ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רוני רצבי נגד עירית ירושלים :

בפני כבוד ה שופטת אפרת אייכנשטיין שמלה

תובעים

  1. רוני רצבי
  2. קומיוניקשר בע"מ

ע"י עו"ד א.נאור

נגד

נתבעים

עירית ירושלים
ע"י עו"ד מ. כבודוב

החלטה

רקע
ההחלטה עוסקת בבקשת התובעים למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים.
המסמכים לגביהם מתבקש הצו הם בקשה מס' 3396 מיום 12.2.2014 של יחידת תיאום תשתיות באגף לתחבורה ציבורית ופיתוח תשתיות, שהועברה לוועדת הכספים, ומסמכים נוספים, ככל שישנם, לגביהן נטען לחסיון בשל היותם בגדר תכתובת פנימית של רשות.
על דבר הגשת בקשה 3396, למדו התובעים מנספח שצורף ב' לבקשה שבפני, ואשר הועבר אליהם ע"י הנתבעת, במסגרת גילוי המסמכים, ובבקשתם עתרו כי המסמך יגולה בתוך שאר המסמכים לגביהם טוענת הנתבעת לחסיון.
התובעים הודיעו, כי אין להם התנגדות למסירת המסמכים לבית המשפט במעטפה סגורה והוא זה שיכריע אם מדובר במסמכים שהוכנו לקראת משפט.
הנתבעת טענה, כי מדובר במסמך פנימי של העירייה, החוסה תחת חסיון כפול : הראשון- בשל היותו בגדר תכתובת פנימית של רשות, והשני-כחומר שהוכן לקראת היערכות למשפט.
התובעים טענו כי תכתובת פנימית של רשות ציבורית אינה חסויה, ובדיון שנערך ביום 19.1.2017 חזרו התובעים על בקשתם זו, ובקשו כי גם פרוטוקול ועדת הכספים שדן בבקשה 3396 יגולה.
בשל המחלוקת הנטושה בעניין, הוריתי כי הנתבעת תעביר במעטפה סגורה את כלל המסמכים לגביהם נטען לחסיון, וזאת בהתאם להוראות תקנה 119 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ובהתאם תינתן החלטה.
ביום 19.3.2017, ולאחר שהנתבעת העבירה בשלב ראשון את אותה בקשה ללא צרופות, ובהמשך, בהתאם להחלטה שנ יתנה על ידי , גם צירפה תצהיר לפיו נראה שהבקשה לא עלתה מעולם לדיון בוועדת הכספים, עקב התנגדות הגזברות או אגף החשבונות, הועברה לעיוני מעטפה שכללה את צרופות הבקשה ומסמכים נוספים, אליהם אתייחס בהמשך.
אציין, כי הבקשה שהועברה לעיוני אינה חתומה, נושאת תאריך 17.2.2014, והיא הוגשה ע"י "המחלקה לתיאום תשתיות אגף תושיה" ולא כמופיע על גבי נספח ב' האמור. יתכן כי מדובר בטעות קולמוס בהקלדת הבקשה על גבי נספח ב' לבקשת התובעים למתן הצו. מכל מקום, מתוכן הבקשה, נראה כי זו הבקשה לגביה נטען לחסיון.
בנוסף, צורפו צילום מסך מחשב , הכולל פירוט ישיבות "מסירת עבודות הפטורות ממכרז" לתאריכים שבין 14.11.2013 ועד 13.7.2015,דו"ח מישיבה מספר 9 של הוועדה למסירת עבודות פטורות ממכרז מיום 29.7.2014 ומסמכים נוספים הכוללים התייחסות לבקשה 3555 ו-3396 בעניינם של התובעים . מסמכים אלו נוגעים למכרז שהגישה התובעת ב שנת 2014 (ס"ה 7 עמודים).
הכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה ובצרופות לה, הגעתי לכלל מסקנה כי על הבקשה 3396, ועליה בלבד, חל החיסיון החל על חומרי הכנה למשפט , וזאת מאחר ובעת עריכתו היה קיים צפי לניהול משפט , וכי קיימת זיקה דומיננטית בין הבקשה שנערכה לבין המשפט הצפוי.
מסקנתי זו מבוססת בין היתר על הצרופות לאותה בקשה. ממסמכים אלו, עולה כי התובעים פנו לנתבעת החל משנת 2007 בעניין המשפט, ובהודעת מייל מיום 20.11.2013 , שהעביר התובע ל בתפוצה רחבה למספר גורמים אצל הנתבעת. נושא ההודעה הוא "סיכום ישיבה בנושא הסכם תקשורת". הודעת המייל חתומה ע"י התובע בזו הלשון:
"אני לא ראוי לעוולה אשר אתם גורמים לי בהתנהלותכם.
בכוונתי לפנות לסעד משפטי, בדרישה לקבלת המגיע לי בליווי ריבית והצמדות נכון להיום במלואם.
צר לי כי אלו פני הדברים.."
אמירות אלו, אינן מותירות מקום לספק, כי ביום 17.2.2014, עת הופנתה בקשת האגף בעניינם של התובעים לוועדת הכספים, התקיים היסוד של צפי לניהול המשפט.
העובדה כי נמצאה זיקה בין הבקשה לניהול המשפט הצפוי ברורה, שכן לא הייתה כל מטרה להפניית הבקשה, והנתבעת לא הסתייעה במכתב לשום צורך אחר, מלבד ניסיון להימנע מתביעת התובעים.
יצויין, כי אפילו כאשר למסמך מעין זה מטרה נוספת, דוגמת דו"ח ביקורת פנימית, שקיימת לו מטרה נוספת והיא הסקת מסקנות עתידיות מהתנהלות מסויימת שנבחנת, לצד הזיקה להליך משפטי צפוי, הוכר החיסיון היחסי כמשתרע על החלק שאינו ביקורת כללית. בענייננו , עיון במסמך מעלה כי הוא עוסק כל כולו בעניינו של התובע ואין לו כל ערך או מטרה אחרת.
מסמך זה גם נועד, כך נראה, לנסות וליישב את המחלוקת עם התובע מחוץ לכותלי בית משפט, ואף זו מטרה ראויה, שבגינה יינתן חסיון, על מנת לאפשר מיצוי מלא ללא חשש, של הליכים, שעשויים לייתר הליך משפטי.
וראו רע"א 2235/04 בנק דיסקונט נ. שירי (מיום 27.6.06), וב פרט בפסקה 13 ובפסקה 20 לפסק דינה של כבוד השופטת פרוקצ'יה, וכן ע"א 407/73 גואנשיר נ. חברת החשמל, פד"י כ"ט (1)169.
לאור מסקנתי, אינני נדרשת למחלוקת בין הצדדים, ביחס לשאלה אם מסמך זה חוסה תחת החסיון החל על תכתובות פנימיות, שכן די בחסיון האמור, כדי לקבוע כי אין מקום למתן צו גילוי ספציפי ביחס לבקשה 3396.
לעומת זאת, הצרופות לאותה בקשה אינן יכולות לחסות תחת אותו חסיון, אך ורק מכוח העובדה כי אלו צורפו על ידי מגיש הבקשה לוועדת הכספים של הנתבעת, ויש לבחון את מהות אותם מכתבים המצויים אצל הנתבעת והרלבנטיים לעניינם של התובעים בנפרד, שכן אין מדובר במסמכים שהוכנו לצורך המשפט הצפוי. מדובר במסמכים שנערכו בזמן אמת, במהלך העניינים הרגיל ולמעשה, מדובר במסמכים שברובם התובעים עצמם צד להם.
עיון במסמכים אלו, אשר צורפו לבקשה, מעלה, כי אלו גם אינם יכולים לחסות תחת החסיון היחסי שהוחל על תכתובות פנימיות של רשות וראו רע"א 7461/16 מדינת ישראל נ. פנדור (מיום 29.11.2016), ואין באף אחד מהם משום הבעת דעה אישית, של מי מעובדי הנתבעת , אלא מסמכים שהוכנו במהלך העניינים הרגיל של הרשות, או בתכתובות בין נציגי הנתבעת השונים לתובעים.
לאור האמור, הצרופות לבקשה אינן חוסות תחת חסיון כלשהו, ולגביהן יינתן צו.
באשר למסמכים הנוספים שצורפו, שעניינם בעבודות הפטורות ממכרז משנת 2014, לא מצאתי כל סיבה לקבוע כי קיים חסיון בעניין גילויים, ו גם הנתבעת לא ציינה מאום לגביהם. מסמכים אלו הוגשו בצוותא חדא עם צרופות הבקשה לוועדת הכספים. ספק בעיני אם הנתבעת התכוונה לטעון לחסיון כלשהו ביחס לאותם מסמכים, או שמסמכים אלו הועברו לתובעים במסגרת הליכי הגילוי הכללי, או שהם בגדר צרופות לאותה בקשה 3396, ללא שאוזכרו בשוליה כצרופות.
מכל מקום, אני קובעת כי מדובר במסמכים שאינם בגדר תכתובות פנימיות של רשות, ובוודאי שלא במסמכים שהוכנו לקראת משפט, ולגביהם חל הכלל הרגיל, לפיו חובת הגילוי תפורש על דרך ההרחבה, בהיעדר חסיון ספציפי. ו ראו מאמרו של כבוד השופט עמית " קבילות סודיות, חסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי, נסיון להשלטת סדר", ספר אורי קיטאי (תשס"ח) 247.
מאחר ומופיעים פרטי הצעות של מציעים נוספים, ואלו אינם רלבנטיים להליך שבפני, ויש בהם כדי לפגוע בסודות מסחריים של אותם צדדים שלישיים, ימחקו פרטי המציעים ופרטי ההצעה מן המסמכים טרם להעברתם לתובעים.
סיכום
התוצאה האופרטיבית מכל האמור הינה כדלקמן:

  1. הבקשה מיום 17.2.14 שהועברה ע"י המחלקה לתיאום תשתיות באגף תושיה לועדת הכספים של הנתבעת , חוסה תחת החסיון של מסמך שהוכן לקראת משפט , ולא ניתן צו לגילוי ספציפי לגביה.
  2. הנתבעת תעביר לתובעים בתוך 14 יום את הצרופות לאותה בקשה, כפי שהן מופיעות בשולי הבקשה, כדלקמן:

א. טבלת דרישה לקבלת הפרשי הצמדה שהוגשה על ידי מר רצאבי.
ב. בקשה מס' 440 מיום 8.2.2007 שבו מצוין הצמדה למדד 4/2005.
ג. סיכומי ישיבות של האגף עם מר רצאבי בנושא ההצמדות.
ד. תכתובות של מר רצאבי עם החשב המנהלי, החשבת הקודמת וסגן היועץ המשפטי.
ה חשבונות שהוגשו ובהם נכללה הדרישה לקבל את הפרשי ההצמדה.
ו. חוזה התקשרות ראשון וחוזה התקשרות שני והארכות.
3. כן תעביר הנתבעת את המסמכים (7 עמודים) המתייחסים להליכי הוועדה למסירת עבודות פטורות ממכרז משנת 2014, וההחלטות לגביהם , תוך מחיקת פרטי המציעים וההצעות של צדדים שלישיים מאותם מסמכים.
4. לאחר קבלת המסמכים, יפעלו הצדדים לעניין הגשת התצהירים, כפי שנקבע על ידי בהחלטה מיום 19.1.2017.
5. המעטפה מועברת לכספת בית המשפט.
6. לאור התוצאה אליה הגעתי, אין צו להוצאות.
7. מועד הדיון הקבוע להוכחות- במועדו.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רוני רצבי
נתבע: עירית ירושלים
שופט :
עורכי דין: