ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עינב מוגרבי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת אופירה דגן-טוכמכר

המערערת
עינב מוגרבי
ע"י ב"כ: עו"ד ע. (כהן) קאופמן
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד ח. מוניר

פסק דין

לפני ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים מיום 24/11/15 אשר קבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:
המערערת ילידת 1983.
ביולי 2014 המערערת התייצבה בחדר מיון כשהיא מתלוננת על כאבי ראש קשים, בהמשך הדברים עברה ניקור מתני, ומאז היא מתלוננת כי כאביה החמירו וכי היא סובלת גם מכאבי צוואר וכאבי גב תחתון מקרינים לרגליים .
בהמשך הדברים, ביום 9/2/15 נקבעה לה דרגת אי כושר זמנית בשיעור 100% מיום האישפוז בבית חולים ועד ליום 31/8/15 בשל כאבי ראש ופגימות בעמ"ש מתני וצווארי , והוכרה זכאותה הזמנית לקצבת נכות כללית עד ליום 31/8/15.
ביום 15/6/15 התובעת עמדה בפני ועדה רפואית מדרג ראשון אשר קבעה לה נכות קבועה בשיעור 44% החל מיום 1/9/15 בגין כאבי ראש ו נכויות בעמ"ש צווארי ומתני. לנוכח האמור נדחתה תביעתה להמשך זכאות לקצבת נכות.
ביום 9/11/15 קבעה ועדת אי כושר כי המערערת מסוגלת לעבוד בישיבה ועמידה לסירוגין, בעבודות בעלות גוון משרדי ולפיכך דחתה את הערר.
ועדה רפואית לעררים אשר דנה בעניינה של המערערת ביום 24/11/15 החליטה לדחות את הערר וקבעה לתובעת נכות בשיעור 44% על פי פריטי הליקוי הבאים:
ע"ש מתני 10%; ע"ש צווארי 10%; כאבי ראש 30%.

טענות המערערת
לטענת המערערת טעתה ועדת הערר בעת שנמנעה מלהתי יחס למסמכים הרפואיים לעניין ירידה במשקל ולעניין תלונות המערערת בעניין כאבים בבטן העליונה והפניה לבדיקת גסטרוסקופיה.
לטענת המערערת לנוכח העובדה שבהופעתה בפני הועדה מדרג ראשון ציינה המערערת וכן הציגה מסמכים רפואיים מהם עולה כי כי ירדה במשקל, כי היא סובלת מחוסר תאבון ואף התלוננה על כאב בטן וכן כי היא נוטלת ציפרלקס, סימלטה וליריקה, היה על הועדה לדון בנכותה הנפשית והגסטרולוגית בנוסף לנכויות האחרות.
עוד טוענת המערערת כי שגתה הועדה בעת שקבעה שהיא יכולה לעסוק בעבודות בעלות אופי משרדי שכן בשל הכאבים מהם סובלת איננה יכולה לעבוד בישיבה ללא יכולת לשכב ולשנות תנוחה. וכן כי בשל מכאוביה היא מתקשה לישון בלילות ומטופלת בקנאביס רפואי.

הכרעה

כידוע, על פי הוראות הדין בית דין זה איננו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה המקצועי של הוועדה הרפואית לעררים וביקורתו על עבודת הוועדה מוגבלת לאותם מקרים בהם נפלה טעות משפטית בעבודת הוועדה, או למקרים בהם היא לא פעלה הכללים החלים עליה כגוף מנהלי ולכן כשלה במילוי תפקידה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהונחו לפני, לא התרשמתי כי במקרה דנן קמה הצדקה להתערבות שיפוטית בעבודת הועדה.
בפני הועדה הרפואית לערר לא הוצג כל מסמך ממנו ניתן ללמוד כי התובעת סובלת מבעיה נפשית כמו גם מבעיה גסטרולוגית , גם בדבריה של התובעת בפני הועדה לא הוצגו תלונות בעניין. יאמר מיד כי מאחר שחלק מהתרופות הפסיכיאטריות משמשות טיפול מקובל לכאב, לא מן הנמנע כי התרופות שנרשמו לתובעת נועדו לטפל במכאוביה ואין בהן כשלעצמן כדי ללמד על קיומה של בעיה נפשית. עוד יובהר, כי לא הוצג בפני הוועדה כי מי מהרופאים המטפלים בתובעת הפנה אותה להתי יעץ עם רופא פסיכיאטר כמו גם עם גסטרולוג. יצויין כי לא הוברר מה משקלה של התובעת והאם ירידה של 12 ק"ג בנסיבות העניין עשויה ללמד כשלעצמה על בעיה נפשית / גסטרולוגית.
המסמך הרפואי שהוצג לפני במהלך ניהול תיק זה הנושא חותמת של רופאה פסיכיאטרית הוא ממועד מאוחר למועד החלטת ועדת הערר, מיום 14/12/15 וממנו עולה כי כחודש ימים לאחר שניתנה החלטת ועדת הערר נשוא ענייננו, התובעת פנתה להתייעצות עם רופאה פסיכיאטרית, ד"ר פישקין ולנטינה. הרופאה הפסיכיאטרית סקרה את עברה הרפואי והמשפחתי של התובעת אשר לא כולל מחלות פסיכיאטריות, את הכאבים עליהם היא מתלוננת, ולרבות העובדה שבעבר היה נסיון עם ציפרלקס וסימבלטה שלא היטיבו את מצבה ו העובדה שעברה להשתמש בקנאביס רפואי , ובסופו של דבר סיכמה הרופאה :
"בשלב זה לא ממליצה טיפול תרופתי, ממליצה התערבות פסיכולוגית. הסברתי שלא יכולה להמליץ על קנאביס רפואי מידה וימליצו על קנאביס במרפאת הכאב לא מתנגדת להחלטה. אין התווית נגד פסי כיאטרית לטיפול בקנאביס רפואי."
עוד יש לציין, כי במהלך הדיון שהתנהל בפני התברר כי לאחר שניתנה החלטת ועדת הערר נשוא ההליך דנן, התובעת הגישה תביעת החמרה, במסגרתה ועדה רפואית של דרג ראשון קבעה לה נכות בשיעור 0% לפי פריט ליקוי 35 (1) (א) ואולם נקבע סעיף ליקוי בגין פיברומיאלגיה בתחולה מיום 1/10/15.
בגין החלטה זו לא הוגש ערר.
לאחר הדיון, לבקשתה, התאפשר לתובעת להמציא מסמכים רפואיים לתמיכה בטענותיה. מהמסמכים שהוצגו עולה אמנם כי התרופות הפסיכיאטריות לא נרשמו על ידי מומחה לטיפול בכאב אלא על ידי רופא משפחה. עם זאת עיון במסמכים מעלה כי בעיקרו של דבר התרופות נרשמו על סמך פניה בדוא"ל של התובעת לרופא. ביום 4/6/15 התובעת התלוננה במייל על מצב רוח ירוד לחץ וחרדה ורופא המשפחה לא מצא להפנותה להתייעצות עם פסיכיאטר ואף לא לזמנה לבדיקה אצלו ותחת זאת רשם לה המלצה לכדור הרגעה מסוג קלונקס. התובעת היא שביקשה יום למחרת להחליף את המרשם בקלונקס במרשם לציפרלקס והרופא נענה לבקשתה, אף זאת בלא שראה להפנותה לבדיקת פסיכיאטר.
בנסיבות העניין לא מצאתי כי יש ברישום הציפרלקס כדי ללמד על קיומה הלכאורי של בעיה מתחום הנפש בזמן אמת, ולא מצאתי להורות על השבת העניין לבדיקת הועדה הרפואית לעררים.
אשר לבעיות גסטרולוגיות – פרט לתלונה חד פעמית על כאב בטן, לא מצאתי כל רישום רפואי שיש בו כדי להצביע לכאורה על אפשרות לקיומה של בעיה גסטרולוגית. לא ברור מה משקלה של התובעת ולכן אין לקבוע כי ירידה של 12 ק"ג מצביעה כשלעצמה על בעיה גסטרולוגית או על בעי ה נפשית. אשר לקביעת הועדה לפיה התובעת מסוגלת לעבודה בישיבה לסירוגין, הרי שקביעה זו היא קביעה רפואית המצויה בסמכות הועדה ואין זה ממנהגו של בית הדין להתערב בה.
אשר על כן הערר נדחה.
כמקובל בהליכים מסוג זה – אין צו להוצאות.
לצדדים זכות ערעור על פסק הדין. ערעור יש להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, י"ד ניסן תשע"ז, (10 אפריל 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: עינב מוגרבי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: