ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורנה טרודל נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת מיכל פריימן
נציג ציבור (עובדים) מר מרדכי רון
נציג ציבור (מעסיקים) מר מנחם פלג

התובעת:
אורנה טרודל
ע"י ב"כ: עו"ד שקמה עצמון גל
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד צחי רטר

החלטה

1. תביעתה של הגב' אורנה טרודל להכיר בפטירתו של בעלה, מר טרודל גבריאל ז"ל (להלן – "המנוח"), ביום 30.11.12 כפגיעה בעבודה על פי האמור בחוק הביטוח הלאומי 1995- התשנ"ה [נוסח משולב] (להלן -"החוק") ולשלם לה קצבת תל ויים, נדחתה על ידי הנתבע.

2. במכתב הדחייה נכתב:

"1.עפ"י המסמכים שבידנו לא הוכח קיום אירוע תאונתי שאירע למנוח תוך כדי ועקב העבודה ואשר הביא למותו של המנוח.
בתעודת הפטירה ובמסמכים הנוספים בתיק לא נמצאה סיבת הפטירה של המנוח, ועל פי חוות דעת רפואית המנוח נפטר כתוצאה ממחלה ריאתית והסבירות לכשל לבבי שגרם לפטירתו נמוך ביותר.
גם אם המנוח היה נפטר כתוצאה מאוטם שריר הלב, הרי שעל פי הוראות סעיף 79 לחוק, על מנת להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה, לא די בכך שאירע הוא תוך כדי העבודה, אלא, עליו להתרחש גם עקב העבודה.
...
עפ"י המסמכים והנתונים בתיק, לרבות חקירות שנערכו, לא הוכח קיומו של אירוע חריג במהלך עבודתו של המנוח, אליו ניתן לקשור את התפתחות האוטם. מתח המשתרע על פרק זמן ממושך, מאז נודע לו על הפסקת העבודה עם פניציה, אינו בבחינת אירוע תאונתי חריג.
2. בעלך נפטר כתוצאה ממחלה טבעית והשפעת העבודה על מותו, אפילו אם הייתה כזאת, פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים."

על החלטה זו של הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

3. בתביעתה טוענת התובעת, כי המנוח עסק כנהג משאית עצמאי וביצע עבודות הובלה בעבור חברת חלד שבין לקוחותיה היתה חברת פז שהעבירה דלקים גם למפעל פיניציה. ההובלות למפעל פיניציה היוו נתח משמעותי בהכנסותיו של המנוח .
לטענתה, ימים אחדים לפני פטירת בעלה המנוח, נודע לו במשרדי חברת "חלד" כי ההובלות למפעל פיניציה מופסקות, עקב הפסקת ההתקשרות בין חברת פז לפיניציה.
לטענתה, ביום האירוע ביצע המנוח נסיעה אחרונה למפעל פיניציה ומיד לאחריה התקשר לשותפו, מר צביקה איפנברג, כשהוא נסער מאוד, שיתף אותו ברגשותיו הקשים ולאחר מס' שעות נמצא בתוך המשאית בצד הדרך כשהוא ישוב וראשו כפוף כלפי מטה.
אמבולנס שהוזנק למקום ביצע בו פעולות החייאה אך נאלץ לקבוע את מותו.
לטענתה, הנסיבות המפורטות לעיל, מהוות "אירוע חריג" הנדרש על פי הפסיקה וכתוצאה ממנו נגרם מותו של המנוח.

4. בכתב ההגנה חזר הנתבע על טענותיו לפיהן, בתעודת הפטירה של המנוח לא נמצאה סיבת הפטירה של המנוח, כן לא הוכח שאירע למנוח אירוע חריג אשר הביא לפטירתו, וכי מתח מתמשך, המשתרע על פרק זמן ממושך, איננו בבחינת אירוע תאונתי.
לחילופין טוען הנתבע, כי המנוח נפטר כתוצאה ממחלה טבעית ואין כל קשר סיבתי בין עבודת המנוח לבין פטירתו.
יתרה מכך, השפעת העבודה הייתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים במנוח, לרבות מצבו הקונסטיטוציונאלי.
לטענת הנתבע, מאחר ומדובר בתביעת תלויים, על התובעת להוכיח קיומו של קשר סיבתי משמעותי.

5. מטעם התובעת העידו בפנינו התובעת עצמה, מר מימון דהן, מנכ"ל חברת חלד דרכה סופקו עבודות ההובלה , ושותפו של המנוח, מר צביקה איפנברג.

המסגרת הנורמטיבית

6. המבחן הנוהג להיותו של אוטם שריר הלב תאונת עבודה, הינו מבחן "האירוע החריג" או "המאמץ המיוחד". אירוע חריג יכול לגרום או לתרום לבואו של אוטם, "הכוונה למאמץ פיזי בלתי רגיל או מתח נפשי (התרגזות או התרגשות) יוצא דופן אשר משמשים 'trigger' להופעת האוטם" (דב"ע מו/0-139 דן יצחק נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע יח 411).

7. הלכה היא, כי מתח מתמשך אינו נחשב כגורם מוכר כפגיעה בעבודה כשהוא קודם לקרות אוטם שריר הלב; אולם ניתן להכיר בשיא המתח המתמשך או באירוע מיוחד במסגרתו כאירוע חריג, ככל שניתן לאבחנו בנקודת זמן מוגדרת ואשר אינו עולה כדי מתח מתמשך.

יפים לענייננו דברי בית הדין הארצי לעבודה בעניין תשתש :

"לענין קיומו של 'ארוע חריג' – ...ארוע חריג יכול להתרחש גם על רקע של מתח מתמשך. למעשה מתח מתמשך אינו שולל את האפשרות כי במהלכו של המתח המתמשך יתרחש ארוע מיוחד, ולעיתים המתח המתמשך אף מוביל בסופו של יום למצב מיוחד המגביר את השפעת הארוע ומעלה אותו כדי ארוע חריג. השאלה האם ארוע נתון הוא חלק מהמתח המתמשך או שמא יש לראות בו ארוע חריג ונפרד היא שאלה עובדתית וההכרעה בה תעשה על ידי בית הדין, ולא על ידי המומחה הרפואי, ובהתאם לראיות המונחות לפניו.
... הקובע הוא הוכחתו של הארוע החריג מבחינה סובייקטיבית של המבוטח".
(עב"ל (ארצי) 26029-09-11 המוסד לביטוח לאומי נ' תשתש [פורסם בנבו] ניתן ביום 9.10.12).

(ר' עוד: עב"ל (ארצי) 31298-09-10 ברששת נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] ניתן ביום 24.12.12; דב"ע נא/0-16 ברוך חקלאי נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.10.91; עב"ל 1198/01 יעל רזיאל נ' המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] פד"ע לט 165).

8. בחינת "חריגות" הדחק הנפשי צריכה להיקבע מנקודת מבטו של הנפגע עצמו (דב"ע נו/110-7 נורית חזאם נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לו 75), אלא שהבחינה הסובייקטיבית טעונה הוכחה בראיות אובייקטיביות, ולא די בעצם אמירת התובע (עב"ל 1269/00 לוי רפאל נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] מיום 28.6.01).

9. עוד נפסק, כי סמיכות הזמנים בין האירוע בעבודה לבין הכאבים מהם הוא סבל, יכול שתהווה ראשית ראיה לקיום אירוע חריג המצדיקה מינוי מומחה יועץ רפואי (דב"ע נד/0-268 יוסף ניב נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע כח 143).

כן נקבע, כי "השפעה מסוימת" אינה מספיקה על מנת לקבוע כי האוטם הראשון הוא זה ש"גרם" למותו של המנוח, ויש צורך בהשפעה "משמעותית" כדי לקבוע כי אותו אוטם היה "הגורם" למוות.
(הרטה פלגי נ. המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 150.)

מן הכלל אל הפרט
משמעות הפסקת ביצוע ההובלות לחברת פיניציה – בחינה אובייקטיבית:

10. בחקירתו בפנינו אישר מר דהן, מנכ"ל חברת חלד, כי חברת פניציה הייתה לקוח מאוד גדול וכי הפסקת העבודה עמה צפויה הייתה להפחית את כמות העבודה:

"ש. ז"א שפניציה הייתה עבורך עוד לקוח אחד מיני רבים?
ת. פניציה עבור פז הייתה לקוח גדול בצפון.
ש. אם המנוח או לצביקה יש משאית הוא יכול לקבל הובלות אחרות במקום פניציה?
ת. הוא יכול לקבל הובלות אחרות. אבל כשלקוח כזה גדול יורד מאיתנו זה בהחלט מפחית את כמות העבודה. זה לא משבית לגמרי אבל מצמצם את הפעילות.
ש. מי הודיע למי שהוא מסיים את הפעילות?
ת. אני לא נכנס לקשרים העסקיים בין החברות. זה נודע לנו תקופה קצרה לפני סיום ביצוע ההובלות לפיניציה. הפסקת פעילות בין חברת פז לבין כל חברה אחרת ללקוח יכולה להיות מבחינת הרבה סיבות. התראות כאלו אנו מקבלים באופן שוטף מחברות שאנחנו עובדים עבורם.
ש. מתי הקשר המסחרי בינך לבין פניציה נפסק?
ת. מסוף 11/12 כבר לא ביצענו הובלות לפניציה. ההתקשרות אינה במישרין בינינו.
ש. אז מתי הודיעו לכם על זה?
ת. אני לא זוכר, תקופה קצרה לפני כן, יכול להיות חודש או שבוע.
..
לשאלת בית הדין - פניציה הייתה לקוח מאוד גדול. סדר גודל של למעלה מ- 100 טון ביום. כשלקוח כזה מפסיק את העבודה לוקח זמן למצוא לקוח חלופי. אנחנו מתאימים עצמנו לתנאים של השוק. או שמוצאים לקוח חלופי או שמצמצמים את הפעילות בגזרה. "

11. גם מר איפנברג העיד בפנינו על משמעות הפסקת העבודה עבור פיניציה:

"ש. מתי זה נודע לך מהנהגים?
ת. זה היה די מהר. אני בעצמי קיבלתי שוק.זה שוק כאשר אני רואה את הדו"ח בסוף החודש שבחתך של רווח הוא מהווה משהו כמו 50% מהסך הכללי של חודש מסויים. כשזה דבר קבוע שמתוך חודש שבועיים זה הובלות לפיניציה זה המון.
ש. אז בשבועיים האלה נוסעים למקומות אחרים?
ת. זה לא ככה. לפחות לא בענף הדלק. התחרות היא עצומה וכשאתה תופס לקוח טוב אז אתה ישן בשקט. אתה יודע שיש לך חתך של הכנסה שמזה אתה חי. זה מאוד דומה לפניציה. תיקח את זה לכיוון הזה. פניציה היה לקוח רציני מאוד. אפשר היה לפרוק ולהעמיס בלילה. זו הייתה מסה של עבודה. "

12. מר איפנברג העיד כי ההובלות לפיניציה היו עבודתו הקבועה של המנוח:

"זה היה למעשה בסיס האם שלו. רוב הזמן הוא ביצע את העבודה הזו...הייתה התחייבות של בסביבות 200 טון ביום והמנוח היה בתוך הנישה הזו"
וכן:
"ש. אמרת בעדות שזה היה בסיס האם של גבי, מה הכוונה?
ת. בבוקר כשהוא יצא מהבית הוא ידע שהוא נוסע להעמיס בבתי זיקוק ומשם נוסע לפיניציה. היה לו סדר יום וזה שובש לו. אפשר לקרוא לזה עבודה קבועה".

13. מן האמור עולה, כי ההובלות לפיניציה היו עבודתו העיקרית, הקבועה והסדירה של המנוח, והפסקת ההובלות אמורה היתה להביא לפגיעה בסדר יומו ובאופן ביצוע עבודתו.

נוסף על כך, מאחר שפניציה הייתה לקוח משמעותי של המנוח ושותפיו, וההכנסות מההובלות לפיניציה הוו כ-50% מסך ההכנסות בגין ההובלות, הרי שהפסקת ההובלות עבור פיניציה אמורה היתה להשפיע השפעה קשה על הכנסותיהם של המנוח ושותפו .

משמעות הפסקת ההובלות לפיניציה בראייתו הסובייקטיבית של המנוח:

14. מר איפנברג העיד בפנינו, כי בשבוע האחרון לחייו, לאחר שנודע על הפסקת ההובלות לפיניציה, התנהג המנוח בצורה שאינה אופיינית לו:

" ש. אתה ראית את המנוח ביום שנפטר במשאית שחונה?
ת. נכון.
ש. לא תארת לעצמך שזה מה שקרה?
ת. ראיתי אותו פעמיים באותו יום. בפעם הראשונה ראיתי אותו בסביבות 16:30, מהרגע הראשון חשבתי שקרה משהו. הייתי חרד, לא הייתי שקט. המנוח היה איש מדהים, בנאדם ישר משכמו ומעלה. הוא שיתף אותי באינפורמציה של החברה שהיה חשוב לי לדעת עליהם. הוא היה קרוב אלי וסמכתי על האינדיקציה שלו מכיוון שהיה אדם עם ראש פתוח. כפי שאני הכרתי אותו וכפי שהוא התנהג בשבוע האחרון שידענו שפניציה הולכת לסיים את ההתקשרות שלה זה היה למעשה בסיס האם שלו. רוב הזמן הוא ביצע את העבודה הזו. הוא נלחץ והיה אדום כמו עגבניה. ניסיתי להרגיע אותו אבל זה לא היה משהו מינורי. הייתה התחייבות של בסביבות 200 טון ביום והמנוח היה בתוך הנישה הזו. המנוח היה כמו משוגע. לא הכרתי אותו ככה קודם.
ש. כמה זמן זה נמשך?
ת. בסביבות שבוע. אני התעסקתי עם האלומיניום שלי אבל המנוח היה לא שקט.
ש. אמרת שאתה לא זוכר מתי זה נודע לך ועל ידי מי?
ת. לא זוכר.
ש. אולי הטירוף הזה נמשך גם שבועיים - שלושה?
ת. ממש לא. המנוח היה בנאדם מקסים, רך, נינוח והייתה קל לתקשר איתו והכל היה תקין. בשבוע האחרון זה כבר לא היה אותו בנאדם. אולי זה גם היה בשבועיים האחרונים. אפילו אם זה חודש זה יותר גרוע. לי יש מסה של חצי שנה ולא של חודש וכבר עשיתי 2 צינתורים. "
15. על תחושותיו הקשות של המנוח מהפסקת ההובלות למפעל פיניציה ובמיוחד על תחושותיו ביום האירוע, למדנו מהודעתו לחוקר של מר איפנברג:

"...הוא עשה נסיעה אחרונה מפיניציה...ובחזרה אני דיברתי איתו הוא נשמע מאד רגוז שפיניציה הפסיקה לנו את העבודה...
אני דיברתי איתו זה היה יום שישי, אני מדבר בדרך כלל עם הנהגים ביום שישי להגיד שבת שלום, ואיתו דיברתי בסביבות הצהריים, שיחה של כמה דקות השיחה נשמע מאוד נרגז ועצבני מאחר שפניציה סיפקה לנו עבודה רבה וטובה לאורך תקופה ארוכה ושהיא הוותה את ההכנסה משמעותית לרכב, והיא בעצם יצרה את הרווח של העבודה.
ש: האם הרגשת משהו חריג בשיחה הזו?
ת: שמעתי ממנו דברים קשים, שנמאס לו מהחברה להובלת דלק והוא בקשיים כספיים ולא יודע מה לעשות. ככה הסתיימה השיחה. אני ניסיתי לעודד אותו ואמרתי יהיה בסדר וסיימתי את השיחה...
ש: לדבריך הסיפור של הפסקת העבודה עם פיניציה ידוע כבר כשבוע. האם יצא לך לדבר איתו על הנושא לפני אותו יום שישי?
ת: דיברנו עוד פעם או פעמיים ותמיד היה נסער מהנושא הזה. למעשה עד היום יש לנו השלכות על הירידה בהכנסות....
ש: האם כאשר דברת אתו בפעם האחרונה סיפר לך שכואב לו משהו?
ת: לא, אבל היה עצבני עד השמיים, הוא דיבר מגעיל, לא הייתה לו סבלנות. הוא אמר דברים לא יפים על החברה, שלא דואגים לנו, וכל פעם מפסידים עוד לקוח, ופיניציה הייתה לקוח חשוב, עד כדי כך שיש לזה השלכות עד היום...
ש: במשך אותו שבוע שדיברת איתו על הנושא של פיניציה,היה משהו חריג באותו יום שישי מבחינת דיבור והתנהגות ביחס לאותם שיחות של אותו השבוע?
ת: ביום האחרון הוא בעצם סיים את הנסיעה האחרונה בפיניציה, קיפל פעם האחרונה את הצינור שאתו התחבר, וגם אני הייתי מרגיש חרה עם זה. זה כאילו שאתה עובד 20 שנה במקום אחד ואז מפטרים אותך כמעט באופן פתאומי, הודעה של שבוע זה כמעט פתאומי. אני חשבתי שיגידו יאלה תמשיכו, לא האמנתי שנסיים שם. ואני חושב שזה שהוא סיים את הנסיעה האחרונה, הוא לקח את זה קשה".

16. התובעת העידה כי בסמוך לאחר פטירת המנוח, במהלך השבעה, צביקה סיפר לה שדיבר עם המנוח ביום פטירתו על נושא הפסקת העבודה עם פיניציה והמנוח היה נסער.

17. מהאמור עולה כי המנוח היה נסער, נרגז, לחוץ ועצבני בעקבות ההודעה על הפסקת ביצוע ההובלות לפיניציה. הדבר מתיישב אל מול העובדה כי היתה זו עבודתו הקבועה ומקור הכנסתו העיקרי.
להלן נבחן טענת הנתבע כי מדובר במתח מתמשך ואין מדובר באירוע חריג.

האם מדובר במתח מתמשך או שקיים בנסיבות המקרה אירוע חריג?

18. מהראיות אכן עולה, כי עוד קודם לאירוע מיום 30.11.12, היה שרוי המנוח במתח מתמשך ובתחושות קשות.
מתח זה החל מעת שנודע למנוח על הפסקת ביצוע ההובלות לחברת פיניציה.
המועד המדוייק של קבלת ההודעה לא הוברר עד תום אולם, לכל הדעות, מדובר היה בהודעה קצרת טווח של כשבוע עד שבועיים לכל היותר.

19. מר איפנברג , בהודעתו לחוקר, השווה את נסיעתו האחרונה של המנוח למפעל פיניציה כיום אחרון בעבודתו של עובד המפוטר לאחר שנים ארוכות :

"ביום האחרון הוא בעצם סיים את הנסיעה האחרונה בפיניציה, קיפל פעם האחרונה את הצינור שאתו התחבר, וגם אני הייתי מרגיש חרה עם זה. זה כאילו שאתה עובד 20 שנה במקום אחד ואז מפטרים אותך כמעט באופן פתאומי, הודעה של שבוע זה כמעט פתאומי....ואני חושב שזה שהוא סיים את הנסיעה האחרונה, הוא לקח את זה קשה".

20. מר איפנברג שוחח עם המנוח לאחר סיום ההובלה האחרונה, בעת שהיה בדרכו חזרה והעיד כי המנוח נשמע מאד רגוז ועצבני "עד השמיים" , דיבר "מגעיל" והעלה דברים קשים כנגד חברת חלד. המנוח היה חסר סבלנות ואף העלה את עובדת היותו בקשיים כספיים ושאינו יודע מה לעשות. מר איפנברג העיד כי ניסה לעודדו.
שיחה זו היתה בסמוך לפני פטירתו של המנוח.
מר איפנברג נשאל האם היתה זו שיחה חריגה ביחס לשיחות שלאחר ההודעה על הפסקת ההובלות לפיניציה ואישר כי הוא חושב שבזה שהמנוח סיים את הנסיעה האחרונה הוא לקח את זה קשה.

21. כבר נקבע כי "התרגשות ביום האחרון לעבודה, או סמוך לכך, אחרי תקופה של מתח מתמשך, עשויה להוות ראשית ראיה לקיומו של אירוע חריג (עניין חקלאי; עניין רזיאל; עב"ל 306/03 נדב אושרי נ' המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] ניתן ביום 6.4.06).

22. לנוכח סמיכות הזמנים שבין הנסיעה האחרונה למפעל פיניציה ושיחתו של המנוח עם מר איפנברג בדרכו חזרה מהמפעל, שיחה בה משתקף הלך רוחו של המנוח והיותו נסער, נרגז ודואג, ולבין פטירתו של המנוח, שוכנענו כי נסיעתו האחרונה למפעל פיניציה הוותה אירוע שיא – אירוע חריג מבחינתו של המנוח.

אף כי תחושותיו הקשות של המנוח החלו כבר מעת קבלת ההודעה על הפסקת ההובלות לפיניציה, כשבוע עד שבועיים טרם פטירתו, הרי שבעקבות נסיעתו האחרונה תואר המנוח כמי שחש "עצבני עד השמיים", נסער, נרגז ודואג לעתידו הכלכלי עד כדי תחושת חוסר אונים (אינו יודע מה לעשות") אותה הביע בפני מר איפנברג, שהרגיש צורך לנסות לעודדו. בסמוך לאחר אותה שיחה, המנוח נפטר.
בנסיבות אלו, הנסיעה הוותה אירוע שיא בסיומה של תקופת מתח מתמשך שנמשך כשבוע-שבועיים.

23. אף אם מדובר היה בספק בשאלת קיומו של אירוע חריג, ניתן למנות מומחה יועץ רפואי. ר' לעניין זה עב"ל 145/03 סבאח עראדה – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, 2.3.05; עב"ל 1098/02 קדמן יוסף – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם, (6.1.04). וכן בעב"ל ארצי306/03 נדב אושרי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 6.4.06 .

24. לאור כל האמור יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין האירוע החריג ופטירתו של המנוח ביום 30.11.12.

החלטה בדבר מינוי המומחה תצא בנפרד, לאחר הגעת מלוא התיק הרפואי.

המזכירות תפעל לזימון התיק הרפואי של המנוח מביה"ח הלל יפה (בטעות הגיע תיקה של התובעת).

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ז, (23 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר מרדכי רון
נציג עובדים

מיכל פריימן
שופטת

מר מנחם פלג
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: אורנה טרודל
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: