ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנהיגות חדשה לקרית ביאליק נגד עיריית קרית ביאליק :

בפני כבוד ה שופט ד''ר מנחם רניאל

עותרים

מנהיגות חדשה לקרית ביאליק

נגד

משיבים

1.עיריית קרית ביאליק
2. אלי דוקורסקי – ראש העירייה
3.עידן מזוז
4.משה בכר
5.משרד הפנים

פסק דין

1. בעתירה זו, שהוגשה ביום 24.11.16, התבקש בית המשפט לבטל 4 החלטות:
א. החלטה מיום 10.6.15, בה בחרה המשיבה 1 את נציג הרשימה החברתית המשיב 4 לנציג העיריה בועדה המקומית לתכנון ולבניה קריות.
ב. החלטות מיום 13.11.13 ומיום 10.6.15 בהן נטען שבחרה המשיבה 1 שני נציגים מטעמה לדירקטורים בתאגיד המים והביוב "מי ביאליק בע"מ".
ג. החלטה מיום 25.12.13, בה בחרה המשיבה 1 ואישרה את הרכב הועדות בעיריה.
כפועל יוצא, התבקש בית המשפט להורות לכנס ישיבת מועצת עיר ולבחור את נציגי העותרת, היא האופוזיציה לוועדות שפורטו בעתירה.
עוד ביקשה העותרת להורות למשיב 5 להשתמש בסמכותו לפי סעיף 141 לפקודת העיריות כך שיורה למשיבים 1-2 לפעול על פי דין ובין היתר להורות על מינוי אדם מתאים לביצוע המבוקש.

2. המשיב 5 הגיש כתב תשובה ובו ביקש לדחות את העתירה שכן לא נתקפת שום החלטה שלו, והשימוש בסעיף 141 יעשה רק במקרים חריגים לאור הפגיעה שלו בעצמאות השלטון המקומי. בסופו של הדיון בעתירה ביקש ב"כ העותרת למחוק את העתירה כנגד המשיב 5 ללא צו להוצאות. אני דוחה את הבקשה למחוק את העתירה כנגד משיב 5 ללא צו להוצאות. אני מקבל את בקשת המשיב 5 לדחות את העתירה כנגדו תוך חיוב בהוצאות. לא היה על העותרת להגיש את העתירה כנגד המשיב 5 מלכתחילה. משקיבל את כתב התשובה, היה עליו להגיע להסכמה עם המשיב 5 שתמנע הופעתו בדיון. בקשה למחיקתו רק בסוף הדיון לא חסכה את הופעת נציגת המשיב 5 בדיון, לאחר הכנת כתב התשובה והגשתו. על כן, אני דוחה את העתירה כנגד משיב 5 ומחייב את העותרת לשלם למשיב 5 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.
3. מטיעוני הצדדים, עולים 4 נושאים שבהם יש לדון במסגרת עתירה זו:
א. השיהוי הנטען בהגשת העתירה.
ב. האם סיעת "הרשימה החברתית" היא סיעת אופוזיציה?
ג. מי צריך לבחור את נציגי האופזיציה לועדות לתאגידים – כלל מועצת העיריה או האופוזיציה?
ד. האם חלוקת נציגות האופוזיציה בין סיעות האופוזיציה, בהנחה שיש יותר מאחת, היא חלוקה סבירה וראויה?
המשיבים 1-2 טענו עוד, כי היה על העותרת לצרף את תאגיד המים והביוב ואת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, ואת הנציגים שהעותרת מבקשת שיפוטרו מתפקידם. אכן, ככל שהנציגים לא צורפו כצדדים לעתירה, היה עליהם להיות מצורפים, אבל תאגיד המים והוועדה המקומית אינם צריכים להיות מצורפים לעתירה, משום שהם לא עומדים להיפגע מקבלתה. להסיר ספק, הנציגים שנבחרו צורפו לעתירה.

4. אשר לטענת השיהוי, על פי הדין יש לקבוע שהיה שיהוי במקרה שבו עולה שיהוי סובייקטיבי, שיהוי אובייקטיבי, ואין פגיעה בשלטון החוק מקבלת טענת השיהוי. העותרת נימקה את הגשת העתירה המאוחרת בכך שפעלה למיצוי הליכים קודם להגשת העתירה. כעולה מתשובת המשיבים 1,2, נטענה טענת שיהוי בשל כך שמאז יוני 2016, כאשר שלחה העותרת לאחרונה התראות בעניין זה, ישנה על זכויותיה עד נובמבר 2016. לטענתם, היה על העותרת להבין שהגיע סוף פסוק לפניותיה, ולהגיש את עתירתה.

5. אני דוחה את הטענה שהיה על העותרת להבין מפנייתה שזהו סוף פסוק. סוף פסוק אינו פנייתה של העותרת, אלא תשובת המשיבים, או היעדר תשובה תוך זמן סביר. כעולה מתשובת המשיב 5, תשובת המשיב 5 לפניית העותרת מיום 19.6.16, נענתה ביום 22.8.16 בתשובה שהפנייה מועברת למשיבה 1 להתייחסותה. המשיבה 1 השיבה רק ביום 12.12.16, לאחר הגשת העתיר ה, ולאחר כמעט 6 חודשים מפניית העותרת, וכמעט 4 חודשים לאחר העברת הפנייה על ידי משרד הפנים. נמצא, שלא היה על העותרת להבין שזהו סוף פסוק, אלא לאחר הגשת העתירה. נמצא גם, שהמשיבה 1 נוטלת לעצמה זכות להשיב לפניות לאחר 6 או 4 חודשים, אך לטעון שיהוי, משום שלא הוגשה העתירה תוך 45 ימים. בנסיבות אלה, אני קובע שלא היה שיהוי סובייקטיבי, מטעם העותרת, ואני דוחה את הטענה שיש לסלק את העתירה על הסף עקב שיהוי.

6. השאלה המרכזית היא האם סיעת הרשימה החברתית היא סיעת אופוזיציה. מקובל על הכל, שלפי הדין, האופוזיציה זכאית לייצוג בוועדות ובנציגות מטעם העירייה, לפי חלקה היחסי. ביום 22.10.13 נערכו הבחירות למועצת העירייה. מתוך 15 המושבים במועצה, זכתה העותרת לשני מושבים, וסיעת התנועה החברתית (הנקראת בפני הרשימה החברתית) זכתה לשני חברים, ירון מזוז ואפרים חיים מקמיל. בישיבה הראשונה של המועצה ביום 13.11.13, מונה מר ירון מזוז כאחד מנציגי העיריה לוועדה לתכנון ובנייה. זאת, למרות התנגדות אחד מנציגי העותרת, שטען שהמינוי חייב להיות מהאופוזיציה. כאמור, אין חולק שהיה על המועצה למנות נציג אחד לפחות מהאופוזיציה, אך המשיב 2 השיב שהוא לא יודע עדיין מי בקואליציה ומי באופוזיציה. כלומר, המינוי התבסס על חוסר ידיעה בדבר זהותו של נציג התנועה החברתית, מר ירון מזוז, כאופוזיציה או קואליציה. אי ידיעה אינה בסיס ראוי למינוי, וספק אם באמת היתה אי ידיעה לאור ההתפתחויות לאחר מכן. אציין, שהמשיב 2 לא הצהיר בפני שאכן לא ידע אותה שעה אם ירון מזוז שייך לקואליציה. עובדה זו לא הוכחה. אין חולק, שאחד מחברי הסיעה, מר ירון מזוז, נבחר ו מונה מישנה לראש העיר חודש לאחר מכן, וכיהן עד 31.3.15. כלומר, אף אם היינו יכולים להניח, למרות העדר כל ראיה לכך, שביום 13.11.13 לא היה ברור אם ירון מזוז שייך לקואליציה, חודש לאחר מכן היה ברור שאחד מחברי הסיעה התנועה החברתית משמש כמישנה לראש העיר. לא סביר שהצטרפותו של מר מזוז לקואליציה החלה ביום הבחרו למשנה לראש העיר. סביר יותר שהיו דיבורים בענין זה קודם לכן. אם מדובר בחודש קודם לכן או רק שבוע קודם לכן, לא ברור, בהעדר ראיה לכך. המסקנה היא, שגם קודם למינוי הישתייך מר ירון מזוז לקואליציה.

7. מישנה לראש העיר הוא סגן לראש העיר. סעיף 149 ג' (ג) לפקודת העיריות קובע שיראו סיעה כשייכת לאופוזיציה אם התקיימו בה כל התנאים, ובהם התנאי "מסיעתו לא מונו סגנים לראש העירייה". סיעה שמתוכה מונה מישנה לראש העירייה, אינה סיעת אופוזיציה. לא רק אותו נציג שמונה למישנה לראש העירייה אינו באופוזיציה, אלא כל הסיעה. גם הנציג שלא מונה למישנה לראש העירייה אינו באופוזיציה, אפילו אם הוא אומר שהוא באופוזיציה. על פי החוק, בוחנים את הסיעה ולא כל אחד משני נציגיה לחוד. אם מתוך הסיעה מונה מישנה לראש העיר, הסיעה אינה סיעת אופוזיציה. זה כל כך ברור, שלא מובן מדוע היועצת המשפטית לעירייה ענתה בציטוט דבריו של הנציג אפרים מקמל שהוא מוסיף לשמש כחבר אופוזיציה (לפעמים גם קרא לעצמו – יו"ר האופוזיציה), על אף שחברו לסיעה בחר להצטרף לקואליציה. היועצת המשפטית התעלמה מכך שלא מדובר בסתם הצטרפות לקואליציה של אחד משני חברי הסיעה, אלא במינוי למישנה ראש העיר, והמשמעות היא שהסיעה אינה סיעת אופוזיציה. אין זה משנה שבמהלך השנים בהן כיהן אחד מחברי הסיעה כמישנה לראש העיר, הצביעו כמה פעמים נציגי הסיעה נגד עמדתו. אם אחד מחברי הסיעה מכהן כסגן ראש העיר הסיעה אינה אופוזיציה, ללא קשר להצבעותיו.

8. די באמור לעיל, כדי לבטל את החלטות המשיבה 1 מיום 13.11.13, ומיום 25.12.13, שבהן בחרה מועצת העיר נציגים וחברים בוועדות על בסיס ההנחה השגויה שסיעת הרשימה החברתית, או התנועה החברתית, היא באופוזיציה (בג"ץ 5743/99 יוסי דואק נ' ראש עירית קרית ביאליק). הסיעה היתה בקואליציה, לפחות עד התפטרותו של מר ירון מזוז מתפקידו כמישנה לראש העיר, עם בחירתו לכנסת. השאלה כעת היא, האם לאחר מכן עברה הסיעה מהקואליציה לאופוזיציה.

9. בישיבת מועצת העיר ביום 25.3.15 נפרדה המועצה מהמישנה לראש העיר, מר ירון מזוז, עם היבחרו לכנסת. גם החבר השני בסיעה, מר מקמיל, הודיע על התפטרותו, ובמקום שניהם נכנסו למועצה המשיבים 3,4. נטען על ידי המשיבים 1-2 , כי עם כניסתם למועצה, הצהירו המשיבים 3,4 על היותם חברי אופוזיציה (סעיף 60 לתשובה). לטענה זו לא צורפה שום ראיה. בישיבה שבה הצהירו אמונים, ביום 13.5.15, לא הצהירו על היותם חברי אופוזיציה. הראיה היחידה היא, שבישיבה הבאה, ביום 10.6.15, הציג המשיב 4 את מועמדותו לוועדה המקומית לתכנון ובנייה כנציג אופוזיציה, ואכן נבחר כנציג אופוזיציה. כאמור, זו היתה הישיבה ה שניה שבה השתת פו מר בכר ומר עידן מזוז, וקודם לכן לא פעלו כלל נגד עמדת הקואליציה. אני דוחה את טענת המשיבים 3,4 כאילו יש להסיק על כך שהם היו אנשי אופוזיציה מכך שהיו המתנגדים היחידים לאישור פרוטוקול וועדת התמיכות מיום 31.5.15 (סעיף 4.1 לתשובתם). בכל הישיבות עד 10.6.15, שתי ישיבות, לא התנגדו לשום הצעה. עד 31.3.15 היתה סיעתם סיעת קואליציה, ולא צורפה גם כל ראיה שהסיעה הודיעה על מעברה מהקואליציה לאופוזיציה. ברור שהסיעה לא הודיעה על מעבר מהקואליציה לאופוזיציה, שכן המשיבים 1-2 פעלו עד אז על פי ההנחה השגויה, שלמרות שמסיעה זו יצא סגן לראש העיר, זו סיעת אופוזיציה.

10. אני חוזר על דברי השופט סוקול בעת"מ 2094-05-14 סיעת בר נ' מועצת העיר קריית מוצקין, כי " לאור חשיבות הביקורת ותכלית ההוראה בדבר מינוי יושב הראש לוועדת הביקורת מבין נציגי האופוזיציה, כמו גם בכל הנוגע למינוי נציג האופוזיציה לוועדות החובה, אין להסתפק בתנאים ההכרחיים אלא נדרשת בחינה מהותית של השתייכות החבר לאופוזיציה. רק מי שהתנהלותו, פעילותו והתנהגותו מלמדים כי יוכל למלא את הדרישה המהותית להיותו חבר אופוזיציה, דהיינו, מעידים כי אין בינו לבין ראש הרשות והנהלתה תלות ויש ביכולתו לפקח ולבקר אותו". בית המשפט העליון שינה את התוצאה בעע"מ 7697/14 ‏ ‏ סיעת " בר" לביקורת ואיכות השלטון נ' מועצת העיר- קריית מוצקין‏, משום שקבע שיש להעמיד את חבר המועצה על חזקתו, שאם קודם היה אופוזיציה, הוא ממשיך להיות אופוזיציה, אלא אם יש ראיות אחרות. במקרה שלפניי, קודם היתה הסיעה בקואליציה, והמעבר הנטען שלה לאופוזיציה כלל לא הורגש לפני שנבחר המשיב 4 כנציג האופוזיציה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה בישיבת יום 10.6.15, כאשר המשיב 4 עדיין לא הספיק בכלל להיות באופוזיציה. על כן, יש לבטל את החלטת המועצה מיום 10.6.15 על מינוי המשיב 4 כנציג האופוזיציה בוועדה לתכנון ובנייה, משום שלא היה אותה עת נציג האופוזיציה.

11. העותרת טענה שיש לבטל את ההחלטה מיום 10.6.15, במסגרתה בחרה המשיבה 1 שני נציגים מטעמה לתפקיד דירקטור בתאגיד המים. לא מצאתי החלטה כזו מיום 10.6.15.

12. התשובה לשאלה השנייה שהצבתי היא, שבעת קבלת ההחלטות נשוא העתירה, היתה הסיעה של המשיבים 3-4 סיעת קואליציה, ולכל הפחות לא סיעת אופוזיציה. על כן, יש לבטל את ההחלטות נשוא העתירה, שהתקבלו על בסיס ההנחה שמדובר בסיעת אופוזיציה. למעלה מן המידה, אעסוק בשאלה, בהנחה שסיעתם של המשיבים 3-4 היא סיעת אופוזיציה, מי צריך לבחור את נציגי האופוזיציה, והאם זכתה העותרת לייצוג הולם. שאלות אלה קרובות זו לזו, וגם לשאלה אם היום סיעת התנועה החברתית היא סיעת אופוזיציה, החורגת מגדר העתירה, העוסקת בהחלטות שהתקבלו עד 10.6.15. לכן, בתום הדיון הצעתי לצדדים הצעה המבוססת על ההנחה שסיעת התנועה החברתית היא סיעת אופוזיציה, ומאפשרת לחלק את המינויים בדרך הוגנת בין שתי סיעות האופוזיציה, שתתן לעותרת הזדמנות לכהן גם בועדות חשובות יותר לדעתה מאשר הועדות למיגור אלימות, מאבק בסמים, קידום מעמד הילד, קליטת עליה ומל"ח, עם כל חשיבותן.

13. העותרת הסכימה להצעתי. המשיבים 1-2 השיבו כי אינם מסכימים להצעתי, ומבקשים "להקפיא את המצב על כנו", כי שינוי הרכבי הועדה ישפיע על הפעולה התקינה של הועדות, וכי "עמדתנו משקפת את העובדה שהמשיבים 3,4 מתנגדים להצעה". אכן, המשיבים 3,4, שנדמה היה שהם מסכימים להצעה, התנגדו להצעה. על כך אומר שני דברים: א. שינוי הרכבי הועדה לא ישפיע על הפעולה התקינה של הועדות, אלא יגרום לכך שפעולה לא תקינה של הועדות תהפוך לתקינה, עם קבלת ייצוג הולם לאופוזיציה. ב. העובדה שעמדת המשיבים 1-2, שלכאורה לא היה צריך להית להם אכפת מי מייצג את האופוזיציה, משקפת את התנגדות המשיבים 3-4, מלמדת על רצונו של המשיב 2 שדווקא נציגים אלה יכהנו בועדות שהם מכהנים בהם, ולא נציגים אחרים של האופוזיציה, ואולי היא מרמזת על קשרים טובים יותר למשיב 2 עם המשיבים 3-4 מאשר עם נציגי העותרת. מכל מקום, הצעתי בוטלה לאחר שלא התקבלה, ואין מנוס אלא להכריע בעתירה, על בסיס הראיות והטיעונים שבה, ולגבי ההחלטות הנדונות בה.

14. העותרת הלינה על כך שרוב חברי מועצת העיר, לאמור הקואליציה, הם שבחרו את נציגי האופוזיציה לועדות השונות ולועדה לתכנון ולבניה, וכך, לאחר שהגדירו בצורה שגויה את התנועה החברתית כסיעת אופוזיציה, הם שבחרו את המשיבים 3,4 כנציגי האופוזיציה לועדות החשובות. לטענת העותרת, זה אינו ייצוג הולם של האופוזיציה, גם בהנחה שהתנועה החברתית היא סיעת אופוזיציה. נסיונות העותרת לתאם עם סיעה זו את בחירת הנציגים של האופוזיציה – כשלו. המשיב 5 הביע דעתו, שאכן, הוכרע זה כבר על ידי בתי המשפט, שחבר המועצה הנבחר על ידי מועצת העירייה לועדות חובה צריך לייצג את סיעתו, ומכאן שהוא צריך להיות מוצע על ידה לתפקיד, או לפחות מקובל עליה (בג"ץ 1020/99 דואק נ' ראש עירית קרית ביאליק). מכאן, שלמרות שהמועצה היא הבוחרת את הנציגים, אין היא רשאית להתעלם מבחירות הסיעה, ואם יש יותר מסיעה אחת, מבחירות כלל האופוזיציה. לאמור, על האופוזיציה להסכים בין סיעותיה על הנציגים.

15. המשיבים 1-2 טענו שאכן הדין קובע שעל סיעה לבחור את נציגיה, אבל לעותרת אין זכות לקבוע את נציגי הסיעה האחרת, ולפי חשבונה, היצוג של העותרת לעומת ייצוג התנועה החברתית, מתאים לחלקן היחסי. כלומר, המשיבים 1-2 לא התייחסו לזכותם של חברי הקואליציה לבחור את חלוקת הועדות בין סיעות האופוזיציה. אף המשיבים 3-4 לא התייחסו לטענה זו, והתרכזו בטענתם, שהם חברי אופוזיציה.

16. עיון ברשימת הועדות וייצוג חברי האופוזיציה מעלה, כאמור, שבהנחה השגויה שהתנועה החברתית היא סיעת אופוזיציה, הרכב הועדות משקף באופן כמעט מדוייק את יחסי סיעות האופוזיציה – 9 נציגים לתנועה החברתית, ו- 10 לעותרת, בנוסף על נציגות לתנועה החברתית בועדת התכנון והבניה ובתאגיד המים, וכנראה גם במועצה הדתית. אלא שהחשבון המתמטי מטעה. בעוד נציגי העותרת חברים יחידים מטעם האופוזיציה בועדות מל"ח, ביקורת, קליטת עלייה, קידום מעמד הילד ומיגור אלימות, נציגי התנועה החברתית חברים כנציגי אופוזיציה יחידים בועדות מכרזים, כספים, הנחות, חינוך. העותרת טוענת, שקיבלה את הועדת החשובות פחות, וטענתה זו לא נסתרה על ידי אף אחד מהמשיבים. כעולה מסמכים שצורפו, בחירה זו, של העדות שיוקצבו לכל סיעה, לא נעשתה על ידי סיעות האופוזיציה, אלא על ידי הקואליציה. נסיונות העותרת להידבר עם סיעת התנועה החברתית בנושא זה לא נענו על ידה. זו אינה דרך ראויה. הבחירה צריכה להיעשות על ידי האופוזיציה, שתבחר כיצד לחלק את הנציגויות בועדות חובה ורשות , ומי יהיו נציגיה. לאחר מכן, תבחר המועצה את נציגי האופוזיציה המוסכמים עליה.

17. מבלי להכנס לשאלה אם חברות בועדת מכרזים חשובה מחברות בועדה למיגור אלימות, אין ספק שמקום בו לא נותנים לעותרת, למרות דרישותיה, זכות להשתתף בדרך חלוקת הועדות בין סיעות האופוזיציה, החלוקה הזו לא ראויה. אין זה ייצוג הולם לסיעת אופוזיציה. "ההכרה בזכות הייצוג היחסי מחייבת לאפשר למיעוט לבחור את נציגיו. בחירה של נציג המיעוט על ידי הרוב, שוללת את זכותו של המיעוט להתוות את הדרך בה הוא רוצה להשמיע את קולו. זוהי אינה זכות נוספת הנלווית לזכות הייצוג, אלא היא לב ליבה של הזכות. חלק אינהרנטי מזכותו של המיעוט לייצוג היא זכותו לבחור את נציגיו. הזכות לייצוג אינה יכולה לצאת אל הפועל כאשר הרוב הוא שבוחר למיעוט כיצד ומי ייצגו. (עע"מ 1207/15 רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק (ניתן 18.8.16). אין די בכך שמספר הנציגים מתאים. גם החלוקה בין הועדות צריכה לשקף את רצונות כל סיעות האופוזיציה. הצעתי חלוקה באופן שכל המשרות יונחו על השולחן, וכל אחת מהסיעות תזכה להזדמנות לבחור משרה אחת כל פעם, ואז הסיעה האחרת תבחר, וחוזר חלילה, עד לחלוקת כל המשרות. אם מסכימות הסיעות לדרך אחרת יחלקו בדרך אחרת, אבל היה על הסיעות לחלק ביניהן את הועדות והנציגויות. הבחירה שנעשתה בדרך של הודעה מטעם מזכיר העיריה שאושרה על ידי רוב חברי המועצה, אינה משקפת ייצוג הולם לשתי סיעות האופוזיציה, ודינה להתבטל, אפילו היתה סיעת התנועה החברתית סיעת אופוזיציה.

18. אופוזיציה אינה הדבר הזה שאותו צריך לטאטא מתחת לשטיח. היא לא תקלה או מחלה שיש לרפא או להתעלם ממנה. היא דיעה נוגדת, שיש להקשיב לה ולשקול אם היא צודקת. כלשונו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין: " ההכרה בזכותו של המיעוט להיות שותף בהליך קבלת ההחלטות – ולא רק בזכותו הפוליטית לבחור את מקבלי ההחלטות – קיבלה דגש מיוחד בקרב פילוסופים פוליטיים רבים במחצית השנייה של המאה העשרים. ניתן לומר שזהו השלב השלישי בהתפתחות הרעיון הדמוקרטי. עקרון שבראשיתו – בפוליס היווני באתונה – משמעותו היתה שלטון הרוב. הדמוקרטיה הפכה בשלב השני לחובתו של הרוב להכיר בזכויות המיעוט, והשתכללה בשלב השלישי, להכרה בכך שאף המיעוט צריך להיות חלק אינטגראלי מהליך קבלת ההחלטות . הזכות להשתתפות בהליך ( the right to participation) נתפסת היום כחלק מהותי מהרעיון הדמוקרטי... ההליך הדמוקרטי אינו רק הליך פרוצדוראלי המציע דרך להכרעה יעילה, אלא הליך שמבטא עקרון מהותי של שוויון וכבוד הדדי. ...ביסוד ההכרעה על פי הרוב ניצבת ההנחה, כי בהינתן הגיוון האנושי, המחלוקת היא דבר בלתי נמנע, ולא ניתן להגדיר הכרעה צודקת כשלעצמה- per se. לכן, ההליך חייב להעניק לגיטימציה למגוון הדעות והעמדות ולבטא כבוד הדדי גם לעמדות המיעוט... ההליך הדמוקרטי אינו הליך טכני של קבלת החלטות, אלא הליך שמבטא עקרון מהותי של כבוד לעמדות השונות...הדרת המיעוט מהליך קבלת ההחלטות, משקפת תפיסה מהותית לגבי ערכה המוסרי הנחות של עמדת המיעוט, והיא מפרה את הזכות לשוויון בין האזרחים." (פ"ד רחומקין לעיל). אני סמוך ובטוח שהצדדים כולם ינהגו לפי ערכים אלה.

19. על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה, ומבטל את החלטות המשיבה 1 באשר לבחירת נציגים מימים 13.11.13, 25.12.13 ו- 10.6.15. המשיבה 1 תתכנס בתוך 14 יום מהיום ותבחר מחדש נציגי אופוזיציה במקום אלה שבחירתם בוטלה כאמור.

20. המשיבים 1-2 ישלמו לעותרת הוצאות משפט, שהם מחצית האגרה ששולמה, ועוד שכ"ט עו"ד בסך 8,775 ₪. בנוסף על כך, המשיבים 3-4 ישלמו לעותרת הוצאות משפט, שהם מחצית האגרה ששולמה, ועוד שכ"ט עו"ד בסך 8,775 ₪. העותרת תשלם למשיב 5 הוצאות משפט בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, כ"ג אדר תשע"ז, 21 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מנהיגות חדשה לקרית ביאליק
נתבע: עיריית קרית ביאליק
שופט :
עורכי דין: