ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד הובר דורון :

בפני: כבוד הנשיא א' ברק

המבקשת: מדינת ישראל - לשכת ההוצאה לפועל נתניה

נגד

המשיבים: 1. הובר דורון
2. צדוק חיים
3. אייזנברג מרים
4. נעמן מחסני ערובה בע"מ

בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 1514/99
מבית משפט השלום באילת

בשם המבקשת: עו"ד נורית ישראלי

בשם המשיבים מס' 1-2: עו"ד רוית לויים

בבית המשפט העליון

החלטה

בקשה להעברת מקום הדיון בת.א 1514/99 מבית משפט השלום באילת לבית משפט אחר במחוז המרכז.

1. משיבים 1 ו2- ("המשיבים") הגישו תביעה כנגד המבקשת בבית משפט השלום באילת. ענינה של התביעה הפרת צו שיפוטי על ידי יושב ראש ההוצאה לפועל בנתניה. בכתב התביעה מציינים המשיבים כי:

"לכל מחוזות השיפוט בארץ יש סמכות מקומית מקבילה לדון בתביעה זאת. בשל הנסיבות העדינות של התיק מוגשת תביעה זאת לבית המשפט במחוז הדרום הרחק ממחוזות מרכז ותל אביב".

2. המבקשת מבקשת להעביר את הדיון מבית המשפט באילת לבית משפט אחר באזור המרכז. לטענתה, מירב הזיקות בתובענה קשורות לאזור המרכז, הסכסוך כולו נוגע לאזור המרכז; הצדדים ממוקמים באזור המרכז (למעט משיב 1 המתגורר בצפת); רוב העדים מאזור המרכז. עוד טוענת המבקשת, כי המשיבים לא הצביעו על קיום אפשרות ממשית למשוא פנים בניהול המשפט באזור המרכז וכי הפעלת ביקורת שיפוטית על לשכת ההוצאה לפועל בבית משפט אחד על ידי בית משפט אחר הינה מעשה יום יומי.

3. המשיבים מתנגדים להעברת מקום הדיון. כטענה מקדמית, הם טוענים, כי המבקשת לא צרפה תצהיר לבקשתה כמתחייב מתקנות סדר הדין האזרחי ועל כן יש לדחות את הבקשה. לגופו של ענין, טוענים המשיבים, כי נוח להם יותר לנהל את הדיון באילת מאשר באזור המרכז, הן מהטעם שלעיתים דרכי הגישה לאילת נוחות יותר מאשר לבתי משפט במרכז, והן מן הטעם שהתובענות באילת מסתיימות תוך תקופה קצרה בהרבה מאשר באזור המרכז. עוד טוענים המשיבים, כי התובע הוא אדון על תביעתו וכי החייב בא אחרי הנושה. לטענתם, העברת מקום הדיון בשל נוחיות הצדדים אינה שיקול שיש להתחשב בו, שכן השיקול המרכזי להעברת מקום הדיון הוא מראית פני הצדק.

4. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, המבקשת לא צרפה תצהיר לבקשתה כמתחייב בתקנה 240 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד1984- ("התקנות"). יחד עם זאת, כיון שהעובדות בבקשתה עולות מתוך כתב התביעה שצורף כנספח לבקשה, וכיון שלמעשה אין מחלוקת עובדתית בין הצדדים לא ראיתי לנכון לדחות את הבקשה, או לחילופין לדרוש תצהיר משלים בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 241(א) לתקנות. לטענות לגופם, הרי שהעילה המרכזית להעברת מקום הדיון היא נוחיות הנוגעים בדבר (ראו: י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995) 86). אכן, לעיתים יעביר בית המשפט את הדיון לבית משפט אחר מיוזמתו הוא משיקולים של מראית פני הצדק (ראו: בש"א 5612/90 אנג'ל נ' בודסקי, פ"ד מה(2) 240), אך זוהי אינה העילה היחידה להעברת מקום הדיון. בעניננו אין חולק, כי לבית המשפט באילת אין כל זיקה מוחשית לתיק, במקרה כזה תגבר הנטיה להעביר את הדיון לבית המשפט לו מירב הזיקות לסכסוך (זוסמן לעיל עמ' 88). לאור האמור בקשת העברת הדיון מתקבלת. אך בטרם אתן את החלטתי הסופית באשר לבית המשפט אליו יועבר הדיון, אבקש את עמדת המשיבים תוך 7 ימים מעת ההמצאה באשר לערכאת הדיון הנוחה להם באזור המרכז.

ניתנה היום, י"ז בטבת התש"ס (26.12.99).

א

העתק מתאים למקור
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
99081660.A02/דז/


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: הובר דורון
שופט :
עורכי דין: