ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סברן איתי נגד ליאור מזור :


לפני כבוד ה שופטת עינת רביד

החייב

המבקשת

סברן איתי

עו"ד טשורני/שרון הראל

נגד

משיבים

ליאור מזור – הנאמן
כונס נכסים רשמי תל אביב

החלטה

החלטה זו עניינה בבקשת הנאמן לאישור שכר טרחתו, וכאשר מנגד עומדת בקשת הנושה שלא לאשר לו את שכר הטרחה בסכום המבוקש.
ביום 19.1.17 הגיש הנאמן דוח סופי ובקשה למתן הוראות. במסגרת הדוח פורט כי החייב, אשר צו כינוס ניתן בעניינו ביום 11.12.12, הופטר מחובותיו בהחלטה מיום 22.12.16.
במסגרת הבקשה ציין הנאמן כי בקופת הכינוס נאסף הסך של 62,304 ₪, כאשר לסך זה מצטרף, כפי שצוין אף במסגרת ההליך שנוהל בעניינו של אחיו של החייב, מר אורי סברן ( בתיק פש"ר 30502-02-12) סך של 47,500 ₪ אשר שולם על ידי החייב לנושים מחוץ להליך ונזקף כחלק מתשלומי ההליך.
הנאמן עתר לפסיקת שכר טרחתו כך שזה יפסק מהסך של 62,304 ₪ בצירוף הסך של 47,500 ₪, אשר שולם על ידי החייב מחוץ להליך, כך ששכר הטרחה יעמוד על סך של 17,521 ₪. ובנוסף עתר להוצאות בסך של 4,800 ₪.
המבקשת הגישה בקשתה וטענה כי שכר טרחתו של הנאמן בצירוף מע"מ עומד על הסך של 25,300 ₪ ומהווה 41% מהסכום בקופת הכינוס, כאשר אישור שכרו זה יש בו כדי להקטין את חלקה בדיבידנד המוצע לחלוקה לנושים.
בבקשתה מעלה המבקשת טענות כלפי התנהלות הנאמן בתיקו של החייב וכן בתיקו של אחיו של החייב וטוענת כי לא תרם להשגת הסכמות הנושים ולאישור ההסדר. עוד טוענת המבקשת כי תשומת ליבו של הנאמן הופנתה לכך שהנושה הגדול ביותר אופיס דיפו הוא אשר גרם לחדלות הפירעון ולכניסת החייבים להליכי פש"ר, אך הוא לא פעל בנושא. עוד נטען כי התשלומים אשר שולמו מחוץ להליך לחברת אופיס דיפו התאפשרו לאחר שהוצגו לאופיס דיפו הטענות והצעדים שיינקטו לעניין אחריותה שהביאה את החייבים לפש"ר. לטענתה אין לנאמן להלין על תשלומים אשר בוצעו מחוץ להליך ואשר בלעדיהם לא הייתה מושגת הסכמת כל הנושים, ומדוע עליו לקבל שכר טרחה בגינם. לטענתה הנאמן לא טרח להגיש תביעות חוב לכונס החברות, להן ערבו החייבים, ערבויות אשר בגינן נכנסו להליכי פש"ר, תביעות חוב אשר יכלו להעשיר את קופת הפש"ר .
עוד טענה המבקשת כי הנאמן עתר לאישור דמי ניהול בגין כל אחד מהחייבים, איתי ואורי סברן, בעוד החקירה והניהול היו למעשה של תיק אחד.
לטענת המבקשת בנסיבות האמורות יש מקום לאשר לנאמן שכר טרחה בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ, ולא לאשר לו הסך אשר התבקש על ידו.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשת המבקשת, בתגובת הנאמן, תשובת המבקשת וכן בתגובת הכנ"ר, אני קובעת כי יש לאשר את שכר טרחתו של הנאמן בהתאם למפורט בסעיפים 7-8 לתגובת הכנ"ר.
ראשית אפנה לעמדת הכנ"ר לפיה למבקשת אין עמדה בקביעת שכרו של הנאמן. לעניין זה ראו תקנה 6(ג) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), תשמ"א-1981, לפיהן המשיב לבקשה לפסיקת שכר טרחה של בעל התפקיד הוא הכנ"ר.
בית המשפט, על ידי כבוד סגן הנשיאה השופט איתן אורנשטיין (כתוארו אז) התייחס לעניין זה במסגרת ת"א 1809/06 מוניק עופר נ' כונס הנכסים הרשמי (16.11.14) וציין את הדברים הבאים היפים אף לענייננו:
"אפתח בטענת הנאמן והכנ"ר באשר להעדר מעמד למבקשת לענייין בקשת השכר. בהקשר זה אפנה לתקנה 6(ג) לתקנות השכר שלפיה המשיב לבקשת שכר טרחה של בעל תפקיד הינו הכנ"ר שרשאי לחוות את דעתו ולייעץ לבית המשפט בעניין. דהיינו תקנות השכר אינן מחייבות פנייה מוקדמת לנושים ובהכרח אינן מתלות את החלטת בית המשפט באישור מוקדם הנושים לשכר הטרחה של בעל התפקיד. אמנם לעתים מבקש בית המשפט את עמדת הנושים לשכר, אך זאת במקרים שאינם שגרתיים כגון כאשר מתבקשת פסיקת שכר טרחה בשיעור ניכר או שהשכר המבוקש חורג מהתקנות. אציין שלעתים מתבקשת וועדת ביקורת שמונתה במסגרת הליך הסדר הנושים ליתן את עמדתה לבקשת שכר הטרחה. אלו הם מקרים חריגים, שכן לרוב די בעמדת הכנ"ר שבודק ומבקר את הבקשה ולאחריה נבחן הדבר על ידי בית המשפט.
להסרת ספק אבהיר שאיני סבור שיש באמור כדי לחסום נושה שיש בידו מידע שיש בו כדי להשפיע על פסיקת השכר, למסור את המידע לבית המשפט ולכנ"ר על מנת שהמידע יובא בחשבון בעת פסיקת שכר הטרחה ותוך מתן אפשרות לבעל התפקיד להביע את עמדתו ביחס למידע האמור".
לעניין האמור ראו גם ע"א 5000/92 יהושע בן ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830.

במקרה הנדון ונוכח עמדת הכנ"ר , בהסכמת הנאמן, כי שכר טרחתו של הנאמן ייפסק על פי סכום הכספים המצויים בקופה, קרי הסך של 63,401 ₪ (ולא בגין הסך הנוסף אשר שולם על ידי החייב שלא במסגרת ההליך), אני מקבלת את עמדת הכנ"ר לעניין הסכומים אותם יש לפסוק לנאמן בתוספת הוצאותיו.
באשר לטענת המבקשת כי היות וחלק ממצבת החובות בתיק הנדון חופפת למצבת החובות בתיק אחיו של החייב, אזי ואף לעניין זה אני מקבלת את עמדתו של הכנ"ר כי אין בכך כדי למנוע מבעל התפקיד לקבלת את שכרו בנפרד בגין תקבולי כל תיק.
יוער, כי בתגובתו ציין הכנ"ר כי טרם אישור ההוצאות יש לקבל את עמדת הנאמן באשר לזכויות החייבים לכאורה בכספים המצויים בקופת הפירוק של החברות ראש דיו ו- 180 דקות, להן ערבו החייבים, וזאת כנטען על ידי המבקשת. הנאמן הגיש תגובתו לעניין זה וציין כי בבדיקתו מול המפרק עלה כי לא חולק דיבידנד לנושים בלתי מובטחים, וכי ככל שהיה מתאפשר חלוקת דיבידנד שיורי בתיקים אלו לנושים לא מובטחים, כי אז לא היה בכך לסייע לחייב אשר נשייתו בחברות אלו היא במעמד של נשייה נדחית.
נוכח כל האמור אני מאשרת שכר טרחת הנאמן בסך של 12,680 ₪ בצירוף מע"מ, והוצאות בסך של 4,800 ₪.
נפסק לכנ"ר אגרת השגחה כדין.
יחולק דיבידנד כדין.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סברן איתי
נתבע: ליאור מזור
שופט :
עורכי דין: