ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש. שלמה רכב בע"מ נגד שירין לב :

לפני כבוד ה שופט נצר סמארה

תובעת

ש. שלמה רכב בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד איסנה דרוקר

נגד

נתבעות

  1. שירין לב
  2. שומרה חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד דמיאן קטוק

פסק דין

1. לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 16.09.2015, בין כלי רכב, מ"ר 74-356-13 שבעת התאונה היה בבעלות התובעת (להלן: "רכב התובעת") לבין כלי רכב, מ"ר 69-315-10 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת 1 ומבוטח על ידי הנתבעת 2 בביטוח אחריות לנזקי צד ג' (להלן: "רכב הנתבעות") (ולהלן: "התאונה").

2. אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה ולגבי היקף הנזק הנטען שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מהתאונה.

3. נערכה לפניי ישיבת הוכחות שבה נשמעו ראיות הצדדים, והעידו הנהגות המעורבות בתאונה.

4. בתום הדיון בתביעה, הגיעו הצדדים להסדר, לפיו הסמיכו הם את בית המשפט לפסוק בתביעה ובסכסוך על דרך הפשרה, ועל פי שיקול דעת בית המשפט, ללא הנמקה וללא גבולות, וזאת בהתאם לסמכות הנתונה לבית המשפט על פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לאחר שהובהר לצדדים כי עילות הערעור על פסק דין זה מצומצמות ביותר, באופן שקיים קושי משמעותי לערער עליו, וכי בית המשפט יכול לקבל את התביעה במלואה, לדחותה או לקבל אותה באופן חלקי.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדים במהלך חקירתם בבית המשפט, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, באופן שנהגת רכב הנתבעות תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 65% ואילו נהגת רכב התובעת תישא באחריות לקרות התאונה בשיעור 35%.

הגם שהצדדים הסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה וללא נימוקים, מצאתי ליתן הנמקה תמציתית לביסוס מסקנת:

שתי נהגות הרכבים העידו כי רכב התובעת סטה מהנתיב השמאלי לאמצעי בנסיבות שנהגת רכב התובעת הבינה כי הנתיב השמאלי עליו נסעה הופך בהמשך לנתיב, אשר ממנו ניתן לפנות שמאלה בלבד. שתי נהגות הרכבים העידו כי רכב הנתבעות נסע על הנתיב האמצעי. ושתי נהגות הרכבים מסכימות על מוקדי הנזק ברכבים המעורבים בתאונה, כאשר רכב התובעת נפגע בצד הימיני של הפגוש האחורי ורכב הנתבעות נפגע בצד השמאלי של הפגוש הקדמי.

המחלוקת היחידה בין הצדדים היא למעשה בעיתוי הסטייה ימינה של רכב התובעת, ובכלל זה בשאלה האם הסטייה הייתה כדין תוך שמירה על כללי הזהירות, ובשמירת המרווח של רכב הנתבעים מרכב התובעת הסוטה.

לאחר שבחנתי את עדויות נהגות הרכבים והחומר שהונח לפניי, אני קובע כי נהגת רכב התובעת, אמנם, סטתה ימינה מנתיב המאפשר פנייה שמאלה בלבד, אלא שלאור מוקדי הנזק, אני סבור כי היה לה די מרווח (בין רכב הנתבעים לרכב שנסע לפניו) לעשות כן, כך שהיה על נהגת רכב הנתבעות לאפשר לרכב התובעת להשלים את השתלבותו לפניה. אם לרכב התובעת לא היה די מרווח לעשות כן, ואם רכב התובעת אכן היה "חותך" את נתיב נסיעתה של נהגת רכב הנתבעים, כפי שהיא תיארה, הרי שמוקדי הנזק היו שונים. לא זו אף זו, אף בטופס ההודעה על התאונה שמסרה נהגת רכב הנתבעות היא כתבה כי רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתה והתאונה ארעה לפני שרכב התובעת התיישר (נ/1). ללמדך, כי רכב התובעת היה בסוף השתלבותו בנתיב האמצעי, ולא כפי שתיארה נהגת רכב הנתבעות בעדותה.

מכאן, שעיקר האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהגת רכב הנתבעות.

עם זאת, איני פוטר את נהגת רכב התובעת מכלל אחריות לתאונה, באשר גם עליה היה ליתן את דעתה לרכבים הנוסעים בנתיב אליו היא התעתדה להשתלב, ולבצע את הסטייה לנתיב זה רק לאחר שווידתה כי תוכל להשלים את ההשתלבות באין מפריע ומבלי שסטייתה תגרום להפרעה למשתמשי דרך אחרים. אלא שבנסיבות העניין, איני סבור כי נהגת רכב התובעת הקפידה לעשות כן.

באשר למחלוקת בעניין הנזק הנטען, הרי שמאחר שהנזק נתמך בחוות דעת שמאי ובאסמכתאות המתאימות, ומאחר שהצד שכנגד לא הגיש שומה נגדית, שככלל באמצעותה ניתן היה לסתור את גובה הנזק, ואף לא ביקש לחקור את שמאי התובעת על חוות דעתו, הרי שראשי הנזק המרכיבים את סכום התביעה, זולת ראש הנזק של הפסד בגין אי השכרת הרכב, בדין יסודו. באשר לראש הנזק של הפסד בגין אי השכרת הרכב, אומר כי לא ברור מה הנזק שנגרם לתובעת שהינה בעלת צי רכבים, שהרי לא ניתן לומר כי כל רכביה של התובעת המוחזקים בידיה נעשה בהם שימוש, באופן שהשבתתו של רכב אחד, לצורך טיפול או תיקון, תביא לפגיעה כלכלית בתובעת. מכאן, שיש להפחית סך של 240 ₪ מסכום התביעה, כך שיעמוד על סכום של 8,997 ₪.

6. הנתבעות, באמצעות הנתבעת 2, תשלמנה לתובעת את הסכומים הבאים:

6.1. סך של 5,848 ₪, שהינו 65% מסכום התביעה (בהפחתת סך של 240 ₪) בתוספת אגרת בית המשפט ששולמה, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

6.2. שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

6.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

7. הנתבעת 2 תישא בשכר העדה מטעמה כפי שנפסק בדיון.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ד ניסן תשע"ז, 10 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש. שלמה רכב בע"מ
נתבע: שירין לב
שופט :
עורכי דין: