ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה לויתן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט צבי פרנקל

התובע:
שלמה לויתן, ( ת.ז.-XXXXXX399) ז"ל
ע"י ב"כ: עו"ד אשרה קידר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד מורן קונביסר

החלטה

א. אני ממנה את ד"ר יבגני לייקין, מומחה לרפואה תעסוקתית לחוות דעתו בעניינו של המנוח שלמה לויתן ז"ל, ולענות על השאלות הבאות תוך 30 יום על סמך העובדות בסעיף ב'.

  1. מהו היה ליקויו של המנוח?
  2. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת המנוח לליקוי ממנו הוא סבל? דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
  3. אם התשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי

בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של המנוח עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
4. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת המנוח ה שפעה משמעותית על ליקויו של המנוח? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

ב. להלן העובדות המוסכמות:

  1. התובע ז"ל היה גבר יליד 31.12.49.
  2. התובע ז"ל עבד מיוני 1973 ועד 31.12.09 במפעלי ים המלח, דהיינו כ

– 37 שנים בקירוב.
3. במשך 27 השנים הראשונות לעבודתו עבד כמפעיל וכמשגיח על חדרי פיקוד במתקן לייצור אשלג המגיע מים המלח. במפעל קיים מתקן לייצור ברום וכלור.
4. כמשגיח על חדרי פיקוד הייתה עבודתו של המנוח כרוכה בביצוע משמרות בנות 8 שעות כל אחת, כאשר עבד 4 ימים במשמרת בוקר, 4 ימים במשמרת צהריים, ו- 4 ימים במשמרת לילה ולאחר מכן שהה 4 ימים בחופשה.
5. במסגרת תפקידו היה המנוח משגיח בחדרי פיקוד במפעל שירותי ביצוע, במפעל גיבוש חם, במפעל גיבוש קר, כאשר במפעלים אלו בוצע סינון, הפרדה, מיצוי, גיבוש וייבוש החומר המופק.
6. העבודה בוצעה לחילופין במתקן סינון, במתקן פירוק, במתקן מיצוי ובמתקן גיבוש.
7. מתחילת שנות עבודתו ועד סוף שנות ה – 90 – תחילת שנות ה – 2000 עבד המנוח ללא מסכות וללא אמצעי מיגון אחרים, שכן הדבר לא היה מקובל באותן שנים. מה שגם שלא היי תה מודעות לבטיחות וגהות בעבודה, כפי שהיא קיימת בשנים האחרונות.
8. המנוח נחשף בעבודתו לאשלג ומלח ולחומרים כימיים נוספים אחרים כדוגמת ברום, כלור, חומצה גופרתית, אלומניום כלורידי המשחרר חומצה הידרו כלורית HCL, מגנזיום, אבץ אלומיניום ולאבקת צבע אדום לצביעת האשלג בצבע אדום מטעמי שיווק ומכירה של האשלג שצבעו המקורי לבן.
9. סביבת עבודתו של המנוח הייתה ספוגה באדי אשלג וכן נמצאת בקרבתה בתחנת כוח המנקה את הארובות, תוך כדי נישוף וממנה הפלט חומר חומצתי (חומצה גופרתית) אשר גורם לחורים בבגדים ולצריבה קשה בעור.
10. בשנת 2000 לערך עבר המנוח להפעיל ציוד מכאני כבד במפעלי ים המלח.
11. באופן רשמי כמפעיל ציוד מכאני כבד, עבד המנוח במשך כ – 12 שעות ביום, 5 ימים בשבוע, אולם בפועל נדרש לבצע עוד 5 תורניות מדי חודש ויצא אפוא כי עבד בפועל 6 ימים בשבוע.
12. בשנת 2009 החל המנוח לסבול מכאבים בעצם הזנב, אשר הלכו והתגברו ולפיכך החל המנוח לפקוד את הרופאים חדשות לבקרים.
13. משכל התרופות משככות הכאבים לא הועילו נשלח המנוח לביצוע בדיקות מקיפות אשר העלו כי המנוח סובל מקרצינומה מטסטטית של ה – RENAL CELL, כעולה מהחומר הרפואי.
14. כן נמצאו מוקדים הן בריאות, הן בכיס השתן והן בכליות, כעולה מהחומר הרפואי.
15. המנוח אובחן כסובל מסרטן כלייה גרורתי המסווג כשלב 4, כעולה מהחומר הרפואי.
16. המנוח חדל כאמור עקב מצבו הרפואי לעבוד כליל בתאריך 31.12.09 17. המנוח הגיש תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה, למוסד לביטוח לאומי בתאריך 12.3.13.
18. כמפעיל ציוד כבד נחשף המנוח לחומר קל כדוגמת אלומניום ולחומר חזק כמו ברזל אשר עבר תהליך של אלקטרוליזה על ידי אלקטרודות שהזרימו מתח גבוה לתוך מיכלים בהם היה האשלג ועל ידי התכתו היו מפיקים מגנזיום.
19. לצורך ביצוע האלקטרוליזה עשו שימשו בשנאים גדוים כשעל המנוח הוטל להיכנס עם מנוף לתוך המתקן המייצר מגנזיום בכ – 3 מחלקות, משלב הייצור הראשוני ועד לשלב הייצור הסופי של ההתכה.
20. מפעל האלומניום כלוריד, מפעל בו עבד המנוח, נסגר בסופו של דבר עקב ריבוי תאונות שהתרחשו בו וגרמו לפגיעות של עובדים רבים.
21. כמפעיל ציוד מכאני כבד עבד המנוח אף במתקן הכלור – ברום ואף שהשתמש במסכה, לא עזר הדבר להפיג את שאיפת האדים הקשים שנפלו ממתקן זה, שכן היה מדובר בשימוש במסכות שהיו מיועדות לחשיפה לחומר במשך זמן של כ – 5 דקות, נוכח חריפותו.
22. לעיתים מזומנות אירעו תקלות של בריחת ברום וכלור וריחם היה דבק בבגדים ובעור באופן עיקש.
23. נוכח מודעות המעביד, בשלבים מאוחרים יותר, לחשיפת העובדים לחומרים קשים ומזיקים אליהם נחשף המנוח כמו גם עובדים אחרים, חייב המעסיק את עובדיו לערוך בדיקת דם מדי חודש בחודשו.
24. בשנת 2009 החל המנוח לסבול מכאבים בעצם הזנב, אשר הלכו והתגברו והוא החל לפקוד את הרופאים חדשות לבקרים בניסיון למצוא מזור לכאביו.
25. משהתרופות וההזרקות האפידוראליות לא היטיבו את מצבו בוצעו למנוח בדיקות מקיפות יותר כדוגמת CT וביופסיה אשר העלו כי המנוח סובל מקרצינומה מטסטטית של ה- RENAL CELL, כעולה מהחומר הרפואי.
26. בבדיקות שבוצעו למנוח בהמשך נמצא כי הוא סובל מגרורות בכליות, בריאות ובשלפוחית השתן. כן נמצא הרס נרחב של עצם הסקרום התחתונה ועצם הזנב לרבות מוקדים בעצמות האגן, כעולה מהחומר הרפואי.
27. המנוח חדל לעבוד כליל, עקב מצבו הרפואי הקשה והטיפולים הכימיים הוקרינתיים להם נדרש ביום 31.12.09, כעולה מהחומר הרפואי.
28. התובע ז"ל נפטר לאחר מאבק ממושך, כאמור, במחלת הסרטן בתאריך 8.4.1, כעולה מהחומר הרפואי.

ג. המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים ולמומחה בצירוף החומר הרפואי. לעיוני ביום 10.5.17

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ז, (16 מרץ 2017), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלמה לויתן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: