ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאגי עודה נגד עירית ירושלים :

בפני כבוד ה רשמת בכירה אלישבע חן

המבקש

נאגי עודה

נגד

המשיבה

עירית ירושלים

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה שהגיש המבקש.

בחודש אפריל 2010, הגישה המשיבה – עירית ירושלים, תביעה על סכום קצוב ע"ס 42,688 ₪, כנגד המבקש, בלשכת ההוצאה לפועל. על פי רישומי ההוצאה לפועל, האזהרה הומצאה למבקש ביום 27/8/10.

לטענת המבקש בבקשה שהגיש, האזהרה לא הומצאה לו, מה גם, שהוא מתגורר בסילוואן ולא בראס אל עמוד.

התקיים בפני דיון בבקשה. במסגרת הדיון העידו בפני המוסר – מר יוסוף חאג' (להלן: "המוסר") והמבקש.

המוסר העיד, כי כעולה מאישור המסירה, בוצעה המסירה למבקש עצמו ששמו מופיע על גבי האישור, בראס אל עמוד. המוסר הסביר, כי הכיתוב בעברית על גבי אישור המסירה הוא "מסרב" (ולא "מסכים", כפי שסבר המבקש), הואיל והמבקש סרב לחתום על אישור המסירה.

המוסר הוסיף, כי הגם שאינו זוכר את נסיבות מסירת האזהרה נשוא הבקשה למבקש, לנוכח חלוף השנים, הואיל וצוין על גבי אישור המסירה כי כתובת המבקש היא בראס אל עמוד הרי ששם בוצעה המסירה. עוד העיד, כי לו היה מוצא לאחר בדיקת נתונים, כי המבקש מתגורר במקום אחר, היה מציין באישור המסירה כתובת אחרת. המוסר הבהיר את ההבדל בין מי שמסרב לקבל המעטפה לידיו לבין מי שמסרב לחתום על אישור המסירה. לדבריו, במקרה שבו נמען מסרב לחתום על אישור מסירה, הוא מניח המעטפה במען וממלא הפרטים באישור המסירה בהתאם. לפיכך, משציין באישור המסירה כי המבקש סרב לחתום, הכוונה היא כי סרב לחתום בלבד אך לא סרב לקבל המעטפה.

המבקש הכחיש בעדותו כי קיבל את האזהרה לידיו. לדבריו, נודע לו לראשונה על התביעה, רק בחודש יולי 2016 כשפנה למשרד הרישוי על מנת לקבל את רישיון הנהיגה שלו. עוד הוסיף, כי לא ידע על כל הגבלה החלה עליו ואף נסע לחו"ל בחודש מרס 2015.
כשהוצג בפניו דו"ח רישום מטלטלין משנת 2011, אמר כי מעולם לא התגורר בראס אל עמוד, אך אישר חתימתו על תצהיר מיום 6/7/11 - הוא היום שבו בוצע רישום המטלטלין - אשר כעולה ממנו, ניתן לצורך הגשתו במחלקת הארנונה אצל המשיבה (להלן: "התצהיר לעניין הארנונה"). המבקש העיד, כי אשתו אמרה לו שהגיע מעקל לביתם ואז פנה לקבלת ייצוג משפטי, אך לדבריו, התצהיר לעניין הארנונה הוגש במסגרת תיק אחר.

המבקש אישר בחקירתו, כי ידע שהמשיבה מימשה סכום של כ-50,000 ₪ מקופת הגמל, אך לדבריו נודע לו על כך רק לאחר פנייתו למשרד הרישוי בשנת 2016. כן העיד, כי הגיע למשרד עורכי הדין המייצג את המשיבה, כחודש וחצי לפני הדיון, ובהמשך החקירה, כשהוצגה לו קבלה משנת 2011 שניתנה בקשר עם ביצוע יתרת תשלום במשרד עורכי הדין, הכחיש כי נשא בתש לום כלשהו לאחר רישום המיטלטלין וכן הכחיש קשר לתשלום אשר בגינו הוצאה הקבלה.

המבקש אישר, כי עומדות בינו לבין המשיבה תובענות נוספות. אולם, כשנשאל לגבי תצהיר שהוגש מטעם המשיבה במסגרת הליך אחר ואשר נזכר בו מימוש כספים בגין החוב בקשר עם הנכס הנזכר גם בתביעה שהוגשה כנגדו בהוצאה לפועל וגם בתצהיר לעניין הארנונה - הפטיר כי תצהיר זה הועבר לבא כוחו ולא אליו.

לגופה של התביעה, טען המבקש, כי לא החזיק בנכס נשוא התביעה במועדים הרלוונטיים לתביעה וגם לא מילא תפקיד ניהולי במועדון סילוואן אשר לטענתו, הוא הבעלים והמחזיק של הנכס.

לטענת המשיבה, לא עומדות למבקש טענות הגנה ראויות, זאת , הואיל ומועדון סילוואן אינו אישיות משפטית אשר ניתן לתבוע. כן נטען, כי המקום לברר טענת המבקש כי לא החזיק בנכס, הוא בהליך מנהלי.

באשר לבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות, אקדים כי מצאתי את עדות המוסר אמינה. אני מקבלת את הסברו של המוסר, כי מילא את הפרטים המתאימים באישור המסירה ולפיהם, ביצע המסירה בראס אל עמוד, גם אם לא הובהרה לחלוטין סוגית מענו הרשום של המבקש, אשר הגיש העתקי ספחים של תעודות זהות בהם מופיעה כתובת אחרת. עדותו של המבקש כי אשתו הודיעה לו על ביקור מעקל והעובדה כי רישום מטלטלין נערך בראס אל עמוד, מתיישבות אף הן עם עדות המוסר.

בנסיבות אלה – כאשר בתצהיר לעניין הארנונה שנחתם על ידי המבקש ביום 6/7/11, נזכר נכס מס' 30789-058-001-X027 - הוא הנכס המופיע גם בכתב התביעה שהוגש בלשכת ההוצאה לפועל ואשר בקשר עמו בוצע רישום המטלטלין ולנוכח אישור המבקש את מימוש הכספים מקופת הגמל שלו - אני סבורה כי המבקש ידע על קיומו של תי ק ההוצאה לפועל שנפתח כנגדו ולו ממועד הגשת התצהיר שנחתם על ידו בחודש יולי 2011 , ולכל המאוחר מחודש ינואר 2016, מועד הגשת תצהיר המשיבה בהליך נ וסף המתברר מול הצדדים. עם זאת, לנוכח עדותו של המבקש בדבר קיומם של כמה הליכים מול המשיבה, לא מן הנמנע , כי חל בלבול אשר בעטיו לא הוגשה ההתנגדות במועד ומדובר במחדל אשר ניתן לרפאו באמצעות פסיקת הוצאות.

באשר להתנגדות עצמה – לנוכח חולשת טענותיו של המבקש, לרבות טענת "איני מחזיק", הרי שהיה מקום להתנות קבלת ההתנגדות בתנאים אלמלא מומשו כספים בגין החוב.

לנוכח האמור לעיל ולאחר ששקלתי השיקולים הצריכים לעניין ועל אף חולשת טענותיו של המבקש – על מנת שלא למנוע מהמבקש זכות גישה לערכאות וליתן לו יומו בפני בית המשפט, אני רואה להאריך המועד להגשת התנגדות ולקבל ההתנגדות, בכפוף לתשלום הוצאות מחדלו של המבקש בגין אי הגשת התנגדות במועד, בסך של 2,000 ש"ח, ללא קשר להליך העיקרי וזאת בתוך 30 יום, שאחרת תידחה הבקשה להארכת המועד וההתנגדות. כאמור, לנוכח מימוש הכספים, איני רואה לחייב המבקש בהפקדה לקופת בית המשפט .

לאחר תשלום ההוצאות כאמור, תידון התביעה לנוכח סכומה, בסדר דין מהיר ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראות תקנה 214ב1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד- 1984 (להלן – "התקנות").
התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 30 יום וכן תפרע את הפרשי האגרה.
הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו- 214ח לתקנות, בתוך 30 יום ממועד קבלת מסמכי התובעת כאמור.
היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תיפרע את הפרשי האגרה בתוך פרק הזמן כאמור, תמחק התביעה.

ניתנה היום, י"ג ניסן תשע"ז, 09 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נאגי עודה
נתבע: עירית ירושלים
שופט :
עורכי דין: