ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב שטראוסר נגד קבוצת איזנברג נדל"ן בארץ ובעולם בע"מ :

בפני כבוד ה רשם בכיר אדי לכנר

תובע

יעקב שטראוסר

נגד

נתבעים

1.קבוצת איזנברג נדל"ן בארץ ובעולם בע"מ
2.רילטי אקזקיוטיב שמעון אייזנברג בע"מ
3.שמעון אייזנברג

צד ג': יוסף בן אברהם

פסק דין

בפני תביעת ספאם כספית על-סך 5,000 ₪ בגין 4 פרסומים שהתקבלו לפי סעיף 30 א לחוק התקשורת . הנתבעים 1, 2 שלחו הודעת צד ג' ואילו הנתבע מס' 3 לא הגיש כתב הגנה ולא התייצב לדיון.
בדיון שהתקיים לפני ויתר התובע על העדת עדי הנתבעות ואילו צד ג לא התייצב לדיון הנדחה.
התובע הוא אזרח שקיבל הודעות ספאם.
הנתבעות 1,2 הן מופיעות כמפרסמות והנתבע 3 הוא הבעלים של הקבוצות , 1, 2 .
צד ג' הוא המדוור ששלח את הפרסומים.

להלן הטענות כפי שעלו בפני בית המשפט בדיון שהתקיים בתאריך 15.3.17:

טענות התובע:

טען התובע כי הנתבעים הודו בדבר משלוח הודעות פרסומת .

טען התובע כי עניין התביעה הינו אחריות העסק בדבר משלוח הודעות פרסום.

עוד מוסיף התובע, כי ישנה פסיקה קודמת הקובעת כי במידה וההגנה היחידה העומדת לנתבע הינה הטענה שצד ג' הינו השולח של הודעות הפרסומת ולא היא עצמה, דין הגנה זו להידחות.

התובע ציין כי בתיק אחר בו תבע חב' אחרת שפורסמה על-ידי מקבל 1, מר בן אברהם, הוגשה בקשה להחליף את הנתבעת למר בן אברהם ובקשה זו נדחתה.

התובע טען כי מתנערים בתי העסק מאחריות למשלוח הודעות הספאם וזאת על-ידי טענה האומרת כי אין הן שולחות ההודעות ומשכך מפנות את האחריות כלפי המפרסמים.

טענה נוספת הינה כי אין ביכולתו של התובע להגיע למפרסם ההודעה שכן, אין פרטיו מופיעים בתוכן הפרסומת ואף מוכמנים.

זאת ועוד, התייחס התובע לחזקת היודעין אשר מופיעה בס'30 לחוק הספאם (חוק הספאם החדש- תיקון לס'30 לחוק התקשורת, בזק ושירותים התשס"ח-2008) (להלן: חוק התקשורת) באומרו כי אין הנתבעים פעלו בכדי להסיר מעצמם את חזקת היודעין.

בהתייחס לחזקת היודעין, טען התובע כי קובע ס'30 א' י'5 לחוק התקשורת כי לא תעמוד חזקת היודעין אם המפרסם כבר שלח לנמען הודעות, אף אם לא ביודעין.

בנוסף, טען התובע כי ישנה אחריות המוטלת על נתבע 3 מכוח היותו נושא משרה בחברה וזאת בהתאם לס'30 א' ח' לחוק התקשורת.

טענות הנתבעות 1,2

טענו הנתבעות כי הן כופרות בשליחת הודעות הפרסומת וזאת בכך שהן נקשרו עם חב' פרסום לצורך שירותים באינטרנט.

טענו הנתבעות כי אין אחריות העסק למשלוח ההודעות, שכן שליחתן לא נעשתה ביודעין וזאת משום שהתקשרו הנתבעות עם חברות פרסום ואילו אותן חברות פרסום נקשרו עם מדוורים שונים כגון מקבל 1. לכן דרך המלך בעבור התובע הינה להגיש את התביעה כנגד שולח ההודעות בפועל, קרי מקבל 1.

באשר לטענת התובע כי אין ניתן להגיע למפרסם, טענו הנתבעות כי בין התובע לבין מקבל 1 קיים קשר לפיו ניהל בעבר התובע הליכים כנגדו, ומשכך אין הוא יכול לטעון כי לא ניתן להגיע לשולח ההודעה.

בהתייחס לטענת התובע בדבר אחריותו של נתבע 3 כנושא משרה, טענו הנתבעות כי סעיף זה מטיל אחריות פלילית אישית על מנהל תאגיד ומשכך יש לדחות את התביעה כנגד נתבע 3 מהטעם שמדובר באחריות שאינה אישית.

עוד מוסיפות הנתבעות כי התובע עסקינן מגיש תביעות ספאם רבות מכוח חוק התקשורת כעניין שבשגרה ויש לשקול טענה זו בבואו של בית המשפט לפסוק פיצויים.

דיון והכרעה

לאחר שמיעת הטענות שהועלו על-ידי הצדדים, החלטתי כי דין התביעה להידחות ולהלן נימוקיו:

אין מחלוקת כי הנתבעות מופיעות בפרסומים שנשלחו לתובע אבל הן טוענות שלא הן שלחו את ההודעות וכלל לא היו מודעות לעצם הפרסום .

טענתו של התובע כי הודו הנתבעות בשליחת ההודעות אינה נכונה . למעשה, ציינו הנתבעות כי אין הן מכחישות את תוכן הפרסומות בהודעות שנשלחו ולא הודו כי הן הגורם השולח.

לעניין אחריותו של בית העסק בדבר משלוח ההודעות, יש להתייחס לס' 30 י'1 לחוק התקשורת אשר אומר כי ניתן יהיה לפסוק פיצויים במקרה בו שוגר דבר הפרסומת ביודעין ובניגוד להוראות החוק. בבוחנו של בית המשפט להתקיימותו של המרכיב " יודעין " , מצאתי כי לא הרים התובע את נטל ההוכחה הדרוש לידיעת הנתבעות על שיגורן של ההודעות. עדי הנתבעות לא נחקרו בעניין זה והתובע ויתר על חקירתם.

זאת ועוד, אין להטיל אחריות על מעשים שנעשו על-ידי גורמים שלישיים שלא נקשר עמם בית העסק ( ראה רע"א 162059 רע"א 2059/16 ואח' א.א. קליניקות כרמל בע"מ נ' מור כהן ואח' "כדי לחייב חב' מפרסמת יש להוכיח מודעות לכאורה לאופן הפסול בו התנהלו חב' הפרסום" ) וזאת משום שלא הראה התובע כי היו הנתבעות מודעות למעשים שנעשים על-ידי צדדים שהתקשרו עם חב' הפרסום.

בנוסף, טען התובע כי נשלחו בעבר הודעות פרסומת דומות של אותו בית עסק אך הן נשלחו מחברות פרסום אחרות ומשכך, אין ס'30 א' י'(5) חל שכן, על-פי לשון החוק על המפרסם להיות זהה בשני מקרי שיגור ההודעות ובמקרה דנן, הרי שמדובר בחברות פרסום שונות.

באשר לטענת התובע בדבר אחריות נושא משרה, יציין בית המשפט כי מתייחס ס'30 א' ח' לחוק התקשורת לאחריות פלילית אישית ולא אחריות פיצויית ומשכך, דינה של טענה זו להידחות (ראה ת"א 1586-09 חיות נ' טלרן מסרים מיידים בע"מ ואח' " סעיף 30 א' ח' מטיל אחריות פלילית אישית על מנהל התאגיד" )

על אף דחייתה של התביעה בשל אי התקיימותה של חזקת היודעין, מכוח ס' 30 י'1 לחוק התקשורת אשר קובע כי על חזקת 'היודעין' להתקיים, מוצא בית המשפט לנכון להתייחס לאופן התנהלותו של התובע בדבר הגשת תביעות מרובות. בית המשפט מוצא לנכון כי שיקול כגון הגשת תביעות מרובות, צריך שילקח בבואו לפסוק פיצויים ( ראה תא"מ 6939-06-14, 51944-02-15- "תובע שמגיש תביעות רבות באותו עניין באופן שעושה לקידום עניינו האישי, בנסיבות אלה בית המשפט הביע דעתו בדבר...")

סוף דבר

התביעה נידחת כנגד שלושת הנתבעים ומטבע הדברים משנדחתה התביעה נדחית גם הודעת צד ג' שכן אין יריבות ישירה בין התובע לבין צד ג'.

לפנים משורת הדין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב שטראוסר
נתבע: קבוצת איזנברג נדל"ן בארץ ובעולם בע"מ
שופט :
עורכי דין: