ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'יאקומו נגרין נגד RWL WATER' LLC :

פסק-דין בתיק ע"א 2502/16

לפני: כבוד השופט י' דנציגר

כבוד השופט י' עמית

כבוד השופט נ' סולברג

המערער:
ג'יאקומו נגרין

נ ג ד

המשיב:
RWL WATER' LLC (חברה רשומה בארה"ב)

ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בה"פ 33075-04-14 מיום 21.2.2016 שניתן על-ידי השופטת מ' אגמון-גונן

תאריך הישיבה:
י' באדר התשע"ז
(8.3.2017)

בשם המערער:
עו"ד אסף רנצלר; עו"ד גיא ורטהים; עו"ד אורי בק

בשם המשיב:
עו"ד מרב ניב-גבע; עו"ד שחר הדר

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1. ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת מ' אגמון-גונן) מיום 21.2.2016 בה"פ 33075-04-14, בגדרו נדחתה תובענת המערער להצהיר כי המשיבה מחויבת להעביר לו העתק מכל מסמך שיימסר למעריך השווי שנבחר בעניינם, בד בבד עם מסירתו למעריך (ואם המסמך נמסר, אז בהקדם האפשרי).

עיקרי העובדות
2. המערער הוא אחד המייסדים של חברת נירוסופט תעשיות בע"מ, ושימש כמנהלה עד לשנת 2010. ביום 31.12.2009 נחתם הסכם בין המערער ואמו המנוחה, אשר החזיקו בחלק ממניות נירוסופט תעשיות בע"מ ונירוסופט סחר (1987) בע"מ (להלן: נירוסופט או החברה), לבין חברת ת.מ.ב תשתיות מים בישראל (להלן: ת.מ.ב), במסגרתו רכשה ת.מ.ב את מניותיהם של המערער ואמו המנוחה בחברות נירוסופט (להלן: הסכם הרכישה או ההסכם). ביום 23.5.2010 הודיעה ת.מ.ב כי העבירה את המניות שרכשה בהסכם דלעיל לחברת Nirosoft International LLC, אשר שמה שונה בהמשך ל-RWL Water, LLC, היא המשיבה שלפנינו.

3. בסעיף 1.2.2 להסכם נקבע כי בנוסף לתשלום עבור רכישת המניות, תעביר המשיבה למערער ולאמו המנוחה (אשר המערער, לטענתו, בא בנעליה בעניין זה) חמישה אחוזים מהשווי הכולל של החברה, על-פי הערכת שווי שתתבצע שלוש שנים ממועד סגירת הסכם הרכישה (להלן: התמורה הנוספת). זאת בתנאי ששוויה המוערך של החברה לא יפחת בעת ההיא מ-30 מיליון דולר.

4. על-פי סעיף 1.4 להסכם, הערכת השווי תבוצע באמצעות מעריך אשר ייבחר על-ידי שני הצדדים במשותף. המעריך יעביר לצדדים את טיוטת הערכת השווי עד 30 יום ממועד הפניה אליו, ולשם כתיבתה יידרשו הצדדים לספק למעריך מידע ומסמכים כפי שיבקש. עוד הוסכם בסעיף זה כי המעריך יחליט על המתודולוגיה לביצוע הערכת השווי, אשר תוסכם על-ידי שני הצדדים, ותצורף להסכם ביניהם.

5. הצדדים הגיעו להסכמה על מעריך שווי החברה, ובחרו לשם כך ברו"ח יובל זילברשטיין (להלן: המעריך או רו"ח זילברשטיין). לאחר כשלוש שנים ממועד סגירת הסכם הרכישה, פנו הצדדים לרו"ח זילברשטיין על מנת שיבצע את הערכת השווי. בהצעת המחיר שהעביר המעריך לצדדים נקבע בין היתר כי "העבודה תתבסס על מידע שנקבל מהחברה וכן על פגישות עם הנהלת החברה. המידע אותו נבקש יכלול בין היתר דוחות כספיים..." (סעיף 4 להצעת המחיר). בסעיף 2 למסמך העקרונות לחישוב שכתב רו"ח זילברשטיין נקבעו נהלי העבודה כדלהלן: "הכנת רשימת מידע מבוקש להנהלת החברה; ראיונות ושיחות עם הנהלה החברה; משלוח טיוטא לצדדים; קבלת הערות משני הצדדים; שבוע לאחר קבלת הערות שני הצדדים הגשת חוות דעת סופית". הצעת המחיר ומסמך העקרונות לחישוב צורפו להסכם בין הצדדים כנספח B.

6. או אז החלו להתעורר מחלוקות בנוגע לאופן שבו יועברו העתקי המסמכים למערער. בעקבות שיג ושיח בין הצדדים שלח להם רו"ח זילברשטיין הודעת דוא"ל בה כתב כי הוא איננו מתעתד להעביר מסמכים שהועברו אליו על-ידי אחד הצדדים, אל הצד השני, במידה והצד המעביר לא יתן את הסכמתו לכך. המשיבה אכן העבירה לרו"ח זילברשטיין מסמכים שביקש לשם ביצוע הערכת השווי, אך על-פי בקשתה, העתקי המסמכים לא הועברו למערער. בעקבות כך, הוגשה המרצת הפתיחה נשוא הערעור שלפנינו לבית המשפט המחוזי. הליך הערכת השווי הוקפא עד להכרעה בסכסוך.

עיקרי טענות הצדדים בבית המשפט המחוזי
7. בהמרצת הפתיחה ביקש המערער מבית המשפט המחוזי ליתן סעד הצהרתי, לפיו המשיבה מחויבת להעביר לו העתק מכל מסמך או נתון, אשר יועבר לרו"ח זילברשטיין במסגרת ביצוע הערכת השווי, בד בבד עם העברת המידע למעריך. אם כבר הועברו אי-אילו מסמכים, ביקש המערער להצהיר כי המשיבה מחויבת להעבירם אליו בהקדם האפשרי.

8. בתובענה שהוגשה טען המערער כי למשיבה יש יתרון מובנה עליו, בהיותה המחזיקה הבלעדית במסמכים הדרושים להערכת השווי. עוד טען המערער כי למשיבה ישנו אינטרס בקבלת הערכת שווי נמוכה, ועל כן קיים חשש כי תנצל לרעה את כוחה בהליך. המערער טען לחשיבות העברת המסמכים לעיונו, בד בבד עם העברתם למעריך, ולתחולתם של כללי הצדק הטבעי בעניין, על-פיהם מתחייבת זכות טיעון אפקטיבית.

9. המשיבה טענה לפני בית המשפט המחוזי כי המערער יודע ששווי החברה איננו מספק לשם קבלת התמורה הנוספת, ועל כן מנסה לעכב את הערכת השווי. לטענת המשיבה, לאורך ההליך כולו ניסה המערער להשפיע על הערכת השווי. עוד טענה המשיבה כי היא איננה מסכימה להעברת העתקי כלל המסמכים למערער, שכן הם כוללים סודות מסחריים בהם עשוי המערער להשתמש על מנת להתחרות בה. לטענתה, אם לאחר העיון במסמך הסופי שיכין המעריך, יבקש המערער להשיג על אי-אילו פרטים, היא תעמיד לרשותו את המסמכים הרלבנטיים, בכפוף לחתימתו על הסכם סודיות. המשיבה הוסיפה וטענה כי הצדדים הסכימו להעביר את הערותיהם למעריך, ובכך לממש את זכות הטיעון הנתונה להם, רק בסוף הליך הערכת השווי, וכי לא בכדי הם לא כללו בהסכם ביניהם התייחסות להעברת מסמכים בין הצדדים. כללי הצדק הטבעי, לטענת המשיבה, חלים בעניין זה תוך התחשבות באומד דעת הצדדים.

10. בתשובתו לתגובת המשיבה, טען המערער בין היתר כי אין להסיק קיומו של הסדר שלילי מן העובדה שההסכם לא התייחס להעברת מסמכים לידי הצדדים, וכי אומד דעת הצדדים בחתימת ההסכם איננו שולל את העברת המסמכים לעיונו תוך כדי הליך הערכת השווי. לבסוף טען המערער כי טענת המשיבה בדבר סודות מסחריים לא גובתה בפירוט הדרוש, וכן, כי הסכמתה לחשוף מסמכים בכפוף לחתימה על הסכם סודיות (עליו הסכים המערער לחתום), מאיינת את סייג הסודיות שלו היא טוענת.

תמצית פסק הדין של בית המשפט המחוזי
11. בראשית דבריו, עמד בית המשפט המחוזי על העובדה שההסכמים בין הצדדים לא כללו התייחסות להעברת מסמכים ביניהם. בית המשפט המחוזי קבע כי על-פי הסכמת הצדדים להעיר את הערותיהם רק לאחר גיבוש טיוטת המעריך, אין למערער צורך במסמכים במהלך הליך הערכת השווי. זאת בייחוד משום שלפני גיבוש הטיוטה אין לדעת על אילו מסמכים תתבסס. על כן, קבע בית המשפט המחוזי כי העתקי המסמכים הרלבנטיים יימסרו למערער יחד עם טיוטת הערכת השווי.

12. בנוגע לסודיות המסמכים קבע בית המשפט המחוזי כי כללי הצדק הטבעי וכללי ההגינות אכן חלים על העניין הנדון, אולם זאת בכפוף לסייג הסוד המסחרי. על כן, הכריע בית המשפט המחוזי כי עם העברת טיוטת הערכת השווי, תעביר המשיבה לעיון המערער רשימה של המסמכים שאותם תבקש לחסות, בצירוף נימוק מפורט לקיומו של סוד מסחרי. כך גם יציין המעריך בחוות דעתו על אילו מסמכים התבסס בכתיבתה, ולצד אלו שאותם מבקשת המשיבה לחסות יצרף את הודעתה המפורטת בעניין.

13. לבסוף קבע בית המשפט המחוזי כי ההסכם בין הצדדים משקף את כללי הצדק הטבעי, את כללי ההגינות, ואת אומד דעתם, שכן המעריך הוא שיחליט אילו מסמכים נדרשת המשיבה להעביר אליו לצורך הערכת השווי, וטיוטת חוות הדעת תועבר לעיון הצדדים אשר יהיו רשאים להעיר הן על תוכנה, הן על המסמכים שבבסיסה.

עיקרי טענות הצדדים בערעור
14. בפתח דבריו מעלה המערער טענות בנוגע לחשיבות העברת המסמכים לעיונו, זאת בשל כוחה של המשיבה המחזיקה במידע באופן בלעדי; בשל יכולתו לתרום לשיפור הליך הערכת השווי; ובשל עמימות הנחיותיו של המעריך, אשר אינן מנחות את המשיבה באופן מדויק באשר למסמכים הדרושים להערכת השווי.

15. ראשית, טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע כי רק המסמכים שבהם אין סוד מסחרי יועברו אליו. המערער טוען כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, כללי הצדק הטבעי חלים בלא סייג על רו"ח זילברשטיין. עוד טוען המערער, כי בית המשפט המחוזי חרג מסמכותו כאשר קבע כי לא יועברו אל המערער מסמכים הכוללים סוד מסחרי, שכן סעד זה לא עלה בטיעוני הצדדים, ואף המשיבה הסכימה בתגובתה לבית המשפט המחוזי למסור למערער מסמכים בכפוף לחתימתו על הסכם סודיות. המערער מוסיף וטוען לגופה של סוגיית הסודות המסחריים, ומנמק מדוע שגה לדעתו בית המשפט המחוזי במתווה שקבע לסודיות המסמכים.

16. שנית, טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי בקביעתו כי המסמכים יועברו אל המערער רק עם הגשת טיוטת חוות הדעת של המעריך. תחילה, טוען המערער כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר קבע שהוא אינו זקוק למסמכים במהלך הערכת השווי. לטענת המערער, ברירת המחדל היא העברת מסמכים מיד עם מסירתם למעריך, ועל כן, הוא אינו צריך להוכיח מדוע הוא זקוק לכך. עוד טוען המערער כי ייווצר אי-שוויון במצב שבו עם קבלת טיוטת הערכת השווי הוא יחל בבדיקת המסמכים, בעוד המשיבה תבחן את מסקנות חוות הדעת. בנוסף טוען המערער כי בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, לא ניתן ללמוד מההסכם בין הצדדים שהם מעוניינים בהעברת המסמכים רק עם טיוטת הערכת השווי, וכן, כי מן הראוי שהמערער יהיה מעורב בהליך, כפי שהמשיבה מעורבת בו. המערער מוסיף וטוען נגד הנימוק השני של בית המשפט המחוזי לעיתוי העברת המסמכים שנקבע, הנוגע לחשש המשיבה מהשפעתו על ההליך. לטענת המערער, חשש זה מופרך ולא מבוסס.

17. לבסוף, טוען המערער נגד סכום ההוצאות שהושת עליו על-ידי בית המשפט המחוזי, וגורס כי יש לבטלו ולהשית הוצאות על המשיבה, שכן המרצת הפתיחה שהגיש התקבלה בחלקה.

18. לטענת המשיבה, פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שבו נקבע כי המסמכים יועברו למערער עם טיוטת הערכת השווי, משקף איזון בין אומד דעת הצדדים, העולה מלשון ההסכם ומהנסיבות, לבין כללי הצדק הטבעי. המשיבה טוענת כי עמידת המערער על קבלת המסמכים לאורך הליך הערכת השווי, כמו גם ערעורו לבית משפט זה, מעידה על כוונותיו להשפיע על ההליך ולעכבו. המשיבה שבה על הסכמתה למסור למערער מסמכים בכפוף להתחייבותו לשמור על סודיות, וכמו כן טוענת כי המסמכים אותם היא עשויה לחסות יעמדו בבירור בהגדרת סוד מסחרי. בנוסף טוענת המשיבה כי הכרעת בית המשפט המחוזי בדבר עיתוי מסירת המסמכים, משקפת את שיקול דעתו, שבו ממעטת ערכאת הערעור להתערב. בנוגע להוצאות שנפסקו בבית המשפט המחוזי, טוענת המשיבה כי למרות הסכמתה למסור לעיון המערער מסמכים בכפוף לחתימה על הסכם סודיות, הוא התעקש לשווא על מתן פסק דין בבית המשפט המחוזי. לטענתה יש לדחות אפוא את ערעורו בעניין זה, וכן לפסוק לטובתה הוצאות ושכר טרחה בגין הערעור.

דיון והכרעה
19. שתי שאלות מרכזיות עולות בערעור שלפנינו: הראשונה, מהו העיתוי הנכון להעברת העתקי המסמכים הנוגעים להערכת השווי לידי המערער? השניה, האם יש להותיר את המתווה שקבע בית המשפט המחוזי לחסיון המסמכים, על כנו, או שמא לקבוע הסדר אחר?

20. לאחר עיון בטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי בכל הנוגע לשאלת העיתוי, דין הערעור להידחות. כפי שקבע בית המשפט המחוזי, וכפי שעולה מההסכם שהוצג לפנינו, הצדדים הסכימו ביניהם רק על אודות העברת מסמכים למעריך, ולא התייחסו להעברת מסמכים בינם לבין עצמם. אם כן, בכל הנוגע להעברת מסמכים בין הצדדים, ההסכם חסר. חסר זה יושלם בראש ובראשונה על-ידי פרשנות ההסכם 'במובן הצר', משמע, על-פי אומד דעת הצדדים, המשתקף מלשון ההסכם, במפורש או במשתמע, ומנסיבות העניין (ע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עזבון זולוטולוב, פ"ד מא(1) 282, 304-303 (1987); ראו גם ע"א 719/89 מחצבות חיפה בע"מ נ' חנ-רון בע"מ, פ"ד מו(3) 305, 312 (1992): "מה הדין בהיעדר הוראה מפורשת? על חלק משאלות אלה ניתן להשיב בדרך של פרשנות 'רגילה' (או פרשנות במובן המצומצם), כלומר, הבנת משמעות הטקסט החוזי על רקע אומד דעתם של הצדדים ('תכלית החוזה'. ראה סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי)). חלקן של השאלות אינו מוצא את תשובתו בטקסט החוזי שהצדדים עצמם יצרו. נדרשת פרשנות 'משלימה' (או פרשנות במובן הרחב)"). אני סבור כי לא ניתן ללמוד מהחסר שבהסכם על קיומו של הסדר שלילי, שעל-פיו המשיבה כלל אינה נדרשת להעביר מסמכים למערער, שכן הצדדים הסכימו שיועברו הערות על טיוטת הערכת השווי, וחזקה כי הערות אלו מחייבות קריאה של המידע שעליו תתבסס הטיוטה.

21. יחד עם זאת, עולה בבירור מנהלי העבודה שבנספח B כי אומד דעת הצדדים היה שבחינת הערכת השווי והעברת ההערות למעריך, תתקיימנה רק לאחר הגשת הטיוטה על-ידי רו"ח זילברשטיין. כמו כן, הודעת הדוא"ל של המעריך מיום 13.8.2013 בה הוא מדגיש: "לא אקבל תכתיבים ממי מהצדדים באשר לדרך עבודתי", מעידה ביתר שאת על האופן שבו התכוונו הצדדים לבצע את הליך הערכת השווי, שכן רו"ח זילברשטיין הוא שגיבש את מתודולוגיית העבודה המוסכמת. פרשנות ההסכם מביאה אפוא לכדי מסקנה כי על המשיבה להעביר למערער את העתקי המסמכים שהעבירה למעריך, במועד העברת טיוטת הערכת השווי על-ידי רו"ח זילברשטיין.

22. בכל הנוגע לטענות בקשר לכללי הצדק הטבעי, אינני רואה כיצד הכרעה לפיה המסמכים יועברו למערער עם הגשת טיוטת הערכת השווי תפגע בזכות הטיעון שלו ובזכותו להישמע. כפי שהסכימו הצדדים, רו"ח זילברשטיין יעביר לעיונם את טיוטת הערכת השווי, ובד בבד עם העברתה תמסור המשיבה למערער את המסמכים שניתנו למעריך. על בסיס זה יוכל המערער לבחון הן את המסמכים, הן את מסקנות הערכת השווי, ולממש את זכות הטיעון הנתונה לו, כדבעי. חזקה על רו"ח זילברשטיין, אשר שני הצדדים העידו על מומחיותו ומקצועיותו, כי ישקול את טענות הצדדים בפתיחות ובנפש חפצה, וייתן להן ביטוי על-פי הצורך בהערכת השווי הסופית.

23. באשר לשאלת הסודיות, אני מקבל את טענת המערער נגד המתווה שקבע בית המשפט המחוזי בפסק הדין. הלכה פסוקה היא כי "התובע מנהל את תביעתו, והנתבע מנהל את הגנתו. בית המשפט הוא הגורם המכריע, אך עליו להכריע בפלוגתות שהניחו בפניו הצדדים" (ע"א 8845/12 רום נ' זאבי 6 (25.11.2014)). בענייננו, המשיבה שבה וציינה כי אם לאחר הגשת טיוטת הערכת השווי יבקש המערער להשיג על ממצאיה, היא לא תתנגד להעמיד לרשותו את העתקי המסמכים הדרושים, בכפוף לחתימתו על הסכם סודיות (ראו: פסקאות 18 ו-53 לתגובה להמרצת הפתיחה; פסקה 11 לתצהירו של הנרי שרבה אשר הוגש בתמיכה לתגובה להמרצת הפתיחה; ופסקה 58 לסיכומי המשיבה בערעור). כמו כן, המערער בתשובתו לבית המשפט המחוזי הסכים לחתום על הסכם סודיות על מנת לקבל את העתקי המסמכים מהמשיבה (פסקה 46). פסק הדין של בית המשפט המחוזי, בגדרו נקבע מתווה לגבי סודיות המסמכים שהמשיבה תטען שיש בהם סוד מסחרי, חורג מטענות הצדדים ומהסעדים שביקשו. על כן, בעניין זה הערעור מתקבל. בנושא הסודיות ישנה למעשה הסכמה בין הצדדים לכך שהמסמכים יועברו לעיון המערער, אשר יחתום על הסכם סודיות, ואכן כך עליהם לנהוג.

24. בנוסף, נדרשתי לטענת המערער לפיה בית המשפט המחוזי פסק כי המשיבה תוכל לסרב למסירת אי-אילו מסמכים למעריך. לאחר עיון בפסק הדין של בית המשפט המחוזי, אני סבור כי דברי פסק הדין לא הובנו כדבעי אצל המערער. בית המשפט המחוזי קבע כי "הן ההסכם, הן נספח B קובעים במפורש כי רו"ח זילברשטיין הוא זה שיציג לחברה את המסמכים להם הוא נדרש לצורך מתן חוות דעתו, והחברה אינה רשאית לבחור להציג לו חלק מהמסמכים או להוסיף לו אחרים" (עמודים 13-12, ההדגשה הוספה – נ' ס'). לטעמי המשך דבריו של בית המשפט המחוזי, כי במידה והמשיבה תמנע ממסירת מסמכים כלשהם למעריך, הדבר יצוין בחוות דעתו, נועדו אך להניח את דעת המערער בשל חששותיו מפני העדר שקיפות בכתיבת הערכת השווי. על כל פנים, ודאי אין בכך כדי לאפשר למשיבה להימנע ממסירת מסמכים למעריך, בניגוד להסכם בין הצדדים.

25. אשר להוצאות שפסק בית המשפט המחוזי, הלכה היא כי ערכאת הערעור תתערב בהוצאות שפסקה הערכאה הדיונית רק במצבים חריגים. "כך למשל במקרים בהן מתגלה טעות משפטית, או דבק פגם או פסול מהותי בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית". (ע"א 916/05‏ כדר נ' הרישנו 36 (28.11.2007)). בענייננו, בית המשפט המחוזי דחה את טענות המערער בנוגע לעיתוי העברת המסמכים, וקבע מתווה 'ביניים' בשאלת הסודיות. לא מצאתי אפוא מקום להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי בעניין ההוצאות.

26. סוף דבר, אציע לחברי לקבל את הערעור בחלקו, במובן זה שיעשה שינוי במתווה שקבע בית המשפט המחוזי בסוגיית סודיות המסמכים. עם הגשת טיוטת הערכת השווי על-ידי רו"ח זילברשטיין, תעביר המשיבה לרשות המערער את העתקי כלל המסמכים שמסרה למעריך. העתקי מסמכים הכוללים סודות מסחריים יועברו למערער בכפוף לחתימתו על הסכם סודיות.

השופט י' דנציגר:

אני מסכים.

השופט י' עמית:

אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק הדין של השופט נֹעם סולברג.

ניתן היום, ‏כ"ח באדר התשע"ז (‏26.3.2017).




מעורבים
תובע: ג'יאקומו נגרין
נתבע: RWL WATER' LLC
שופט :
עורכי דין: