ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתן אריאל מוליאן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: הש ופט צבי פרנקל

המערער:
איתן אריאל מוליאן, ת.ז.-XXXXXX135

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איהאב סעדי

פסק דין

  1. הוועדה הרפואית לעררים (אי כושר) בהחלטתה מיום 4.9.16 דחתה את ערר המערער והשאירה על כנה את ההחלטה לפיה המערער איבד 65% מכושרו להשתכר מיום 1.7.14.
  2. הוועדה התכנסה מכח פסק דין בתיק ב"ל 51367-01-16 מיום 27.6.16 (להלן: "פסק הדין") ניתן בהסכמת הצדדים ובו נקבע, כדלקמן:

"עניינו של המערער יושב לוועדה לעררים (אי כושר) באותו הרכב על מנת שהוועדה תשקול בשנית החלטתה לאחר שתתייחס בצורה עניינית ומנומקת לחוות הדעת מאת פרופ' יופה מיום 26/02/2015 והמלצתו בעמוד השני לחוות הדעת בפרק מגבלות בעבודה.
הוועדה תזמן את המערער לדיון בפניה ותאפשר לו לטעון את טענותיו בעניין זה.
הוועדה תפרט ותנמק החלטתה באופן שבית הדין יוכל להתחקות אחר הלך מחשבתה".

3. לטענת המערער, הוא איבד את כושר העבודה באופן מלא. לטענתו, הוועדה שגתה משום שלא התייחסה באופן מפורט ובאופן אובייקטיבי לב עיותיו. המערער טען כי העובדה שהוא עובד בפועל ובנוסף לומד מקצוע חדש (משפטים) אינה צריכה לפעול לחובתו. לטענתו, השאלה שעל הוועדה לבחון - האם הוא איבד את כושר העבודה שלו בשל מחלתו ולא האם הוא עובד בפועל או לא. החלטת הוועדה הייתה סובייקטיבי ת בשל התייחסותה לעובדה כי הוא עובד בפועל. לו הדבר היה נבחן באופן אובייקיבי וללא התייחסות ספציפית למערער, המסקנה צריכה להיות כי הפגימה ממנה סובל המעידה כי הוא איבד באופן מלא את כושר עבוד ו.

המערער מוסיף וטוען כי ארבעה רופאים מומחים מטעמו ורופאה תעסוקתית קבעו כי הוא לא יכול לעבוד ויתקשה לעבוד גם בישיבה. הוועדה ביטלה את החלטתם בהינף יד ומבלי לנמק באופן ענייני את החלטתה. כמו כן, טען כי הוועדה נמנעה מלבדוק את מצב רגלו על מנת להבין את גודל מצוקתו והסתפקה בעיון בחוות הדעת שנכתבו והוצגו בפניה.
לאור האמור, המערער מבקש למנות מומחה בלתי תלוי מטעם בית הדין לבחינת עניינו.

4. לטענת המשיב, הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין אשר מכוחו התכנסה ומשכך לא עולה כל טעות משפטית מהחלטתה ועל כן, יש לדחות את הערעור; הוועדה עיינה במכתבו של פרופ' יופה והסכימה עמו כי קיימת מגבלה בעבודה שהיא בעמידה, הליכה, ישיבה ממושכת והרמת משאות אך מנגד קבעה כי קיים מגוון רב של עבודות שאינן דורשות פעולות אלה.
המשיב מוסיף וטוען כי הקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פני ההחלטה.

5. משהוחזר עניינו של המערער לוועדה לעררים, על הוועדה להתייחס אך ורק לאמור בהחלטת בית הדין, ואל לה לוועדה להתייחס לנושאים שלא פורטו בהחלטה ( דב"ע נא/ 29-0, מנחם פרנקל נ' המל"ל, פד"ע כ"ד, 160).

6. הוועדה שמעה את המערער ורשמה את תלונותיו:

"אני סובל כל היום, כואב לי, שורף לי, נוזל לי, זה לא נעים לי. פעמיים שלוש ביום צריך להיות עם קרח על האשכים. אין לזה טיפול. אני קם בבקר ב- 6:30, אחרי 3-4 שעות עבודה כבר סובל מאוד. שם רגליים למעלה על כרית ולימפפוס. צריך להניח תמיד קרח על האשכים. לפני שנה אושפזתי וזה היה סכנת נפשות. עובד בשדרות בבריאות הנפש בחצי משרה, 3 ימים בשבוע, 18 שעות בשבוע. למדתי פסיכותרפיה בתל השומר. אחרי האשפוז האחרון הייתי חודש עם אנטיביוטיקה. זו מחלה מסוכנת. לומד משפטים וזה ממש לא קל לי. לומד פעמיים בשבוע. בשנתיים האחרונות החלה נזילה מפי הטבעת. זה לא נעים. עברתי ניתוח בברך ובמפשעה אצל ד"ר זליקובסקי. לא נוצרה הקלה נשארה רק צלקת.
אני מציג מסמך של ד"ר גורדון מ- 3.9.16" (ההדגשה הוספה- צ"פ).

7. בפרק דיוני הוועדה ונימוקים, קבעה הוועדה:

"חברי הוועדה שבו ושוחחו עם התובע לאור פס"ד ביה"ד לעבודה מ- 27/6/16. הוועדה מציינת שוב כי התובע נכנס לחדר ללא מגבלה בהליכה, בישיבה, בקימה מהכיסא. מדבר בשטף ולעניין ולדבריו עובד כעובד סוציאלי בבריה"נ בהיקף משרה של 18 שעות בשבועו אף לומד משפטים יומיים בשבוע. אין ספק לוועדה שבמצבו הנוכחי מסוגל לעבוד ובוודאי בחצי משרה במקצועו כעו"ס או במקצועו הדומה. הוועדה עיינה במכתבו של פרופ' בוהם יופה מ- 26.2.15 ומסכימה עם דעתו כי קיימת מגבלה בעבודה שהיא בעמידה, הליכה, ישיבה ממושכת והרמת משאות. קיים מגוון רב של עבודות שאינן דורשות פעולות אלה ואף התובע מוכיח בעבודתו כעו"ס את ביצוען. כמו כן, לומד עריכת דין.
הוועדה גם עיינה בחוות דעת רופאה תעסוקתית ד"ר גורדון מ- 3.9.16 ואינה מסכימה עם קביעתה שאינו מסוגל לחזור לעבודה כלשהי משום שלמעשה התובע עסוק בעבודה ובלימודים בהיקף הקרוב למשרה מלאה.
הוועדה שבה ודוחה את הערר" (ההדגשה הוספה- צ"פ).

8. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי בפסק הדין ובהחלטת הוועדה, שוכנעתי כי דין הערעור להדחות.

9. בהתאם לפסק הדין, הוועדה נדרשה לשקול בשנית החלטתה, לאחר שתתייחס בצורה עניינית ומנומקת לחוות הדעת של פרופ' יופה מיום 26/02/2015 ו להמלצתו בעמוד השני לחוות הדעת בפרק מגבלות בעבודה. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי הוועדה אכן התייחסה לחוות הדעת של פרופ' יופה וקבעה כי היא מסכימה עם דעתו שקיימת מגבלה בעבודה בעמידה, הליכה, ישיבה ממושכת והרמת משאות. עם זאת, הוועדה קבעה כי היא סבורה כי קיים מגוון רב של עבודות שאינן דורשות ביצוען של הפעולות שהמערער אינו יכול לבצע וכי המערער אף מוכיח בעבודתו כעו"ס כי הוא מסוגל לבצען. ויובהר, הוועדה קבעה כי המערער איבד 65% מכושרו להשתכר, אלא שהיא סבורה, כי הוא לא איבד את מלוא כושר העבודה.

10. אין בידי לקבל את טענות התובע שלפיהן הוועדה לא הייתה צריכה לבחון את עניינו ביחס ליכולתיו באופן ספציפי אלא לבחון באופן אובייקטיבי האם אדם אחר במצבו הרפואי היה מאבד את כושר עבודתו באופן מלא. שאלת כושר העבודה נבחנת בכל מקרה לגופו, כאשר הוועדה בוחנת, בין היתר, את נסיבותיו האישיות של כל מבוטח. העובדה כי המערער מוכיח קיומו של כושר עבודה בפועל וכי הוא עובד שלושה ימים בשבוע כעובד סוציאלי מלמדת , כי בפועל המערער לא איבד את כושר העבודה באופן מלא.

11. לא מצאתי ממש בטענת המערער לפיה הוועדה טעתה משלא בדקה את מצב רגלו. מדובר בוועדה אשר התכנסה מכח פסק דין והיה עליה לפעול על פיו. הוועדה לא נדרשה לבדוק את המערער. עוד אוסיף, כי השאלה איזה בדיקה לבצע היא קביעה רפואית שבסמכותה ובמסגרת שיקול דעתה של הוועדה הרפואית.

12. לאור האמור לעיל, משהוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין ומשהחלטתה הינה מנומקת ומבוססת, לא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה ולכן הערעור נדחה.

13. אין צו להוצאות.

14. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור בתוך 30 יום לנשיא בית הדין הארצי לעבודה, לסגניתו או לשופט שנתמנה לכך על ידי הנשיא.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ז, (23 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.


מעורבים
תובע: איתן אריאל מוליאן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: