ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פטום ג'בר נגד ולי סיטרוק :

בפני כבוד השופטת תמר בזק רפפורט

מבקשים:

  1. פטום ג'בר
  2. איברהים ג'בר

נגד

המשיבים:

  1. ולי סיטרוק
  2. ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בבית שמש (כבוד הרשם הבכיר בנימין בן סימון) מיום 6.10.2016, בגדרו נדחתה תביעת המבקשים נגד המשיבים, וכן נפסקו הוצאות לטובת המשיבים בסך כולל של 3,000 ₪ (ת"ק 25617-04-16).
אלה עיקרי העובדות הנחוצות לעניין: ביום 2.12.2015, אירעה תאונת דרכים בין כלי הרכב של המבקשת עת נהג בו בעלה, המבקש, לבין כלי הרכב של המשיבה 1, המבוטח על ידי המשיבה 2. בין הצדדים התגלעה מחלוקת עובדתית באשר לנסיבות התאונה ובאשר לנזק אשר נטען כי נגרם לרכבה של המבקשת כתוצאה מהתאונה. המבקשים צירפו לכתב התביעה תמונות אשר צולמו על ידי שמאי מטעמם יום לאחר התאונה, המתעדות, לכאורה, את הנזק שנגרם לרכבה של המבקשת כתוצאה מהתאונה הנדונה.
כעולה מכתב התביעה, המבקש טען, כי במהלך נסיעתו, כאשר נעצר לפני מעבר חציה על מנת לתת זכות קדימה להולכי רגל, בבואו לפנות ימינה במחלף הראל לכביש ירושלים-תל אביב, הגיח מאחוריו רכבה של המשיבה 1 ופגע בחלקו האחורי שמאלי של רכב המבקשת שבו נהג. לדברי המבקש, מיד לאחר שהרכב ניזוק, דיווח על כך לסוכן הביטוח, נסע לשמאי הרכב שבדק ותמחר את עלות הנזק הקשה שנגרם לרכב, והגיש תביעה.
מנגד טענו המשיבים במסגרת כתב ההגנה, כי התאונה אירעה כאשר רכבה של המשיבה 1 נסע אחרי רכבה של המבקשת, עת נהג בו המבקש, בכביש היציאה משכונת מבשרת ציון, ובמהלך הנסיעה בלם לפתע המבקש את הרכב, וכתוצאה מכך בלמה המשיבה 1 אף היא את רכבה. לדברי המשיבה 1, לא עלה בידה לעצור את רכבה באופן מוחלט ועל כן פגעה ברכבה של המבקשת מאחור פגיעה קלה שבקלות, עד כי לא נגרם נזק כלל לרכבה של המבקשת. המשיבה 1 צירפה לכתב ההגנה תמונות המתעדות, לכאורה, את מצב רכבה המבקשת לאחר התאונה ובמקום התאונה , שכן היא תיעדה זאת באותה עת. המשיבה 1 טענה, כי ניתן להיווכח מהתמונות כי לא נגרם כל נזק לרכב, ועל כן אין לקבל את התמונות שהוגשו על ידי המבקשים כראיה.
בית משפט קמא קיבל את עמדת המשיבים, בקובעו כי לאחר בחינת הראיות והעדויות המונחות לפניו, הרכב שהועמד לבדיקת השמאי אינו הרכב שעבר את התאונה המיוחסת למשיבה 1. בית המשפט קבע, על סמך איכות הצילום ומיקום צילום התאונה בצומת שליד קניון הראל, כי התמונות שהוגשו על ידי המשיבה 1 צולמו מיד לאחר התאונה, וכי מהצילום עולה כי לא אירעה כל פגיעה בחלקו האחורי של רכב המבקשת. בית המשפט קמא נתן אמון בעדותה של המשיבה 1 והעדיף אותה על פני זו של המבקש, לגביה קבע בית המשפט כי גרסתו איננה גרסת אמת. בית המשפט ציין בפסק דינו, כי אין זה סביר שהמשיבה 1 הייתה מעידה עדות שקר בעוד שרכבה מבוטח ביטוח מקיף על ידי המשיבה 2, וכן כי רכב המבקשת צולם על ידי המשיבה 1 באזור שבו המבקש עצמו טען כי אירעה התאונה. עוד קבע בית המשפט, כי לנוכח עדותו של השמאי כי לפי עוצמת הפגיעה ברכב שנבדק על ידו, מהירות הנסיעה של הרכב הפוגע הגיעה עד ל-20 קמ"ש, ובהינתן שתאונת הדרכים אירעה בצומת שבה מהירות הנסיעה נמוכה, אין זה סביר כי המשיבה 1 נהגה במהירות גבוהה מעין זו, באופן שגרם לפגיעה ממשית ברכב. בית המשפט קבע על סמך הראיות שהונחו לפניו, כי רכבה של המשיבה 1 נסע במהירות איטית מאוד בסמוך לצומת ועל כן הפגיעה ברכבה של המבקשת הייתה קלה ביותר, עד כי לא נגרם כל נזק לרכב. עוד ביסס בית המשפט קמא את קביעתו על העובדה שהשמאי הודה בעדותו כי ייתכן שהרכב שבדק אינו רכבה של המבקשת, אלא רכב אחר בעל מספר שלדה אחר עליו הרכיבו לוחית זיהוי דומה. כן פסק בית המשפט כי המבקש ישלם הוצאות למשיבה 1 ולמשיבה 2 בסך של 1,500 ₪ כל אחת (וביחד 3,000 ₪).
מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, אשר בגדרה טוענים המבקשים, כי טעה בית משפט קמא בקובעו כי גרסת המשיבה 1 לעניין גובה הנזק עדיפה על פני עדותו של המבקש. המבקשים הדגישו כי שמאי מטעמם בדק וצילם את הרכב ביום שלמחרת התאונה ואף העיד על כך בפני בית המשפט. לטענת המבקשים, קביעתו של בית משפט קמא התבססה על ראיות בלתי אמינות ועל צילומים שהושגו בתרמית על ידי המשיבה 1. כן טוענים המבקשים, כי טעה בית משפט קמא עת התבסס על ההבדלים בין צילומי הרכב שהוגשו על ידי המבקשים לבין אלה שהוגשו על ידי המשיבים, כדוגמת השוני בכיתוב על לוחית הרישוי בין צילומי הרכב שהוגשו על ידי המבקשים לבין אלה שהוגשו על ידי המשיבים, או כדוגמת וילון אחורי מורם בצילום שהגישו המבקשים. לטענת המבקשים, מדובר בנתונים משתנים, אשר לא ניתן לקבוע על יסודם כי הרכב המצולם על ידי המבקשים אינו הרכב שבו פגעה המשיבה 1. עוד טוענים המבקשים, כי בית משפט קמא שקל רק לטובת המשיבה 1 את העובדה שברשותה ביטוח מקיף, בעוד שגם המבקשת מחזיקה בביטוח מקיף. כן נטען, כי טעה בית משפט קמא בפסיקת הוצאות לטובת המשיבים בסכום מופרז של 3,000 ₪.
דיון
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף בלא צורך בתשובה.
עיקרה של בקשת רשות הערעור דנן הינה השגה על ממצאים עובדתיים שנקבעו על-ידי ערכאה דיונית. בית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי כי הרכב שנבדק על ידי השמאי, אשר נגרם לחלקו האחורי נזק משמעותי כעולה מהצילומים שהציגו המבקשים, אינו הרכב שהיה מעורב בתאונה בין המבקש לבין המשיבה 1. עוד קבע בית המשפט כממצא שבעובדה, כי כעולה מהצילומים שהציגה המשיבה 1, לא נגרם כל נזק לרכבה של המבקשת כתוצאה מהתאונה הנדונה. בכגון דא, אין ערכאת ערעור נוטה להתערב. הדברים מודגשים ביתר שאת כאשר מדובר בבקשות רשות ערעור המוגשות על פסקי דין של בית משפט לתביעות קטנות, אשר ביחס אליהן הכלל הוא, כי אין להיעתר לבקשה, אלא במקרים החריגים בהם מדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה (ראו: בר"ע (י-ם) 244/90 יאיר נ' פרנקל, פ"מ כרך תשנ"א (3) 309, 314-315; בר"ע (י-ם) 375/08 ארקיע קוי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח, פורסם במאגרים, 3.4.08).
במקרה דנן, לא מגלה פסק דינו של בית המשפט קמא טעות משפטית או עובדתית גלויה על פניה, המצדיקה מתן רשות ערעור. ממצאיו העובדתיים של פסק הדין מבוססים הן על יסוד התרשמותו הישירה ממהימנות עדותה של המשיבה 1 בפניו, והן יסוד על בחינת הראיות שהובאו בפניו. בית המשפט קמא התרשם כי גרסת המבקש אינה גרסת אמת, ומנגד נתן אמון מלא בעדותה של המשיבה 1, אשר טענה כי צילמה את רכב המבקשת מיד לאחר התאונה ובמקום בו התרחשה. אין בידי לקבל את טענת המבקשים לפיה בית משפט קמא ביסס את קביעותיו על נתונים משתנים כדוגמת הכיתוב על לוחית הרישוי או הוילון המורם בצילום שהציגו המבקשים. בית המשפט הזכיר את השוני בכיתוב על לוחית הרישוי במסגרת הצגתו את גרסאות הצדדים, אולם העניין כלל לא צוין במסגרת פירוט נימוקיו של בית המשפט. כך גם, עניין הוילון המורם האמור כלל לא צוין במסגרת פסק הדין, ואין זה נהיר מנין שואבים המבקשים את טענותיהם לעניין זה. בית משפט קמא התבסס בקביעתו בעיקר על איכות הצילומים שהגישה המשיבה 1 ומיקומם באזור התאונה הנטען על ידי המבקש עצמו, ופסק על יסוד הממצאים שלפניו, כי האפשרות שהמשיבה 1 צילמה את רכב המבקשת בזמן אחר ולא מיד לאחר התאונה, היא אפשרות קלושה ביותר.
מסקנותיו של בית משפט קמא נראות סבירות בנסיבות העניין. עיון בצילומים שהציגה המשיבה 1 מלמד כי אלה אכן צולמו במקום התאונה, בפניה ימינה בצומת הראל לכיוון כביש ירושלים-תל אביב, בעוד שאין חולק כי הצילומים שהציגו המבקשים צולמו במקום אחר ולא בזמן אמת. אכן, התרחיש אותו מעלים המבקשים, לפיו עלה בידי המשיבה 1 לצלם את אותו כלי רכב, באותו מקום שבו התרחשה התאונה, ורק לאחר שתוקן הנזק שנגרם לרכב, נראה מופרך על פניו ואינו מתיישב עם הגיונם של דברים.
לא מצאתי כי בקביעותיו אלה של בית המשפט, כמו גם בפסיקת ההוצאות לטובת המשיבות, יש משום טעות משפטית גלויה על פניה, המצדיקה חריגה מהמדיניות המצמצמת הנקוטה בכל המתייחס להתערבות בפסקי דין הניתנים על-ידי בית המשפט לתביעות קטנות.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.
הערבון יושב לידי מפקידיו.
ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פטום ג'בר
נתבע: ולי סיטרוק
שופט :
עורכי דין: