ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוניות דוד בע"מ נגד שר התחבורה :

בפני: כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד השופטת ד' ביניש

העותרת: מוניות דוד בע"מ

נגד

המשיבים: 1. שר התחבורה
2. המפקח הארצי על התעבורה, משרד התחבורה
מר אלכס לנגר
3. שלמה גבאי
4. אברהם טולדנו
5. יהודה סיני
6. אליהו אקרם
7. יצחק קפלנסקי

תאריך הישיבה: ח' בחשוון התש"ס (18.10.99)

בשם העותרת: עו"ד יצחק ויסל

בשם המשיבים 2-1: עו"ד אורית קורן

בשם המשיבים 6-3: עו"ד אבנר גולוב

בשם המשיב 7: עו"ד קובי קפלנסקי
עו"ד דנה לוי

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק-דין

המפקח הארצי על התעבורה החליט לבטל רשיונות מסויימים להפעלת מוניות שהיו רשומים על שמה של העותרת. בעתירה שלפנינו, תוקפת העותרת החלטה זו, שלדבריה לא היה המפקח בן-סמכות לעשות את החלטת הביטול שעשה.

הרקע להחלטת הביטול היו מעשיה של העותרת - של מנהלה ובעליה של העותרת - שאלה עשו שימוש לרעה ברשיונות שניתנו לעותרת, בהיקף נרחב ובפרק זמן ממושך.

טוען בא כוחה המלומד של העותרת, כי רשיון ההפעלה ניתן לעותרת מכוח הסמכות הקבועה בסעיף 14 לפקודת התעבורה, וכי הוראת-חוק זו אינה מסמיכה את המפקח לבטל רשיון הפעלה שניתן. טענה זו אין בה ממש. כהוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות, התשמ"א1981-, סמכות ליתן רשיון כוללת בחובה סמכות להתלות רשיון, לבטל רשיון ולעשות כל החלטה אחרת שהרשות יכולה היתה לעשות מלכתחילה. מכאן שהמפקח על התעבורה היה בן סמכות לבטל את רשיונות ההפעלה למוניות.

מוסיף וטוען בא כוח העותרת, כי אפילו אמרנו שהוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות תופסת בהוראות חוק אחרות, לא כן דינו של סעיף 14 לפקודת התעבורה. טעם הדבר הוא, שרשיון הפעלה למונית אינו רשיון על דרך הסתם, אלא קניין של ממש. רשיון הפעלה למונית נמכר בשוק, מועבר בירושה, ועל דרך הכלל עושים בו עיסקות קניין כמקובל ברכוש אחר. מטעם זה, כך מוסיף הוא וטוען, שונה רשיון הפעלה למונית משאר רשיונות שבעולם, והמפקח על התעבורה אינו מוסמך לשוללו. לשון אחר: סעיף 14 לפקודת התעבורה כמו משמיע לנו "כוונה אחרת" לעניין הסמכות לשלול רשיון להפעלת מונית.

טענה זו אינה מקובלת עלינו. רשיון הפעלה למונית הינו כשאר רשיונות הניתנים בידי רשות מוסמכת; וכשם שרשיונות אחרים הוראת סעיף 15 לחוק הפרשנות חלה עליהם, כן הם רשיונות לפי פקודת התעבורה. אכן, שומה עליו על המפקח להביא במניין שיקוליו את השיקול ה"קנייני" של הרשיון, אולם אין באותו שיקול "קנייני" כדי לשלול את סמכותו לבטל רשיון. רשיונות, כידוע לכל, הינם ה- new property”", ואולם "קניין חדש" זה אין בו כדי להפקיעם מהיותם רשיונות הניתנים לביטול, וכך פסקנו לא פעם. ראו, למשל: בג"צ 325/86 אמויאל נ' המפקח הארצי על התעבורה, פ"ד מג(2) 297.

מוסיף וטוען בא כוח העותרת, כי מרשתו ומנהלה הועמדו לדין פלילי בגין מעשיהם הבלתי-חוקיים ברשיונות ההפעלה; הורשעו בדין על פי הסדר טיעון; ועונשם נגזר תוך שבית המשפט הביא במנין שיקוליו כי הרשיונות ייוותרו בידי העותרת, לפיכך, כך טענתו, נגזר על מרשיו עונש חמור ועתה אין זה ראוי להענישם על-ידי ביטול הרשיונות.

טענה זו אינה מקובלת עלינו. עיינו בפרוטוקול הדיון בהליך הפלילי, ולא נמצא לנו כי נושא חילוט הרשיונות שימש גורם שהיה בו כדי להשפיע על גזר הדין.

נותר עניינם של צדדים שלישיים, אשר צורפו כמשיבים לעתירה. כל אחד מצדדים אלה לווה כסף מהעותרת, ובתמורה העביר רשיון הפעלה למונית שהיה על שמו לשמה של העותרת. על פי הסכמי ההלוואה, נטלה על עצמה העותרת להעביר על שמם של הלווים רשיונות כלשהם להפעלת מונית, משאלה יפרעו את חובם. עתה טוענים אותם צדדים שלישיים לזכויות ברשיונות הרשומים על-שם העותרת, ואשר אין להם כל זיקה אליהם. כן מוסיפים הם וטוענים, כי המפקח על התעבורה לא רשאי היה לשלול מהעותרת אותם רשיונות.

טענה זו נתקשינו לרדת לחיקרה. אשר לרשיונות המקוריים של אותם צדדים שלישיים, רשיונות אלה אותם צדדים שלישיים נפרדו מהם; ואשר לרשיונות אחרים הרשומים על-שם העותרת, לגבי אלה, לא היתה להם מעולם כל זיקה.

עניינו של המשיב 7 שונה במעט, כיוון שהוא מבקש לקבל בחזרה את הרשיון שהיה על שמו. ואולם אין שוני לדינא. טעם הדבר הוא, שגם משיב זה העביר את רשיונו לשמה של העותרת, ובכך איבד זיקה "קניינית" לרשיון שהיה על שמו.

סוף דבר: דין העתירה להידחות.

ניתן היום, ח' בחשוון התש"ס (18.10.99).

ט ת

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98031300.G07


מעורבים
תובע: מוניות דוד בע"מ
נתבע: שר התחבורה
שופט :
עורכי דין: