ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רמי פדידה נגד מנהל מקרקעי ישראל :


בפני כבוד ה שופט יוסף בן-חמו

מבקשים

  1. רמי פדידה
  2. סוזן פדידה

נגד

משיבה
מנהל מקרקעי ישראל - נצרת

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וכן בקשה לביטול פ סק דין, שניתן ביום 25/09/16 בשל היעדר התייצבות המבקשים לישיבת ההוכחות שנקבעה לאותו מועד (להלן: " פסק הדין").

רקע:
המבקשים הגישו ביום 19/12/11 תביעה, בדרך של המרצת פתיחה , למתן פסק דין הצהרתי בנוגע לזכויות במגרש הידוע כגוש 15279 חלקה 2 בשטח של 761 מ"ר (להלן: "המגרש"). המבקש 1 הינו " חסוי" ואמו, המבקשת 2, מונתה כאפוטרופוס על גופו ורכושו והוסמ כה לטפל בענייניו.
בין המבקשים לבין המשיבה התנהל מו"מ לפתרון הסכסוך ו הדיון בתיק נדחה אינספור פעמים.
המבקשים לא התייצבו לדיון שהתקיים בפניי ביום 29/09/13. על כן, ניתן פסק דין המורה על דחיית התביעה. ביום 07/08/14, לאור עמדת המשיבה, אשר השאירה את העניין לשיקול דעת בית המשפט, הוריתי על ביטול פסק הדין.
דיון הוכחות בתיק נקבע ליום 25/09/16. המבקשים, אשר לא היו מיוצגים אותה עת, ועדיהם לא התייצבו לדיון.
לתיק בית המשפט נסרקה ביום 22/09/16 בקשה שכותרתה "בקשה דחופה לדחיית מועד דיון שנקבע ליום 25/09/16". הבקשה הוגשה ביום חמישי, בעת שהדיון נקבע ליום ראשון שלאחר מכן. הבקשה הוגשה בנימוק שלתובע, שהינו חסוי, "נקבעה מבעוד מועד בדיקה רפואית והחסוי ממתין לבדיקה מזה זמן רב".
בפסק הדין, שניתן במהלך הדיון, קבעתי כי "נימוק זה איננו מצדיק את דחיית הדיון. החלטה בדבר ישיבת ההוכחות ניתנה עוד בחודש מאי. לא היה מקום להמתין עד הרגע האחרון (ביום חמישי) בסמוך למועד הדיון על מנת להגיש בקשה נוספת לדחייה. תיק זה איננו מתקדם וקביעת התאריך להוכחות נעשתה לאחר שניתנו מספר רב של הזדמנויות לצדדים לפתור את הסכסוך ביניהם ונדחה הדיון מספר רב של פעמים". לפיכך, ובהתחשב בעמדת המשיבה, הוריתי על מחיקת התביעה, ללא צו להוצאות.
ביום 07/02/17 הגישו המבקשים את הבקשות שלפניי להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין וכן לביטול פסק הדין.

תמצית טענות המבקשים בבקשותיהם :
המבקשים פירטו באריכות את הרקע העובדתי שהוביל להגשת התביעה על ידם.
במהלך ניהול התביעה, התנהל בין הצדדים מו"מ מסיבי, במהלכו השלתה אותם המשיבה כי המחלוקת קרבה לסיומה וכי המגרש המיוחל יוקצה להם.
בשל מצבו המיוחד של המבקש ומצבה הכלכלי והנפשי של המבקשת, אשר מטפלת בו ללא הרף ותוך פגיעה אנושה באיכות חייה, נאלצו ה מבקשים ל הגיש בקשות לדחיית הדיונים שנקבעו בתיק ולבקש אורכות מבית המשפט, וזאת במקביל למו"מ שהתנהל בין הצדדים.
המשיבה גרמה לסרבול ולהתמשכות ההליכים, כאשר הגישה למעלה מ-6 בקשות לדחיית הדיונים, תוך שימוש לרעה בהליכי משפט וגרימת נזקים למבקשים.
עובר לדיון ההוכחות שנקבע ליום 25/09/16 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לדחיית מועד הדיון בשל בדיקה רפואית שנקבעה למבקש, על בסיס "מקום פנוי", עליה נודע לו בסמוך למועד מסירת ההודעה. המבקש לא הצליח לדחות את הבדיקה למועד סמוך אחר , וככל שהיתה נדחית, היה נאלץ להמתין זמן רב לבדיקה , תוך חשש לפגיעה קשה בבריאותו. בנסיבות אלה , היה על בית המשפט להיעתר לבקשה ולדחות את שמיעת הדיון למועד מאוחר יותר.
מחיקת התביעה פוגעת בזכות המבקשים לגשת לערכאות וגורמת להם נזקים כמעט בלתי הפיכים. הנטייה הרווחת כיום בפסיקה היא כי מחלוקות תתבררנה לגופן ופסקי דין לא יינתנו על יסוד נימוקים טכניים נוכח מחדלים דיוניים של בעלי דין, וזאת על מנת להגשים, ככל שניתן, את זכות הגישה לערכאות, שהפכה לזכות חוקתית. על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בתביעה שמנהל ה"אזרח הקטן" נגד רשות ממשלתית ו/או סטטוטורית.
לתובעים לא ניתן יומם בבית המשפט, שכן בתיק לא התקיימה ישיבת הוכחות ולא הובאו ראיות בנוכחות שני הצדדים, ובית המשפט לא דן בטענותיהם לגופו של עניין.
יש להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק, מאחר שנבצר מהמבקש להתייצב לדיון שנקבע בשל מוגבלויותיו הרבות והבדיקה הרפואית שנקבעה לו ואין מדובר בזלזול בבית המשפט .
יש להורות על ביטול פסק הדין נוכח סיכויי הצלחת התביעה הגבוהים ולאור המו"מ שהתנהל בין הצדדים, הנמצא בשלב מתקדם. מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים, שכן, למשיבה לא ייגרם כל נזק, ככל שיבוטל פסק הדין, בעוד שלמבקש ייגרמו נזקים כבירים ובלתי הפיכים אם תידחה הבקשה, מאחר שקיים חשש כי המשיבה תבצע דיספוזיציה במגרש. כמו כן, המבקש ייאלץ להוציא הוצאות רבות לניהול הליך חדש, דבר שאינו בהישג ידו בהיותו אדם נכה וחסוי.
נימוקי התביעה לכשעצמם, מהווים "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין . שורת הדין ומידת הצדק וההגינות מחייבת כי אין לשלול מהמבקשים את יומם בבית המשפט מהטעמים הבאים: אין עסקינן בטענות ו/או בגרסת בדים; זכות הגישה לערכאות; האיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין נובע ממצבו הרפואי הדק והמיוחד של המבקש; המבקשים ידעו לראשונה על פסק הדין ביום 25/01/17, לאחר שיחה טלפונית עם מוקד בית המשפט; למבקשים עשוי להיגרם נזק ככל שבקשתם תידחה והם לא יזכו ליומם בבית המשפט.

תמצית טענות המשיבה:
יש לדחות את הבקשה, בהתחשב בהתנהלות המבקשים לאורך כל ההליך. הבקשה הוגשה באיחור ניכר, בחלוף למעלה מ-4 חודשים מאז ניתן פסק הדין, ו מתבקש ביטול פסק הדין חרף אי התייצבות המבקשים לישיבת ההוכחות ו/או מבלי שהוגשה בקשה לדחיית ישיבת ההוכחות מבעוד מועד.
המשיבה התכוננה לישיבת ההוכחות והעדה מטעמה התייצבה לדיון, על כל המשתמע מכך.
סיכויי התביעה לגופה קלושים, שכן לא היתה כל הבטחה שלטונית בענייננו, בניגוד לנטען בכתב התביעה.
ככל שביהמ"ש ייעתר לבקשה, יש להתנות את ביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאות גבוהות.

דיון:
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, כפי שפורטו באריכות בבקשות המבקשים, על נספחיהן, בתגובת המשיבה וכן בתשובת המבקשים לתגובת המשיבה, על נספחיה, אני סבור,בדוחק רב כי יש לקבל את הבקשה, זאת, בכפוף לתשלום הוצאות למשיבה, שבנסיבות הענין צריכים לעמוד על סכום משמעותי,כפי שיפורט להלן.

המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד קבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: " התקנות") הקובעת כי:
"ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה באין כתבי טענות מצד שני, והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה – לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים".

מתן ארכה ביחס למועד הקבוע בחיקוק טעונה "טעמים מיוחדים שיירשמו " (תקנה 528 לתקנות). הלכה היא שקיומם של טעמים מיוחדים נקבע בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה. על כך נאמר בספרו של השופט א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 11) בעמ' 396:
"טעם מיוחד ייבחן לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד".

אין חולק בענייננו כי המבקשים הגישו את הבקשות שלפניי, ל מתן ארכה לביטול פסק הדין וכן לביטול פסק הדין, כארבעה וחצי חודשים לאחר שניתן פסק הדין. לא מצאתי בבקשת המבקשים להארכת המועד הסבר המניח את הדעת באשר למועד הגשת הבקשות . ה מבקשים הסתמכו בבקשתם להארכת המועד בעיקר על נימוקי בקשתם לביטול פסק הדין כנימוקים לביסוס קיומו של "טעם מיוחד" למתן ארכה. טענות אלו מקומן להתברר לאחר שיעברו המבקשים את משוכת הארכת המועד.

המבקשים הוסיפו וטענו כי נודע להם לראשונה על תוכן פסק הדין רק ביום 25/01/17, לאחר שיחה טלפונית עם מוקד מערכת בתי המשפט. טענה זו, בדבר המועד בו נודע להם על פסה"ד, לא זו בלבד שאינה נתמכת בתצהיר מטעם מי מהמבקשים, אלא היא אף אינה עולה בקנה אחד עם המצופה מהם הן כתובעים בהליך והן כמגישי בקשת הדחיה, להתעדכן בעצמם בהחלטת בית המשפט ו/או בתוצאות הדיון, בסמוך למועד בו התקיים.

נפסק כי בעל דין המבקש הארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין אינו יכול להתעלם מהמועד הקבוע בתקנות סדר הדין להגשת הבקשה, והוא אינו יכול להפנות לנימוקי הבקשה לביטול פסק דין, כנימוקים לביסוס קיומו של "טעם מיוחד" למתן ארכה.
יחד עם זאת, עם השנים אותו "טעם מיוחד" רוכך בפסיקה. ב-רע"א 1273/15 מאירפלד השקעות וניהול בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ (מיום 21/04/15) נפסק כי:
"לאור ההכרה הגוברת בחשיבותה החוקתית של זכות הגישה לערכאות, ומשום שנעילת שעריו של בית המשפט לפני בעל דין אינה דבר של מה בכך, רוככה במשך השנים הדרישה בפסיקה לקיומו של אותו "טעם מיוחד". נקבע כי ככל שמדובר בטעות אנוש שאין מקורה ברשלנות, הזנחה או זלזול בבית המשפט, יהיה מקום בנסיבות המתאימות להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" המצדיק הארכת המועד...לעניין זה יש גם להתחשב בסיכוייו של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד – ובענייננו, סיכוייה של הבקשה לביטול פסק הדין...מן הדברים עולה כי על בית המשפט לאזן בין מספר שיקולים בבואו להכריע בבקשה מעין זו. בין השיקולים הללו ניתן למנות את עקרון סופיות הדיון ויעילותו, התנהגותם של הצדדים ותום-לבם, נסיבותיו של האיחור, מידתו והשלכתו על אינטרס ההסתמכות של הצד האחר, מהות הסוגייה וחשיבותה הציבורית, וסיכוייו של ההליך...".

כמו כן, נפסק כי במסגרת הדיון בבקשה למתן ארכה להגשת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה, יש "לפזול" אל עבר נימוקי הבקשה לביטול פסק הדין, ולבחון את סיכוייה הלכאוריים של בקשה זו. שאלת סיכויי ההליך העיקרי משפיעה, בין יתר השיקולים, על ההכרעה בבקשה להארכת מועד. התעלמות משאלת סיכויי ההליך שלשלם נקיטה בו מבוקשת הארכה, עלולה להביא, במקרים מסוימים, לתוצאות קשות הפוגעות יתר על המידה בבעל הדין המבקש. (ר' רע"א 7092/11 איוב מ.ט.ח. ביצוע פרויקטים בע"מ נ' קרן הסיטי ואח' (מיום 16/08/12).

מקובל להבחין בין מקרה שבו נדרש ביטול פסק דין " מתוך חובת הצדק" לבין מקרה שבו הביטול נתון לשיקול דעת בית המשפט. במקרה הראשון, כאשר ההליך פגום מעיקרו ולא בוצעה המצאה כדין, יבוטל פסק הדין ללא התייחסות לשיקולים נוספים. לעומת זאת, במקרה שבו אחד הצדדים לא התייצב לדיון למרות שבוצעה המצאה כדין, נדרש בית המשפט להתחשב בשאלה מהי הסיבה לאי התייצבותו ובפרט האם מדובר בזלזול בבית המשפט או שמא צירוף נסיבות אומלל, היסח דעת או רשלנות. וכן בשאלת סיכויי הצלחתו של המבקש בהליך העיקרי. (ר' רע"א 9565/09 מרגוליס נ' גנץ, (מיום 10/08/10); רע"א 2158/15 מאליק מוסטפא עיסא נ' ריפעת סרסור (מיום 02/06/15)).

מבין השיקולים הנלקחים בחשבון בביטול פסק דין במסגרת שיקול דעת בית המשפט, זוכה השיקול של סיכויי ההצלחה בתביעה למעמד בכורה. מבלי להביע עמדה באשר לסיכויי התביעה, סבורני כי במקרה שבפניי הציגו המבקשים שיקולים בעלי משקל ממשי וכי די בטענותיהם בבקשתם כדי לעבור את הרף המינימאלי הדרוש בנסיבות בקשה זו. זאת, בין היתר, בהתחשב במו"מ שהתנהל בין הצדדים, אשר הגיע לשלבים מתקדמים.

לפיכך, ולאור הנסיבות בגינן לא התייצבו המבקשים לדיון שנערך ביום 25/09/16, אני נעתר לבקשותיהם ומורה על ביטול פסק הדין מיום 25/09/16, זאת, בכפוף לתשלום הוצאות בסך של 10,000 ₪ , אשר ישולמו למשיבה תוך 30 יום. ככל שלא ישולמו הוצאות אלו יוותר פסק הדין על כנו.
רק ככל שישולמו ההוצאות במועד, ייקבע התיק להמשך דיון.
המשיבה תעדכן את בית המשפט עם תשלום ההוצאות ו/או תוך 45 יום, לכל המאוחר.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רמי פדידה
נתבע: מנהל מקרקעי ישראל
שופט :
עורכי דין: