ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עירית נתניה נגד מזרחי טפחות בן יהודה :

בפני כבוד ה שופטת ורדה פלאוט

מבקשת

עירית נתניה

נגד

משיבים

  1. מזרחי טפחות בן יהודה
  2. עו"ד שי גרוס – כונס נכסים

בית משפט קמא הפנה לסעיף 2.9 לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2013 (נספח י"ט לבקשת רשות הערעור שלפניי) לפיו היטל שמירה אינו מס, ומכאן כי הוראת סעיף 11א(1) לפקודת המסים לא חלה.

החלטה

1. בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בנתניה מיום 23.05.16 (כבוד השופט ע' ניר נאוי) אשר דחה בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת על החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 22.10.15, לפיה נקבע כי חובות בגין היטל סלילה והיטל שמירה שלא נרשמה הערה בפנקס המקרקעין לגביהם, אינם זוכים למעמד של דין קדימה.

2. רקע והליכים קודמים-

כעולה מפסק דינו של בימ"ש קמא, בשנת 2012 פתח המשיב 1 תיק הוצאה לפועל במסגרתו עתר למימוש משכנת ה על נכס מקרקעין בנתניה . המשיב 2, עו"ד גרוס, מונה ככונס נכסים לצורך מכירת הנכס. בשנת 2015, במסגרת הליכי הכינוס, אושר הסכם למכירת הנכס ולאחר תשלום מלוא התמורה על ידי רו כשי הנכס, פנה המשיב 2 למבקשת לצורך קבלת אישור על העדר חובות לעירייה וזאת בהתאם לסעיף 324 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן "פקודת העיריות") . משרבצו על הנכס חובות רבים (חובות שנצברו במשך 5 שנים אשר במהלכם החזיקו הבעלים - החייבים מכוח המשכנתה - בנכס), לרבות בגין היטל שמירה (סך של 80 ₪), היטל סלילה (סך של 48,000 ₪), חובות ארנונה (סך של כ-68,000 ₪) וחובות נוספים, סירבה העירייה – המבקשת – להנפיק את האישור הנדרש. המשיב 2 הסכים לשאת בחובות הארנונה, אך סירב לשאת ביתר החובות ולפיכך הגיש בקשה למתן הוראות ללשכת ההוצאה לפועל. בבקשתו טען כי יש להורות למבקשת להנפיק תעודה לפי סעיף 324 לפקודות העיריות, וכי יש ליתן הוראות לעניין תשלומי הארנונה וחובות נוספים לעירייה.

3. כבוד רשמת ההוצאה לפועל קבעה כי חובות הארנונה נהנים ממע מד של שעבוד ודינם שווה במעמד החלוקה למעמד של המשכנתה. לפיכך, ובהסכמת כל הצדדים, הורתה על תשלום חובות הארנונה למבקשת בעבור השנים 2010 ועד 2014. באשר להיטל הסלילה והיטל השמירה נקבע כי אין המדובר במס על מקרקעין כמשמעותו בסעיף 11א לפקודת המסים (גביה) אלא מדובר במסים המגיעים מסרבן, שהוא בעל המקרק עין, וכל עוד לא נרשמה הערה בפנקס המקרקעין אין חובות אלה זוכים למעמד של דין קדימה. מאחר ולא נרשמה כל הערה בגין ההיטלים, דחתה כבוד רשמת ההוצאה לפועל את טענות המבקשת בדבר קדימותם.
על החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור לבימ"ש קמא.

4. בימ"ש קמא קבע כי יש ליתן רשות ערעור למבקשת ודן בבקשה כערעור. השאלה המשפטית צומצמה על ידי הצדדים לשאלה האם חובות לעירייה בגין היטלי סלילה ושמירה מוכרים כחובות בגין קדימה, זאת בטרם נרשמה הערה או שעבוד בפנקסי לשכת רישום המקרקעין . בית משפט קמא הורה על דחיית הערעור, תוך שנקבע כי סעיף 324 לפקודת העיריות אינו מקנה לרשויות עדיפות מהותית, ומטרת הסעיף ליתן לרשות מקומית כלי פרוצדוראלי לגביית חובות; המבקשת אינה יכולה להתנות את הנפקת התעודה בתשלום חובות שנצברו בטרם הליכי המימוש; אין המבקשת יכולה ליהנות ממעמד מועדף; היטל סלילה הינו מס אך אינו בגדר "מס המגיע על מקרקעי הסרבן" כמשמעות סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה); היטל שמירה אינו מס ואף אם ייקבע כי הוא מס בהיותו תשלום חו בה המגיע לרשות על פי דין, אין הוא יכול להיחשב כ"מס על מקרקעי סרבן".
על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות הערעור שלפניי.

5. תמצית טענות המבקשת-

לטענת המבקשת, שגה בימ"ש קמא עת דחה את הערעור ביחס להיטלי סלילה ושמירה ; המבקשת מסכימה עם קביעת בית המשפט לפיה אין לה סמכות לדרוש את תשלום החובות שנוצרו לפני הליך הכינוס מכוח סעיף 324(א) לפקודת העיריות ; היטלי שמירה וסלילה חוסים תחת הגדרת "מס המגיע על מקרקעי סרבן" כמשמעו בסעיף 11א(1) לפקודת המסים ולפיכך חל עליהם השעבוד הקבוע בסעיף; פסק דינו של בית משפט מנוגד לבג"צ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועמ"ש , ולפסיקה מנחה של בתי המשפט המחוזי בתל אביב; יש לבחון מהו המקור ממנו נגזר המס; הזיקה שבין היטל סלילה והיטל שמירה לבין המקרקעין הינה אותה הזיקה שמתקיימת בין ארנונה לבין המקרקעין, וכפי שמס ארנונה מוטל על בעל מקרקעין הנהנה מפעולת הרשות, הוא הדין גם להיטל י סלילה ושמירה .

6. תמצית טענות המשיבים-

יש לדחות את בקשת רשות הערעור; היטל סלילה ושמירה אינם בגדר "מס" כמשמעותו בפקודה ולא כל שכן "מס המגיע על מקרקעי הסרבן"; סעיף 11א(1) לפקודת המסים לא חל; לא נרשמה ע"י המבקשת כל הערה בפנקס המקרקעין בגין החובות נשוא הבקשה ומשכך סעיף 11א(2) אינו רלוונטי; בג"צ הרצליה לא דן בשאלת סמכויות הגביה והאכיפה של הרשויות מכוח פקודה זו ; בית משפט קמא לא הכריע בשאלה האם היטלי סלילה ושמירה נכללים בגדר אותם תשלומי חובה עליהם הכריז שר האוצר באכרזה כחובות אשר גבייתם כפופה לפקודה ומאחר ובקשת רשות הערעור לא תוקפת את אי פסיקתו של בית משפט בעניין זה, מנועה המבקש ת מלהעלות טענות לעניין אי ההכרעה בשאלת הגדרת ההיטלים כ"מס" .

7. דיון והכרעה-

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני סבורה כי דין הבקשה להידחות וכך אני מורה.

מדובר בערעור בגלגול שלישי, וכידוע רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים שבהם עולה מן הבקשה שאלה עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים או כאשר קיים חשש שדחיית הבקשה תגרום לעיוות דין חמור(ר' רע"א 2243/12 די אייץ' אל (ישראל) בע"מ נ' יוסי עטר (מיום 10.04.12), ר"ע 103/80 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור פ"ד לו (3) 123; בע"מ 612/16 פלונית נ פלוני, מיום 30.03.16), מה שאין כן בעניינינו: הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית ולא מצאתי כי נגרם עיוות דין למי מהצדדים. בהקשר זה יצויין, כי המחלוקת בעניין שבפני מתייחסת לסכום נמוך- בקופת הכינוס מצוי סך 53,717.70 ₪ בלבד (סע' 9 להודעת כונס הנכסים, והחלטה מיום 10.10.16), ונפקות תוצאת בקשת הערעור שבפני הינה ביחס למחצית הסכום בלבד (כ- 27,000 ₪ בלבד, סע' 10 להודעת הכונס). אם אין די בכך, המבקשת חוזר ת על טענות שהעל תה בפני הערכאות הקודמות ביחס לעניינם הפרטני של הצדדים. לפיכך, כאמור, לא מצאתי כי יש ליתן רשות ערעור על פסק דינו של בימ"ש קמא , ומטעם זה בלבד דין הבקשה להידחות.

8. למעלה מן הצורך אוסיף כי גם לגופו של עניין לא מצאתי כי נפלה שגגה בפסק דינו של בית משפט קמא. פסק הדין מפורט ומנומק, בית משפט קמא בחן את טענותיה של המבקש ת, תוך שמרבית טענותיה נדחו על ידו, ואינני סבורה שיש להתערב בו. ודוק, הצדדים מסכימים כי אין למבקשת סמכות לדרוש את תשלום החובות שנוצרו לפני הליך כינוס הנכסים בהוצאה לפועל מכוח סעיף 324(א) לפקודת העיריות (ר' סעיף 26 לבקשת רשות הערעור ). אלא מאי? לטענת המבקשת, החובות בגין היטלי הסלילה והשמירה חוסים בהגדרת סעיף 11א(1) לפקודת המסים (גביה) (להלן "פקודת המסים"), ולפיכך חל עליהם שעבוד ראשון ולמבקשת מעמד מועדף ביחס לנושים אחרים . אולם, כפי שפורט בהרחבה בפסק דינו של בית משפט קמא, אינני סבורה ש סעיף זה חל בנסיבות העניין , ולהלן אפרט נימוקי.

9. סעיף 11א לפקודת המסים מבחין בין שני סוגים עיקריים של חובות שסרבן מס חייב לרשויות: האחד – מס המגיע על מקרקעי הסרבן, ושעבוד מסוג זה תקף גם אם קיומו לא נרשם במרשם המקרקעין , ר' סעיף 11א(1) לפקודת המסים; השני – כל מס אחר מסרבן שהוא בעל המקרקעין, ושעבוד מסוג זה מותנה ברישום הערה על כך בפנקסי המקרקעין, ר' סעיף 11א(2) לפקודת המסים.

10. אין חולק כי בענייננו, לא נרשמה הערה או שעבוד בפנקסי לשכת רישום המקרקעין לטובת המבקשת ומכאן כי סעיף 11א(2) לפקודת המסים לא חל.

11. עתה נבחן האם מתקיימת הוראת סעיף 11א(1) לפקודת המסים. סעיף 11א(1) לפקודת המסים קובע כי "מס המגיע על מקרקעי הסרבן יהיה שעבוד ראשון על אותם מקרקעין", היינו יש לבחון התקיימותם של שני תנאים מצטברים - האם היטלי הסלילה והשמירה הינם בגדר "מס" בהתאם לפקודת המסים; ואם התשובה לכך חיובית, יש לבחון האם המסים הללו מגיעים "על מקרקעי הסרבן".

11.1 האם היטל סלילה הינו "מס" בהתאם לסעיף 11א(1) לפקודת המסים?

מס הוגדר בסעיף 2(1) לפקודת המסים כ-"מס לרבות מס הרכוש העירוני, כל הסכומים המגיעים בעד הלוואות זרעים שהילוותה ממשלת ארץ- ישראל או ממשלת ישראל, כל מס, ארנונה, הלוואה ותשלום אחרים שעל גבייתם הוכרז או יוכרז ע"י הנציב העליון של ממשלת ארץ-ישראל או ע"י שר האוצר כגביה הכפופה לחוק הדן בגביית מסים" (ההדגשות אינן במקור). סעיף 2(1) לפקודת המסים הסמיך את שר האוצר להכריז על גביית מסים ותשלומי חובה כגביה הכפופה לפקודת המסים.
ביום 16.03.00 פרסם שר האוצר את אכרזת המסים (גביה) (ארנונה כללית ותשלומי חובה לרשויות המקומיות) (הוראת שעה), התש"ס-2000 (להלן "האכרזה"). בסעיף 1 לאכרזה קבע שר האוצר כי על גביית ארנונה כללית המוטלת מכוח חוק ההסדרים ועל תשלומי חובה המגיעים לרשויות מקומיות על פי דין יחולו הוראות הפקודה וכי " החובות לרשות המקומית יהיו מס כמשמעותו בפקודה". אכרזה זו תוקנה בשנת 2001 והוסף כי סעיף 11א(1) ייקרא כאילו המילה "ראשון" נמחקה ממנו, היינו יש לראות את תשלומי החובה המגיעים לעירייה כשעבוד על מקרקעי החייב, אך לא כשעבוד ראשון. תוקפה של האכרזה המתקנת הוארך מעת לעת עד היום.
היטל סלילה הינו תשלום חובה המגיע לרשות על פי דין, ועל כן יש לראות בהיטל הסלילה מס על פי פקודת המסים.

11.2 האם היטל סלילה הינו "מס המגיע על מקרקעי הסרבן" בהתאם לסעיף 11א(1) לפקודת המסים?

המסקנה: סעיף 11א(1) לפקודת המסים אינו חל בענייננו , שכן אין המדובר במס המגיע "על מקרקעי הסרבן".

11.3 האם היטל שמירה הינו "מס" בהתאם לסעיף 11א(1) לפקודת המסים?

בית משפט קמא הפנה לסעיף 2.9 לחוזר מנכ"ל משרד הפנים 3/2013 (נספח י"ט לבקשת רשות הערעור שלפניי) לפיו היטל שמירה אינו מס, ומכאן כי הוראת סעיף 11א(1) לפקודת המסים לא חלה.

11.4 האם היטל שמירה הינו "מס המגיע על מקרקעי הסרבן" בהתאם לסעיף 11א(1) לפקודת המסים?

אף אם נאמר כי היטל שמירה הינו מס בהתאם לסעיף 2(1) לפקודת המסים, בהיותו תשלום חובה המגיע לרשות על פי דין, אין הוא יכול להיחשב כ"מס על מקרקעי הסרבן". המדובר במס כתשלום עבור שירות, ואין זיקה ישירה וברורה לאופי הנכס הספציפי, ומכאן כי אין מדובר במס על המקרקעין מעצם קיומם.

המסקנה: סעיף 11א(1) לפקודת המסים לא חל גם בעניין היטל השמירה.

12. טענת המבקשת לפיה פסק דינו של בית משפט קמא מנוגד לבג"צ 7009/04 עיריית הרצליה נ' היועמ"ש, מיום 05.02.14 (להלן "בג"צ הרצליה" ) ולפסיקה מנחה של בית משפט מחוזי – דינה להידחות. בבג" צ הרצליה נדונה השאלה האם במסגרת הליכי חדלות פירעון וכינוס נכסים למימוש משכנתה, מוקנה לחובות ארנונה והיטל השבחה מעמד עדיף על פני שעבודים שנעשו לטובת נושים מובטחים, והאם סעיף 11א(1) לפקודת המסים יכול להקנות לחוב לרשויות עדיפות על פני נושים מובטחים בהליכי פירוק, פשיטת רגל וכינוס נכסים. לא מצאתי כי פסק דינו של בית מש פט קמא מנוגד לאמור בבג"צ הרצליה, וממילא אין התייחסות בבג"צ הרצליה לסוגיית היטלי סלילה ושמירה. אם אין די בכך, בית משפט קמא בחן את הסוגיות שבפניו תוך השוואה לקביעת בית המשפט העליון ב סוגיית חוב הארנונה ותחולתו של סעיף 11א(1) לפקודת המסים ביחס לחוב זה, תוך שנקבע כי אין זהות בין החובות האמורים, ולא מצאתי להתערב בקביעת זו.

13. הן פסק דינו של בימ"ש קמא והן החלטת כבוד רשמת ההוצל"פ מנומקים, מפורטים וניתנו בהתאם לדין ולא מצאתי להתערב בהם.

התוצאה היא, כאמור, כי הבקשה נדחית.

המבקשת תישא בהוצאות המשיבים בסך של 5,000 ₪, אשר ישולמו מתוך העירבון שהופקד בקופת בית המשפט.
יתרה העירבון תוחזר למבקשת באמצעות ב"כ.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עירית נתניה
נתבע: מזרחי טפחות בן יהודה
שופט :
עורכי דין: