ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נועם פדרמן נגד ממשלת ישראל :

בפני: כבוד השופט ת' אור
כבוד השופט א' מצא
כבוד השופט ע' ר' זועבי

העותר: נועם פדרמן

נ ג ד

המשיבה: ממשלת ישראל

עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד שי ניצן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

פסק דין

השופט ת' אור:

העתירה מכוונת להביא לביטול הכרזת ממשלת ישראל מיום 13.3.94 בה הוכרזה תנועת "כך" (להלן: התנועה), שהפעילים המרכזיים בה הם נועם פדרמן (להלן: העותר), ברוך מרזל, וטירן פולק, כארגון טרוריסטי (החלטה מספר 2757 של הממשלה, להלן: ההכרזה).

טענות סף: שיהוי והעדר גילוי

1. לטענת המשיבה, העתירה נגועה בפגמים שונים, המצדיקים את דחייתה על הסף. בין פגמים אלו, מונה המשיבה טענת שיהוי וטענת העדר גילוי של כל העובדות הצריכות לעניין. העתירה הוגשה כארבע שנים לאחר ההכרזה, ועל כן, לטענת המשיבה, לוקה היא בפגם השיהוי. כמו כן טוענת המשיבה כי העותר לא הציג בפני בית המשפט את מלוא התשתית העובדתית הנדרשת לדיון בעתירה.

אין צורך שנרחיב בטענת השיהוי. כפי שיובהר בסמוך, קיימים נימוקים אחרים המצדיקים את דחיית העתירה.

2. לעניין העדר גילוי, אכן נראה בעליל כי העותר בחר שלא לפרוס בפני בית המשפט את מכלול התשתית העובדתית הנדרשת לצורך דיון בעתירתו. במהלך הדיון במעמד הצדדים שהתקיים בעתירה (ביום 13.9.99) הסתבר לבית המשפט, מפי בא כוחה של פרקליטות המדינה, כי בבית המשפט המחוזי התנהל בעבר הליך בענין חוקיות ההכרזה הנ"ל. בעקבות הערות שהושמעו על ידי בית המשפט במהלך הדיון, הוגשה על ידי העותר בקשה למסירת הודעה משלימה מטעמו והוספת מסמכים. בהחלטה מיום 16.9.99 החלטנו להעתר לבקשה ולקבל אותה על נספחיה. חשוב לציין, כי רק בשלב זה ראה העותר לנכון לצרף לעתירתו נספחים הנדרשים לקביעת מכלול התשתית העובדתית.

3. תגובת הפרקליטות לבקשה למסירת הודעה משלימה מטעם העותר, היא זו השופכת אור על השתלשלות הארועים במלואה. מתגובת פרקליטות המדינה מסתבר, כי בסמוך לאחר החלטת הממשלה להכריז על תנועת "כך" כאירגון טרור, ביום 24.3.94, הוגש הליך בענין זה על ידי התנועה ופעיליה בבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 628/94). ההליך הוגש לפי סעיף 6(ב) לפקודת מניעת טרור, התש"ח1948- (להלן: פקודת מניעת טרור). בהליך זה ערערו ראשי תנועת "כך" על החלטת מפכ"ל המשטרה מיום 15.3.94, בה הורה לסגור את משרדי התנועה בהתאם להחלטת הממשלה. במסגרת הערעור שהוגש, הותקפה החלטת הממשלה בתקיפה עקיפה, כאשר הטענה העיקרית בערעור היתה כי החלטת הממשלה היתה בלתי חוקית. את הערעור הגיש עורך דין רחמים כהן, יושב ראש תנועת "כך". לאחר זמן קצר הצטרפו לערעור גם תנועת "כך" עצמה ופעילים מרכזיים בתנועה, לרבות העותר (ב"ש 1419/94). במסגרת הליך זה הועבר כל החומר הגלוי ששימש בסיס להחלטת הממשלה לידיהם של המערערים ולבית המשפט. לאחר העברתו, היו המערערים אמורים להגיש תצהירים מטעמם, אולם אלו לא הוגשו. לפיכך, החליט בית המשפט בהחלטתו מיום 22.1.95, למחוק את הערעור. נגד החלטה זו הגישו המערערים ערעור לבית המשפט העליון (ע"פ 1637/95) אולם ביום 13.12.95 הערעור נמחק בהסכמת הצדדים ולא נדון לגופו. חשוב לציין, כי גם בבקשת העותר למסירת הודעה משלימה והוספת מסמכים לא טרח העותר לפרט מסכת ארועים זו, אלא הסתפק בצירוף החלטת המחיקה הנ"ל של רשם בית המשפט העליון.

4. מהאמור עולה, שהעותר לא גילה לבית המשפט שהתנהל הליך בענין ההכרזה בפני בית המשפט המחוזי, וחמור מכך, שהוא לא טרח לצרף לעתירתו את החומר הגלוי ששימש בסיס להוצאת התנועה מחוץ לחוק אשר היה בידיו כתוצאה מההליך הנ"ל. למותר לציין, שאין זה מן הראוי כי במהלך הדיון בעתירה במעמד הצדדים, יווכח בית המשפט לדעת שלא הונחה בפניו התשתית העובדתית המלאה הנדרשת לצורך בחינת הסוגיה. ממכלול התמונה כפי שהיא מצטיירת בפנינו, עולה בבירור כי העותר הציג בפני בית המשפט תשתית עובדתית לוקה בחסר. משכך, לא מילא העותר את החובה המקדמית המוטלת על כל מי שמגיש עתירה לבית משפט זה, והיא ליידע את בית המשפט לגבי כל העובדות הרלוונטיות לעתירה המצויות בידיעתו או בהישג ידו. עקרונית, ניתן היה לדחות את העתירה כבר מטעם זה (ראו: בג"צ 974/94 סמירה אסחאק אחמד זגארי נ' שר הפנים, דינים עליון לו 140; בג"צ 421/86 אשכנזי נ' שר התחבורה, פ"ד מא(1) 409, 410). אולם, כי דין העתירה להידחות גם מנימוקים לגופו של עניין.

חוקיות ההכרזה

5. סעיף 1 לפקודת מניעת טרור מגדיר "ארגון טרוריסטי" באופן הבא:

"'ארגון טרוריסטי' פירושו חבר אנשים המשתמש בפעולותיו במעשי-אלימות העלולים לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או באיומים במעשי-אלימות כאלה";

סעיף 8 לפקודה קובע:

"אם תכריז הממשלה, בהודעה ברשומות, שחבר-אנשים מסויים הנו ארגון טרוריסטי, תשמש ההודעה הוכחה בכל דיון משפטי, כי אותו חבר-אנשים הוא ארגון טרוריסטי, אלא אם יוכח ההיפך".

כאמור, תנועת "כך" הוכרזה כארגון טרוריסטי. העותר תוקף את חוקיות ההכרזה מכמה טעמים. לטענתו, כאזרח הוא זכאי להנות מחירות מלאה לחופש ההתאגדות וחופש הביטוי. מעבר לטענה כללית זו, הוא תוקף את הצדקת ההכרזה בנסיבות הענין הרלוונטיות. בהקשר זה, טענתו היא כי הכרזה כאמור דורשת תשתית ראייתית מוצקה. מכאן יש להבין שלטעמו, בענין ההכרזה הנדונה לא גובשה תשתית ראייתית ברמה הנדרשת. כמו כן, ההכרזה לוקה, לטענתו, בפגמים של שיקולים זרים וחוסר סבירות. לטענתו, התנועה לא עסקה בכל דרך שהיא בפעילות טרוריסטית. התנועה עסקה בפעילות הפגנתית והסברתית החוסה בצילו של חופש הביטוי. הכרזת תנועת "כך" כארגון טרור היתה מעשה ענישתי ונקמני, אשר נעשה על מנת להפגין צעדי ענישה נוכח מעשיו של ד"ר גולדשטיין אשר נמנה בעבר עם חברי התנועה. לדעתו, לא היה זה ראוי להעניש אותו ואת תנועתו בהקשר זה, שכן אף הוועדה שהוקמה לבירור נסיבות המעשה קבעה כי האיש פעל על דעת עצמו. בנוסף, ראוי לבחון את סבירות ההכרזה מעת לעת שכן המציאות עשויה להשתנות ועימה, הצורך בהמשך הפעלתה של ההכרזה.

6. עיקר טענתו של העותר היא, שההכרזה פוגעת קשות בחופש הביטוי שלו ושל התנועה, כמו גם בחופש ההתאגדות. אלא שזכויות אלה, כידוע, אינן מוחלטות.

השאלה שיש להתמקד בה היא מהי נוסחת האיזון הראויה בין חופש ההתאגדות וחופש הביטוי לערכים המוגנים בפקודה למניעת טרור. בהתמודדות בין ערכים אלו, האיזון הוא "אנכי". האינטרס במניעת טרור גובר על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, ובלבד שמתקימים דרישותיה של נוסחת האיזון לגבי הסתברות הפגיעה ועוצמתה (ראו, באופן כללי, בג"צ 2481/93 יוסף דיין נ' ניצב יהודה וילק, מפקד מחוז ירושלים, פ"ד מח(2) 456 פסקה 21. לגבי נוסחת האיזון בנוגע לתמיכה בארגון טרוריסטי, ראו ע"פ 2831/95 הרב עידו אלבה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(5) 221; ע"פ 4147/95 מוחמד יוסף ג'אברין נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(4) 38).
יש, על כן, לבחון, האם החלטת הממשלה להכריז על תנועת "כך" כארגון טרוריסטי, החלטה המטילה מגבלות חמורות על חופש הביטוי וחופש ההתאגדות, מקיימת את התנאים הנדרשים לצורך כך. בענין זה, מתריע השופט זמיר בבג"צ 6897/95 בנימין זאב כהנא נ' תת ניצב דוד קרויזר, קצין אג"מ, פ"ד מט(4) 835, פסקה 8:

"... על הממשלה לבדוק היטב אם אכן הנסיבות דורשות הכרזה על חבר אנשים שהוא ארגון טרוריסטי. ובית המשפט עומד נכון לבדוק כל הכרזה כזאת, כדי לברר אם היא עומדת במבחן הדין: אם היא מבוססת על נתונים בדוקים, מכוונת לתכלית ראויה ונדרשת לפי מבחן המידתיות. וזאת לדעת, שבית המשפט, בהיותו מודע לחשיבות הבסיסית של חרות ההתאגדות במדינה דמוקרטית, לא ירשה שחבר אנשים יוצא אל מחוץ לחוק, אף לא בסערת רגשות העוברת על הציבור בעקבות ארוע חריג, אלא על יסוד ראיות ברורות ומשכנעות שטמונה בו סכנה ממשית של מעשי אלימות חמורים. השוו ע"א 1282/93 רשמת העמותות נ' ב' כהנא, פ"ד מז(4) 100, 106".

7. מתוכן המסמכים אשר הוגשו לעיוננו מצטיירת תמונת מצב המבהירה היטב את הרקע אשר הוביל להחלטת הממשלה, מניעיה, והתשתית הראייתית עליה היא התבססה. בטרם נעשה צעד כלשהו להכרזתה של תנועת "כך" כארגון טרוריסטי, התבקש היועץ המשפטי לממשלה על ידי ראש הממשלה ושר הבטחון והממשלה לבדוק את האפשרות להוציא את ארגוני "כך" ו"כח" (להלן: התנועות) אל מחוץ לחוק. במסגרת זו, פנה היועץ המשפטי לממשלה לשרות הבטחון הכללי ולמשטרת ישראל על מנת שיחוו דיעה מקצועית בדבר פעילותן של התנועות, מאפייני הפעילות והסיכונים הכרוכים בה. מסיכום חוות הדעת ששלחה משטרת ישראל ליועץ המשפטי לממשלה בעניינן של תנועות אלה עלתה תמונת מצב לפיה:

"א. הפרופיל הפלילי והמודיעיני המשטרתי של אנשי 'כך' ו'כח' הנדונים במסמך זה מצביע על פעילות פלילית אלימה, הסתה ופעילות המפרה את הסדר הצבורי בקנה מידה נרחב.

ב. מניתוח הארועים שבוצעו על ידי אנשי תנועות אלו עולה שיתוף פעולה רב בין חברי התנועות בביצוע עבירות של אלימות והפרות סדר ציבורי, כשהמכנה המשותף העומד מאחוריהם הינו תפישה דתית-פוליטית-אידיאולוגית המניעה אותם לביצוע המעשים.

ג. מתוך הפרסומים הגלויים והכרוזים עולה כי הצהרתית, לא יהססו אנשי תנועות אלו לפעול בניגוד לחוק וכנגד מדיניות הממשלה, אותה הם רואים כממשלת דמים, חסרת זכות קיום, ממשלה לא חוקית, ולמעשה - 'ממשלה שאינה ממשלתם'. מתוך הפרסומים עולה הסתה ברורה להתקוממות, התפרעויות ופגיעה בערבים.

ד. תמונת המצב הפלילית משקפת מימוש של הצהרות 'כך' ו'כח', וראייה בדרכם דרך לגיטימית לאור הנסיבות, להשגת מטרותיהם: ארץ ישראל השלמה, מניעת אוטונומיה והגנה על ארץ ישראל, לפי תפישתם..." (בעמוד 11 לחוות הדעת).

בחוות דעת שהוגשה על ידי שרות הביטחון הכללי ליועץ המשפטי לממשלה בענין אופיה ודרכי פעולתה של תנועת "כך" לפלגיה השונים, משתקפת דרכה האלימה של תנועה זו. בסיכום חוות הדעת נקבע:

"11. על סמך כל האמור לעיל ניתן לקבוע, כי בדרכה של תנועת כך, על פלגיה הפורמליים ('כך' ו'כח') וקבוצותיה, קיים יסוד יציב ומתמשך של אלימות (פגיעה בנפש וברכוש) - בהטפה, בעידוד ובביצוע. מאז מותו של הרב כהנא התאפיינה פעילות התנועה - על פלגיה - גם בפיגועים חמורים שגרמו, להערכתנו, למותם ולפציעתם של ערבים.

12. בחדשים האחרונים גברה הפעילות האלימה בה היו מעורבים פעילי התנועה. פעילות זו נסקרה במסמך זה ובנספחים לו.

אין לנו ספק שתנועת 'כך' ו'כח' ימשיכו לשמש מוקד לביצוע פעילות אלימה נגד יעדים ערביים. האידיאולוגיה העומדת בבסיס פעילותן של התנועות הלללו ופלגיהן משמשת עבור פעיליהן דרך חיים. המציאות המדינית שהתהוותה מאז החתימה על הסכם העקרונות עם אש"פ בספטמבר 93, וכן העליה בגל הפיגועים מצד גורמי הפח"ע המתנגדים לתהליך המדיני והתערערות מצב הבטחון ביש"ע ובישראל - משמשים מאיץ וכר נוח ומתאים להגברת הפעילות האלימה מצד גורמים מיליטנטיים דוגמת פעילי תנועת 'כך' לפלגיה".

לנימוקים אלה, נוספה אף השפעתו של הטבח במערת המכפלה שבוצע על ידי ד"ר גולדשטיין. יש לציין, כי נימוק זה לא היה כאמור היחיד, אלא הוא הצטבר אל הנימוקים אשר הוזכרו קודם לכן. על רקע זה נקבע בחוות הדעת כי שרות הבטחון הכללי רואה בקבוצות אלה סיכון ממשי לבטחון.

בחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה דאז, מיכאל בן יאיר, מיום 10.3.94, אשר בפניו היו כאמור שתי חוות הדעת לעיל, הוא קובע:

"4.3. לאחר שעיינתי בחוות הדעת של השב"כ ומשטרת ישראל, אני סבור, כי הראיות וחוות הדעת המקצועיות שהובאו בהן, מצביעות, באופן חד משמעי, על קיום דפוסים ברורים, מובהקים ונמשכים של אלימות העלולה לגרום למותו של אדם או לחבלתו, או של איומים במעשי אלימות כאמור.

כעולה מחוות הדעת, אין מעשי אלימות אלה מכוונים אך ורק להשגת יעדם המיידי, היינו פגיעה בגוף ובחיי אדם, אלא גם ליצירת מתיחות מתמדת ואוירת טרור בנקודות חיכוך בין יהודים וערבים, כ'הוכחה' לצורך בגרוש ערבים ולחתירתן המתמדת של התנעות (ביניהן התנועה - ת"א) להשגת מטרה זו. אני סבור, כי החומר הראייתי שהובא בפני, מצביע על ודאות קרובה להישנות מעשי אלימות ואיומים במעשי אלימות מצד התנועות, חבריהן ואוהדיהן.
...

נוכח הדברים החמורים שהובאו בסעיף 4.3 לעיל, נוכח הסיטואציה הייחודית ברגישותה בה אנו שרויים כיום, אני סבור, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות והשיקולים שתוארו לעיל, כי הממשלה רשאית להכריז על התנועות כעל ארגון טרוריסטי, כמשמעו בפקודה, וכי מאזן העובדות והשיקולים מצדיק הכרזה כאמור" (הדגשה שלי - ת"א).

מלבד חוות דעת אלה, הוצגו בפנינו מסמכים רבים, אשר נמסרו לידי העותר על ידי הפרקליטות באותו הליך בבית המשפט המחוזי הנ"ל, ואשר כאמור, הוא לא טרח להביאם בפנינו, מהם ניתן ללמוד בבירור על מטרות התנועה והאידיאלוגיה שלה. במיוחד ראוי לציין חוברת אשר הוקדשה לזכרו של ד"ר גולדשטיין, אשר, כידוע, טבח בעשרות מתפללים ערבים במערת המכפלה.

8. החומר הגלוי, המצוי עתה לנגד עינינו, הכולל 47 מסמכים (מש1/ - מש47/), בצירוף חומר חסוי נוסף שלא נמסר בזמנו לידי העותר מטעמי סודיות, הוא שהיווה את הבסיס העובדתי להחלטת הממשלה נשוא העתירה. די בחומר הגלוי אשר הובא לידיעתנו כדי לראות בבירור כי אין ממש בטענותיו של העותר בדבר העדר תשתית ראייתית מוצקה, שיקולים זרים או אי סבירות ההחלטה. החלטתה של הממשלה הושתתה על תשתית ראייתית מספקת. היא קיבלה מידע מעודכן ומלא לגבי פעולותיה של התנועה הנדונה מפי הרשויות אשר תפקידן לאכוף את החוק. לא ניתן להצביע על שיקולים זרים כלשהם אשר השפיעו כביכול על החלטה זו. גם אם הביאה הממשלה בגדר שיקוליה את מעשהו של ד"ר גולדשטיין, הרי שאין בכך כל פגם. אין ספק שמדובר בשיקול רלוונטי. היועץ המשפטי לממשלה אף ראה לנכון לייחס חשיבות לעובדה כי התנועות בהן עסקינן לא הסתייגו ממעשים אלו, אלא הביעו תמיכה בהם (ראו סעיף 2.4 לחוות דעתו). אף זהו שיקול ראוי. מכל מקום, יש לציין שלא מעשהו הנתעב של ד"ר גולדשטיין היווה את התשתית העיקרית להחלטה להכריז על תנועות אלה כאירגוני טרור. תרמו לכך בעיקר נימוקים כבדי משקל נוספים כמפורט בחוות הדעת. אכן, לנוכח חומר הראיות שבא בפני הממשלה קודם החלטתה, הונחה תשתית עובדתית מספקת להתמלאותה של הדרישה ההסתברותית החמורה ביותר של "ודאות קרובה" להתרחשות אותם אירועים בגינם ניתן להכריז על חבר אנשים כארגון טרור.

9. העותר טוען בעתירתו, כי יש לבחון את ההכרזה אחת לכמה שנים, על מנת לבחון האם היא עדיין רלוונטית נוכח פני המציאות. תיאורתית, ברי כי אם אכן חלים שינויי נסיבות, יתכן שיהיה בהם כדי להצדיק את שקילתה מחדש של ההכרזה, גם אם לא דבק בה כל פגם חוקי שעה שהוכרזה. אולם עניינית, לא אלה הם פני הדברים בענין שלפנינו. מחוות הדעת אשר שימשו בסיס להכרזה עולה כי משנתה האידיאולוגית של תנועת "כך" היא זו המכשירה את הקרקע לנביטתה של הפעילות האלימה אשר בגינה היא הוצאה אל מחוץ לחוק. העותר לא טען בעתירתו ואף לא בדיון בפנינו, כי חלו שינויי עמדות כלשהן בתפיסות האידיאולוגיות העומדות בבסיס התנועה המצדיקות את שינוי ההכרזה הנ"ל. ראוי לציין בהקשר זה שאף על פי שהעותר מתייחס בעתירתו אל מעשיו של ד"ר גולדשטיין, אף בענין זה לא שמענו מהעותר כל בשורה חדשה לפיה הוא וחבריו למשנתו האידיאולוגית מסתייגים מאותו מעשה נפשע. זאת ועוד, לא הובאו בפנינו ראיות המראות כי חלו שינויים כלשהם בנסיבות הפוליטיות-חברתיות אשר הניעו את הממשלה להכריז על התנועות הרלוונטיות כאירגוני טרור. בנסיבות אלה, לא עולה כל הצדקה לביטול הכרזת הממשלה או להתערבות בה.

לסיכום, לא השתכנענו כי שיקול דעתה של הממשלה עם מתן ההכרזה חרג ממתחם הסבירות או כי דבק בו פסול אחר כלשהו, ונראה לנו, על סמך כל האמור לעיל, כי אין הצדקה שנורה על ביטול ההכרזה.

העתירה נדחית.

השופט א' מצא:
אני מסכים.

השופט ע' ר' זועבי:
אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ת' אור.

ניתן היום, ז' בטבת התש"ס (16.12.99).

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
98005470.E08 /עכב


מעורבים
תובע: נועם פדרמן
נתבע: ממשלת ישראל
שופט :
עורכי דין: