ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב אלבז נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד הנשיאה ורד שפר
נציגת ציבור (עובדים) גב' פביאן ליטל כהן לוגסי
נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד נחום

התובע:
יעקב אלבז, ת.ז. XXXXX094
ע"י ב"כ: עו"ד אלי מלול

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן

החלטה

1. מושא התביעה שבפנינו הינה החלטת הנתבע שלא להכיר במחלת הפרקינסון ממנה סובל התובע (להלן: "המחלה") כנובעת מתנאי עבודתו במשך השנים בחברת תע"ש , וזאת על דרך המיקרוטראומה.

2. תביעת התובע נדחתה על ידי הנתבע, בהתאם להודעת פקיד התביעות מיום 03.01.16 , וזאת על בסיס הנימוק ולפיו אין כל קשר סיבתי בין תנאי עבודתו לבין המחלה הנטע נת.

מכאן התביעה שבפנינו.

3. הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה הרפואי, אשר יופנו אליו שאלות על בסיס התשתית העובדתית, כפי שהצדדים הסכימו עליה במהלך הדיון שקוים במעמדם ביום 02.02.17, ולאמור –

א. התובע עבד בתע"ש במחסן חומרי גלם בין השנים 1988 עד 1998 וכן תקופה נוספת משנת 2006 ועד 2014.

ב. התובע בתפקידו היה אחראי על מחסן חומרי הגלם אשר היה מצוי במבנה של 1,000 מ"ר, אשר בתוכו היה חלל תחום בגודל של כ- 250 מ"ר ולו דלת ברזל גדולה במפתח של כ- 3 מטר אשר הייתה פתוחה וכן שני פתחי אוויר למעלה. גובה כל המבנה היה כ- 8 מטר.
המחסן היה מבנה ארוך ורחב ובו מספר דלתות גדולות לאורכו לצורכי כניסת מלגזות. הדלתות באופן רגיל סגורות למעט שתי דלתות, אחת מול השנייה, אשר יוצרות זרימת אוויר במחסן וכן פתחי אוורור גדולים בחלקו העליון עם רשת.
החומרים במחסן נמצאים על משטחים או מדפים באריזות שונות של עץ, קרטון ושקים.

ג. בנוסף, היה התובע אחראי על סככת פינוי פסולת של המפעל. כאשר נסתיים הליך הייצור, פונתה הפסולת לסככה פתוחה זו (להלן: "אתר הפסולת") ומשם פונתה לרמת חובב.
הפסולת שפונתה מחצרות המפעל לאתר הפסולת הגיעה בשתי תצורות – האחת, נוזלית והשנייה, מוצקה.

ד. הפסולת המוצקה כללה שבבי עופרת ושבבי פליז. התובע לא היה צריך לטפל פיזית בפסולת המוצקה אלא היה נמצא בקרבתה בין חצי שעה לשעה ביום, כאשר היה עובד באזור אתר הפסולת.

ה. הפסולת הנוזלית פונתה מאולם הייצור בחביות של 200 ליטר, כאשר בחביות אלה היו חומרים כימיים נוזליים, כפי שמפורטים בנספח א' להודעת ב"כ התעשייה הצבאית.

ו. אשר לחשיפת התובע לחומרים האמורים – משך השהות של התובע באתר הפסולת בין מחצית השעה לשעה ביום, כאשר התובע מטפל בפסולת, בודק אותה, ממיין אותה ומכין אותה למשלוח לרמת חובב, כאשר המשלוח מתבצע אחת לחודשיים לערך.

ז. לטענת התובע, חלק מהחביות היו מגיעות מהייצור כשאינן אטומות ואף לעיתים דלף חומר מהן. גם אם היו מגיעות סגורות, לעיתים התובע היה פותח בהן את הפקק על מנת להשחיל מקל לתוך החבית לצורך בדיקה האם היא מכילה חומר שומני או מדלל. בדיקה שכזו לקחה כמה שניות.

ח. במסגרת עבודתו של התובע במחסן חומרי הגלם במבנה של ה- 1,000 מ"ר היה תפקידו לנפק למחלקות השונות במפעל חומרים, אשר הוחסנו במחסן. רשימת החומרים מצורפת כנספח ב' להודעת ב"כ התעשייה הצבאית.
לטענת התובע, במארזים אשר הגיעו מהספקים אירע בממוצע אחת לחודשיים שהאריזה של מוצר מסוים הייתה פגומה ודלף ממנה חומר באופן שהצריך טיפול ידני של התובע.
במחסן היו מאוחסנים עשרות חומרים, וכמובן שתקלה אירעה כל פעם עם חומר אחר.
בנוסף, לטענת התובע, לעיתים נפגמו אריזות בעת שינוע למחלקות בתדירות של בממוצע אחת לחודש, באופן שיצר גם כן דליפה של חומר כזה או אחר.
לטענת התובע, מאחר והאריזות היו משונעות במעצרות שלהן דפנות שמנעו פיזור של החומרים ככל שדלפו, הרי שגם כשהמעצרות חזרו למחסן לעיתים נותרו בהן שאריות של כימיקלים. לא תמיד התובע יכול היה לזהות את הדליפות.

ט. כמו כן, במחסן חומרי הגלם של ה- 1,000 מ"ר בחלל הגדול הייתה קיימת עופרת. משנת 1988 ועד 1998 העופרת הייתה מגיעה חשופה, בתוך מכולה שהיה צורך לפרוק אותה. התובע יחד עם חבריו לעבודה היו מספקים חבילות עופרת לאולמות הייצור באמצעות מלגזה.
החל מ- 2006 העופרת הייתה מגיעה בארגזי עץ במשקל של טונה, כאשר ארגז אחד או שניים היו נפתחים פעם בכשלושה שבועות באופן ייזום לצורך בדיקה על ידי בוחנת קבלה, אשר קדחה בהם דוגמא לצורך בקרת איכות. לטענת התובע, הארגזים אשר נפתחו נשארו פתוחים.

י. כמו כן, החל משנת 2008 ועד 2014 בחלל הגדול של ה- 1,000 מ"ר עמד "כלוב" ובו שני טון עופרת במצב של גלילים. כלוב זה היה פתוח ומנויד במחסן, בהתאם לצורך.

י"א. עבודת התובע לצורך סידור וניפוק החומרים במחסן חומרי הגלם ארכה כשעה ביום בממוצע.

י"ב. התובע עבד במשרדו אשר היה בתוך מחסן חומרי הגלם בממוצע של שעתיים ביום.

4. למותר לציין, כי ב"כ הנתבע במעמד הישיבה האמורה, הסכימה, לאור הפרטים העובדיים האמורים אשר לא עמדו בפני הנתבע קודם לכן בעת מתן ההחלטה לדחות את התביעה, להעביר את התיק פעם נוספת לרופא מטעם הנתבע על מנת לבחון האם הנתבע עומד על עמדתו.
בהודעתה מיום 21.03.17, הודיעה ב"כ הנתבע ביחס לעמדת הנתבע, ולפיה הנתבע עדיין עומד על דחיית התביעה.
בהתאם לכך, ומאחר והמחלוקת נותרה בעיקר בשאלת הקשר הסיבתי-רפואי בין המחלה ממנה סובל התובע לבין תנאי עבודתו כמתואר לעיל, ניתנה החלטה זו.

5. אשר על כן, לצורך הכרעה בשאלה האמורה, אנו ממנים כמומחית רפואית מטעמו של בית הדין את דר' דורית וינברג, שהינה מומחית בתחום הרפואה התעסוקתית.

6. על מצבו הרפואי של התובע ניתן ללמוד מהמוצגים הבאים:
א. תיק כללי ומקצועי (ידני וממוחשב) משירותי בריאות כללית, נ/1.
ב. תמונות ממקום עבודת התובע שהוגשו במהלך הדיון, נ/2.
ג. הודעת ב"כ התעשייה הצבאית, ואשר כוללת את נספחים א' עד ג' להודעה, נ/3.
ד. חוות דעת רפואית מדר' מריו סקולסקי, ת/1.

7. כבוד המומחית מתבקשת להשתדל לתת חוות דעתה מוקדם ככל שניתן, ובמידת האפשר תוך 30 יום מקבלת החלטה זאת. ת/1 הינה חוות דעת רפואית. כבוד המומחית אינה קשורה למסקנות שבחוות הדעת, ובאשר לעובדות יש ללמוד מההחלטה.

8. עם קבלת חוות הדעת היא תועבר לצדדים, והם יקבלו ארכה בת 15 יום לבקש להפנות למומחית שאלות הבהרה ביחס אליה, ותינתן ארכה בת 15 יום להגיב לבקשה כזו, ככל שתוגש.
ככל שלא תוגשנה בקשות להפנות למומחית שאלות הבהרה, יקבלו הצדדים ארכה נוספת בת 15 יום להגיש סיכומיהם או להשלים סיכומים שהוגשו, שאם לא כן יחשבו כמסכימים למסקנה העולה מחוות הדעת ולמתן פסק דין בהתאם.

9. המותב מסמיך את אב בית הדין לנסח שאלות למומחית וכן להתייחס לבקשה לשאלות ההבהרה, ככל שיידרש.
שכ"ט המומחית ישולם ע"י בית הדין כמקובל.

10. להמשך טיפולה של המזכירות.

ניתנה היום, ‏ב' ניסן תשע"ז, ‏29 מרץ 2017 בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' פביאן ליטל כהן לוגסי
נציגת ציבור (עובדים)

ורד שפר, שופטת
נשיאה

מר דוד נחום
נציג ציבור (מעסיקים)

שאלון למומחית

1. מהי המחלה או מהו הליקוי שממנו סובל התובע?

2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי ממנו הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.

51293715129371
54678313546783133. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחית קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי הליקוי ממנו סובל התובע נוצר עקב עבודתו ונגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).

4. במידה והמומחית תשיב לשאלה הקודמת בחיוב, היא מתבקשת להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו?
51293715129371(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).


מעורבים
תובע: יעקב אלבז
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: