ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ויוה סיון נגד רמי לוי :

לפני כבוד ה שופט עמית משה סובל-שלום ת"א

המבקשת:

ויוה סיון

נגד

המשיבים:

1.רמי לוי
2. עו"ד יובל ברכה – כונס נכסים
3.עו"ד ירון רבינוביץ

פסק דין

1. בקשתה של המבקשת, החייבת, ליתן לה רשות ערעור על החלטת כבוד רשם ההוצל"פ מר שרון קרן בתיק הוצל"פ -04-2 01-XX815 מיום 27.11.16 במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לאפשר לה את פדיון המניות נשוא הליכי כינוס הנכסים בתמורה הזהה (נטו) לזו שאמור משיב 1 לקבל מהמציע (להלן: משיב 3 "הקונה).

עיקרי העובדות
1. תיק ההוצל"פ 03-XX815-04-2 נפתח לביצוע פסק דין שחייב את המבקשת (החייבת) לשלם לזוכה (משיב 1 בבר"ע זו) כספים בגין עיסקה במקרקעין.

2. כבטוחה לפרעון חובה כלפי משיב 1 רשמה המבקשת לטובת משיב 1 מישכון כדין, בין היתר, על מניותיה בחברה שירת הים בע"מ (להלן: "החברה") .

3. בבואו לממש את מניות החברה נתקלו משיב 1 ומשיב 2 בסירובו של בעל השליטה בחברה, הוא עו"ד רבינוביץ (להלן: "הקונה") למסור פרטים או מסמכים אשר יסייעו במימוש המניות.

4. כונס הנכסים הגיש תביעה בבית המשפט המחוזי במטרה לשחרר את המניות שבכינוס מידיו של עו"ד רבינוביץ (להלן: "הקונה"). ביום 15.9.16 התיר ראש ההוצל"פ לכונס הנכסים לחתום על הסכם פשרה עם עו"ד רבינוביץ.

ביום 1.11.16 אישר בית המשפט המחוזי הסכם הפשרה, שנערך בין הזוכה באמצעות כונס הנכסים עו"ד יובל ברכה לבין הקונה, עו"ד ירון רבינוביץ.

5. ביום 27.11.16 דחה כבוד הרשם, שרון קרן, את בקשתה של המבקשת לפדיון חובה ומכאן הערעור שלפנינו.

עיקרי טענות המבקשת
1. המבקשת טוענת כי הסכם הפשרה אליו הגיעו כונס הנכסים והזוכה, ואותו אישר בית המשפט המחוזי, אינו תקף כלפיה מכיוון שלטענתה לא היתה צד להסכם ולא חתמה עליו, לא נתנה הסכמתה להסכם, לא מדעת ולא בשתיקה.

2. המבקשת טוענת כי בין כונס הנכסים לבין הקונה נערך "הסכם פרטי" לפיו ישלם הקונה לכונס הנכסים שכ"ט ע"ס 585,000 ₪ וזאת תוך הטעייה חמורה של כבוד הרשם.

3. המבקשת טוענת כי ביום 30.11.16 אישר הרשם את בקשת הכונס להעביר לחשבונו של הכונס סך של 585,000 ₪ אשר נטען כי נחוץ לו לשם תשלום המע"מ.

עיקרי טענות המשיב
1. לטענת משיב 2, ביום 7.7.16 הגישו הצדדים (המבקשת ומשיב 2 בבר"ע) הודעה מוסכמת לפיה ימונה מומחה למיסוי. לטענתו של משיב 2 מסקנתו של המומחה הייתה כי חלופת "הנט" לפיה נכון לקבל מהקונה 1,500,000 ₪, מתוכם 1.0 מיליון ₪ בגין מכירת המניות והיתר כהוצאות משפט.

2. לטענת משיב 2, ביום 15.9.16 החליט ראש ההוצל"פ להתיר לכונס הנכסים לחתום על הסכם הפשרה עם עו"ד רבינוביץ במתכונת ההצעה המפורטת לעיל.

3. לטענת משיב 2, החייבת מסרה הסכמתה להסכם הפשרה הן בבית המשפט המחוזי והן בפני כבוד רשם ההוצל"פ כי הפשרה שהושגה עם עו"ד רבינוביץ הינה הפשרה הטובה ביותר אותה ניתן היה להשיג בנסיבות המשפטיות והעובדתיות של התיק.

עיקרי טענות משיב 3 (להלן "הרוכש")
1. משיב 3 טוען כי בין הצדדים התנהל מו"מ ארוך ביותר אשר לאחר שנים הבשיל לידי הסכם פשרה. בנוסף, המו"מ התנהל בידיעת המבקשת אשר היא לקחה בו חלק פעיל והייתה מודעת היטב לכלל ההסכמות אליהם הגיעו הצדדים.

2. משיב 3 טוען כי ביום 15.9.16 לאור הנתונים אשר הובאו לפניו, החליט ראש ההוצל"פ לאשר לכונס הנכסים לחתום על הסכם פשרה וכן למכור את המניות לעורך הדין ירון רבינוביץ (להלן: "משיב 3").

3. משיב 3 טוען כי החלטת ראש ההוצל"פ לאשר חתימה על הסכם המכר ואישור בית המשפט הנכבד להסכם הפשרה הינם החלטות חלוטות ועל כן לא ניתן להתערב בהם.

4. משיב 3 טוען כי בקשתה של המבקשת לפדיון המניות, הינה הפרה חמורה של הסכם הפשרה אשר מהותו הינו מכר המניות לרוכש.

5. משיב 3 טוען כי לאור הפעולות שננקטו לאחר חתימת הסכם הפשרה, לרבות לקיחת הלוואה מהבנק לרכישת המניות, מדובר במעשה עשוי אשר אל לבית המשפט להתערב בו.

דיון והכרעה
1. באשר למועד הגשת בקשת רשות הערעור.
עפ"י תקנה 119(ה) לתקנות ההוצל"פ, התש"מ-1979 – "בקשת רשות לערער לפי תקנת משנה (ד) תוגש תוך 20 ימים מיום מתן ההחלטה או הצו .....". מעיון בבקשת רשות הערעור, עולה כי המבקשת הגישה את בקשת רשות הערעור על החלטת כבוד רשם ההוצל"פ מיום 27.11.16 ( ביום 9.1.17, שלא במועד, ללא בקשה להארכת מועד.
אי לכך ניתן לדחות את בקשת הערעור על הסף ואולם דינה של הבר"ע להידחות גם לגופא.

2. לעניין סמכותו של רשם ההוצל"פ ברע"א 6856/ 93 חוטר נ. מוקד, פ"ד מח(5) 785, נקבע כי: לרשמי ההוצל"פ אין שיקול דעת לעניין השאלה אם לבצע פסקי דין או לא לבצעם. עליהם לאכוף את פסקי הדין בין אם הם נכונים או מוטעים. פסק דין שגוי צריך לבוא על תיקונו בתהליך של ערעור ולא במסגרת ההוצל"פ.
מהכלל אל הפרט – משאישר כבוד בית המשפט המחוזי את הסכם הפשרה, אין הרשם רשאי להתנות על כך. ככל שיש למבקשת השגות על פסק דינו של כבוד בית המשפט המחוזי, תתכבד היא ותגיש ערעור כמקובל.

3. באשר לטענה של המבקשת כי לא הייתה מעורבת בהסכם הפשרה, מהחומר שבתיק ומהנספחים שצורפו עולה כי המבקשת ביקשה למנות שמאי ומומחה כדי שיקבע השווי של המניות והדרך הראויה לבצע מכירה וכן נכחה בדיונים בבית המשפט המחוזי שאישר את הפשרה, והיתה מעורבת בכל ההליכים הן בהוצל"פ והן בבית המשפט. המבקשת איחרה המועד לבקש פדיון המניות שכן היה עליה לעשות זאת בשלבים שטרם האישור בבית המשפט ובהוצל"פ ולא לאחר שבפנינו מעשה עשוי.

סיכום
לאור כל האמור לעיל, מצאתי לדון בבר"ע כבערעור ומהנימוקים המפורטים לעיל להורות על דחיית הערעור הן על הסף והן לגופו.
המערערת תשלם לכונס הנכסים עבורו ועבור הנושה המובטח סך של 5,000 ₪ וכן תשלם לרוכש הוצאות בסך של 5,000 ₪.

המזכירות תעביר את ההוצאות כאמור לעיל, מהפיקדון שבתיק.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ויוה סיון
נתבע: רמי לוי
שופט :
עורכי דין: