ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יחזקאל מאיר נגד גלובוס אריזות ומשלוחים בינלאומיים בע"מ :

לפני כבוד השופטת אביגיל כהן

המבקש - המערער

יחזקאל מאיר
ע"י ב"כ עו"ד ליאור וינשטיין

נגד

המשיבה

גלובוס אריזות ומשלוחים בינלאומיים בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד אורן בן יא יר ועו"ד רועי לוי

פסק דין

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב (כבוד הרשמת הבכירה חן מאירוביץ) מיום 21/1/17 בתא"מ 453603-05-16 ולפיה נדחתה בקשת המבקש – הנתבע לביטול פסק דין שניתן נגדו בהעדר הגנה ביום 9/10/16.

2. המשיבה הגישה נגד המבקש תביעה בסדר דין מקוצר על סך 71,631 ₪, וזאת בעניין טיפול באריזת מטענו בארה"ב, שינועו לישראל, שחרור המטען ואחסונו בישראל בשנת 2014.משלא הוגש כתב הגנה, ביקשה המשיבה ליתן פסק דין.
לבקשה צורף אישור מסירה (לידי אביו של המבקש) וכן תצהיר מבצע המסירה.
כמו כן נכתב בבקשה, כי ביום 10/8/16 פנה לב"כ המשיבה אדם שהציג עצמו ב"כ המבקש וביקש לקבל ארכה להגשת כתב הגנה.
ב"כ המשיבה אמר כי הוא מסכים עקרונית אך מבקש לקבל פניה מסודרת בכתב ולהמציא יפוי כח מטעם המבקש – הנתבע אך זה לא נעשה.
בית משפט נתן פסק דין בהיעדר הגנה ביום 9/10/16.

3. הבקשה לביטול פסק דין:
(א) ביום 22/11/16 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין בהעדר הגנה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה.
נטען, כי המסירה בוצעה לכתובת הוריו, למרות שהוא לא מתגורר שם (בבת-ים) אלא בהרצליה. כשבועיים לאחר שהוריו קיבלו את כתב התביעה קיבל המבקש את כתב התביעה ופנה לעורך דין. הוצעה למשיבה – התובעת הצעת פשרה שנדחתה על ידי ב"כ המשיבה.
המבקש לא הגיע להסכמה בנוגע לייצוג עם בא כוחו ולא היה מודע לזמן שעומד לרשותו ורצה לעשות ניסיון לסיים הסכסוך בהסכמה ורק ביום 16/11/16 נודע לו כי ניתן פסק דין.
בבקשה ובתצהיר התומך בה לא נכתב דבר בדבר טענות ההגנה לגופו של עניין.
בהתאם להחלטת כבוד הרשם גבאי מיום 23/11/16 התבקש המבקש לפרט בתצהיר את טענות ההגנה.
בתצהיר שהוגש ביום 27/11/16 טען מצהיר בשם יעקב קפילוטו (ולא המבקש!) כי הוא לא יצר קשר עם המשיבה אלא מישהו אחר. הדברים היו אמורים להיות מאוחסנים במכולה בארה"ב ולא להגיע לישראל. הוא לא אישר את הצעת המחיר (בניגוד לטענת המשיבה). נגרמו לו נזקים כתוצאה מכך ששנתיים וחצי מאוחסן רכושו במכולה ונרקב שם. דרכונו נמסר למשיבה רק לאחר שהדברים הגיעו ארצה ולצורך ניסיון להגיע לפשרה.

ב) בתגובה לבקשה טענה המשיבה, כי יש לדחותה:
- התביעה הוגשה רק לאחר שנוהל מו"מ תקופה ממושכת אשר לא צלח.
- התצהיר אינו של המבקש אלא של אחד בשם יעקב קפילוטו. ולכאורה נחתם התצהיר ביום 5/11/14 שנה וחצי לפני הגשת התביעה.
- בחודש אפריל 2014 יצר קשר עם המשיבה, אחיו של המבקש, קובי, וביקש לשכור שירותי המשיבה לצורך שינוע מטענו של המבקש מארה "ב לישראל.

המבקש מודע לזה. המשיבה שנעה מטענו כנדרש וכמאושר. גם לאחר הגעת המטען לישראל לא העלה המבקש טענה , כי קובי הוא זה שהתקשר עם המשיבה או כי המטען לא היה אמור להגיע לישראל. נוהל מו"מ ממושך ורק בחודש אוגוסט 2015 טען המבקש לראשונה כי המטען הגיע לישראל ללא רשותו והמשיבה שלחה מכתב תשובה.
פסק הדין ניתן כדין ואין עילה לביטולו.

ג) בתשובה לתגובה נטען, כי התצהירים שהוגשו הם של המבקש ולא של "לקוח אחר" של משרד ב"כ המבקש ששמו השתרבב לחתימה על התצהיר.
כתב ההגנה לא הוגש במועד, למרות שהמבקש קיבל כתב התביעה מהוריו (בחלוף שבועיים מהמסירה) מתוך רצון לנהל מו"מ, מה עוד שמסירה לכתובת הוריו אינה מסירה כדין.
פסק הדין לא הגיע למבקש כלל כדין.
עוד נטען, כי למבקש טענות הגנה טובות לכאורה. מה עוד, שממסמכים שצרפה המשיבה לתגובה (שלא צורפו לכתב התביעה) עולה, כי יש צורך בבירור עובדתי.
עוד נטען בתשובה לתגובה (בלבד) כי התביעה התיישנה.

4. החלטת בית משפט קמא:
בהחלטה מיום 21/1/17 נקבע:
"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מוצאת לנכון לדחות את הבקשה מאחר וסבורני שלא מתקיימות העילות של ביטול פסק הדין.
לא מצאתי כי נפל פגם במסירת כתב התביעה לידי המבקש. טענות המשיבה בעניין זה לא נסתרו על ידי המבקש וכן לא הובא כל תשתית לביסוס טענתו בדבר מקום מגורים שונה מהכתובת בה בוצעה המסירה, למעט טענה שלא גובתה בכל אסמכתא.
גם מתוקף שיקול הדעת, דין הבקשה להידחות.

המשיבה הוכיחה כי המשלוח הגיע ליעדו בישראל וכן הוכיחה כי "קובי" הינו אחיו של המבקש, שעם נתון זה לא מתמודד המבקש בתשובתו ומכנה כ"גורם" עמו התקשרה המשיבה, כמו גם התחמקותו מהתמודדות עם טענות נוספות של המשיבה.
נוכח האמור לעיל פסק הדין יוותר על כנו.
אין צו להוצאות".

מכאן הבר"ע שלפני.

5. המבקש טוען כי יש ליתן לו רשות לערער ולקבל הערעור ממספר נימוקים מרכזיים:
(1) בית משפט קמא היה צריך לקיים דיון בבקשה בנוכחות הצדדים.

(2) בית משפט קמא שגה כאשר קבע, כי לא הוכח פגם במסירת כתב התביעה, הוא צירף אסמכתאות לכך שמקום מגוריו שונה ממקום ביצוע המסירה. הוא אינו מתגורר עם הוריו ולכן לא ניתן היה לבצע מסירה לכתובתם ולכן היה צריך לבטל פסק הדין מחובת הצדק.

(3) גם לאחר שנודע לו על התביעה, הוא היה סבור כי יש לו עדיין זמן להגשת כתב הגנה בשל פגרת הקיץ ופגרת סוכות.

(4) בית משפט קמא לא התייחס לטענות ההגנה לגופו של עניין. (העדר יריבות, אי כריתת חוזה מחייב, התיישנות ועוד).

6. המשיבה בתגובתה מבקשת לדחות בקשת רשות הערעור, מהנימוקים המרכזיים הבאים:
(1) אין צורך בקיום דיון בבקשה לביטול פסק דין לפי תקנה 241 (ד) לתקסד"א, מה עוד שגם בבקשה וגם בתשובה לתגובה לא ביקש המבקש לקיים דיון.

(2) המסירה בוצעה כדין, ולתגובת המשיבה בבית משפט קמא צורפו מסמכים המעידים על כך שזו הכתובת שמסר למשיבה במסגרת הליכי מו"מ. (ראה נספחים 1-2 לתשובה לבר"ע).
כאשר ביקשה המשיבה לבצע מסירה לכתובת שמסר המבקש בהרצליה, זו הוחזרה מהסיבה "לא ידוע במען" (נספח 3 לתשובה לבר"ע).
אביו של המבקש הסכים לקבל את כתב התביעה ולא טען כי המבקש אינו מתגורר שם.

(3) המבקש אישר כי כשבועיים לאחר המסירה קיבל את כתב התביעה מאביו.
רק בחלוף כ- 3 חודשים (כולל פגרה) הוגשה הבקשה למתן פסק דין.
לכתב התביעה צורפה הזמנה כדין ושם נכתב מפורשות כי יש להגיש כתב הגנה בתוך 45 יום. (נספח 6 לתשובה לבר"ע).

(4) לא קיימים סיכויי הגנה.
המבקש כלל לא התמודד עם הטענה שאחיו קובי הוא זה שפנה בשמו וניסה ליצור מצג מטעמו ולפיו "אדם זר" התקשר עם המשיבה. לא צורף תצהיר של קובי. לתגובה לבקשה לביטול פסק דין צורפו מסמכים עליהם חתמה רעייתו של המבקש טרם משלוח המטען לישראל. לא היתה התמודדות עם טענה זו בתשובה לתגובה בבית משפט קמא.
אין ממש בטענת התיישנות. התביעה אינה מכוח שטר מטען וממילא אמנת האג לא חלה בעניינינו. מה עוד שעסקינן בתביעה בגין חוב כספי ולא בתביעת נזיקין הרלוונטית לאמנת האג.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל וזאת מהנימוקים כדלקמן:

א) נוכח חשיבותה של זכות הגישה לערכאות והמגמה לתת לבעל דין את יומו בבית המשפט , גישת בתי המשפט בבקשות לביטול פסקי דין שניתנו בהיעדר צד, היא ליברלית, גם כאשר הראה מבקש הביטול הצדקה דחוקה לכך (רע"א 4837/14 אסולין נ' פלאפל אסולין 2003 בע"מ, פסקה 16 להחלטת כבוד הש' סולברג (21.10.2014)).

ב) ביטול החלטה שניתנה במעמד צד אחד, יכול שיעשה מכוח אחת משתי עילות; האחת, ביטול מתוך חובת הצדק, העוסק בהחלטה אשר נפל פגם בנתינתה והשנייה, ביטול על פי שיקול דעת (ראה: יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי (ירושלים 1995) עמ' 737-738).

במקרה דנן; לא נפל פגם בפסק הדין המצדיק ביטולו מחובת הצדק. כל המחדלים רובצים לפתחו של המבקש . ועל כן בימ"ש היה צריך לבחון הבקשה מכוח שיקול דעתו.

ג) כאשר ביהמ"ש בוחן האם יש מקום לבטל פסק דין מכוח שיקול דעתו, עליו לבחון שתי שאלות:
אחת – סיבת המחדל.
השנייה – סיכויי ההצלחה של המבקש בתיק, אם יבוטל פסק הדין.

התשובה לשאלה השנייה – היא החשובה יותר.

ד) בית משפט קמא לא היה חייב לקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין לאור תקנה 241 (ד) לתקסד"א וטענות המבקש בעניין אינן נכונות.
זאת ועוד, אינני מקבלת טענתו כי היה צריך לבטל פסק הדין מחובת הצדק.
גם אם אלך לשיטתו ולפיה מסירה לכתובת הוריו אינה מסירה למקום מגוריו, אזי הוא מאשר מפורשות כי כשבועיים לאחר מסירת כתב התביעה לאביו, הוא קיבל את המסמכים מאביו. הוא אף פנה לעו"ד שיטפל בעניינו, כך שעסקינן למצער במקרה שבו "כלל הידיעה" גובר על "כלל ההמצאה".

ה) עובדתית, קיבל המבקש את כתב התביעה כשבועיים לאחר מסירתו לאביו. אביו קיבל המסמכים ביום 29/6/16. הבקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה הוגשה רק ביום 9/10/16. גם אם נלך לשיטתו של המבקשת כי ידע על התביעה רק באמצעו של חודש יולי 2016, עדיין לכל הדעות, לא הגיש כתב הגנה ולו באיחור, למרות ידיעה מפורשת על כתב התביעה והצורך בהגשת כתב הגנה.
לפיכך, לא היה מקום לבטל פסק הדין מחובת הצדק.
ז) ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט:
סיבת המחדל:
טענתו של המבקש ולפיה לא הגיש כתב הגנה כיון שרצה לנהל מו"מ לפשרה ולא ידע מתי בדיוק עליו להגיש כתב הגנה, איננה טענה מוצדקת.
התנהלותו היא בגדר מחדל של ממש, אך כאשר בנסיבות העניין ההתנהגות אינה בגדר התעלמות מדעת מהליך משפטי או זלזול בבית משפט ובצד שכנגד, ניתן "לכפר" על המחדל בדרך של פסיקת הוצאות.

בעניין זה יפים הדברים שנכתבו בספרו של כבוד השופט אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 12) בעמ' 642-643:
"אם המבקש מצביע על סיכויי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשה לביטול). בדונו בשאלה זו ייטה בית המשפט להיעתר לה אלא אם כן שוכנע כי אין בתשלום ההוצאות משום פיצוי הולם לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת את הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור, וכאשר מגלה הנתבע – המבקש סיכויי הצלחה – יש להיענות לבקשת הביטול.
כאשר התנהגות המבקש אינה רשלנית בלבד, אלא עולה היא כדי התעלמות מדעת מההליך המשפטי ומגלה יחס של זלזול כלפי חובתו כבעל דין, לא תמיד יוכל הוא לכפר על מחדליו בתשלום הוצאות (אפילו הראה סיכויי הצלחה)".

ח) באשר לסיכויי ההגנה:
לצורך ביטול פסק דין אין צורך בסיכויי הגנה מצוינים אלא די בכך שהמבקש יראה כי יש לו טענת הגנה אפשרית.

מלכתחילה, ניתן היה לדחות על הסף בקשת המבקש לביטול פסק דין, שהוגשה מבלי שנטען בה דבר בנוגע לסיכויי ההגנה, אלא שכבוד הרשם גבאי איפשר (מיוזמתו) למבקש לתקן המחדל ולהגיש תצהיר בנוגע לסיכויי ההגנה.
תצהיר זה שהוגש אף הוא ברשלנות (שמו של האדם המופיע באישור החתימה אינו שמו של המבקש), מגלה טענות הגנה אפשריות, גם אם ההיתכנות להוכחתן בפועל, נדמית כבעייתית בלשון המעטה.
יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע כבר עתה, כי ככל שיוכיח המבקש טענותיו, לא תעמוד לו טענת הגנה אפשרית, ולפיכך אני סבורה שיש מקום לבטל פסק דין, וזאת כנגד חיוב המבקש בהוצאות בשים לב למחדליו באי הגשת כתב הגנה.

8. לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להתקבל ודין הערעור להתקבל.
פסק דינו של בית משפט קמא מיום 9/10/16 – יבוטל.

ב) המבקש ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בנוגע לבקשה לביטול פסק דין בסך של 10,000 ₪.

ג) אין צו להוצאות בערעור, שכן למרות קבלת הערעור, מחדליו של המבקש – המערער אינם מצדיקים פסיקת הוצאות לטובתו.

ד) הערבון שהופקד על ידי המבקש יחולט ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה על חשבון ההוצאות.

ה) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יחזקאל מאיר
נתבע: גלובוס אריזות ומשלוחים בינלאומיים בע"מ
שופט :
עורכי דין: