ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוטי מרדכי מויאל נגד כלל חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

המבקש:

מוטי מרדכי מויאל

נגד

המשיבות:
1.כלל חברה לביטוח בע"מ
2."עצמה"המרכז לאגודות ספורט עצמאיות

פסק דין

לפניי בקשת המבקשת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית לפי סעיף 16 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "בקשת ההסתלקות", "בקשת האישור" ו"החוק" בהתאמה).
בבקשת האישור נטען כי הפוליסה שהנפיקה המשיבה 1 ( להלן: "כלל") למבקש ( להלן: "פוליסה") עומדת בניגוד לחוק הספורט, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק הספורט") ובניגוד לתקנות הספורט, תשנ"ה-1994 (להלן: "תקנות הספורט").
בעוד תקנות הספורט קובעות את תקרת הפיצוי בגין הוצאות רפואיות כסכום גלובלי לכלל הטיפולים הרפואיים, מבלי לקבוע תקרת פיצוי עבור טיפול פיזיותרפיה בודד, המשיבה קבעה בפוליסה בניגוד לדין תקרת פיצוי בגין טיפול פיזיותרפיה עד סך של 138 ₪ לטיפול ( באמצעות הפנייה לסכום הנקוב במחירון משרד הבריאות).
אשר למשיבה 2 נטען כי היא משמשת כ"סוכן ביטוח" או " חברה מנהלת" והיא מבטחת ספורטאים בפוליסה שהנפיקה כלל בפוליסות תאונות אישיות לספורטאים כפוף לחוק הספורט.
כלל טענה לדחיית התובענה, נוכח גודל הקבוצה לאחר שמבדיקה שערכה עלה כי בתקופה של שלוש שנים קודם להגשת בקשת האישור, הוגשו לכלל ארבע תביעות בלבד של מבוטחים שבוטחו בפוליסה שצורפה לבקשת האישור ואשר נזקקו לטיפולי פיזיותרפיה.
לגופה של בקשת האישור טענה כלל כי לא הפרה את הוראות תקנות הספורט הואיל ותקרת הפיצוי שנקבעה בפוליסה עומדת על 9,582 ₪ ( ראו עמוד 1 לנספח ה1 לבקשת האישור) אשר למעשה מהווה תקרת פיצוי כמעט כפולה מזו המנויה בתקנות הספורט בסך 5,000 ₪.
עוד טענה כלל כי טיפולי פיזיותרפיה הם טיפולים פרא-רפואי ולפיכך אינם עונים להגדרת ' אשפוז וטיפול רפואי' כהגדרתם בתקנות הספורט.
המשיבה 2 טענה כי אינה " סוכנת ביטוח" או " מתווכת ביטוח" אלא מבוטחת של כלל כעולה מנספח 1 לתשובה. על כן טענה לחוסר יריבות. עוד טענה כי דאגה לוודא שהפוליסה עומדת בהוראות חוק הספורט ותקנותיו וקיבלה אישור מפורש לכך מטעמה של כלל ( ראו נספח 1 לתגובת המשיבה 2 מיום 15.12.16).
ביום 15.1.17 השיב המבקש לטענותיהן של המשיבות.
בדיון שהתקיים לפניי ביום 23.2.17 ( להלן: "הדיון"), לאחר הערות בית המשפט, ביקש בא כוחו של המבקש להסתלק מהתובענה והצהיר " שלא קיבל כל טובת הנאה כנגד ההסתלקות" (שורות 11-10 בפרוטוקול הדיון).
ביום 9.3.17 הגיש המבקש תצהיר בו הצהיר כי הוא מבקש להסתלק מבקשת האישור הואיל ומדובר בבקשה " שההסתלקות ממנה היא בעיקרה בשל מיעוט אנשי הקבוצה", המבקש הצהיר גם כי לא קיבל ושלא יקבל טובת הנאה כלשהיא במישרין או בעקיפין בקשר עם ההסתלקות.
מאחר שההסתלקות באה עקב הערות בית המשפט בדיון, ולנוכח הצהרת המבקש ובא כוחו - אני מאשרת את ההסתלקות. בנסיבות העניין כפי שפורטו לעיל לא ראיתי מקום ליתן הוראות לפי סעיף 16(ד)(1) בחוק.
שני המשיבים ביקשו לחייב את המבקש בהוצאות. שניהם טענו כי נפגשו עם ב"כ המבקש וביקשו לחסוך את הדיון אך לשווא. המבקש בתצהיר ההסתלקות עתר שלא לחייבו בהוצאות נוכח היותו צעיר העומד לפני חתונה בעל הכנסה לא גבוהה ושלו הוצאות נוספות.
אני סבורה כי התובענה שהוגשה הוגשה ללא בסיס ראוי, המבקש ובא כוחו לא בררו את היקף הקבוצה וגם לא את העובדות הרלבנטיות. בנסיבות אלה לא היה מקום להגשת התובענה, לא כל שכן היה מקום שלא לעמוד עליה לאחר מפגשים עם ב"כ המשיבים שהסבירו עמדותיהם לב"כ המבקש. כפי שכבר נפסק יש עניין לתמרץ תובענות ראויות, אך בו בזמן יש עניין שלא לתמרץ תובענות שאינן מבוססות כדבעי. אשר על כן לא מצאתי לאשר את ההסתלקות ללא תשלום, עם זאת נוכח טענות המבקש, אני מחייבת את המבקש בהוצאות כל אחת מן המשיבים בסכום של 2,500 ₪.
הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת. תביעתו האישית של המבקש נמחקת אף היא.

ניתן היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוטי מרדכי מויאל
נתבע: כלל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: