי אף בחשבון הפרטי, וזאת על אף שלא היתה חריגה בחשבון זה. המבקשת אף טענה כי הסכומים הנתבעים בכתב התביעה אינם הסכומים הנכונים ומוכחשים על ידה שכן בידה מסמכים הבנק המעידים על סכומים אחרים.

בדיון בפני נחקרה המבקשת קצרות על תצהירה והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

דיון והכרעה:

מרבית טענותיה של המבקשת נטענו באופן כללי וסתמי. כך ביחס לטענה כי החשבון לא עמד בחריגה ממסגרת האשראי באותה העת וזאת מבלי שפירטה המבקשת טענה זו , וכך ביחס לטענה כי הסכומים הנתבעים אינם הסכומים הנכונים. המבקשת אינה מפרטת מהם הסכומים הנכונים לשיטתה . הגם שלטענתה יש בידה מסמכים מהבנק המעידים על סכומים אחרים, לא צורפו מסמכים אלו.
אף הטענה כי נגרמו למבקשת נזקים כתוצאה מהתנהלות הבנק, נטענה בעלמא בלבד ומבלי שהונחה תשתית עובדתית נדרשת.

הטענה היחידה היכולה לשמש הגנה כנגד התביעה הינה טענת המבקשת כי לא ניתנה לה התראה בכתב טרם הועמדה ההלוואה לפירעון ומיידי ובוטלה מסגרת האשראי.
למעשה, טוענת המבקשת כי בפגישה עם מנהלת הסניף נאמר לה כי החשבון ייסגר ויועבר לטיפול גורם אחר מבלי שנאמר לה כי הועבר לטיפול משפטי או כי ההלוואה הועמדה לפירעון מיידי. לטענתה, לו היתה יודעת היתה נוקטת פעולות למנוע זאת.
המבקשת כלל לא נחקרה על טענה זו ואף לא הוצג לה במהלך חקירתה מסמך המעיד כי ניתנה התראה בכתב טרם העמדת ההלוואה לפירעון מיידי.

בסעיף 5א1(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א- 1981 נקבע כי : " תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי עמידה בתנאי ההלוואה, ובכלל זה בשל אי פירעונה, כולה או חלקה אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו...".
החריג לכלל הוא כי הבנק יהיה פטור ממסירת התראה כאמור אם מסירתה מעלה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של הבנק עקב שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח או תנאים אחרים המחייבים לנקוט פעולה באופן מיידי. מטרת ההתראה הינה לתת אפשרות ללקוח למצוא מקורות מימון להסדרת חוב הפיגורים וכן הקלת העול על הלקוח תוך הזדמנות לסלק החוב ללא צבירת הוצאות משפטיות.
בפסיקה נקבע כי יש לפרש את החריג באופן מצמצם, ובמקרים בהם הוכח כי בעלי החוב ביצעו פעולות של מכירת נכסים או כל פעולה אחרת המצדיקה נקיטת הליך משפטי ללא התראה מוקדמת.

אף לעניין ביטול מסגרת האשראי, נקבע בפסיקה כי הבנק אמנם אינו מחויב להעניק שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח וכי הוא רשאי להימנע ממתן אשראי ללקוח או מהמשך מתן אשראי במטרה להבטיח בין היתר את החזר כספו. ואולם, בנק איננו רשאי להפסיק את האשראי כפי חפצו בלא סיבה מוצדקת, וזכותו לביטול אשראי כפופה לחובת תום הלב ולקיום ההסכם בדרך מקובלת. שיקול דעתו הבלעדי של הבנק איננו מספיק אלא נדרש כי תתקיים אחת ההתרחשויות המצדיקות את הפסקת האשראי. על הבנק ליתן הודעה מוקדמת על כוונתו להפסיק את האשראי (ראה ע"א 459/13 אלמודן בע"מ נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו).

בענייננו, מאשר הבנק כי תחיל ת הפיגור ב תשלום ההלוואה היתה בחודש אפריל 2016 וכי במאי 2016, כחודש לאחר מכן, הודע למבקשת על ביטולה של מסגרת האשראי . טענת המבקשת לפיה סגירת האשראי בוצעה באופן מיידי, מבלי שהדבר היה מחויב בנסיבות, ומבלי שניתנה לה התראה והזדמנות לסלק הפיגור, לא נסתרה בשלב זה על ידי הבנק. לא הוצג למבקשת בחקירה דפי חשבון המלמדים על חריגה ממסגרת האשראי וגובה החריגה, מועד החריגה, מועד ביטול מסגרת האשראי והעמדת ההלוואה לפירעון מידי ואף לא הוצגה ההודעה בכתב שנשלחה לכתובת המבקשת על העמדת ההלוואה לפירעון מיידי.
נוכח האמור לעיל, ובשים לב להלכה הפסוקה הקובעת כי יש ליתן רשות להתגונן מקום בו יש בפי הנתבע טענת הגנה ולו דוחק כנגד התביעה, החלטתי ליתן למבקשת רשות להתגונן בשתי טענות; האחת, כי הבנק נהג שלא כדין ושלא בתום לב עת ביטל את מסגרת האשראי בחשבון והעמיד את ההלוואה לפירעון מיידי, והשנייה, כי הבנק לא עמד בחובת מתן ההודעה המוקדמת טרם הפסקת האשראי והעמדת ההלוואה לפירעון מיידי.

לאור סכומה, תידון התביעה בסדר דין רגיל. לטיפול המנ"ת.
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, כ' ניסן תשע"ז, 16 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אסתר גפן
נתבע: בנק הפועלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: