ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף רוקח נגד בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית :

לפני:

השופטת נטע רות

התובע
יוסף רוקח, ת"ז XXXXX136
ע"י ב"כ: עו"ד גלעד מרקמן ואח'
-
הנתבע
בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית
ע"י ב"כ: עו"ד מהלשכה המשפטית

פסק דין

להלן העובדות הצריכות לעניין:

השאלה שהובאה לפתחנו היא אם יש לראות בפגימה ממנה סובל התובע, בגבו ובצווארו, תאונת עבודה כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי, אם לאו.
ביום 23.4.12 ניתן פס"ד לפיו יש לדחות את התביעה, וזאת בהתבסס על חוות הדעת הרפואית של ד"ר אלכסנדר רוזנטל ("המומחה"), ולאחר שלא הוכח כי היה בחוות הדעת משום טעם לפגם.
בחוות הדעת אשר הוגשה ביום 5.6.11 ("חוות הדעת הראשונה") צוין שאין קשר סיבתי בין הופעת המחלה אצל התובע וגרימתה לבין הסימפטומים מהם הוא סובל. עם זאת, המומחה ציין שתנאי עבודת התובע "עלולים לגרום להחמרת הסבל" וכי "לא ניתן לשלול שהם החישו את הופעת הסבל".
נוכח ההלכה שלפיה אין די בשימוש בביטויים מסוייגים כמו "עלול" ו-"לא ניתן לשלול" כדי להוכיח קיומה של זיקה בין תנאי העבודה לבין הפגימה של המבוטח, נקבע שבנסיבות התיק דנן יש לדחות את התביעה.
ביום 30.5.12 הגיש התובע ערעור על פסה"ד בטענה שיש להכיר בהחמרה בסבלו כתאונת עבודה. ביום 6.8.13 קבע ביה"ד הארצי שאין להכיר בהחמרה במצב תחלואתי היכן שזו אינה גורמת למגבלות בעבודה ומשלא הוכח שהחמרת סבלו של התובע הגבילה אותו מבחינה תפקודית בעבודתו יש לדחות את הערעור.
עם זאת נוכח הסכמת הצדדים להפנות למומחה את שאלת ההבהרה: "האם ניתן לומר שתנאי העבודה של המערער החמירו ו/או החישו את המחלה או את תסמיניה, להבדיל מהסבל, כך שאלמלא העבודה יתכן שמחלתו לא הייתה מחמירה כלל או הייתה מחמירה בקצב איטי יותר?", נקבע שיש להחזיר את התיק לביה"ד זה לצורך יישום הסכמת הצדדים.
ביום 10.2.14 נתן המומחה תשובתו לשאלת ההבהרה בה צוין כי "...סביר להניח כי מחלתו הייתה ממשיכה במהלך הטבעי של התפתחות על ציר הזמן גם אלמלא עבודתו אך לא ניתן לשלול כי עבודתו החישה או החמירה את תסמיניו שייתכן והופעתם הייתה נדחית. מאחר ואין התאמה מובהקת בין ממצאי הדימות לקליניקה לא ניתן לקבוע באם ומתי היה התובע סובל אלמלא תנאי עבודתו".
ביום 17.3.14, במסגרת דיון שנערך בין הצדדים בעקבות תשובת המומחה, קבע ביה"ד כי "תשובת המומחה לשאלת ההבהרה לא סייעה באופן ממשי להכרעה במחלוקת על פי הנחיית ביה"ד הארצי". לפיכך הוחלט למנות את ד"ר דוד אנג'ל כמומחה רפואי נוסף ("המומחה הנוסף").
ביום 2.11.14 נתן המומחה הנוסף חוות דעת שאינה משתמעת לשתי פנים לפיה "אין קשר סיבתי בין עבודתו למחלתו [של התובע]. נהיגה במלגזה ותנועות הסיבוב של הראש לא גורמות נזקים בלתי הפיכים לצוואר במידה שתצדיק הכרה בקשר סיבתי. ניתן להגיד בסבירות של מעל 50% כי תרומת העבודה פחותה בהרבה מ-20% [למצב התחלואתי]. מדובר בהליך תחלואי מתמשך שאינו קשור לעבודתו".
לאחר מתן חוות דעת המומחה הנוסף הורה ביה"ד לצדדים להגיש סיכומיהם. ביום 5.4.15 ביקש התובע ארכה להגשת הסיכומים מטעמו וביה"ד נעתר לבקשה תוך שהוא מציין כי לא תינתנה ארכות נוספות. בין 30.4.15, לאחר שהתובע לא הגיש סיכומיו במועד, נתן ביה"ד פס"ד לפיו התביעה תמחק. בעקבות בקשת התובע לבטל את פסק הדין, ובהיעדר תגובת הנתבע, נעתר ביה"ד לבקשת התובע גם הפעם.
הכרעה
כבר עתה יאמר כי ביה"ד לא מצא לנכון לשנות ממסקנתו בפסק הדין שניתן עוד ביום 23.4.12. זאת, לאחר שהמומחה הראשון שמונה בתיק לא שינה את חוות דעתו לאחר הצגת השאלה שהסכימו הצדדים להפנותה למומחה במסגרת הדיון שנערך בביה"ד הארצי. מסקנה זו מקבלת משנה תוקף משהמומחה הנוסף שמונה שלל את הקשר הסיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין מצבו התחלואתי.
בסיכומיו, טוען התובע שיש להעדיף את חוות הדעת של המומחה הראשון. עם זאת, אף אם נעדיף את חוות הדעת של המומחה הראשון, לא יהיה בכך כדי להטות את הכף לטובת התובע. ביה"ד קבע שלא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למצבו התחלואתי על סמך חוות הדעת הראשונה שנתן המומחה. בערעור על החלטה זו הגיע ביה"ד הארצי למסקנה דומה ונראה כי רק לאור הסכמתם של הצדדים הופנתה למומחה שאלת הבהרה נוספת אלא שהמומחה לא שינה את עמדתו מחוות הדעת הראשונה.
בחוות הדעת השנייה של המומחה צוין שוב שאין קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין המצב התחלואתי ("סביר להניח כי מחלתו הייתה ממשיחה ב"מהלך הטבע" של התפתחות על ציר הזמן גם אלמלא עבודתו"). זאת תוך שהוא חוזר על עמדתו שלא ניתן לשלול את השפעת תנאי עבודת ו של התובע על תסמיניו (" אך לא ניתן לשלול כי עבודתו החישה או החמירה את תסמיניו"). בהקשר זה נקבע כי לא ניתן לקבוע קשר סיבתי על סמך לשון מסתייגת.
למעלה מן הצ ורך יאמר כי אף אם המומחה היה משתמש בלשון נחרצת יותר בתשובתו לשאלת ההבהרה לא היה מקום להכיר בתביעה. שכן, לא הוכחה מגבלה.
מסקנה זו מקבלת משנה תוקף אל מול חוות הדעת של המומחה הנוסף שמונה. לשונו הנחרצת של המומחה הנוסף ("מדובר בהליך תחלואי מתמשך שאינו קשור לעבודתו") אינה סותרת את לשונו המסתייגת של המומחה הראשון, כפי שטען התובע בסיכומיו, אלא מטה את הכף אל עבר המסקנה שאין קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובע לבין מצבו התחלואתי.
סוף דבר
לאחר עיון בטענות הצדדים ובחומר הראיות, נקבע כי לא הוכח קשר סיבתי בין מצבו התחלואתי של התובע, בין על דרך הגרימה ובין על דרך ההחמרה.
התובע ישלם את הוצאות הנתבע בסך 2,500 ₪.
זכות ערעור לצדדים לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, 9.4.16 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יוסף רוקח
נתבע: בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית
שופט :
עורכי דין: