ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יורי מור נגד יהלומי מור ברדרס בע"מ :

בקשה מס' 13
לפני כבוד השופט דורון חסדאי

התובע/המבקש בבקשה מס' 13

יורי מור
ע"י ב"כ עו"ד דוד שטרנפלד

נגד

הנתבעים/המשיבים בבקשה מס' 13

  1. יהלומי מור ברדרס (י ו י) בע"מ
  2. יוחנן מור

ע"י ב"כ עו"ד יוסף כהן

החלטה

רקע כללי

1. לפני בקשת המבקש - המשיב בהליך העיקרי (בקשה מס' 2) – להתיר לו לצרף שתי ראיות לסיכומיו.

2. במסגרת בקשה מס' 2 עתרו המבקשים - המשיבים כאן, בין היתר, לביטול פסק דין ולהארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

3. פסק הדין שביטולו מתבקש הינו פסק דין של בית משפט זה אשר ניתן ביום 20.9.15 (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין ניתן בהתאם להוראות סעיפים 23 ו־37(4) לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), והוא אישר את פסק הבוררות אשר ניתן על ידי בורסת היהלומים הישראלית ביום 3.9.14 (להלן: "פסק הבוררות").

4. בעניינה של בקשה מס' 2 התקיים דיון במעמד הצדדים, במסגרתו נחקר המשיב 2 (להלן: " המשיב"). עם תום הדיון ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.
המבקשים (המשיבים כאן) הגישו סיכומיהם ביום 21.12.16 והמשיב (המבקש כאן) הגיש סיכומיו ביום 15.1.17. ביום 16.1.17 הוגשה בקשת המבקש להתיר לו צירוף שתי ראיות לסיכומיו (בקשה מס' 13).

5. בשולי הדברים יצוין כי ביום 23.1.17 הוגשה במסגרת בקשה מס' 15 בקשה דומה מטעם המבקש להתיר לו צירוף שתי ראיות לסיכומים. נוכח הבהרת המבקש מיום 6.2.17 כי מדובר בכפל בקשות ובקשה מס' 15 הוגשה בטעות, נמחקה בקשה מס' 15 (ר' לעניין זה גם תגובת המשיבים לבקשה מס' 15 מיום 7.2.17 והחלטתי מאותו יום).

הבקשה שעל הפרק

6. המבקש מבקש מבית המשפט להתיר לו לצרף לסיכומיו שתי ראיות שאוזכרו בסיכומיו: ראיה אחת אשר צוינה כנספח א' בסעיף 73 לסיכומים וראיה נוספת אשר צוינה כנספח ב' בסעיף 77 לסיכומים.

7. בסעיף 73 לסיכומי המבקש התייחס הוא למכתבו לוועדת הבוררות מיום 21.4.13. לטענתו, נספח זה אותר אחר שקידה בעת הגשת הסיכומים והוא ביקש לצרפו לתיק.
בסעיף 77 לסיכומיו נטען כי המשיבים לא שילמו מאומה למבקש עד היום, חרף פסק הבוררות ואף לא קיים שום צו בנוגע לדיספוזיציה בנכסים, והוא מפנה למכתב מיום 20.12.16 של עו"ד מעיין ברגר, אשר היא ואביה, עו"ד משה ברגר, מלווים את המבקש בנושאי נדל"ן שאותם מעכב המשיב המאוים (למכתב מיום 20.12.16 אף צורף מכתב עו"ד משה ברגר למבקש ולמשיב 2 מיום 7.9.14) (ר' סעיף 1 לבקשה) .

8. המבקש מפרט על אודות ארבעת המבחנים הנדרשים לצורך מתן היתר להגשת ראיה שלא הובאה במועדה. לטענתו בתמצית, הראיות נדרשות לחקר האמת ולצורך הכרעה צודקת בהליך (ר' סעיף 3). הואיל והראיות מוצגות בטרם יוגשו סיכומי התשובה, הרי שלא ייגרם נזק ראייתי או דיוני למשיבים באשר הם יוכלו להתייחס לראיות במסגרת סיכומי התשובה (ר' סעיף 4). לטענת המבקש, מכתבו של המשיב (נספח א) מתוך מסמכי הליך הבוררות אותר רק לאחר שקידה נוספת בכל מסמכי הבוררות לעת הגשת הסיכומים, והדבר לא נבע מחוסר תום לב (ר' סעיף 5). עוד נטען כי ניהולו התקין של ההליך דנן לא ייפגע מעצם צירוף מכתבו של המשיב שממילא מצוי בידיעתו והוצא על ידי במסגרת הליך הבוררות. לדבריו, באשר למכתבה של עו"ד ברגר מדובר באירוע חיצוני להליך ויש ליתן משקל למכתב כחיזוק לעדות שליח המסירה, מר ניר פייר (ר' סעיף 6).

9. המשיבים בדעה כי דין הבקשה להידחות. לטענתם, הכלל הוא כי על בעל דין להגיש ראיותיו כמקשה אחת, והגם שבית המשפט רשאי לקבל ראיות נוספות בשלב מאוחר, דבר זה ייעשה כחריג ובאופן זהיר ומדוד (ר' סעיף 6). המשיבים מציינים כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר, ורק מטעם זה דינה להידחות (ר' סעיף 7). כמו כן לטענתם, הראיות המאוחרות שמבקש המבקש להגיש אינן קבילות (ר' סעיף 8).
עוד מדגישים המשיבים כי המבקש אינו עומד בארבעת התנאים הנדרשים לצורך הצגת ראיות במועד מאוחר, כמפורט על ידם בסעיף 9 לתגובה; כי יש לנהוג בעניין על פי עקרון ההגינות וההדדיות לפי שאף להם לא הותר להגיש ראיות נוספות בקשר עם מעורבותה וקשריה של עו"ד שושי יוסקוביץ עם המבקש (ר' סעיף 10) ולשיטתם בבקשה דנן מבצע המבקש שינוי חזית אסור (ר' סעיף 11).

10. המבקש בתשובתו, בדעה כי יש בכוחן של שתי הראיות שצירופן מבוקש להאפיל ולהפיל את כל התזה עליה נשענת הבקשה בהליך העיקרי, וזאת בהתייחס בין היתר לסוגיית "הפחד והאיומים" שנטענה רבות על ידי המשיב. לטענתו, המשיבים מנסים לטשטש את חשיבותו ומרכזיותו של המסמך – נספח א – שכתב המשיב תוך כדי הליך הבוררות (ר' בהרחבה סעיפים 4 –28), ובהתייחס לנספח ב דוחה המבקש את טענות המשיבים לפיהן מדובר בראיה "מבושלת" (ר' בהרחבה סעיפים 29 –36).

דיון והכרעה

11. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה לצירוף הראיות.

12. פתח דבר יודגש כי בקשת המבקש אינה נתמכת בתצהיר, וסבורני כי מטעם זה בלבד דינה להידחות. האדנים העובדתיים המופיעים בבקשה אינם נתמכים בתצהיר ולא ניתן לפיכך לקבלם. כך למשל באשר למבחן השלישי, נטען כי מכתבו של המשיב "אותר רק אחרי שקידה נוספת בכל מסמכי הבוררות לעת הגשת הסיכומים". לא ניתן לקבל עובדה זו בהעדר תצהיר מטעם המבקש. כך למשל אף נטען לגבי נספח ב (מכתבה של עו"ד ברגר), כי הוא " הוצא לבקשת המשיב (המבקש כאן – ד"ח) רק אחרי הדיון (עובדתית) ולא הושג קודם לכן ולכן הוא מוגש כעת כראיה נוספת" (ר' סעיף 5 לבקשה).
בהינתן עובדה זו, הרי שהמבקש לא עמד לחלוטין בכלל השלישי המתבקש לעניין הנסיבות בגינן לא הוגשה הראיה במועד, ולא הביא הסבר מניח את הדעת לעובדה כי הראיות הנ"ל, אשר נוצרו בחודש אפריל 2013 ובחודש ספטמבר 2014 ,לא היו ברשותו טרם הגשת הסיכומים וטרם הגשת התגובה מטעמו לבקשה מס' 2 ביום 23.11.16.
יש אף טעם בטענת המשיבים כי לא ניתן לצרף את מכתבה של עו"ד מעיין ברגר מיום 20.12.16 (מועד המאוחר לדיון שהתקיים) ולהגישו באמצעות המבקש, מאחר והוא לא ערך את המסמך, אינו חתום עליו והמסמך נותן הסבר להתנהלות עורכת הדין ויחס שגילו כלפיה.

13. זאת ועוד, לא שוכנעתי מטיעוני המבקש בבקשתו שלא נתמכה בתצהיר, כי אכן צירופן של הראיות נדרש על מנת לסייע לבית המשפט בחקר האמת ובמתן הכרעה צודקת, וזאת בשים לב לבקשה שעל הפרק ולמבחנים שעל בית המשפט לשקול בעניינה.

14. בהתייחס למבחן הרביעי שצוין ולאחר מקרא טיעוני הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש בצירוף המבוקש לפגוע בניהולו התקין של ההליך ולגרום לעיוות דין, לפי שאין מקום להתיר הגשת המסמכים במועד המאוחר בו נתבקש הדבר, מבלי שניתן היה למשיבים לחקור את המבקש באשר לנסיבות הגשת הבקשה לצירופן של הראיות במועד מאוחר או להגיש גרסה סדורה בתצהיר מטעמם ביחס לאמור במסמכים הללו ומשמעותם.

15. בהתייחס למבחן השני, סבורני כי המבקש פעל בנוגע אליו באורח פתלתל משהו. בסיכומיו (ר' סעיפים 73 ו־77) כבר התייחס הוא למכתבים (לראיות), וזאת מבלי שאלו עמדו לעיני בית המשפט או היו מצויים בחומר הראיות אשר הוגש על ידי הצדדים. למחרת היום הגיש הוא את הבקשה דנן , אליה צירף את הראיות, לצד בקשה כי בית המשפט יתיר לו צירופן של אלו לסיכומיו.

16. ככלל, יצוין כי בתי המשפט ראו בצירוף ראיות לסיכומים מעשה פסול , והתנגדות המשיבים להגשת המסמכים בדין יסודה (ר' ע"א 496/89 סאלם סלמה נ' אוניברסיטת בן גוריון, פ"ד מ"ה (4) 343, 347; ע"א 5080/90 קפלן נ' מנהל מס שבח, פ"ד מ"ו (4) 561, 570; י' זוסמן, "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 513).

17. הלכה היא, כי אין להביא במסגרת הסיכומים ראיה חדשה שלא הובאה בשלב שמיעת הראיות בתיק, כפי שנקבע הדבר למשל בע"א 3771/90 אעמר עומר נ' פקיד שומה נצרת (פ"ד מז (5) 177), כדלקמן:
"המערער לא הגיש כל בקשה להגשת ראיות נוספות מטעמו, והראיה שצירף צורפה באורח חד צדדי לסיכומים. לא אחת ציינו, כי הגשת ראיות חדשות במישרין לתיק בית המשפט ללא בקשת רשות, היינו, תוך עקיפת סדרי הדין המקובלים בכגון דא, היא פסולה וראוייה לגינוי (ע"א 226/87 אחמד זועבי נ' עבוד ניקולא ואח', פ"ד מג (1) 714, 719 והאסמכתאות המופיעות שם). כמובן שלא ניתן את דעתנו לתצהיר הנ"ל אשר צורף לסיכומים"
(ר' גם ת"א (ת"א) 2027/09 מדינת ישראל נ' רחל פרנקו (30.12.12 )).

18. בע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, נקבע בין היתר כי הפרוצדורה אינה מיטת סדום. ברם אולם, ברע"א 3776/16 גנים נ' רחל (פורסם בנבו, 15.8.16), נפסק בין היתר כי:
"...בשעתו כתב השופט עציוני - אל מול דבריו הנודעים של השופט ברנזון בהלכת ששון (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, 479 (1966)), כי "הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים את רגליו או מתיזים את ראשו של בעל-דין כדי להכניסו לתוכה כנכה או כבר-מינן" - כהאי לישנא: "אמנם אין הפרוצדורה 'מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325 (1972)). ואכן,

"כאשר בעל-דין בוחר שלא לפעול בהתאם להוראות סדרי-הדין, הוא נוטל על עצמו סיכון שהדבר יהא בעוכריו. אכן, בימינו לא פעם קיימת גישה סלחנית למחדלים 'פרוצדוראליים', וזאת מתוך התחושה כי ניתן להימנע מתוצאה גורפת – כגון דחיית הליך – באמצעות פתרונות מתונים ו'מידתיים' יותר ובהם מתן אפשרות לתיקון המחדלים, לעיתים תוך חיוב בהוצאות. גמישות זו הגיונה בצדה וטעמיה עמה, אך בה-בעת, תהא זו טעות מצדם של בעלי-הדין לסבור שכל מחדל דיוני הוא בר-תיקון בהבל פה תוך הכרזה כי 'הפרוצדורה אינה מיטת סדום'. בוודאי כך הדבר כאשר מאחורי הפרוצדורה ניצבים שיקולים מהותיים בעלי משקל, וכאשר בעל-הדין שאינו פועל לפי הכללים מיוצג על-ידי עורך-דין" (דברי המשנה לנשיאה א' ריבלין בע"א 5993/08 חברת סונובר שיווק דלקים בע"מ נ' סולי ש. ואנו הנאמן על נכסי חברת רם, [פורסם בנבו] פסקה 2 (31.1.10))".

19. ברע"א 2962/14 שעיבי נ' שמחי (פורסם בנבו, 10.9.14), נפסק בין היתר באופן התואם לענייננו, כי:
"...ואולם לאמיתם מגשימים סדרי הדין תכליות מהותיות ומביאים לידי עשיית הצדק; יש איפוא להקפיד על שמירתם ואין להקל בהם ראש. בשעתו נזדמן לי לכתוב, ברשימה לכבוד פרישתו של השופט ש' לוין, "על דין אמת וסדר דין אמת, דברים לכבוד המשנה לנשיא בבית המשפט העליון, השופט ד"ר שלמה לוין עם פרישתו" המשפט ט' (תשס"ד) 501, עמ' 502-501; הדברים הובאו גם ברשימתי בספר שלמה לוין (א' גרוניס, א' ריבלין ומ' קרייני, עורכים) תשע"ג – 2013, 11-7):

"אכן, יש המקלים ראש במידת מה בסדרי הדין מתוך תפיסת עולם שלפיה מסגרות ' פורמליסטיות' מכבידות על עשיית הצדק. אך הצדק צריך להיעשות לכל הצדדים, לא רק למי שסדרי הדין אינם נוחים לו, וסדרי הדין הם המרכבה לכך. המקל ראש בהם טועה. אכן, אולי אין הם במהותם משוש כל לב ואין בהם ניחוח של שיח הרבים... בבוא רש"י לאפיין את המשפט ( בדונו בחושן המשפט שעל לב הכהן הגדול, שמות כ"ח, ט"ו - א"ר), מזכיר הוא את סדרי הדין: "שהמשפט משמש ג' לשונות, דברי טענות בעלי הדין, וגמר הדין ועונש הדין", קרי, למשפט שלבים סדורים, ומנהגו מנהג של שופי".

כן הולמים דברי השופט עציוני, כי " אין הפרוצדורה ' מיטת סדום', אבל גם מזרון סתם אין היא שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום. תקנות הדיון – מטרתן ליצור מסגרת נאותה כדי לאפשר לצדדים להגיע לחקר האמת בדרך היעילה ביותר, ולכן מן הראוי כי נקפיד ככל האפשר לקיימן" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320, 325 (1972); רע"א 8674/04 א.ש. גל חום שוקי פסח בע"מ נ' FRANCO BELGES [פורסם בנבו] (2005) ...".

סוף דבר

20. בהינתן כל האמור לעיל, לא מצאתי כי המבקש(כאן) עמד בתנאים החריגים הנדרשים לצורך מתן היתר להגשת ראיות ,במועד מאוחר לתום הדיון ובשלב הגשת הסיכומים.

21. אשר על כן, באתי לכלל מסקנה כי דין בקשת המבקש, שלא נתמכה בתצהירו, להידחות.

22. המשיבים (כאן)(המבקשים בבקשה מס'2 ) יגישו סיכומי התשובה עד יום 6.4.17 .
מסירה אישית .

23. הוצאות בקשה זו, בסך כולל של 4,000 ₪ לזכות המשיבים, בצירוף הפרשי הצמדה ורובית כחוק, יילקחו בחשבון במסגרת ההחלטה שתינתן בבקשה מס' 2.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יורי מור
נתבע: יהלומי מור ברדרס בע"מ
שופט :
עורכי דין: