ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד בנימין עומסי :

לפני:

כבוד השופטת רוית צדיק

המערער
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מוניר ח'יר
-
המשיב
בנימין עומסי
ע"י ב"כ: עו"ד שרון אסולין

פסק דין

1. לפני ערעור המוסד לביטוח לאומי(להלן- המערער) על החלטת הוועדה הרפואית לערערים מיום 13.12.2016.

טענות המערער-
2. לטענת המערער שגתה הוועדה עת לא דנה בחוות דעתה של ד"ר אבלין יעקב, המומחה אשר מונה על ידי בית הדין בתיק ב"ל 22217-02-11, אשר קבע קשר סיבתי חלקי בין עבודת התובע לבין מחלתו.

3. שגתה הוועדה עת לא דנה באופן מנומק מה חלקה של הנכות מהעבודה ומה החלק הקשור במצב התחלואה הטבעי של התובע. כמו כן הוועדה לא נמקה החלטתה כנדרש.

4. היה על הוועדה לערוך בדיקה קלינית למשיב נוכח העובדה כי בבדיקה מיום 13.10.15 ציינה הוועדה הרפואית לעררים כי המשיב אינו משתף פעולה דבר אשר הפריעה להשלמת הבדיקה. כמו כן הנכות אשר נקבעה למערער שגויה לאור העובדה כי תנועתיות מרפקיו טובה כעולה מצילומי הווידאו של המערער. לפיכך, מבוקש להשיב את התיק אל הוועדה הרפואית ולהורות לה לערוך בדיקה קלינית למשיב ולשקול מחדש קביעתה לגבי סעיפי הליקוי תוך התייחסות לחוות דעת ד"ר אבלין יעקב.

5. עוד טען המערער כי יש להבחין בין מיקרוטראומה ומחלת מקצוע ובין תאונת עבודה. בעניין מחלת מקצוע ומיקרוטראומה קיימת חפיפה על פני ציר הזמן של גורמי הסיכון הקשורים ושאינם קשורים לעבודה ועקב פעילותם השוטפת מתהווה לעיתים נכות. במצב זה על הוועדה להעריך את נכותו הכוללת של המבוטח בגין הפגימה ולהפחית את הנכות שאינה קשורה לפגיעה שהוכרה ואשר נגרמה בשל גורמי הסיכון.

טענות המשיב-
6. המערער לא צרף מסמכים בסיסים לתביעתו לרבות פרוטוקול הוועדה הרפואית עליה הינו מערער. אי צירוף פרוטוקול הוועדה מיום 26.7.16 אשר קבע את נכויות המערער לאחר צפייה בקלטת המעקב, מלמד על הערעור והנטען בו.

7. נימוקי הערעור אינם מגלים טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית לערערים. בחלוף שלוש שנים מיום מתן פסק הדין אשר קבע כי יש להכיר במחלת הפרקים כתאונת עבודה על בסיס תורת המיקרוטראומה מבקש המערער לדון מחדש בשאלת ההכרה ולטעון להכרה חלקית או החמרה. המערער לא ערער על החלטת הוועדה הרפואית מהדרג הראשון אשר קבעה נכות זהה ביחס למחלת הפרקים(50% נכות לצמיתות) ומכאן לא ברורה טענתו כיום. המערער לא ערער מאחר ולא היה כל יסוד לחלק בין הנכות שנגרמה כתוצאה מהעבודה לבין הנכות שנגרמה עקב גורמים אחרים וזאת נוכח ההכרה שנתה בפסק הדין.

8. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי לא מנכים אחוזי נכות בגין גורמי סיכון לא במנגנון הכרה של מיקרוטראומה המבוסס על חשיפה במשך שנים ולא במנגנון של אירוע חריג המוביל לפגימה. טיעון המערער להכרה חלקית במסגרתה היה על הוועדה לחלק בין הגורמים בעבודה שהובילו לפרוץ המחלה לבין גורמי הסיכון כגון עישון, אין לה דבר או חצי דבר עם פסק הדין החלוט בעניינו של המשיב והפסיקה הנוהגת.

9. טיעוני המערער ביחס להימנעות הוועדה לערערים לבצע בדיקה קלינית למשיב חותרת באופן מוחלט בשיקול הדעת הרפואי המסור באופן בלעדי לוועדה הרפואית בהתעלם מסיכומי המעקב הסמוי אשר הוצגו על ידי המערער לחברי ה וועדה. לא הובהר על איזה בסיס מבקש המערער להתערב בשיקול הדעת הרפואי של חברי הוועדה כאשר הוא קובע כי הוועדה טעתה בשיקול דעתה ביחס לתנועתיות המפרקים. מדובר בטענה שטחית תלושה מהפן המשפטי ומהפן הרפואי עד כי אין מקום להשיב לה. קביעת אחוזי הנכות מסור באופן בלעדי לחברי הוועדה הרפואית, לא ברור כיצד טוען המערער בהליך זה הפוך מטיעוניו החוזרים על עצמם בעניין סמכות הוועדה הרפואית לקביעת אחוזי הנכות ומבקש מבית הדין להתערב בשיקול דעת הוועדה ומומחיותה.

דיון והכרעה:
10. כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. עוד נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו-עב"ל 10014/98 יצחק הוד - המל"ל פד"ע ל"ז 213).עוד נקבע כי אחת מהחובות המוטלות על הוועדה הרפואית לעררים בהיותה גוף מעין שיפוטי היא חובת ההנמקה, אשר הנה חיונית גם על מנת לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (ראו-דב"ע (ארצי) ם/1318-01 עטיה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו 60). בעניין לביא (דב"ע (ארצי) מג/1356 – 01 לביא – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 130).
כן נפסק, כי קביעת שיעור הנכות והתאמת סעיפי הליקוי הרלבנטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדי של הוועדה הרפואית ואין בית הדין מוסמך להתערב בהן (ראו-עב"ל (ארצי) 217/06 יוסף בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22/6/06).

11. הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.6.12 קבעה את הדברים הבאים:
"הוועדה שמעה את עורך הדין והשגותיו הן לגבי הבדיקה הקלינית והן לגבי תקליטור המעקב. כמו כן שמעה את פרופ' עמיטל אשר גולל בפני הוועדה את מהלך טיפולו במסגרת מרפאת פרקים במשך שנים.
כמו כן צפתה בתקליטור המעקב הסמוי שבה נראה התובע נכנס ויוצא מהרכב ללא קושי. נוהג מניף את ידו השמאלית האוחזת בסיגרה ו מפעיל את כל אצבעותיו ביד זו (וזאת על אף שבעת הוועדה החזיק את .....העליון צמוד לבית החזה ונמנע להשתמש באצבעותיו)כמו כן הוועדה צפתה בהליכתו היחסית מהירה תוך שהיא בדריכה מלאה עם נעילה מלאה של הברכיים וצליעה קלה מימין.
נכותו מתאימה ל50%כפי שנקבע בדרג I 35(1)ה'
הוועדה מקבלת חוו"ד פנימאי- פרופ'....
נכותו בגין הסכרת 40% לפי סעיף 4(5) לצמיתות.
הוועדה מקבלת חוו"ד עור- פרופ' פרידמן- אין נכות הועדה מקבלת חוו"ד פסיכיאטר ד"ר....- 5%לפי 34(א)1-2 מותאם לצמיתות. תחילת נכות הצמיתה1.1.11.
הנכות הזמנית כפי שנקבעה בדרג I
30% מיום 1.1.07 עד יום 31.12.10
הוועדה תסכם ללא נוכחות עם קבלת דו"ח ועדת רשות".

12. לאחר קבלת דו"ח ועדת הרשות קבעה הוועדה בהחלטתה מיום 13.12.16 כדלקמן:
"הוועדה מקבלת את המלצת וועדת הרשות מיום11.9.16 הממליצה להפעיל תקנה 15 בשליש מיום 1.1.11 עד יום 30.6.16 ובחצי מיום 1.7.16- יום סגירת העסק.
בהמשך לוועדה מיום 26.7.16 נקבעו נכויות כדלקמן:
נכותו: 50% לפי סעיף 35(1)ה'. נכותו בגין הסכרת 40% לפי סעיף 4(5). 5% לפי סעיף 34 (א)1-2 מותאם. הנכויות מיום 1.1.11 לצמיתות ".

13. מהאמור לעיל עולה כי ועדת הערר אשרה את קביעת הוועדה הרפואית מדרגה ראשונה והמתינה לדו"ח וועדת הרשות לעניין הפעלת תקנה 15. עוד עולה מהחלטת הוועדה כי הוועדה צפתה בתקליטור המעקב הסמוי וממצאיו, קרי, לא ניתן לקבל טענת המערער כי אין התייחסות לתקליטור, ובהתאם למסמכים אשר הונחו בפניה , קבעה את אחוזי הנכות של המשיב. טענות המערער על פיהן היה על הוועדה לקבוע אחוזי נכות שונים לאור העובדה כי תנועתיות מרפקיו טובה כעולה מהתקליטור, הינה טענה היוצאת כנגד שיקול דעתו הרפואי של הוועדה וסמכותה בדבר קביעת אחוזי הנכות. יודגש כי הוועדה עיינה בתקליטור ורשמה ממצאיה אולם חרף הנחזה בתקליטור קבעה את אחוזי הנכות בהתאם לשיקול דעתה . קרי, לא ניתן לגרוס כי החלטת הוועדה אינה ברורה או כי דבק פגם משפטי בהחלטה שכן הוועדה ציינה כי ראתה את ממצאי התקליטור אולם סברה כפי שסברה עת קבעה את אחוזי הנכות של המשיב. מעבר לאמור הוועדה ציינה כי המשיב נצפה בתקליטור כשהוא צולע קלות מימין.

14. לא נעלמה מעיני ההלכה הפסוקה בעניין הערכת הנכות הכוללת בגין הפגימה והפחתת הנכות שאינה קשורה לפגיעה שהוכרה ואשר נגרמה בשל גורמי סיכון. בעניין עב"ל 46154-03-12 יצחק זוהר -המוסד לביטוח לאומי([פורסם בנבו], ניתן ביום 4.8.13),אליו הפנה ב"כ המערער נקבעו הדברים הבאים:

"א. הכלל הוא על פי סעיף 118, 120 לחוק, שבקביעת דרגת הנכות על ידי הוועדה הרפואית אין להיתחשב בנכות שאינה קשורה לפגיעה בעבודה בין אם היא הייתה לפני או אחרי הפגיעה בעבודה.
ב. אופן קביעת דרגת הנכות לגבי שלושת סוגי הפגיעות בעבודה - תאונת עבודה, מחלת מקצוע ומיקרוטראומה, כאשר מדובר בנכות מעורבת עקב העבודה ושלא עקב העבודה, הינו על דרך של עריכת חשבון עובר ושב. דהיינו, על הוועדה הרפואית לקבוע את דרגת הנכות הכוללת ולהפחית ממנה, על סמך נתונים מוכחים, את הנכות שאינה קשורה לפגיעה שהוכרה כפגיעת עבודה. הנכות הנותרת כתוצאה מאותה הפחתה הינה הנכות עקב הפגיעה בעבודה, ולגביה יש לשקול הפעלת תקנה 15.
ג. באשר לנתונים מוכחים לעניין עריכת חשבון עובר ושב, אין מניעה כי הוועדה תסתמך על חומר רפואי לאחר הפגיעה בעבודה, שלהערכתה מצביע על נכות שאינה קשורה לפגיעה בעבודה, כפי שיעורה למועד קביעתה את דרגת הנכות היציבה.
ד. לגבי מחלות מקצוע או מיקרוטראומה, בפגיעות עבודה אלה, בדרך כלל קיימת חפיפה על פני ציר הזמן של גורמי הסיכון הקשורים לעבודה ושאינם קשורים לעבודה; ועקב פעולתם המשולבת במקביל של שני גורמים אלה מתהווה לעיתים במקביל הנכות.
למשל האסטמה שהוכרה כמחלת מקצוע לפי הילכת יונס התפתחה גם בשל החשיפה התעסוקתית לחומרים מסוכנים אצל המערער משך שנים ובמקביל גם עקב העישון של המערער במשך 20 שנה.
במקרים שכאלה על הוועדה להעריך נכותו הכוללת של המבוטח בגין הפגימה בריאות וממנה להפחית את הנכות שאינה קשורה בפגיעה שהוכרה כפגיעה בעבודה, על סמך נתונים מוכחים עובר למועד קביעתה את דרגת הנכות היציבה. במקרה יונס - היה עליה להפחית את נזק העישון הריאתי מתוך הנכות הכוללת ".

15. הנה כי כן כעולה מההלכה הפסוקה אליה הפנה ב"כ המערער רק באותם מקרים בהם קיימת חשיפה לגורמי סיכון שאינם קשורים לעבודה, על סמך נתונים מוכחים, רק במקרים אלו ,על הוועדה להעריך את הנכות הכוללת של המבוטח בגין הפגימה ולהפחית את הנכות שאינה קשו רה בפגיעה שהוכרה כתאונת עבודה ,כל זאת בהתבסס על נתונים מוכחים טרם מועד קביעת דרגת הנכות היציבה. בעניינינו לא ברור על מה מלין המערער שכן לא ברור לאיזה נתון או גורם סיכון מכוון הוא. ככל שהמערער סבור כי היה על הוועדה להפחית מאחוזי הנכות לאור נושא העישון אציין כי הוועדה התייחסה בהחלטתה לעובדה כי המשיב מעשן מאחר ונרשם כי המשיב נצפה בקלטת אוחז בסיגריה. הנחת המערער כי הוועדה לא התייחסה לנתון העישון עת אשרה עת קביעת הדרג הראשון עליה לא ערער המערער , אינה ברורה.

16. יתרה מכך, בחוות דעתו של המומחה מטעם בית הדין, ד"ר יעקב אבלין , נקבע כי:
"איני סבור שניתן לקבוע, שתנאי העבודה של התובע השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים(גורמי הסיכון). בין גורמי העישון של התובע ניתן לציין אך ורק את נושא העישון ובהשוואה למשך החשיפה שלו לתנאי עבודתו ולצירוף בין עבודה ויברטורית לבין חשיפה לסיליקאטים ואסבסט נראה כי הגורם התעסוקתי אינו פחות מגורמים אחרים במקרה זה".

17. הנה כי כן, גם מחוות דעת המומחה אשר מונה על ידי בית הדין עולה כי אין מדובר בגורם סיכון שיש בו כדי ללמד כי השפיע על התפתחות המחלה יותר מהגורם התעסוקתי. נהפוך הוא, המומחה הרפואי קבע מפורשות כי הגורם התעסוקתי אינו פחות מגורמים אחרים. על כן גם מטעם זה עולה כי קביעת הוועדה עת ציינה כי התובע נראה מעשן אולם לא סברה כי יש בדבר כדי לשנות את קביעת הוועדה מדרג ראשון , מוצדקת היא ולא מצאתי כי דבק פגם משפטי בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות בית הדין.

18. לאור האמור לעיל , הוועדה לעררים התייחסה לעובדה כי המשיב מעשן, התייחסה לתקליטור המעקב הסמוי ולצליעת המשיב כנצפה בתקליטור אולם בהתבסס על שיקול דעתה המקצועי, סברה כי אין להפחית או להוסיף על קביעות הוועדה מדרג ראשון. מדובר בהחלטה הנתונה לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה אותו הפעילה על סמך בדיקתה והתיעוד הרפואי שהונח בפניה. על כן, בנסיבות מקרה זה לא מצאתי כי דבק פגם בהחלטת הוועדה המצדיק התערבות בית הדין בהחלטה. לפיכך, דין הערעור להידחות.

נוכח התוצאה אליה הגעתי, יישא המערער בהוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 יום מהיום.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בתוך 30 יום ממועד קבלתו אצל הצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ז, (22 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: המוסד לביטוח לאומי
נתבע: בנימין עומסי
שופט :
עורכי דין: