ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ויקטוריה ריבלקין נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרה מאירי

המערערת
ויקטוריה ריבלקין
ע"י ב"כ: עו"ד עירן פיינשטיין
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אריק יעקובי

פסק דין

בפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מ-25.2.16 שקבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 40% החל מ-1.11.15 ("הוועדה"), ערעור הנסב על מועד התחולה בלבד. טוענת המערערת כי הוועדה לא נימקה כראוי את קביעתה כאמור, כש לא קבעה נכות החל מ-12.11.14, מועד פגיעתה, בהחלטה שרירותית שלא נומקה במסמכים הרפואיים.

המשיב בתשובתו טען שנימוקי הערעור אינם מגלים טעות משפטית; טענות המערערת מופנות כנגד שיקול הדעת המקצועי של הוועדה, מה גם שהמסמך הרפואי המוקדם ובו אבחנה של תסמונת בתר חבלתית הוא מנובמבר 2015. עוד טען כי הערעור לוו עדה לא נסב על מועד התחולה. המשיב עתר לדחיית הערעור.

בדיון מוקדם בפני כבוד הרשמת ת. עציון פלץ, משעמד המערער על טיעון בפני שופט – הועבר אליי, ועפ" י החלטתי הגישו הצדדים סיכומיהם:

המערערת מפנה למסמכים רפואיים, עותרת לקבוע את מועד התחולה לספטמבר 2014 ולחילופין להחזיר ע ניינה לוועדה על מנת שתדון במועד התחולה ותנמק החלטתה, משהוועדה לא נימקה קביעתה, מה גם שלמדה היא כי בית הדין בעשור האחרון, מתערב גם בשאלות רפואיות ואין מניעה שבית הדין כך יקבע, "ירים את הכפפה", "ועל פי הראיות שהוצגו" בפני כבוד בית הדין, יקבע תחולת הנכות מספטמבר 2014, מועד הפגיעה ולמצער מ-23 נובמבר 2014 (מסמך עו"ס שצורף).

המשיב בסיכומיו חזר על טענותיו, תוך שהזכיר כי המערערת לא ערערה בפני הוועדה על קביעת מועד התחולה כאמור בדרג ראשון ואין להתיר עתה מקצה שיפורים. כן נטען שרק בנובמבר 2015 אובחנה בתסמונת בתר חבלתית, כפי שנקבע על ידי הוועדה. עוד נטען כי הזכאות לגמלה, על פי סעיף 195 לחוק, ובהנתן כי המערערת קיבלה דמי מחלה ממעסיקה עד אוגוסט 2015, מביא לכך כי טענתה בעניין נעדרת כל טעם ממשי.
המשיב עתר לדחיית הערעור.

ולהכרעתי –
א. המערערת לא סתרה הטענה ולפיה בערר שהגישה לוועדה לא טענה כנגד מועד התחולה, מועד שנקבע כאמור עוד בדרג ראשון. יצוין כי הערר לוועדה הוגש באמצעות ב"כ המערערת, המערערת יוצגה על ידי עו"ד וגם בדיון לא הועלתה טענה בפני הוועדה בהיבט זה.
ממילא, על פניו, ולו בשל כך – עסקינן בטענה שאיננה משפטית.

ב. אינני מקבלת את "הצעת" המערערת בסיכומיה – עסקינן בוועדה בנכות כללית. המערערת אינה מציגה קביעה כלשהי בנ"ע שהיה על הוועדה "להתייחס" אליה. יודעת ודאי המערערת כי הכרת פקיד התביעות בפ"ע בנובמבר 2014 – ודאי אינה נדרשת לכאן. גם הטיעון בהקשר זה תוך "עירוב" הנושאים והתחומים – טוב היה לולא נטען, משנטען. כך גם ה"לעומתיות" בטיעון בפני כבוד הרשמת – וטוב עשתה המערערת עת נמנעה מכך, בסיכומיה (עד שאף לא עתרה כלל, וטוב שכך עשתה, להוצאות).
בהתאם – משעסקינן בעניין רפואי טהור, קרי: המועד בו נקבעה למערערת נכות זמנית – ומשאף על פי המסמכים שהגישה המערערת עצמה בהליך דנא, אין אבחנה רפואית אלא מהמועד האמור (ובפועל מדצמבר 20 15 או מאוחר לוועדה) ומשאין יכול להיות חולק כי עו"ס, בכל הכבוד, אינה קובעת אחוזים רפואיים – לא נמצא פגם משפטי בפעולת הוועדה.

ג. אזכיר כי מידת ההנמקה המתחייבת בנסיבות, שונה מההנמקה המתחייבת עת קובעת וועדה את הלקות הצמיתה. בענייננו, כאמור, המערערת שיוצגה בפני הוועדה , לא העלתה כל טענה בעניין הנדון, ממילא, ומשעסקינן בקביעה זמנית, כאמור, גם על פי המסמכים שהציגה בהליך שבפניי – מבוססת הקביעה על הנתונים הרפואיים, ודי בכך. הוועדה לא נדרשה להנמקה נוספת, הגם שקיבלה הערעור וקבעה אחוזים גבוהים יותר.

ד. בהעדר טעות משפטית – הערעור נדחה.

על פסק הדין ניתן להגיש רשות ערעור לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מקבלתו.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ז, (16 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

קלדן : גיל משומר / שרון קופלביץ


מעורבים
תובע: ויקטוריה ריבלקין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: