ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אנדרי קומרניצקי :

לפני כבוד ה שופטת ענת יהב

המאשימה:
מדינת ישראל

נגד

הנאשם:
אנדרי קומרניצקי (עציר)
ע"י ב"כ עו"ד טל כהן

גזר דין

הנאשם הודה ביום 04/01/2017 בעבירות של נהיגה בקלות ראש, עבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, סמל סעיף 2011 וכן בנהיגה ברכב בהיותו שיכור, עבירה לפי סעיף 62(3) ביחד עם סעיף 38(1) ו- 26(2) לפקודת התעבורה, סמלי סעיף 6603 , 2008, ו- 6755 בהתאמה.

כתב האישום מייחס לנאשם כי ביום 31/012/2016 בסמוך לשעה 02:00 נהג ברכבו בתל-אביב ברחוב גבעת התחמושת, כאשר נעצר לבדיקה במחסום שכרות.

במעמד זה, נסתבר, כי הנאשם נהג בקלות ראש, שכן היה שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים, ובבדיקת דגימת אוויר נשוף התקבלה תוצאה של 675 מיקרוגרם לליטר אחד.

כמו כן, הנאשם נכשל בבדיקת מאפיינים, כאשר התנדנד במבחן הליכה על הקו.

בדיון זה, ולאחר הודאת הנאשם, ביקש בא כוחו להפנות את הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן, על מנת שזה יתייחס להשנות העבירות המיוחסות לנאשם (3 עבירות דומות) ובחינה האם יש צורך בהליך טיפולי בתחום זה.

בתאריך 13/02/2017 הוגש תסקיר ארוך וממצה, כשבסופו לא ניתנה המלצה טיפולית, אלא נהפוך הוא שירות המבחן המליץ על הפעלת המאסר המותנה כדרך להצבת גבול להתנהגותו של הנאשם.

ביום 08/03/2017 נשמעו טיעוני הצדדים לעונש.

טיעוני המאשימה:
ב"כ המאשימה הפנה לעבירות החמורות שבהן הורשע הנאשם ו לרמת האלכוהול הגבוהה אשר נתגלתה בבדיקת הנשיפה שבוצעה לו .

כמו כן, הגיש את עברו התעבורתי של הנאשם, וביקש כי ביהמ"ש ילמד מכך שמדובר בנאשם הנוהג בעבריינות החוזרת על עצמה, שכן,הנאשם נוהג משנת 2007 לחובתו 5 הרשעות קודמות, כאשר מתוכן 3 הרשעות בגין נהיגה בשכרות, כמו כן, לחובתו הרשעה של נהיגה בפסילה ונהיגה בהיותו בלתי מורשה.

אף על פי כן, טוען ב"כ המאשימה, כי כל אלו לא הרתיעו את הנאשם מלשוב ולבצע את אותה עבירה, כאשר ידע כי מעל לראשו מונפת חרב של מאסר מותנה חב הפעלה בן 7 חודשים. במסגרת כך, אף הגיש לביהמ"ש את גזרי הדין המתאימים.

עוד מציין, כי לנאשם עבר פלילי, כאשר הרשעתו האחרונה משנת 2015, בעבירות של היזק לרכוש במזיד, אולם לחובתו אף הרשעות נוספות.

ב"כ המאשימה מפנה לפסיקה, כשמבקש כי ביהמ"ש יקבע את מתחם העונש ההולם, בין 10 חודשי מאסר ועד 24 חודשים, לצד רכיבי ענישה נוספים של פסילה בפועל של 10 שנים לאור סעיף 40 (א) לפקודה ובעקבות החזרתיות בעבירת השכרות.

בסופם של טיעונים, עותרת המאשימה לפסילה בפועל של 10 שנים, מאסר בפועל של 8 חודשים ולכך יש לצבור 7 חודשי מאסר מותנה, כך שבסה"כ הנאשם ירצה 15 חודשי מאסר ורכיבי ענישה נוספים.

טיעוני ההגנה:
ב"כ הנאשם מדגיש בהקשר למתחם הענישה אשר צוין לעיל על ידי המאשימה, כי הרף התחתון שלו אינו כולל רכיב של מאסר כלשהו, אולם מסתיים במאסר של מס' חודשים.

כמו כן, מבקש שלא לקבל את מתחמי הענישה אשר הוצגו על ידי התביעה, באשר אינם משקפים את מדיניות הענישה הנוהגת.
ב"כ הנאשם אף מאבחן את הפסיקה אשר הוגשה על ידי התביעה, שכן לדעתו איננה תואמת את נסיבות תיק זה ובעיקר את הנאשם האידיווידואלי .

ההגנה מבקשת, כי ביהמ"ש ייתן דעתו לגילו הצעיר של הנאשם , לעובדה כי מצבו המשפחתי מורכב העובדה שהינו בודד ללא כל מסגרת ודמות חינוכית, הורית וסמכותית.

ההגנה סוברת כי תיק זה יכול היה להסתיים אף במאסר בריצוי בדרך של עבודות שירות, אולם לאור מאסר מותנה חב הפעלה הרי שביהמ"ש יהא חייב להפעיל לפחות 7 חודשי מאסר.

בעניין זה, מדגיש ב"כ הנאשם, כי התנאי המקורי אשר הוטל על הנאשם ואשר בבוא ביהמ"ש לגזור את דינו הנו חב הפעלה, ניתן לפני כ- 8 שנים.

עוד, מבקשת ההגנה להתחשב בהודאתו המידית של הנאשם ו לאפשר לו לראות אופק שיקומי, תוך הסתפקות בהטלת המאסר המותנה בן 7 חודשים, הטלת פסילה בפועל שתהא פחותה מ- 10 שנים ורכיבי ענישה נוספים.

הנאשם הגיש לביהמ"ש מכתב ארוך אשר כתב, וממנו עולים קשיים רבים אשר חווה במשפחתו וכוללים פטירת האב ממחלה קשה וקשיים כלכליים.

הנאשם מציין כי קודם המעצר החל לעבוד כנהג בחברה, כאשר רשם, שזו פעם ראשונה שהרגיש מאושר מאז ילדותו.

הנאשם פרט לגבי נסיבות ביצוע העבירה הנוכחית, כאשר ישב עם חבר בתל-אביב, שתה מס' בירות וחשב כי השפעת האלכוהול חלפה ועל כן החליט להסיע את חברו לביתו.

היום בדיעבד, מבין הנאשם, כך לפי המכתב כי טעה בשיקול דעתו והיה עליו לפעול אחרת.

הנאשם מבקש מביהמ"ש, להתחשב בו בנסיבות חייו הקשות, על מנת שיוכל לחזור לאותה הנקודה בה היה קודם לכן.

ממכתבו של הנאשם עולה כי הוא נוטל אחריות מלאה על מעשיו ומצטער על העובדה כי בעקבות ביצוע העבירה, ההתפתחות שלו בפן האישי נעצרה.
דיון והכרעה:
תיקון 113 לחוק העונשין, קובע לעניין "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה", כי יש לתת לעקרון ההלימה את הבכורה ויש לקבוע מתחם ענישה אשר נוטל בחשבון את נסיבות ביצוע העבירה, את הערך החברתי אשר נפגע, מידת הפגיעה בו, ומדיניות הענישה הנהוגה (סעיפים 40א', 40ב', 40ג'(א) לחוק העונשין).

לעניין נסיבות ביצוע העבירה, במקרה זה, הרי שהנאשם נהג כאשר קודם לכן שתה ואף בבדיקה אשר נתבצעה לו, נתקבלה תוצאה גבוהה של 675 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אחד אוויר נשוף.

כמו כן, מדובר בנהיגה בתוך עיר, בציר תנועה מרכזי, אף כי לקולא ניתן לציין את שעת הלילה המאוחרת בה נהג הנאשם.

הערך החברתי אשר נפגע:
בעבירות הנהיגה בזמן פסילה וקלות הראש, מדובר בעבירות שיש בהן חומרה גדולה ומשמעותית ואשר מבטאות זלזול בחוק תוך העמדה בסכנה את שלמות גופם או רכושם של המשתמשים בדרך.

עבירת הנהיגה בשכרות, היא עבירה אשר טמונה בה סכנה רבה, באשר האלכוהול משפיע לרעה על כושר הנהיגה של הנהג, על אופן קבלת ההחלטות ומהירות התגובה שלו בעת הנהיגה, שכן האלכוהול מעוות את תחושת המציאות של הנהג.

בפסיקה כבר נאמר, כי נהיגה בעת שכרות הנה "הפקרות גמורה המסכנת את הבריות", (ת"פ 308/05 מדינת ישראל נ' גבארה) ועוד נאמר, כי הנהיגה בשכרות "הנה מן הרעות החולות שבכביש, שסכנתן בצידן, ועלולות לגרום לאסונות, בחינת "מכונת מוות נעה", ההחמרה היא גישת המחוקק וסטיה ממנה היא החריג" (ע"פ 3638/12 וקנין נ' מדינת ישראל).

מדיניות הענישה הנהוגה :
בעבירות של נהיגה בשכרות, מתחם הענישה נע בין עונש שאינו כולל רכיב של מאסר ועד מאסר בפועל למס' חודשים ופסילה בפועל של בין 24 חודשים ועד 3 שנים (ראה רע"פ 2508/11 סמולנסקי נ' מדינת ישראל, רע"פ 5077/07 יפים שטרנברג נ' מדינת ישראל, רע"פ 444/08 משה יוסף נ' מדינת ישראל וע"פ 8529/10 דוד אלוני נ' מדינת ישראל).
מכאן, שאינני מקבלת את מתחם הענישה לה עתרה המאשימה, כאשר טענה כי בנסיבות אלו ובנהיגה בשכרות, מתחם הענישה מתחיל ממאסר בפועל של 10 חודשים ונראה כי המאשימה מערבבת את מתחם הענישה בעבירה לענישה הראויה של הנאשם בסופו של תהליך.

נסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה:
לפי סעיף 40יא' לחוק העונשין, על בית המשפט לשקול נסיבות אשר אינן קשורות לביצוע העבירות על מנת לבחון איזשהו עונש מתאים לנאשם האינדיבידואלי בתוך מתחם הענישה אשר נקבע לעבירה בנסיבותיה.

בתוך כך, על בית משפט לבחון את נסיבותיו האישיות, גילו, ועברו התעבורתי של הנאשם.

בענייננו, מדובר בנאשם יליד 1989, כבן 27 שנים, אשר ממכתבו ברור כי לנאשם חסר מהותי בפן המשפחתי והכלכלי והוא אמור לשנס את מותניו בבחירת הדרך הנכונה והטובה בחייו.

לעניין עברו התעבורתי, המדובר במי אשר נוהג משנת 2007 לחובתו 5 הרשעות קודמות, כאשר הרשעתו האחרונה משנת 2015 ויש בעברו הרשעות חמורות של נהיגה בשכרות מכוח הסירוב, נהיגה בהיותו בלתי מורשה, נהיגה בהיותו שיכור בשנת 2008 ונהיגה תחת השפעת משקאות משכרים בשנת 2015 – שהיא הרשעתו האחרונה.

מעיון בעברו התעבורתי, אף עולה כי סמיכות הזמנים של ביצוע העבירות איננו גדול, כך שבשנת 2009 הוטל עליו מאסר מותנה של 7 חודשים, מאסר אשר הוארך בשנת 2015 על ידי ביהמ"ש, במסגרת תיק פלילי אשר צורפו אליו עבירות תעבורה של נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה, שם נתן כבוד השופט עמית פרייז , לנאשם הזדמנות להוכיח ולתקן את דרכיו בהתאם לתסקיר שהוגש וקיבל את המלצת שירות המבחן, כאשר האריך תנאים אשר היו תלויים ועומדים כנגד הנאשם וביניהם אף תנאי זה של שבעה חודשים.

לאחר כשנה ומחצה נתפס הנאשם מבצע עבירות דומות בהן הורשע בעבר כשהוא יודע כי תלוי ועומד כנגדו תנאי של 7 חודשים להפעלה ותנאים נוספים של פסילה מותנית.

שיקולים המצדיקים חריגה ממתחם הענישה:
במסגרת ההליכים בתיק , הוגש תסקיר לעונש מטעם שירות המבחן ממנו עולה, כי הנאשם מוכר לשירות המבחן מהשנים 2012 ואף היה נתון בצו מבחן במשך שנה, בגין התיק שם הוארך המאסר המותנה.

הנאשם עלה בגיל צעיר מאוקראינה, כאשר נסיבות חייו אינן פשוטות, הכוללות פטירתו בטרם עת של אביו והעדר דמות סמכותית בחייו.

לגבי העבירה הנוכחית נרשם בתסקיר, כי הוא מתקשה לשאת באחריות לביצועה, תוך שהוא מפנה אצבע מאשימה להשפעת האלכוהול אשר פגעה בהערכתו לעניין הנהיגה.

כמו כן, מתרשמים כי הנאשם מתקשה להכיר בבעייתיות בהתנהלותו, כאשר בפגישה אשר התקיימה במקום מעצרו של הנאשם אמר זה, כי אינו רואה עצמו כמכור לאלכוהול ושלל צורך ורצון להשתלב בטיפול בתחום שימוש באלכוהול.

כמו כן, הביע בפניהם את רצונו לרצות את עונש המאסר המותנה התלוי כנגדו ולשקם אחר כך את חייו באופן עצמאי וללא עזרה .

לגבי הערכת המסוכנות, נרשם בתסקיר כי למרות הטיפול שעבר הנאשם במסגרת היחידה לטיפול בנפגעי התמכרויות, הרי שהוא ממשיך להחזיק בעמדות הנותנות לגיטימציה לשימוש באלכוהול ואין התקדמות משמעותית ככל שזה נוגע למודעותו לבעיית האלכוהול והסיכון ממנה - מכאן , לפי דעתם נובעת החזרתיות בביצוע העבירות.

עוד מציינים כגורם סיכון את קשייו בוויסות דחפים.

כגורם מפחית סיכון, מציין שירות המבחן את ניסיונותיו של הנאשם להתרחק מהתנהלות בעייתית, תוך אי מעורבות חברתית במסגרת מעצרו כיום, וכן הבעת רצון לשיקום חייו בתום ריצוי עונש המאסר.

בסופו של דבר ואף על פי שהנאשם ביצע בעברו הליך טיפולי בשירות המבחן, לדעתם חלה נסיגה במצבו והוא אינו מכיר בצורך להיעזר בגורמי טיפול ועל כן הם ממליצים על הפעלת המאסר המותנה ככזה שיכול ויציב גבול להתנהגותו עובר את החוק של הנאשם או תסייע בארגון מחודש להתנהלות חייו.

מכאן, שלא ניתן להיבנות מהתסקיר הזה, שכן איננו חיובי ואף על פי שיש בו אלמנטים אשר מביעים את רצונו של הנאשם להשתקם, הרי שלמעט הדברים שאומר מן הפה אל החוץ, אין פעולות פוזיטיביות משמעותיות מצדו של הנאשם.

בסופו של דבר, נותר בית המשפט עם הרשעה בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות גבוהה, כשמדובר על עבירה שלישית דומה לשתיים אחרות אשר הורשע בעברו, כאשר כנגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי חב הפעלה בן 7 חודשים.

לאור כל זאת, הרי שאין כל נימוק לחריגה ממתחם הענישה אשר נקבע לעיל ועל ביהמ"ש לבחון איזהו העונש ההולם את הנאשם ואת העבירה אשר בוצעה על ידו בנסיבותיה.

העונש ההולם:
המאשימה הגישה פסיקה אשר ממנה מבקשת להבין כי יש להטיל על הנאשם מאסר בפועל בן 15 חודשים, אשר כולל בחובו את המאסר המותנה בן 7 חודשים.

לגבי רע"פ 782/14 אלמלח זקי נ' מדינת ישראל, שם דובר במי אשר נהג בהיותו שיכור וגרם לתאונת דרכים בה נפגע אדם, כאשר הנאשם עזב את המקום בלא שהשאיר פרטים – אין מקרה זה דומה לענייננו שכן במקרה זה נהג הנאשם בהיותו שיכור וללא העבירות הנלוות אשר היה בהן משום החמרה.

עדיין, בית המשפט העליון קובע כי העונש אשר הוטל שם- של 12 חודשי מאסר הוא חמור, אך לא סוטה באופן ניכר ממדיניות הענישה.

ברע"פ 8707/13 ניר חן נ' מדינת ישראל, שם מדובר במי אשר נהג תחת השפעת סם ואשר החל לצרוך סמים בגיל 17 , כאשר בעברו 40 עבירות תעבורה שונות, מתוכן שתי תאונות דרכים, שם הוטלו 5 חודשי מאסר בפועל והפעלת מאסר מותנה של חודשיים במצטבר, כך שבסך הכל ריצה הנאשם 7 חודשי מאסר בפועל ו- 30 חודשי פסילה.

פסיקה זו יש בה דווקא כדי לאשש את עמדת ההגנה.

תת"ע 25426/08 מדינת ישראל נ' דמיטרי שחלביץ (תעבורה - ת"א) שם מדובר בשכרות שלישית כאשר כנגד הנאשם היה תלוי ועומד מאסר מותנה של 15 חודשים ובית המשפט הפעיל את המאסר המותנה ל- 8 חודשי מאסר אשר הטיל, כך שלא ניתן לומר שיש להבין מכך לגבי רמת הענישה, שכן חומרת העונש בסופו של יום היתה פועל יוצא של המאסר המותנה הארוך.

עיון בגזר דין זה מעלה, כי הענישה הנהוגה אשר הוזכרה שם מדברת בעונשי מאסר של בין 5 ל- 9 חודשים.

תת"ע 5266-08-09 מדינת ישראל נ' טבגה דוד, שם דובר בשכרות שלישית במספר, כאשר לאחר תסקיר שלילי הטיל בית המשפט מאסר בפועל של 9 חודשים ו- 10 שנות פסילה.

בסופו של דבר, כפי שציינתי לעיל הפסיקה אשר ניתנה לבית המשפט נמצאת במתחם אשר נקבע לעיל.

לגבי בקשת המאשימה, כי אטיל לפי סעיף 40א' (א)(1) לפקודת התעבורה - 10 שנות פסילה, נראה לי כי הנאשם שהנו צעיר ואשר ביצע פעולות לשיקו מו, אם כי חלה נסיגה לאחרונה, ראוי שבית המשפט ייתן לו אופק שיקומי ואפשרות לתקן את דרכיו בעיקר לאור נסיבות חייו הקשות והעובדה כי קודם המעצר החל לעבוד בעבודה מסודרת.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים ונתתי דעתי לחומרת העבירות, לעברו התעבורתי, לנסיבותיו האישיות והעובדה שהנאשם הודה באופן מיידי במיוחס לו, כמו כן לענישה הנהוגה והעובדה כי הנאשם מעולם לא ריצה עונש של מאסר ממש, אולם מאידך קיבל את כל ההזדמנויות בדמות פנייה לשרות המבחן, עבור דרך קבלת טיפול, העמדה בצו מבחן, הארכת המאסרים המותנים ואף ריצוי של מאסר בעבודות שרות, הרי שיש צורך בהטלת ענישה מהותית ומשמעותית כדי להגן על הציבור וללמדו את המחירים שעליו לשלם בהחליטו לבצע עבירות.

לפיכך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל של 8 חודשים.
המאסר ימנה החל מיום מעצרו 31/12/2016.
מורה על הפעלת המאסר המותנה בן 7 חודשים, אשר הוטל בתאריך 24/09/2009 על ידי בית משפט לתעבורה באשקלון בתיק מס' 3035-05-0 9 והוארך על ידי בית משפט השלום בכפר סבא בת"פ 51568-12-10 ביום 21.9.15, כך ש- 7 חודשים יוטלו בחופף למאסר אשר הוטל בתיק זה.

בתיק זה ירצה הנאשם בסך הכול 8 חודשי מאסר , החל מיום 31/12/2016.

2. פסילה בפועל של 5 שנים.
מורה על הפעלת הפסילה המותנית בת 24 חודשים, אשר הוטלה על ידי בית משפט השלום לתעבורה בכפר סבא, ביום 21/09/2015, כך ש-12 חודשים יופעלו בחופף לפסילה שהוטלה בתיק זה ו-12 חודשים יופעלו במצטבר.

בתיק זה ירצה הנאשם בסה"כ 6 שנות פסילה בפועל.

הפסילה תחל 31.12.17, שכן המאשימה הגישה בקשה לפסילה תום הליכים והחלטה שכזו ניתנה.

המזכירות תנפיק אישור הפקדה החל מיום 31.12.16 וזאת ללא צורך בהפקדה נוספת מטעמו של הנאשם.

3. פוסלת את הנאשם מלהחזיק רישיון נהיגה ל- 12 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ו/או נהיגה בזמן פסילה.

4. מורה על מאסר של 8 חודשים וזאת על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, שלא יעבור עבירות של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים ו/או נהיגה בזמן פסילה.

5. הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך של 10,0000 ₪ שלא יעבור בתוך 3 שנים עבירות של נהיגה בשכרות ו/או נהיגה בהיותו תחת השפעת משקאות משכרים ו/או נהיגה בזמן פסילה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אנדרי קומרניצקי
שופט :
עורכי דין: