ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק רייטמן נגד סלקום ישראל בע"מ :

בפני כבוד ה רשמת בכירה ענת דבי

תובע:

יצחק רייטמן

נגד

הנתבעת:

סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

1. לפני תביעה כספית על סך 33,500 ₪, אשר הגיש התובע כנגד הנתבעת - חברת סלקום ישראל בע"מ.

2. בכתב התביעה טען התובע כדלקמן:
ביום 25.3.15 רכש התובע בסניף הנתבעת בבית שמש חבילת תקשורת ל-3 קווים עבור עובדים רומנים אשר הגיעו ארצה לעבוד אצלו למספר חודשים. שלושת הסימים כללו: שיחות בארץ בלבד ללא הגבלה, מסרונים ללא הגבלה ו-3 ג'יגה אינטרנט.
במעמד העסקה הבהיר התובע לנציג הנתבעת במפורש כי הסימים הינם עבור עובדים שהגיעו לרומניה לעבוד בארץ, שיזדקקו בעיקר לאינטרנט על מנת לשוחח עם משפחותיהם בחו"ל ובשל כך ביקש לסגור את האפשרות לביצוע שיחות טלפון לחו"ל בכלל ולרומניה בפרט וכן ביקש כי המשתמשים לא יוכלו לחרוג מחבילת הגלישה של 3 ג'יגה.

התובע טען, כי במשך החודשיים הראשונים שלחה לו הנתבעת חשבוניות בדואר אך לאחר חודשיים חדלה הנתבעת לשלוח את החשבוניות בדואר ובדיעבד הסתבר לו כי החשבוניות נשלחו במסרון לאחד משלושת קווי הטלפון שנרכשו.

בחודש אוקטובר 2015 סיימו העובדים הרומנים את עבודתם בארץ ושבו לרומניה.

בחודש אוגוסט 2016 גילה התובע באקראי כי חברת סלקום ממשיכה לחייבו מדי חודש בחודשו בגין שימוש בסימים הנ"ל, אף שהעובדים סיימו את עבודתם וחזרו לרומניה.
כמו כן, לצערו הרב של התובע, העובדים הרומנים השתמשו תוך גניבה בסימים ברומניה ויצרו חשבונות ענק של מעל 33,000 ₪.

התובע טען, כי אילולא הייתה הנתבעת מפסיקה לשלוח אליו את החשבונות בדואר היה מגלה מיד על מעשיהם הנבזיים של העובדים. כמו כן טען התובע כי הנתבעת, כחברת תקשורת גדולה , אשר יש לה מערכת בטחון ובקרה, הייתה חייבת לזהות מיד כי החשבוניות גדלו באופן משמעותי ולהודיע לתובע . אך הנתבעת כשלה ו בכך גרמה לתובע הפסד כספי.

משכך, טען התובע כי על הנתבעת לפצותו במלוא הסכומים שנגבו ממנו בגין שימושם של הפועלים בסימים ברומניה.

התובע צירף לכתב התביעה את כל החשבונות שנשלחו לו על ידי הנתבעת מחודש יוני 2015 ועד יולי 2016 ותבע סך 33,500 ₪ מבלי להסביר כיצד הגיע לסכום הזה.

2. הנתבעת הגישה כתב הגנה במסגרתו השיבה לטענותיו של התובע אחת לאחת:

2.1 באשר לטענתו של התובע כי הנתבעת הפסיקה על דעת עצמה את משלוח החשבוניות בדואר ושלחה את החשבוניות באמצעות מסרון, השיבה הנתבעת - כי במסגרת ההתקשרות בין הצדדים חתם התובע על הסכמה למשלוח החשבונית החודשית באמצעות מסרון לאחד מקווי הטלפון שהוזמנו. הנתבעת צירפה לכתב ההגנה העתק חתימתו של התובע על מסמך זה בהסכם ההתקשרות.

לעניין זה הוסיפה הנתבעת וטענה כי התובע פרע את כל חשבוניותיו החודשיות במשך 17 חודשים ממועד הפסקת משלוח החשבוניות באמצעות הדואר ולא פנה ולו פעם אחת אל הנתבעת בטרוניה כי אינו מקבל חשבוניות בדואר ועל כן לא ברורה טענתו.

2.2 באשר לטענת התובע כי הנתבעת המשיכה לחייבו בגין קווי הטלפון חרף העובדה כי המשתמשים בהם עזבו את הארץ, השיבה הנתבעת - כי התובע מעולם לא פנה אל הנתבעת בבקשה להקפאה או ניתוק של קווי הטלפון . הנתבעת טענה, כי לראשונה פנה התובע אל הנתבעת באוגוסט 2016 ובמעמד זה אכן בוצע ניתוק לקווי הטלפון האמורים ובכך הסתיימה ההתקשרות. הנתבעת אף הדגישה, כי על פי תנאי רישיונה, אין היא רשאית לסיים התקשרות ו/או לנתק שירותים , אלא רק לאחר בקשה מפורשת של הלקוח.

2.3 באשר לטענה כי הנתבעת אפשרה לבצע שימוש בקווי הטלפון בחו"ל מבלי שהתובע נתן לכך אישורו, השיבה הנתבעת- כי במסגרת העסקה בה התקשר התובע עם הנתבעת נכללה גם אפשרות שימוש בחו"ל . הנתבעת צירפה כנספח א' לכתב ההגנה את העמוד העיקרי של פרטי התוכנית בה התקשר התובע, בו צוין באותיות קידוש לבנה כי ההתקשרות כוללת שיחות בארץ ובחו"ל.

הנתבעת הסבה תשומת הלב לכך שהתובע לא ביקש מעולם לחסום את קווי הטלפון האמורים לשיחות לחו"ל או בחו"ל.

באשר לטענה בדבר חיוב יתר בגין גלישה למרות שעסקת הגלישה הוגבלה ל-3 ג'יגה בלבד, הפנתה הנתבעת לסעיף 5.2 להסכם ההתקשרות במסגרתו נכתב כי "למקרה בו תחרוג מנפח חבילת הגלישה אליה הנך משויך תפרס באופן אוטומט י חבילת גלישה אוטומטית בנפח של 1GB...".

משכך, נטען כי דין התביעה להידחות.

3. בדיון חזרו הצדדים על טענותיהם.
התובע טען, כי העובדים מרומניה הובאו על ידי לצורך פרויקט מסוים ו גם הודה כי לא בדק את החיובים שחייבה הנתבעת בחשבונו. התובע אף הודה, כי בסופו של דבר מי שהפנה את תשומת לבו לכך כי סכומי החיובים הינם גבוהים היא דווקא הנתבעת עצמה.

דיון:

4. אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 25.3.15 רכש התובע בסניף של הנתבעת חבילת תקשורת של 3 קווים. כמו כן, אין מחלוקת כי במ עמד ההתקשרות חתם התובע על הסכם התקשרות המפרט את תנאי העסקה והחבילות שרכש. בהסכם נכתב במפורש "אני מאשר כי קראתי עמוד זה וכי הוא נמסר לידי במועד ההתקשרות".

התובע טען ,כי במעמד ההתקשרות ביקש במפורש לסגור את האפשרות לביצוע שיחות טלפון לחו"ל ובחו"ל. ברם- טענה זו עומדת בניגוד למסמך בכתב, עליו חתם התובע .

הלכה היא כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו ומבין על מה הוא חותם (ראה לעניין זה ע"א 467/64 אולגה אסתר שויץ נ' סנדור, פד"י י"ט (2) 113).

לאור הלכה זו, הרי התובע לא יכול להישמע בטענה כי לא ידע על מה הוא ח ותם.

עלי לציין עוד, כי התובע העיד על עצמו כי הינו איש עסקים והתרשמתי שהתובע הינו אדם פיקח היודע היטב לנהל את ענייניו. בנסיבות אלה , על אחת כמה וכמה לא יכול התובע להישמע בטענה כי לא הבין ולא ידע על מה הוא חותם.

יושם לב כי בעדותו הודה התובע "אני לא קורא דברים" (עמ' 2 שורה 16 בפרוטוקול) ואולי בכך יש כדי להסביר את הדברים . אך , משהתובע לא קרא את המסמך עליו חתם , אין לתובע להלין אלא על עצמו בלבד.

מסקנה זו חלה גם באשר לטענתו של התובע בגין חריגה מעסקת הגלישה , שכן הסכם ההתקשרות מציין מפורשות כי אם תתרחש חריגה מחבילת הגלישה תוגדל אוטומטית חבילת הגלישה בעלות מוסכמת.

4. התובע הלין על כך, כי בחלוף חודשיים ממועד ההתקשרות הפסיקה הנתבעת לשלוח אליו חשבוניות בדואר והחלה לשלוח את החשבוניות באמצעות מסרונים לאחד מקווי הטלפון. ברם- הנתבעת הפנתה את בית המשפט לה סכמתו המפורשת של התובע בכתב למשלוח חשבונית במסרון.

5. התובע טען עוד כי חשבונו חויב בגין קווי הטלפון אף שהעובדים הרומנים עזבו כבר את הארץ. טענה זו אינה ברורה בעיניי, שכן התובע לא טען מעולם כי פנה אל הנתבעת בבקשה להקפיא או לנתק את קווי הטלפון אשר בהם עשו הפועלים שימוש.

מקובלת עלי טענת הנתבעת כי אין לה כל ידיעה מי משתמש בטלפון או כי הפועלים שהשתמשו בו סיימו את העסקתם בארץ ובוודאי שלא יכולה הייתה לנתק את הקווים באופן חד צדדי, בלא שהתבקשה כך על ידי התובע.

6. טענתו האחרונה של התובע היא, כי הנתבעת , אשר לה מערכת ביטחון ובקרה , הייתה צריכה לזהות מיד כי החשבוניות שנשלחות לתובע הינן בסכומים גבוהים באופן משמעותי מהסכומים בהם חויב בעבר ולהתריע על כך.

ראשית, עלי לציין כי התובע עצמו סתר טענתו זו כאשר הודה בבית המשפט כי שם לב לכך כי חויב בסכומים גדולים רק לאחר שהנתבעת הפנתה את תשומת ליבו לכך.

אך מעבר לכך, סבורני, כי יש בטענה זו משום ניסיון להסרת אחריות מוחלטת של התובע , הן כלקוח והן כאדם בוגר האחראי לניהול ענייניו וחשבונותיו הפרטיים. מצופה מכל לקוח כי יגלה אחריות בכל הנוגע לחיובים בחשבונו ויבדוק את חיוביו מדי חודש או בכל פרק זמן סביר. במיוחד נכון הדבר עת מדובר באדם כתובע, אשר הינו בעל עסק והתרשמתי כי הינו פיקח ויודע לנהל ענייניו.

התובע הודה כי לא בדק את החיובים בחשבונותיו בשל נסיבות אישיות שלו, אך התובע אינו יכול להטיל את האחריות על ענייניו הכספיים ועל בדיקת חשבונותיו על הנתבעת.

7. נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.
התובע יישא בהוצאות הנתבעת בסך 1,000 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק רייטמן
נתבע: סלקום ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: