ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד ממוס מוקאזדה :

לפני כבוד ה שופטת ד''ר פנינה נויבירט

התובעת:

הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבעים:

1.ממוס מוקאזדה
2.זמי בולוטין
3.מנורה חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

מונחת לפני תביעה, שעניינה תאונת דרכים, אשר אירעה ביום 26.04.15 בהוד השרון בין כלי רכב נושא מספר רישוי 14-343-67 ובין כלי רכב נושא מספר רישוי 44-613-18 ( להלן: "התאונה").
בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כוח בעלי הדין את בית המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79א לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984. זאת לאחר שהובהר לצדדים כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים וכי העילות לערעור על פסק דין זה הינן מצומצמות ביותר, כך שקיים קושי משמעותי לערער עליו.
לאחר ששמעתי את העדויות ובחנתי את הראיות, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.
עדויותיהם של נהג מנורה וכן של הנהג השלישי בשרשרת כלי הרכב היתה משכנעת. לדבריהם רכב הפניקס פגע ברכב שלפניו. רכב מנורה האט והצליח להימנע מפגיעה ברכב הפניקס ואילו הרכב השלישי של מר מוקאזדה (להלן: "הרכב השלישי"), פגע ברכב מנורה מאחור אך לא הדף אותו אל עבר רכב הפניקס. מיקומי הנזק בכלי הרכב המעורבים עולים בקנה אחד עם גרסה זו. בהתאם לחוות דעת שמאית מטעם מנורה אין פגיעה בחזית רכב מנורה (אמנם רכב מנורה נבדק כחודש וחצי לאחר התאונה, ברם איני מוצאת כי יש בכך כדי להפריכה, מהטעמים להלן).
עדותו של נהג הפניקס לא היתה משכנעת, ואף איששה את הנהגים האחרים. נהג הפניקס הודה, כי בזירת התאונה לא הבחין בנזק לרכב מנורה, ויש בכך משום חיזוק לעדויותיהם של העדים האחרים. עם זאת, הוא טען, כי "ראה את הרכב מאחוריו פוגע בו מאחור ומעיף אותו אל הרכב שלפניו" (עמ' 5 לפרוטוקול, שורה 19). עדותו זו לא היתה משכנעת, היא אינה מתיישבת עם הודאתו בדבר היעדר נזק לרכב מנורה, ואינה עולה בקנה אחד עם מיקומי הנזק ברכב הפניקס. הנזק לחלקו האחורי של רכב הפניקס עומד על סך של 3,936 ₪ (ללא מע"מ), ובניכוי חלקי חילוף (זולים יותר מאחור) על סך של 1,400 ₪. הנזק לחזית רכב הפניקס עומד על סך של 17,877 ₪ (ללא מע"מ), ובניכוי חלקי חילוף על סך של 3,200 ₪. הטענה, כי נזק מאסיבי זה לחזית רכב הפניקס נגרם כתוצאה מהמכה הקלה יחסית בחלקו האחורי של רכב זה אינה הגיונית. טענתו של נהג הפניקס, כי הנהג השלישי ברח מן המקום לא היתה משכנעת אף היא. נהג מנורה והנהג השלישי אישרו, כי הנהג השלישי נשאר במקום משך למעלה מעשר דקות, וכי החליף פרטים עם נהג מנורה (ולראייה כי פרטים אלה היו בידו והוא מסרם לנהג הפניקס). העובדה כי נהג הפניקס לא ניגש לנהג השלישי מייד לאחר התאונה מאששת אף היא את טענת שני הנהגים האחרים, כי נהג הפניקס היה עסוק בהחלפת פרטים עם הנהגת הראשונה, וכי לא היה שותף לדין ולדברים שבין שני הנהגים האחרים, שכן היה ברור למעורבים, כי אין בין התאונה שבין שני הנהגים האחרים לבין נזקי רכב הפניקס.
בנסיבות אלה לא התרשמתי כי הפניקס עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת טענתה, כי הנהג השלישי נושא באחריות לאלו מנזקי רכב הפניקס. (זאת אף מבלי להידרש לנטל המוגבר שהיה על הפניקס לעמוד בו כדי להוכיח טענת הקנוניה בין שני הנהגים המעורבים ל"סגירת דיל" כדי שלא יצטרכו לשאת בנזק רכב התובעת. טענה זו לבטח לא הוכחה, ואף לא הומצא לה בדל ראיה. היא אינה מתיישבת עם הנזקים לכלי הרכב המעורבים כפי שנסקרו לעיל, ואף אינה הגיונית. מהו האינטרס של נהג מנורה "להעלים" נזקים לחזית רכבו, אם לכולי עלמא - ואף לטענת נהג הפניקס – אין הוא נושא בכל אחריות לנזק לרכב הפניקס?).
לפיכך התביעה יש לדחות את התביעה וזאת ללא צו להוצאות, למעט שכר הנתבע 2, מר זמי בולטין, כפי שנפסק במהלך הדיון וכן שכר הנתבע 1, מר ממוס מוקאזדה, בסך של 350 ₪. שכר העדים ישולם בתוך שלושים יום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, כ"ה אדר תשע"ז, 23 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ממוס מוקאזדה
שופט :
עורכי דין: