ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום כהן נגד סגלוביץ' עבודות עפר ופיתוח בע"מ :

החלטה בתיק רע"א 9524/16

לפני: כבוד השופט נ' סולברג

המבקש:
שלום כהן

נ ג ד

המשיבים:
1. סגלוביץ' עבודות עפר ופיתוח בע"מ (בהסדר נושים)

2. כונס הנכסים הרשמי

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפר"ק 24904-10-11 מיום 9.11.2016 שניתנה על-ידי השופטת ב' טאובר

בשם המבקש:
עו"ד גיורא אלדן

בשם המשיב 1:
עו"ד גיל הירשמן

בשם המשיב 2:
עו"ד מיכל דלומי

בבית המשפט העליון

החלטה

1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה בפר"ק 24904-10-11 מיום 9.11.2016 (השופטת ב' טאובר), בגדרה הורה בית המשפט להותיר בקופת ההסדר של חברת סגלוביץ' עבודות עפר ופיתוח בע"מ (להלן: החברה) סך כספי של 170,000 ₪, וכמו כן נקבע כי ככל שייפסקו לחובת החברה במסגרת הליכי הבוררות המתנהלים נגדה, סכומים כספיים העולים על סך זה, אזי היא תהיה מחויבת לשאת בהם כחלק מהוראות ההסדר החלות עליה.

רקע
2. ביום 31.10.2011 ניתן צו הקפאת הליכים לחברה, וביום 7.12.2011 הורחב הצו גם באופן שיחול על בעלי מניותיה, ומכוחם מונה עו"ד גיל הירשמן לשמש כנאמן לנכסי החברה ובעלי מניותיה. ביום 7.5.2012 אישר בית המשפט המחוזי (השופט ע' זרנקין) את הסדר הנושים של החברה, שמסגרתו נקבע בין היתר כי הנושים ה'רגילים' יקבלו דיבידנד בשיעור של 25% מחובם המאושר, וכי עו"ד הירשמן ימונה כנאמן לביצוע ההסדר (להלן: הנאמן).

3. על-פי המתואר בבקשה ובתגובות, ביום 13.3.2012 הכריע הנאמן בתביעות החוב שהגיש שלום כהן, המבקש (להלן: שלום או המבקש) נגד החברה בנוגע למספר פרויקטים שהתנהלו, והחליט לדחותן מטעמים שונים. לאחר דין ודברים הוסכם כי הנאמן יידרש בשנית לתביעות החוב שהגיש המבקש, וביום 17.4.2016 הכריע הנאמן בפעם השניה בתביעות החוב (להלן: הכרעת הנאמן מיום 17.4.2016). בהכרעתו אישר הנאמן את קיומה של שותפות בין שלום לבין החברה בנוגע לחלק מהפרויקטים מושא תביעות החוב, אשר נמצאו כגרעוניים, ובסופו של דבר נקבע כי שלום חב לחברה סך כספי של 627,070 ₪, בשל חלקו בהפסדים בגין הפרויקטים הללו. המבקש לא ערער על הכרעה זו.

4. לפי דיווחי הנאמן, מילאו החברה ובעלי מניותיה אחר הוראות ההסדר, ונכון למועד הגשת הבקשה שלפנַי, נותרו תלויים ועומדים שני הליכי בוררות: האחד, הליך בין חברת א. ברכאל לעבודות ציבוריות בע"מ (להלן: חברת ברכאל) לבין החברה, אשר ניהולו אושר ביום 20.9.2012 (השופט זרנקין); השני, הליך בין שלום, לבין החברה בנוגע ל"פרויקט ג'לג'וליה", אשר ניהולו אושר ביום 29.11.2015 (השופט זרנקין). על-פי החלטת בית המשפט המחוזי נושא הבקשה שלפנַי ובהתאם להחלטה מיום 20.9.2012, ככל שבמסגרת הליכי הבוררות ייפסקו סכומי-כסף לטובת חברת ברכאל והמבקש, אזי תהא החברה מחויבת לשלם להם סכומי-כסף בשיעור של 25% מהסכום שייפסק, וזאת משום שבהתאם להסדר הנושים שאושר מעמדם הוא כשל נושים 'רגילים'. לעומת זאת, ככל שהחברה תזכה בכספים במסגרת הליכי הבוררות, אזי חברת ברכאל ושלום יחויבו לשלם לחברה את מלוא הסכום שייפסק לטובתה.

5. ביום 21.4.2016 הגיש הנאמן בקשה לאישור תשלום יתרת שכר טרחתו, לפי תקנה 8א לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, כאשר לאחר אישור הבקשה ותשלום הכספים מכוחה יוותר בקופת ההסדר סך כספי של 170,000 ₪.

6. בתגובה לבקשת הנאמן, הגיש שלום ביום 2.5.2016 בקשה להורות לנאמן להפקיד בקופת ההסדר סך כספי של 1,800,000 ₪, לשם הבטחת התשלומים הכספיים, ככל שייפסקו, במסגרת הליכי הבוררות. בבקשה נטען בין היתר, כי ב"פרויקט ג'לג'וליה" המבקש היה שותף בשיעור של 40% עם החברה, ובמסגרת תביעת החוב המתבררת בהליך הבוררות תבע מן החברה תשלום בסך כספי של כמיליון ש"ח, וכי הוא זכאי לדיבידנד בשיעור של 100%. הנאמן התנגד לבקשה, וטען כי חלוקת הדיבידנדים מקופת ההסדר נעשתה כדין, וכי לא היה מקום לעכב את החלוקה בשל הליך הבוררות שמתנהל בין החברה לבין שלום. עוד נטען, כי על-פי חישוב שערך הנאמן, בשים לב לשיעור הדיבידנד, לו שלום וחברת ברכאל יהיו זכאים, ככל שתתקבל תביעתם, מסכומי התביעות, ולסכום הכספי בו חב המבקש לחברה, הרי שדי בהותרת סכום כספי בסך של 170,000 ₪ בקופת ההסדר, כדי לעמוד בתשלומים שייפסקו לטובת נושי החברה – שלום וחברת ברכאל. בתגובת הכנ"ר לבקשה, בכתב ובעל-פה, נטען כי ענייננו נופל בגדרי הוראת תקנה 99 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 (להלן: תקנות פשיטת הרגל), ולכן היה על הנאמן להותיר בקופת ההסדר כספים לשם הבטחת תשלומים כספיים לנושים נוספים שתביעותיהם טרם הוכרעו. אולם בנסיבות העניין, משהתשלומים הכספיים בהם תחוב החברה, ככל שייפסקו בהליכי הבוררות, הם באחוזים, הרי שדי אם יומצא אישור מטעם רואה החשבון של החברה, לפיו ביכולתה של החברה לשלם כספים אלה. בנוסף, הוצע כי במסגרת ההחלטה בבקשה יורה בית המשפט, כי החברה תהיה אחראית לביצוע תשלומי הכספים לנושיה הנוספים במסגרת הליכי הבוררות המתנהלים. הנאמן המציא לבית המשפט אישור לפיו ביכולתה של החברה לשאת בתשלום כספי בסך של 1,100,000 ₪, ולצדו צורף עדכון בדבר הליך הבוררות המתנהל בין החברה לבין חברת ברכאל, בו צוין כי החברה הגישה תביעה שכנגד על סך כספי של כ-11,000,000 ₪, וכי נכון לשלב הדיוני, סכום תביעתה של חברת ברכאל אינו ידוע.

החלטת בית המשפט המחוזי
7. ביום 9.11.2016 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי נושא בקשת רשות הערעור, הדוחה את בקשתו של שלום להורות על הפקדת סכום כסף נוסף בקופת ההסדר, ומנגד מאשרת בתנאים מסוימים את בקשתו של הנאמן לאישור תשלום יתרת שכר טרחתו כנאמן החברה.

8. בית המשפט קבע כי בהתאם להוראות סעיפים 133-132 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: פקודת פשיטת הרגל), והוראת תקנה 99 לתקנות פשיטת הרגל, חלוקת הדיבידנדים שבוצעה בעבר על-ידי הנאמן היא בגדר מעשה עשוי ואין אפשרות להשיב כספים אלה. בנוסף, משהמבקש לא פירט בתביעתו במסגרת הליך הבוררות את סכום התביעה, ומנגד ציין הנאמן כי בהליך הבוררות המתנהל בין החברה לבין חברת ברכאל הוגשה על-ידי החברה תביעה שכנגד על סך כספי של כ-11,000,000 ₪, הרי שלא ניתן להעריך מהו הסכום אותו יש להותיר בקופת ההסדר בטרם חלוקת הדיבידנדים לכלל הנושים. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי המבקש הוא בגדר נושה רגיל, ולכן ככל שתביעתו במסגרת הליך הבוררות תתקבל, כי אז יהיה זכאי לקבל 25% מהתשלום הכספי שייפסק לטובתו. על רקע האמור, ובשים לב לכך שהליכי הבוררות נמצאים בראשיתם, הורה בית המשפט, כי יש להותיר בקופת ההסדר סך כספי של 170,000 ₪ לשם הבטחת תשלומי התביעות המתבררות בהליך הבוררות, וכן כי החברה תהיה אחראית לשלם את התשלומים הכספיים שייפסקו נגדה בהליכי הבוררות, ככל שייפסקו, ואם לא תעמוד בהתחייבות זו, אזי יעלה הדבר כדי הפרת הוראות ההסדר.

על החלטה זו הוגשה הבקשה שלפנַי.

עיקרי טענות הצדדים בבקשה
9. לטענת המבקש, שגה בית המשפט המחוזי כשסיווג אותו כנושה 'רגיל' בהליך הבוררות המתנהל בינו לבין החברה, שכן סיווגו יוכרע במסגרת הליך הבוררות עצמו. באשר להכרעת הנאמן מיום 17.4.2016, טוען המבקש כי אין מדובר בהכרעה שיפוטית, וכי בכל מקרה המועד לערער עליה טרם חלף. זאת, משום שנפלו בהכרעה פגמים המצדיקים את ביטולה. כך, למשל, נטען כי לשון כותרת המסמך שגויה, כי הנאמן חתם על המסמך כ"כונס הנכסים" ולא כ"נאמן" של החברה. בנוסף, הכרעת הנאמן בתביעות החוב נתקבלו כחמש שנים לאחר הגשתן, ותביעת החוב שהגיש מתבררת רק עתה, כיוון שבירורה נזנח על-ידי הנאמן במשך כארבע שנים.

10. הנאמן והכנ"ר מתנגדים לבקשה וסומכים את ידיהם על החלטת בית המשפט המחוזי, על סמך נימוקיה. לטענתם, טענות המבקש מכוונות נגד הכרעת הנאמן מיום 17.4.2016, אשר בהתאם להוראת תקנה 24(ו) לתקנות החברות (בקשה לפשרה או הסדר), התשס"ב-2002, חלף המועד לערער עליה. באשר לטענת המבקש לפיה הוא זכאי לקבל שיעור של 40% כשותף ב"פרויקט ג'לג'וליה", טוענים המשיבים כי המבקש הגיש בעצמו את תביעת החוב כנושה 'רגיל', וכי משאינו מחזיק בשעבוד כלשהו, הרי שבהתאם להסדר הנושים שאושר, סיווגו הוא בגדר נושה 'רגיל'. בהתאם לכך ובשים לב לסך חובותיו של המבקש כלפי החברה, הרי שהסכום הכספי שיוותר בקופת ההסדר לאחר תשלום יתרת שכר טרחתו של הנאמן עולה על הסכום המרבי לו יהיה זכאי המבקש, ככל שייפסק לטובתו בהליך הבוררות.

דיון והכרעה
11. לאחר שעיינתי בבקשה ושקלתי את טענות באי-כוח הצדדים מזה ומזה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

12. בידוע, כי בסמכות הנאמן לדון בתביעות חוב שהגישו הנושים, והחלטתו ניתנת לערעור לפני בית המשפט (סעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל; תקנה 14 לתקנות החברות (בקשה לפשרה או להסדר), התשס"ב-2002; ורדה אלשיך וגדעון אורבך הקפאת הליכים 720-719, 728-727 (מהדורה שניה, 2010); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 291-285 (מהדורה שלישית, 2010)). איני מוצא לנכון לדון, אף 'למעלה מן הצורך', בטענותיו של המבקש נגד הכרעת הנאמן מיום 17.4.2016, שכן המועד לערער עליה חלף-עבר זה מכבר.

13. לא שוכנעתי כי העניין שלפנַי נמנה על המקרים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית, והוא אינו עומד באמות המידה למתן רשות ערעור הקבועות בסעיף 41(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. בהתאם להוראות סעיפים 133-132 לפקודה פשיטת הרגל ותקנה 99 לתקנות פשיטת הרגל, רשאי הנאמן לחלק דיבידנד לנושים עובר להכרעה הסופית בתביעות חוב נוספות שהוגשו על-ידי הנושים. ככל שהנאמן החליט לבצע חלוקה כאמור, יביא בחשבון בעת קביעת סכום החלוקה, את תביעות החוב הנוספות שטרם הוכרעו באופן סופי, וכן את יתר ההוצאות הכספיות הצפויות במסגרת ההליך. ככל שלאחר חלוקת הדיבידנדים תתקבל תביעת חוב של נושה וייפסקו לזכותו כספים, אזי אותו נושה יהנה מקדימות בחלוקת הדיבידנדים הבאה. אולם אם לא יימצאו בקופת הנאמן די כספים כדי לפרוע את החוב שהוכר לנושה, אזי אין להורות על השבת הדיבידנדים שחולקו לנושים בעבר לקופת הנאמן (רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק), פסקה 16 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס (21.8.2012)). ניכר כי בית המשפט המחוזי נתן דעתו על מכלול השיקולים הרלבנטיים לשם הבטחת יתר ההוצאות הכספיות הצפויות לחברה, ובכלל זה לתביעות החוב נגד החברה המתבררות כעת בהליכי הבוררות ולשיעורי הדיבידנד להם זכאים התובעים. לכך יש להוסיף את החלטת בית המשפט להורות על חיובה של החברה לשאת בתשלומים כספיים, ככל שאלה ייפסקו, שיעלו מעבר לסכום הכספי שנותר בקופת ההסדר, אשר יש בה כדי להפיג את חששו של המבקש כי לא יהיה לו ממי להיפרע.

14. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

המבקש יישא בתשלום הוצאות המשיבים בסך כספי של 3,000 ₪ לכל אחד.

ניתנה היום, ‏כ"ג בניסן התשע"ז (‏19.4.2017).


מעורבים
תובע: שלום כהן
נתבע: סגלוביץ' עבודות עפר ופיתוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: