ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפריים כדורי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים
נציג ציבור (עובדים) מר יוסף לוין
נציג ציבור (מעסיקים) מר יגאל סעדיה

התובע
אפריים כדורי
ע"י ב"כ: עו"ד בלושטיין
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ודינה

פסק דין

1. לפנינו ערעור על החלטת פקיד תביעות מיום 24.3.14 לדחות את תביעת התובע להכיר ב- CTS ובחבלה במרפקים ובידיים של התובע כמחלות מקצוע בהתאם לסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן- החוק).

2. תמצית העובדות הצריכות להכרעה:
א. התובע יליד שנת 1954.
ב. התובע עבד כמסגר ב"כדורי אפריים בע"מ" כעצמאי, משך כשלושים שנים.
ג. במהלך עבודתו לאורך השנים השתמש בכלים רוטטים כגון: פטישים, מקדחות, משחזות, מברגות, מכונות כיפוף, מסורים, קונגו, פטישונים מכניים, דיסק ועוד.
ד. התובע עבד כ - 6 ימים בשבוע, 10 שעות בממוצע ביום.
ה. במהלך כל יום עבודה, מדי יום ביומו, מספר רב של פעמים בכל יום, עסק התובע בחיתוך וריתוך חלקי מתכת, עיבד אותם, קדח בהם חורים והשחיז אותם. כמו כן, הרים פלטות מתכת כבדות וציוד עבודה בעל משקל רב, וזאת באופן חוזר ונשנה.
ו. דוגמה להמחשת סדר יום שגרתי בתפקיד, המתחיל בשעה 07:00:
במהלך כל יום עבודה כמסגר ייצר התובע מתקנים לבניינים ומבנים (גגות, מעקות, גדרות, דלתות, מדרגות חירום, מחסומים, גלריה, במות וכו'). במסגרת יצירת מתקנים אלו, נדרש התובע לביצוע הפעולות הבאות:

  1. הכנת מסגרות מברזל – פעולה זו כוללת: חיתוך הפח, השחזה באמצעות משחזת רוטטת (דיסק), מלטשות ומקדחת פטישון.
  2. חיתוך חלקי המתכת (בממוצע כ 1.5 - 20 מ"מ) ע"י מסור ודיסק. במסגרת הפעולה על התובע להחזיק ולהוביל את הדיסק לאורך כל החיתוך, דבר הגורם לרטט רב בכל זמן ההפעלה.
  3. בנוסף, נדרש התובע להשתמש בכלים רוטטים לצורך חציבה בקירות.
  4. ככלל לאורך כל יום העבודה, נדרש התובע להרים את חלקי המתכת בידיים, אשר משקלם הגיע לעשרות קילוגרמים בכל פעם, ולבצע פעולה זו עשרות פעמים לאורך יום העבודה.

ז. בכל שעות העבודה נדרש התובע לעשות פעולות קבועות באמצעות כלים רוטטים כ 4-5 שעות בממוצע בכל יום עבודה.
ח. ביום 24.11.13 הגיש התובע בקשה להכרה במחלת המקצוע (נספח ב' לכתב התביעה).
ט. התובע העיד בפני פקיד התביעות ביום 5.1.14.
י. פקיד התביעות דחה את תביעת התובע ביום 24.3.14.
מכאן התביעה שבפנינו.

3. ביום 19.10.15 הודיע הנתבע כי הוא מסכים למינוי מומחה רפואי על מנת שיחווה בשאלת הקשר הסיבתי רפואי בין עבודת התובע לבין מחלתו.

4. לאור הודעת הנתבע ועל בסיס העובדות המוסכמות אשר פורטו בסעיף 2 לעיל, מונה ביום 23.11.15 ד"ר יעקב פעילן, כמומחה רפואי מטעם בית הדין, אשר נתבקש לחוות דעתו בדבר מחלתו של התובע וקיומו של קשר סיבתי בין עבודתו של התובע לבין הפגיעה ממנה סובל התובע.
5. למומחה הרפואי הופנו השאלות בנוסח הבא:
א. מה הפגיעה ממנה סבל התובע כעולה מחומר הרפואי המצורף.
ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי.
ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא בחיוב, אנא השב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. אם התשובה לשאלה ג' לעיל חיובית, אנא השב לשאלה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו- האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?(השפעה משמעותית על פי הפסיקה היא בשיעור 20% ומעלה).
6. חוות דעת המומחה הרפואי התקבלה ביום 18.1.16. במסגרת חוות הדעת נקבע כי:
"אצל מר כדורי אובחנו:

  1. מחלת הסכרת עם פולינוירופתיה.
  2. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ב-2 שורשי כפות ידיים.
  3. פולינוירופתיה הינה תהליך סיסטמי וסימטרי, הפוגע בהדרגה ולאורך שנים בעצבים הפריפרים של 4 הגפיים, מבחינה תחושתית ומוטורית.

מדובר בתהליך אימפלמטורי-דגנרטיבי הדרגתי של הנוירון (התא והאקסון).
לרוב הסימפטומים מתחילים בקצות אצבעות הידיים ו/או הרגליים ובהמשך בהדרגה מופיעים סימפטומים באיזורים המקורבים יותר לע"ש. הגורם הסיסטמי השכיח ביותר לתהליך- מחלת הסכרת.
2. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ב-2 שורשי כפות ידיים מאופיינת בלחץ על העצב המדיאני כתוצאה מעיבוי הדרגתי ואיטי במשך שנים של הליגמנט הכפי, המהווה את "גג" התעלה, הלוחץ על העצב המדיאני.
אצל מר כדורי התסמונה הינה חלק מהפולינוירופתיה שאובחנה.
תנאי עבודתו רבת השנים, כפי שתוארו בהחלטת ביה"ד- סביר שהשפיעו על הופעת התסמונת במידה כלשהי.
לסיכום, אצל מר כדורי פעלו 2 גורמים בצורה משולבת:

  1. מחלת הסכרת עם פולינוירופתיה- ללא קשר לתנאי עבודתו.
  2. תנאי עבודתו, אשר השפיעו על עיבוי הליגמנט הכפי בשורשי כפות הידיים. בהיעדר מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת 2 הגורמים- המלצתי היא לקבל את תביעתו כהחמרת מצב בגין תנאי עבודתו.

לשאלות בית הדין
א. אצל מר כדורי אובחנו:

  1. מחלת הסכרת עם פולינורופתיה.
  2. תסמונת התעלה הקרפלית (CTS) ב-2 שורשי כפות ידיים.

ב.1. לא אין קשר סיבתי לתנאי עבודתו.
2. כן. יש מקום לקבל את תביעתו כהחמרת מצב בגין תנאי עבודתו. לא קיים מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת תנאי עבודתו והשפעת מחלת הסכרת.
ג.1. לא.
2. כן, כהחמרת מצב, כפי שכתבתי לעיל.
ד. כן, תנאי עבודתו השפיעו מעל ל-20% על הופעת CTS."

7. הנתבע הגיש בקשה להגשת שאלות הבהרה. אלה הועברו למומחה ותשובתו נתקבלה ביום 1.5.16. אביא להלן את השאלות והתשובות יחדיו.
א. האם עישון מהווה גורם סיכון לתסמונת ה-CTS? ככל שהתשובה לכך חיובית, המומחה מתבקש לנמק מדוע לא התייחס לעובדה זו במסגרת חוות דעתו.
המומחה השיב:
"לא הוכחה השפעת עישון על הופעת התסמונת. ב-EVB אינו מופיע כגורם לתסמונת (כפי שמופיעה מחלת הסכרת). לשאלה לא צורפו מחקרים מדעיים/רפואיים, המבוססים על ממצאים אנטומים/פיסיולוגים/ביומכנים, או המבוססים על EBM
(EVIDENCE BASED MEDICINE), המוצאים קשר פתו-פיזיולוגי בין התסמונת לבין עישון."ׂ

ב. האם לתסמונת ה-CTS גורמי סיכון נוספים כגיל ומשקל? ככל שהתשובה לכך חיובית, המומחה מתבקש לחוות דעתו בהתייחס לנתונים הספציפיים של התובע.
המומחה השיב:
"לא הוכחה השפעת גיל ומשקל על הופעת התסמונת. ב-EVB אינו מופיע כגורם לתסמונת (כפי שמופיעה מחלת הסכרת). לשאלה לא צורפו מחקרים מדעיים/רפואיים, המבוססים על ממצאים אנטומים/פיסיולוגים/ביומכנים, או המבוססים על EBM
(EVIDENCE BASED MEDICINE), המוצאים קשר פתו-פיזיולוגי בין התסמונת לבין גיל ומשקל.
התסמונת שכיחה אצל נשים (ביחס של 1:5 לגברים), בהריון והחל מהעשור החמישי לחיים, לרוב דו"צ. מדובר במצב תחלואתי רגיל, על רקע קונסטיטוציונלי-התפתחותי.
גורמים מקומיים לתסמונת: שברים, גידולים ועוד.
גורמים סיסטמיים לתסמונת: סכרת,GOUT , אס"ק כליות כרונית (אמילוידוזיס), (אלכוהוליזם, חוסר איזון של בלוטת התריס (בעיקר תת-פעילות), דלקת מפרקים רוימטואידית לסוגיה, הריון, מנופאוזה. כך שניתן לומר שגורמי הגיל והמשקל אינם מהווים גורמי סיכון מוכחים לתסמונת אצל מר כדורי."

ג. האם המהלך הטבעי של מחלת הסכרת הוא פגיעה בעצבים הפריפריים בגפיים במנותק משאלת אופי העבודה או שאופי העבודה הינו בעל השלכה על תופעה זו.
המומחה השיב:
"כן. זוהי הפולינוירופתיה הסכרתית שאובחנה, כפי שכתבתי בחוות דעתי".
ד. כיצד לדעתך העובדה שהתסמונת קיימת בשתי הידיים במידה שווה משפיעה על הקשר הסיבתי לעבודה?
ה. האם לא היית מצפה שביד הדומיננטית תהיה תסמונת חמורה יותר? אם לא- מדוע?
ו. האם יש קשר סיבתי בסבירות של מעל 50% בין עבודת התובע לתסמונת ה-CTS?
המומחה השיב:
"לא קיים מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת הסכרת והפולינוירופתיה ותנאי עבודתו.
אין באפשרותי להעריך האם תנאי עבודתו השפיעו יותר או פחות מ-50%.
2 הגורמים שכיחים וכבדי משקל במידה דומה."

ז. ככל ותשובתך לשאלה הקודמת הינה חיובית, הינך מתבקש להשיב בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמי סיכון אחרים (גיל, משקל, סכרת ועישון)- האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו (השפעה משמעותית על פי הפסיקה היא מעל 20% ומעלה).
המומחה השיב:

"לסכרת עם הפולינוירופתיה השפעה רבה על הופעת התסמונת. לגיל, משקל ועישון- לא הוכח קשר לתסמונת.
להערכתי תנאי עבודתו השפיעו מעל 20% על הופעת התסמונת, כפי שכתבתי בחוות דעתי"

8. הנתבע הגיש בקשה להעברת שאלות הבהרה נוספות למומחה. אלה הועברו למומחה ותשובתו נתקבלה ביום 9.12.16. במסגרת שאלות אלה התבקש המומחה להתייחס לקביעותיו לפיהם לא הוכחה השפעת עישון, גיל ומשקל על תסמונת ה-CTS ב- EBM והמומחה הופנה למאמרים ספציפיים בתחום ונשאל האם יש בהם כדי לשנות מתשובתו הקודמת. כן נתבקש להשיב לשתי השאלות הבאות:
ואלה שאלות ההבהרה שהועברו למומחה הרפואי
א. בהמשך לקביעתך כי לא הוכחה השפעת עישון על תסמונת ה-CTS ב- EBV הינך מופנה לשני מאמרים ומבקש להשיב האם יש בהם כדי לשנות מתשובתך .
ב. בהמשך לקביעתך כי לא הוכחה השפעת הגיל על תסמונת ה-CTS ב- EBV, הינך מתבקש להתייחס למאמר המצורף ולהשיב האם יש בו כדי לשנות מתשובתך. אנא נמק תשובתך.
ג. בהמשך לקביעתך כי לא הוכחה השפעת המשקל על תסמונת ה-CTS ב- EBV, הינך מתבקש להתייחס למאמר המצורף ולהשיב האם יש בו כדי לשנות מתשובתך. אנא נמק תשובתך.
ד. בבדיקת ה-EMG מיום 30.1.13 נמצא נזק גם במדיאנו וגם באולוריס ויש פגיעה אקסונלית ודמיאלינטיבית תחושתית ומוטורית. האם אתה מסכים עם הקביעה כי ממצאים אלה מחזקים את הסברה כי התובע סובל מפגיעה עצבית מפושטת על רקע מחלת הסכרת. אנא נמק קביעתך.
ה. ככל שמצאת גורמי סיכון בהתאם לשאלות לעיל, האם ניתן לקבוע כי הצטברותם משמעותה כי השפעת העבודה היא פחותה מ-50%.

9. המומחה השיב ביום 9.12.16 ביחס לשאלות בדבר העישון, הגיל ועודף המשקל כי לא צורפו המאמרים אליהם הפנה הנתבע בשאלותיו וכי מעיון ב-EBM לא נמצאו מאפיינים אלה כגורמים לתסמונת.
בהתייחס לשתי השאלות האחרונות השיב המומחה כדלקמן:
"1. לשאלה לא צורפו המאמרים. לא צורף הסבר מדעי/רפואי המסביר כיצד ובאיזה מכניזם העישון משפיע על העצב המדיאני בשורש כף היד אצל גברים.
עיינתי בספרי הEBM- העישון אינו מופיע כגורם לתסמונת (כפי שמופיעה מחלת הסכרת).
2. לשאלה לא צורפו המאמרים. לא צורף הסבר מדעי/רפואי המסביר כיצד ובאיזה מכניזם הגיל משפיע על העצב המדיאני בשורש כף היד אצל גברים.
עיינתי בספרי הEBM- הגיל אינו מופיע כגורם לתסמונת (כפי שמופיעה מחלת הסכרת).
3. לשאלה לא צורפו המאמרים. לא צורף הסבר מדעי/רפואי המסביר כיצד ובאיזה מכניזם עודף המשקל משפיע על העצב המדיאני בשורש כף היד אצל גברים.
עיינתי בספרי הEBM- עודף המשקל אינו מופיע כגורם לתסמונת (כפי שמופיעה מחלת הסכרת).
4. כפי שכתבתי בחוות דעתי ובתשובותי הקודמות לשאלות ההבהרה- אצל מר כדורי אובחנה פולינוירופתיה סכרתית, הפוגעת בעצבי 4 הגפים.
5. לשאלה לא צורף ולמיטב ידיעתי לא קיים מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את מידת השפעת הסכרת והפולינוירופתיה ותנאי עבודתו. אין באפשרותי להעריך אם תנאי עבודתו השפיעו יותר או פחות מ-50%. להערכתי תנאי עבודתו השפיעו מעל 20% על הופעת התסמונת, כפי שכתבתי בחוות דעתי."

10. ביום 18.12.16 ניתנה החלטה לפיה בפני המומחה הרפואי לא עמדו המאמרים אליהם הפנה הנתבע ועל כן הוא רשאי לצרפם על מנת שיועברו למומחה. הנתבע הגיש את המאמרים יחד עם בקשה להורות על מינוי מומחה אחר.

11. בהחלטה מיום 7.1.17 קבע בית הדין כדלקמן:
"עת מדובר במחלת מקצוע, לא מוטל על המבוטח להוכיח קשר סיבתי מעל 50% בין תנאי העבודה לבין המחלה, כבמקרה של תביעה להכרה בפגיעה בעבודה מכוח עילת המיקרוטראומה אלא על המוסד לביטוח לאומי להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המחלה (ראה: בר"ע 18787-03-16).
מכאן שאין מקום להורות על מינוי מומחה חדש.
משהוגשו המאמרים ולפנים משורת הדין ישלחו שאלות ההבהר שוב למומחה ויצורפו לחומר הרפואי"

12. הנתבע הגיש בקשה לעיון מחדש בהחלטה מיום 7.1.17. בהחלטה מיום 3.2.17 דחה בית הדין את הבקשה ונקבע כדלקמן:
"לאחר ששקלתי את הבקשה לא מצאתי מקום לשינוי החלטתי וזאת מן הטעמים הבאים.
התביעה שבנדון הוגשה כנגד החלטת פקיד התביעה, הדוחה תביעתו של התובע להכיר בו כנפגע עבודה בגין מחלת CTS דו צדדי .
מאחר שעפ"י חווה"ד קבע המומחה כי לתובע CTS ולא מצא שהתובע סובל ממחלות נוספות, כנטען על-ידו, לא ניתן יהיה לקבל את תביעת התובע באשר למחלות במרפקים (אפיקונדליטיס). התובע לא ביקש להפנות למומחה שאלות הבהרה, וביקש להכיר בתביעה עפ"י חוות הדעת. מכאן, שהתובע עומד על תביעתו אך ורק לגבי מחלת ה- CTS, שלגביה קבע המומחה קשר סיבתי.
מחלה זו ניתן לבחון אף לפי פריט 14 ברשימת מחלות המקצוע עפ"י התוספת השניה לתקנות הביטוח לאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954, וזאת לאור העובדות המוסכמות לפיהן התובע נדרש להשתמש בכלים רוטטים.

אכן למומחה לא הופנתה שאלה בדבר מחלת מקצוע, אולם די בתשובותיו לגבי השאלות שנשאל בנוגע למיקרוטראומה כדי לספק תשובה לשאלת הקשר הסיבתי בנוגע למחלת המקצוע עפ"י פריט 14.
עפ"י חוות דעת המומחה, קיים קשר סיבתי בין עבודת התובע לבין מחלת ה-CTS, אף אם העבודה לא השפיעה בשיעור של יותר מ-50% על היווצרות המחלה".

13. תקצירי המאמרים הועברו למומחה הרפואי. ביום 14.2.17 התקבלה חוות דעתו האחרונה ובה נכתב כי:
"לשאלות לא צורפו המאמרים, אלא צורפו תקצירים (ABSTRACT) בלבד.
1. אין בתקצירים הסבר מדעי/רפואי המסביר כיצד ובאיזה מכניזם העישון משפיע על העצב המדיאני בשורש כף היד, אצל גברים.
אין בתקצירים שצורפו ממצאים אנטומים/פיסיולוגים/ביומכנים, או המבוססים על EBM המוצאים קשר פתו-פיזולוגי בין העישון ל- CTS. עיינתי שוב בספרי ה-EBM – העישון אינו מופיע כגורם לתסמונת (כפי שמופיעות מחלת הסכרת, אי סדירות בלוטת התריס, דלקת מפרקים רוימטואידית לסוגיה, GOUT , אס"ק כליות כרונית, אלכוהוליזם, הריון, מנופאוזה, גידולי מעטפות הגידים, גידולים/זיזים גרמיים מעצמות שורש כף היד, ציסטות בשורש כף היד).
2+3. אין בתקצירים הסבר מדעי/רפואי המסביר כיצד ובאיזה מכניזם הגיל ו/או עודף המשקל משפיע על העצב המדיאני בשורש כף היד, אצל גברים.
אין בתקצירים שצורפו ממצאים אנטומים/פיסיולוגים/ביומכנים, או המבוססים על EBM המוצאים קשר פתו-פיזולוגי בין הגיל ו/או עודף המשקל ל- CTS אצל גברים. עיינתי שוב בספרי ה- EBM- הגיל ו/או עודף המשקל אינם מופיעים כגורם לתסמונת (לדוגמא התסמונת CTS שכיחה אצל חולי סכרת מסוג 1, החל מגיל הנערות, ללא כל קשר לתנאי עבודה וללא קשר למשקל גופם).

לסיכום: אין שינוי בחוות דעתי".

טענות הצדדים
14. התובע טוען כי לאור קביעת המומחה הרפואי יש לקבל את תביעתו ולקבוע כי יש להכיר בפגיעה בידיו ובמרפקיו כעונה על תנאי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי כמחלת מקצוע או כמיקרוטראומה. לטענתו, מחוות הדעת עולה כי הפגיעה נבעה מעבודתו רבת השנים עם כלים רוטטים.

הנתבע טוען כי יש לדחות את התביעה שכן מחוות דעתו של המומחה הרפואי עולה כי התובע לא הוכיח קיומו של קשר סיבתי בסבירות של 50% הנדרש לצורך הוכחת מיקרוטראומה. עוד טוען כי המומחה סירב לדון בהשפעת גורמי סיכון נוספים על אף שהופנה למאמרים המתאימים וכי למעשה התעלם מגורמי סיכון כמו עישון, השמנת יתר וגיל שהוכרו כגורמי סיכון למחלת ה- CTS ובכך נפל פגם בחוות הדעת.

דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
15. סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מקצוע המוגדרת באופן הבא:
"מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".

בהתאם לסעיף 45 לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד-1954 פריט 14 לתוספת השנייה מגדיר לעובדים שביצעו עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים מחלות מקצוע ובהם מחלות עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים- הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים.

16. אשר לדעתנו יאמר, כי לאחר שעיינ ו בטענות הצדדים כמו גם בחוות הדעת שהוגשו מטעם המומחה הגע נו לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה ונפרט את הטעמים לכך להלן.

17. ראשית, נדחות טענותיו של התובע לעניין הפגיעה במרפקים ובידיים (אפיקונדליטיס) עליהם הוא עמד בסיכומיו. מחוות דעתו הברורה של המומחה עולה כי התובע סבל מ- CTS בשני שורשי כפות הידיים וכן ממחלת סכרת עם פולינוירופתיה, אולם אין בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה כל אזכור לאפיקונדליטיס ומכאן כי לא הוכח בפנינו כי אכן התובע סובל מפגיעה זו. על כן, נדחות טענותיו של התובע לעניין זה.

18. עם זאת, מתקבלת תביעתו של התובע לעניין ההכרה במחלת ה-CTS.
המומחה הגיש חוות דעת ברורה ממנה עולה באופן חד משמעי כי התובע סובל ממחלת ה-CTS. כבר נפסק לא אחת כי חוות דעתו של המומחה המתמנה על ידי בית הדין היא "בבחינת 'אורים ותומים' לבית הדין בתחום הרפואי, וככלל, בית הדין מייחס משקל מיוחד לחוות הדעת המוגשת לו ע"י המומחה מטעמו". בית הדין לא יסטה מקביעותיו של המומחה "אלא אם כן קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן" [עב"ל 345/06 המוסד לביטוח לאומי- מרדכי בוארון (ניתן ביום 15.5.07).ראו גם דב"ע נו 0-244 המוסד לביטוח לאומי- יצחק פרבר (ניתן ביום 26.2.97), עב"ל 1035/04 דינה ביקל- המוסד לביטוח לאומי ניתן ביום 6.6.05)].

18. מנסה הנתבע לשכנענו כי קיימת אסכולה לפיה מקום בו קיימים גורמי סיכון יש לדון בהם ולהעריך את השפעתם על הפגיעה. אולם, אין בידינו לקבל טענות אלה ונסביר. הנתבע מפנה בסיכומיו לפסיקה המתייחסת לגורמי סיכון כאשר מדובר בתביעה על פי עילת המיקרוטראומה אז על המומחה לקבוע קשר סיבתי של מעל 50% בין העבודה לפגיעה, באופן שקיומם של גורמי סיכון נוספים עשוי להחליש את הקשר ולהביא למסקנה כי אינו מתקיים במקרים מסוימים. שונים הם פני הדברים עת מדובר במחלת מקצוע, אז על הנתבע להוכיח כי לא קיים קשר סיבתי בין העבודה לפגיעה.
בענייננו קבע המומחה כי:
"יש לקבל את תביעתו כהחמרת מצב בגין תנאי עבודתו. לא קיים מדד רפואי/מדעי המאפשר להעריך במדויק את השפעת תנאי עבודתו והשפעת מחלת הסכרת"
עוד קבע המומחה כי תנאי עבודתו השפיעו מעל 20% על הופעת ה-CTS.

19. אמנם בתשובותיו לשאלות ההבהרה ענה המומחה בכנות כי אין באפשרותו להעריך אם תנאי העבודה השפיעו יותר או פחות מ-50% אולם אין הדבר משנה מהחלטתנו, שכן מדובר במחלת מקצוע הקשורה בעבודה עם כלים רוטטים. הנתבע לא עמד בנטל המוטל עליו להוכיח כי הפגיעה אינה קשורה בעבודה עם הכלים הרוטטים ומכאן, כי יש מקום להכיר ב-CTS כמחלת מקצוע.

20. למעלה מן הצורך נציין כי פרשנות הנתבע לצורך בקשר סיבתי של 50% אינה מדויקת. זאת שעה שבית הדין הארצי קבע לעניין הכרה במיקרוטראומה את הדברים הבאים:
"עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית - האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח ובין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה.
שנית - ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות". (עב"ל (ארצי) 14732-05-14 המוסד לביטוח לאומי-חיים לנדאו , ניתן ביום 8.12.15)

בתשובותיו לשאלות ההבהרה כתב המומחה הרפואי כי אין באפשרותו להעריך אם תנאי עבודתו של התובע השפיעו יותר או פחות מ-50%. אולם כאמור, קבע המומחה כי מדובר בהשפעה של 20% של תנאי העבודה על החמרת המחלה, ודי בכך.
מתשובות המומחה עולה כי הוא משוכנע ברמה גבוהה בקשר סיבתי זה של החמרה, ואין חולק כי רמת הודאות בה קבע את קביעתו ביחס להחמרה – הינה רמה גבוהה מרמת הסבירות הנדרשת שמעל ל-50%.
אשר על כן, אף לפי תורת המיקרוטראומה, ובהתייחס לתשתית העובדתית שמעבר לעבודת התובע עם מכשירים רוטטים, יש להכיר בתביעת התובע להחמרת מחלתו – CTS בידיו.

סוף דבר
21. מתקבלת תביעתו של התובע להכיר ב-CTS הדו צדדי בו לקה בכפות ידיו כפגיעה בעבודה.

22. הנתבע ישא בשכ"ט ב"כ התובע בסך 3,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.
ניתן היום, י"ד ניסן תשע"ז, (10 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

מר יוסף לוין
נציג ציבור (עובדים)

שרון אלקיים, שופטת

מר יגאל סעדיה
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אפריים כדורי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: