ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבירם לבטון נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת הדס יהלום, סגנית נשיא ה

נציג ציבור (עובדים) מר משה כהנא
נציגת ציבור (מעסיקים) גב' נירה עילם

התובע
אבירם לבטון
ע"י ב"כ עו"ד אלינור לוי-מאיר (סיוע משפטי)
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד רועי הררי

פסק דין

1. בכתב התביעה מבקש התובע לערער אחר החלטת הוועדה לביטול חובות, מיום 10/2/15, אשר החליטה לבטל 25% מהחוב.

2. בעקבות ישיבת קד"מ ניתנה החלטה מיום 13/7/16 לפיה הערעור יתקיים על פי טיעונים בכתב, ללא שמיעת ראיות.

3. בהתאם להחלטה הנ"ל, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.

4. להלן יפורט הרקע העובדתי, כפי שעולה מכתבי הטענות:
א. התובע יליד 1955.
ב. התובע עבד בעבודות מזדמנות. בשנים 2008 עד 2010 עבד בעבודות זמניות, לסירוגין.
כשלא עבד – הגיש תביעה לדמי אבטלה.
ג. לתובע נשלחו הודעות על חוב בגין אי חישוב הכנסות. מדובר על הודעות שנשלחו בשנים 2008 עד 2010, סה"כ החוב המפורט בהם – 30,676 ₪.
ד. לאחר שהתובע הציג מסמכים שונים לסניף המטפל, הופחת החוב והועמד על 18,068 ₪.
ה. התובע פנה לוועדה לביטול חובות. על פי החלטתה, יש לבטל 25% בלבד.

5. להלן יפורטו טענות התובע ביחס להחלטת הוועדה:
א. התובע לא הוזמן לטעון בפני הוועדה.
ב. הוועדה ציינה שאין אשמה בהתנהלות התובע אך יחד עם זאת, לא התחשבה בשיקול זה כשקיבלה החלטתה.
ג. תוצאת הוועדה היו בלתי סבירות ובלתי מתקבלת על הדעת, שעה שהתובע פעל בגלוי ובתום לב כלפי הוועדה וכעת עליו "לשלם את המחיר" על טעויות של פקידי המל"ל.
ד. הוועדה לא נתנה משקל ראוי למצבו הכלכלי של התובע, היותו מוכר בנכות כללית, בעל 58% נכות ו- 10% אי כושר, היותו מובטל שנים רבות, מתגורר במחסן ובבתי חברים, בעל חובות רבים לרשויות, אינו מסוגל לכלכל את עצמו.
ה. הוועדה ציינה רק שהתובע נזקק לקצבת הבטחת הכנסה אך לא התייחסה כלל לנושא המגורים ולחובותיו, כמו גם להוצאות רפואיות.

6. אלה טענות המשיב:
א. נקבע כי בית הדין אינו מחליף את שיקול דעתו בשיקול דעת הוועדה.
ב. שאלת תום הלב של התובע כלפי הוועדה, אינה רלבנטית, אלא רלבנטית התנהלותו כלפי המל"ל, שהביאה להווצרות החוב.
ג. הוועדה לא קבעה העדר אשמה של התובע בהווצרות החוב, אלא אשמה מופחתת.
ד. התובע נמנע מהסדרת חובו במשך 5 שנים.
ה. אין מדובר במחדל של פקידי המל"ל.
ו. הוועדה התחשבה במצבו הכלכלי של התובע.
ז. מנתוני המל"ל עולה שיש לתובע הכנסות, אף כי נמוכות, ואולם הוועדה החליטה להתעלם מכך על מנת "ללכת לקראת התובע".
ח. טענות רבות שעלו בהודעת הערעור, לא הובאו בפני הוועדה.
ט. התובע קיבל קצבת נכות למשך 4 חודשים בלבד ולכן מצבו הרפואי אינו כפי שנטען על ידו בכתב התביעה.
י. לא נפל פגם משפטי בפעולת הוועדה.

7. לכתב ההגנה צורף פרוטוקול הוועדה.
בנוגע לסיבה להווצרות החוב נכתב:
"סיבה להיווצרות החוב:
נתקבל מידע ממטלות על הכנסות ממשלח יד כעצמאי והכנסות מעבודה כשכיר בתקופת אבטלה בחודשים: מ- 2/2008 עד 7/2008, מ- 7/2009 עד 12/2009 ובחודשים 1/2010 ו- 2/2010 ההכנסות הופחתו מדמי האבטלה רטרואקטיבית ונוצר החוב.
יש לציין שנשלחו למבוטח הודעות על החוב וקיבל גם הסברים בע"פ במסגרת קבלת קהל ובטלפון ואף הודיע שמקבל את ההסברים ויגיע להסדיר את החוב אך לא עשה זאת. מאחר והינו מתגורר כיום בתל אביב, מח' אבטלה בת"א העבירה את החוב לקיזוז מקצבת הנכות לה זכאי וכשהוחל בקיזוז פנה המבוטח בבקשה לביטול החוב.
התובע התקיים מקצבת נכות כללית מ- 16/4/14 עד 30/9/14 בסך 2,594 ₪ לחודש ומחודש 10/14 מתקיים מהבטחת הכנסה בנוסף להכנסה של כ- 400 ₪ ממשלח יד כעצמאי".

8. בהמלצת מנהל הסניף נכתב:
"למבוטח נוצר חוב עקב הכנסות ממשלח יד כעצמאי לתקופות בהם קיבל דמי אבטלה מ- 2/2008 ומ- 7/2009 עד 12/2009 ו- 1/2010.
יתרת החוב נכון להיום 16,683 ₪.
היות והמבוטח הגיש תביעה ללשכה לסיוע משפטי אני מציעה להעביר את הדיון בבקשה לוועדה לביטול חובות במשרד הראשי".

9. משהתיק הועבר לוועדה לביטול חובות במשרד הראשי, התכנסה הוועדה ביום 4/2/15 והחליטה לבטל 25% מהחוב.
להלן נימוק הוועדה:
"מדובר בחוב שנוצר כדין עקב הכנסות בתקופות בהן שולמו למבוטח דמי אבטלה. גם אם רואים בחוב שנוצר בשל אשמה מופחתת, הרי שעל פי הקריטריונים ... לגביה (חוב המתייחס לתקופה קצרה של בין שנה לשנתיים).
עם זאת, בשל מצבו הכלכלי של המבוטח (כיום מתקיים מגמלת הבטחת הכנסה) ממליצה הוועדה, לפנים משורת הדין, לבטל 25% מהחוב".

10. בהתאם לפסיקה ענפה של בתי הדין לעבודה, הביקורת על החלטת ועדה לביטול חובות, שהוקמה מכוח סעיף 315 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) היא ביקורת מנהלית, שנעשית בהתאם לעקרונות המשפט המנהל (דב"ע נה/115 – 0 מרים יחזקאל נ' המל"ל, פדע' כט 121).
הכלל הוא שעל הוועדה לביטול חובות להסביר ולנמק את מסקנתה.

11. במקרה שבפנינו, לא מצאנו שהוועדה שמעה את דברי התובע בטרם קיבלה החלטה, בעל פה או בכתב.
כמו כן, לא מצאנו שנערך דיון ענייני בשאלת מצבו הרפואי של התובע ומצבו הכלכלי.
הוועדה הסתפקה באמירה שהתובע מתקיים מקצבת הבטחת הכנסה ומהכנסה בסך 400 ₪. סה"כ 1,724 ש"ח לחודש (!).
לו התובע היה מוזמן לטעון בפני הוועדה, יש להניח שהיה מפרט היכן הוא גר עם הכנסה של 1,724 ₪ לחודש וממה בדיוק הוא מתקיים.
ובעניין המצב הרפואי, צויין בסניף המטפל שהתובע התקיים מקצבת נכות במשך כחמישה חודשים. אף כאן, לא נערך בירור מה שיעור קצבת הנכות ששולמה, בגין מה שולמה ומה מצבו הרפואי של התובע כיום.

12. הוועדה ציינה שהחוב נוצר בשל "אשמה מופחתת" אך לא פרטה דבר בעניין זה, של מי האשמה, מדוע "אשמה מופחתת" ועד כמה שיקול זה מצדיק הפחתת החוב ובאיזה שעור.

13. מדובר בפגמים היורדים לשורשו של עניין ומצדיקים השבת עניינו של התובע לוועדה, לבחינה מחודשת של החלטתה.
התובע יגיש תצהיר מפורט לוועדה, תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, 16/3/17 , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים מר כהנא

הדס יהלום, סגנית נשיאה

נציגת מע סיקים גב' עילם


מעורבים
תובע: אבירם לבטון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: