ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נאוה סירטו נגד בנק לאומי לישראל בעמ :

23
לפני כבוד ה שופט אביים ברקאי

המבקשת:
נאוה סירטו
ע"י ב"כ עו"ד אסף מירוז

נגד

המשיב:
בנק לאומי לישראל בעמ
ע"י ב"כ עו"ד ליעד טל

החלטה

עניינה של ההחלטה הוא 'בקשה לתיקון כתב הגנה', לאחר שניתנה רש ות להגן מוגבלת לשתי טענות ספציפיות.

פתח דבר

לפני בקשה לתיקון כתב ההגנה של הנתבעת – לאחר שניתנה רשות להגן מוגבלת לטענות הגנה ספציפיות . כבר מיד ייאמר כי הבקשה עותרת לעקר את הליך מתן הרשות להגן, כך שלמרות העובדה שניתנה החלטה מפורטת בדבר טענות ההגנה שיישמעו – הרי כעת יש לשמוע טענות נוספות, כאילו ההחלטה לרשות להגן בטלה. אין להיעתר לבקשה ועל כך יפורט בהמשך.

התובענה שלפני הוגשה תחילה כתביעה בסדר דין מקוצר בגין יתרת חוב ע"ס 202,456 ₪ שהצטברה בחשבונה של הנתבעת. לציין כי על פי כתב התביעה, ביום 15/01/13 נחתם בין הצדדים הסכם שעניינו סילוק החוב הנטען ( להלן: "הסכם הפשרה"), ואולם הנתבעת לא עמדה בתנאיו ולא הסדירה את חובה, כפי שהתחייבה במסגרת ההסכם.

הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן ולאחר דיון התקבלה כאמור בקשתה באופן מוגבל וחלקי במובן זה שניתנה לנתבעת רשות להתגונן בשתי טענות בלבד מבין כלל הטענות שאותן העלתה במסגרת הבקשה: האחת, טענה בדבר התניה אסורה של שירות בשירות; השנייה, טענה בדבר חיוב חשבון הנתבעת בריביות חריגות.

כעת, מבקשת הנתבעת לתקן את כתב הגנתה, על דרך של הוספת טענות לכתב ההגנה. עיקר הטענות החדשות עניינן במימוש משכון שניתן לתובע תוך גרימת נזק לנתבעת, נזק כספי אשר לטענתה עולה על סכום החוב הנתבע בתיק. בבקשתה טוענת הנתבעת כי העובדות שבעטיין הוגשה הבקשה לתיקון כתב ההגנה, התגלו לה רק לאחר הדיון בבקשת הרשות להתגונן, כך שלא יכלה להעלות טענות אלה במסגרת בקשת הרשות להגן.

התובע מתנגד לבקשה בטענה כי מדובר בהרחבת חזית הטיעון, אשר נעדרה מתצהירה בבקשת הרשות להתגונן. הבקשה הוגשה בשיהוי רב ולא נועדה אלא לשם עיכוב בירור התביעה. נטען כי עניין מימוש המשכון אין לו דבר להליך זה, העוסק בעצם חיובה של הנתבעת לשלם לבנק את יתרת החוב שבחשבון. מעבר לכך, שאלת מימוש המשכון הובאה לפתחו של בית המשפט במסגרת המרצת פתיחה שהוגשה על ידי הנתבעת ונמחקה בהחלטת בית המשפט. כך, אין לאפשר את העלאת אותן טענות, אשר נמחקו זה מכבר בהליך אחר, ב"דלת האחורית" במסגרת הליך זה. עוד נטען כי מדובר לכל היותר בטענת קיזוז, אשר בניגוד לדין אינה מפורטת, ואין להתיר את הוספתה.

דיון בבקשה

הנתבעת סמכה את בקשתה לתיקון כתב ההגנה על שני נימוקים עיקריים והם:

המדיניות המקלה שעל בתי המשפט לגלות בדונם בבקשות לתיקון כתבי טענות.

טענה לפיה לאחר שניתנה לנתבע רשות להתגונן מפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, דין בקשה לתיקון כתב הגנה הוא כדין בקשה לתיקון כתב הכנה רגיל ויחולו לגביו הכללים המקלים הרגילים.

באלה אדון להלן.

אכן, הלכה נוהגת היא כי בתי המשפט נוהגים להתיר תיקון כתבי טענות ביד רחבה, בדרך כלל, כאשר יש בתיקון המבוקש כדי להביא לבירור המחלוקות האמתיות שבין בעלי הדין. כלל זה נכון בכל נוגע להליכים המתבררים בסדר דין רגיל, להבדיל מענייננו העוסק בתביעה שנפתחה בסדר דין מקוצר ועל כך בסעיף הבא.

בכל הנוגע לתביעות המוגשות בסדר דין מקוצר שונים השיקולים. כידוע, לנתבע בסדר דין מקוצר אין זכות קנויה להתגונן מפני התביעה ועליו להיאבק על זכותו לעשות כן. בהתאם לתקנה 211 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, משניתנה לנתבע הרשות להתגונן, הופך התצהיר התומך בבקשת הרשות להתגונן לכתב הגנתו בתיק ולחילופין מורה בית המשפט על הגשת כתב הגנה.

בת"א ( תל אביב-יפו) 34751-09-12 פלד נ' רז ( פורסם במאגרים, 06/06/2013) דחה בית המשפט המחוזי בקשה של נתבע לתיקון כתב הגנתו, לאחר שניתנה לו הרשות להתגונן, בקבעו כי הנתבע מנוע מלהעלות טענות הגנה חדשות שלא נכללו בתצהיר שהפך להיות כתב הגנתו. באותה החלטה קבע בית המשפט המחוזי כי "חזקה על הנתבע שטענה שלא הביא לפני בית המשפט בזמן שביקש רשות להתגונן איננה ראויה להיכלל בכתב ההגנה ולהתברר במשפט, וכי המקרים שבהם יורשה נתבע להגיש כתב הגנה ולהעלות בו טענות נוספות וחדשות ודאי יהיו נדירים". עוד נקבע כי התרת הגשת כתב הגנה שלא לצורך, יש בה כדי לסכל את אחת המטרות החשובות של סדר הדין המקוצר שעניינה אילוצו של הנתבע לאמת את הגנתו בתצהיר.

בקשת רשות ערעור על החלטה זו נדחתה על ידי בית המשפט העליון ברע"א 271/14 רז נ' פלד ( פורסם במאגרים, 27/01/14) בקבעו את הדברים הבאים:

" הלכה היא כי בהיעדר הוראה אחרת, משניתנה לנתבע בסדר דין מקוצר רשות להתגונן, ישמש תצהירו כתב הגנה, כאשר הנתבע לא ירחיב את יריעת הגנתו מעבר לאמור בתצהירו [ ראו: בר"ע 36/66 גרינברג נ' אלון, פ"ד כ(3) 3, 4-3 (1966); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 821 ( מהדורה אחת עשרה, 2013) (להלן: גורן)]. יתר על כן, תקנות 210 ו-213 לתקנות מקנות לבית המשפט סמכות להתנות את מתן הרשות להתגונן, או להתיר לנתבע להתגונן רק לגבי חלק מטענות ההגנה שהעלה בבקשתו [ ראו: רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים נ' בנק הפועלים בע"מ [ פורסם בנבו] (12.6.2006), פסקה 5 להחלטה; גורן, בעמ' 822; זוסמן סדר הדין האזרחי 694 ( מהדורה שביעית, 1995) (להלן: זוסמן)]. לכללים הנזכרים תפקיד כפול – להגשים את מטרתו של סדר הדין המקוצר ומנגד למנוע מן הנתבע להוסיף על נימוקי ההגנה טענות עליהן נמנע מלהצהיר – וייעודם לשמור על האיזון הראוי בין היתרון הדיוני השמור לתובע בסדר דין מקוצר לבין זכות הנתבע להביא הגנתו [ראו: זוסמן, בעמ' 692; ע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(3) 304, 311 (1990) (להלן: עניין בליט)]".

זאת נוסף להלכה שאליה הפנה ב"כ המשיב בתשובתו לבקשה, כפי שנפסקה ברע"א 6760/12 לייזרוביץ נ' בנק דיסקונט לישראל ( פורסם במאגרים, 30/11/12) ואשר על פיה קיים קושי ממשי במתן רשות לתיקון כתב הגנה, בהליך אשר נפתח בסדר דין מקוצר ושניתנה בו רשות להתגונן. באותו עניין קבע כבוד השופט סולברג את הדברים הבאים:

"המבקש קיבל רשות להתגונן על סמך הטענות שפורטו בתצהיר שצורף לבקשת הרשות להתגונן. עובדה זו, כעקרון, מציבה קושי ממשי במתן רשות לתיקון כתב ההגנה. ראשית, הרשות להתגונן ניתנה למבקש בהסכמת הבנק אך ורק ביחס לטענות ההגנה שהועלו בבקשת הרשות להתגונן. יש להניח כי הבנק הסכים למתן הרשות להתגונן מתוך ציפייה שהדיון יתנהל סביב טענות ההגנה שפורטו בתצהיר המבקש, ולא סביב טענות נוספות אשר אותן מבקש המבקש בדיעבד להוסיף לכתב הגנתו. שנית, על-פי תקנה 211 לתקנות, משמש התצהיר המצורף לבקשת הרשות להתגונן ככתב הגנה, וכתב הגנה נוסף אינו דרוש. בקשת המבקש לתיקון כתב ההגנה מהווה למעשה בקשה נוספת למתן רשות להתגונן, וזאת על סמך נימוקים חדשים. היענות לבקשת המבקש עשויה לסכל את מטרת בקשת הרשות להתגונן, אשר נועדה לתחוֹם את הדיון ולאפשר את הגנת הנתבע רק ביחס לטענות שעליהן ניתנה הרשות להתגונן. גם לא דומה מה שנטען בתצהיר שהפך לכתב הגנה, למה שנטען ב'סתם' כתב הגנה, ואין הצדקה לשמוט מן הבנק יתרון דיוני שזכה בו בדין".

למותר לציין, כי הלכות אלה מפי בית המשפט העליון, שומטות את הקרקע מתחת לטענת הנתבעת לפיה יש להתייחס לבקשה לתיקון כתב הגנתה כאילו הוגשה בתביעה בסדר דין רגיל, טענה הנסמכת על פסיקת ערכאת שלום [ תא"ק ( חד') 10767-09-08 אוקון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ ( פורסם במאגרים, 30/10/11)], אשר אף קודמת בזמן להלכות אלה.

בענייננו, קיבלה הנתבעת רשות מצומצמת להתגונן בשתי טענות בלבד מבין הטענות שאותן העלתה במסגרת בקשת הרשות להתגונן, וזאת לאחר שניתנה לצדדים הזדמנות לסכם טענותיהם בכתב. רוצה לומר - אין המדובר בנתבעת אשר קיבלה היתר גורף להתגונן מפני התביעה, כי אם נתבעת אשר לאחר דיון לגופו של עניין ניתנה לה רשות חלקית להתגונן בשתי טענות מוגדרות. בקשת הנתבעת כעת, להתיר לה לתקן את כתב הגנתה, על דרך הוספת טענות חדשות מסכלת את הרציונל העומד מאחורי סדרי הדין המיוחדים אשר נקבעו בתביעות בסדר דין מקוצר, ואשר מצמצמים את זכותה של הנתבעת להתגונן אך ורק לטענות שביחס אליהן ניתנה לה הרשות להתגונן.

לגופו של עניין, מבקשת הנתבעת עולה שנודע לה על נקיטת הליכים למימוש המשכון על ידי הבנק כבר בחודש דצמבר 2015 ( סעיף 1 בנספח לבקשה). הנתבעת אף מציינת כי נקטה הליכים שונים במטרה להביא לעצירת הליך המימוש. זאת ועוד, הנתבעת מאשרת כי ידעה על מימוש המשכון כבר בחודש מאי 2016 ( סעיף 4 בנספח לבקשה). למרות האמור, השתהתה הנתבעת עם הגשת בקשה זו עד לאחר דיון והחלטה בבקשת הרשות להתגונן והגישה את הבקשה רק ביום 06/01/17.

גם אם תתקבל טענת הנתבעת לפיה נודעו לה עובדות נשוא הבקשה רק במועד שלאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן, הרי שהיה עליה להקדים ולהגיש בקשה לתיקון בקשת הרשות להתגונן במועד המוקדם האפשרי, ולא להשתהות עם הגשת הבקשה עד לשלב זה. השתהות הנתבעת עם הגשת הבקשה עד לשלב שלאחר החלטה בבקשת הרשות להתגונן והעלאתה בשלב זה של ההליך מציירת את רושם כי אין מטרתה אלא לעכב את בירור התובענה.

עוד יאמר, כי טענת ההגנה הנוספת שאותה מבקשת הנתבעת לטעון היא כי לכאורה נגרם לה נזק כתוצאה מהליכי מימוש המשכון בהם נקט הבנק, העולה על חובה הנטען לבנק. כלומר – עניין לנו בטענת קיזוז. טענה זו נטענה בכלליות רבה כאשר הנתבעת מציינת כי לנזק שנגרם לה " יש משמעות כלכלית מהותית ביותר" (סעי 8 בנספח 1 לבקשה). כל זאת, בהיעדר פירוט כמותי מדויק, כנדרש על פי הדין בטענה מסוג זה. כך שממילא, ואפילו היתה מועלית טענה זו במסגרת בקשת הרשות להתגונן, לא היה מקום להתיר לנתבעת להתגונן בטענה זו.

סוף דבר

מכל הטעמים שלעיל, אני דוחה את הבקשה.

אין להתיר הוספת טענות הגנה חדשות מעבר לאלה שביחס אליהן קיבלה הנתבעת רשות להתגונן מפני התביעה.

הנתבעת תישא בהוצאות המשיב ובשכ"ט עו"ד בגין בקשה זו בסך 2,000 ₪, אשר ישולמו עד ליום 1/5/17 ללא קשר עם תוצאות ההליך וממועד זה יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל .

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נאוה סירטו
נתבע: בנק לאומי לישראל בעמ
שופט :
עורכי דין: