ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כלל חברה לביטוח בע"מ נגד נציגות הבית המשותף רח' בר אילן 42 רעננה :

בפני כבוד הרשם הבכיר אבי כהן

תובעת

כלל חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ עוב"ד ניר הראל ואח'

נגד

נתבעות

  1. נציגות הבית המשותף רח' בר אילן 42 רעננה
  2. איילון חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד ראובינוף ואח'

3. בוני בנין פיתוח והשקעות (ז.ח.) בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד שלומי שלום ואח'

החלטה

לקראת דיון הוכחות הקבוע בפניי בתיק זה ליום 21.5.17, מצאתי לערוך בהחלטה זו סקירה של הקיים בתיק, כולל הצגת כתבי הטענות (על עיקרי הטענות שבהם), הצגת ההליכים בתיק והצגת הראיות שהוגשו עד כה, ככל שהוגשו, בתיק.

סקירת הליכים

ביום 26.6.16 התובעת הגישה נגד הנתבעות תביעת "כספית, נזיקי, שיבוב, רכוש" ע"ס 18,900 ₪, בסדר דין מהיר (מדובר בכתב תביעה מתוקן לכתב התביעה המקורי שהוגש ביום 27.8.15). עילת התביעה היא נזקים לדירה שנגרמו בעקבות אירוע הצפת מים מיום 11.2.15 (להלן: "האירוע"). כפי הנטען בכתב התביעה, התובעת היא החברה המבטחת של הדירה, הנתבעת 1 היא נציגות הבית המשותף שבו מצויה הדירה והיא האחראית על ניהול ואחזקת הרכוש, הנתבעת 2 היא החברה המבטחת של הנתבעת 1, הנתבעת 3 היא חברה קבלנית העוסקת בתחום השיפוץ והתחזוקה הנעשים במסגרת תמ"א 38 והייתה הקבלן אשר ביצע את העבודה ברכוש המשותף מטעם הנתבעת 1 במסגרת פרויקט תמ"א 38. כפי הנטען, ביום האירוע ארעה הצפה בדירה המבוטחת כתוצאה מסתימה בצינור ניקוז הגשמים (מרזב) של הבניין, בהתאם לחוות דעת מומחה לאיתור נזילות עולה כי ככל הנראה הסתימה התרחשה עקב חדירת שורשים למרזב וכתוצאה מהסתימה מי גשמים עלו במעלה הצינור ויצאו בחור בקטע המרזב שליד הדירה המבוטחת כאשר החור עצמו נגרם כתוצאה מחדירת ברזל לצינור. נטען כי, ההצפה לא התרחשה קודם לכן ומדובר בחור ישן שכן בשביל שתתרחש צריך שתהיה סתימה והמים יתחילו לעולת במעלה הצינור עד לנקודת היציאה אשר לא אותר ע"י הנתבעת עד לאירוע. עוד נטען כי עולה מחוות דעת המומחה של הנתבעת 1 אשר בדק את הצינור לאחר האירוע כי צינור ניקוז מי הגשמים נסתם במהלך עבודות השיפוץ ע"י יציקת בטון שבוצעו ככל הנראה ע"י הנתבעת ויודגש כי מומחה הנתבעת 1 מצין כי הנתבעת 3 חצבה בעמוד המקורי בקומת הקרקע וקדחה חור לניקוז המים שנסתם במהלך יציקת העמוד. התובעת שילמה את מלוא הנזקים למבוטחה ומכאן התביעה.
נספחי כתב התביעה:
תצהיר אימות של העובדות הנטענות בכתב התביעה של ורד חקק עובדת התובעת מיום 27.7.15.
חוות דעת שמאי של תום זגול מיום 15.3.15.
העתק הוראות תשלום.
פוליסת ביטוח.
ביום 7.6.16 הגישה הנתבעת 1 כתב הגנה.
בכתב ההגנה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:
לא נפל כל דופי בהתנהלות הנתבעת והיא פעלה בצורה מקצועית סבירה וזהירה תוך דאגה לתחזוקה שוטפת של הצנרת באמצעות אנשי מקצוע מטעמה.
האירוע נגרם כתוצאה מביצוע עבודות שיפוץ הבניין ע"י קבלן עבודות התמ"א והאחריות רובצת עליו כיוון שבמסגרת העבודות הוא יצק בטון לאורך גובה צינור מי הגשמים באופן שלא אפשר לצינור מי הגשמים לנקז את מי הגשמים לחצרים באופן חופשי, בבד מוגשת בקשה למשלוח הודעת צד ג' לקבלן.
למבוטח התובעת יש אשם תורם עקב תחזוקה לקויה של דירתו.
נספחי כתב הגנה:
תצהיר אימות של העובדות הנטענות בכתב ההגנה של יצחק גלנץ' נציג ועד הבית (אימות טלפוני יאומת ביום הדיון).
רשימת גילוי מסמכים.
חוות דעת מומחה יוסף גולדקלנג מיום 10.5.16.
ביום 7.6.16 הנתבעת הגישה בקשת רשות למשלוח הודעת צד ג' לחברת הקבלן מבצע עבודות התמ"א 38 (הנתבעת 3).
ביום 6.9.16 ניתנה החלטה המעבירה את הבקשה לתגובת התובעת.
ביום 21.6.16 התובעת הגישה בקשה לתיקון כתב התביעה והוספת הנתבעות 2+3 בהסכמת הנתבעת 1. באותו היום ניתנה החלטה כמבוקש וכמוסכם.
ביום 20.7.16 התובעת הגישה ראיותיה:
תצהיר עדות ראשית של עמנואל אורנבוך מבוטח התובעת (יאומת ביום הדיון).
תצהיר עדות ראשית של גיימן גליה עובדת התובעת מיום 13.7.16.
תצהיר של מומחה תום זגול + חוות דעת מיום 15.3.15.
פוליסת ביטוח.
תמונות נזקים.
ביום 18.08.16 נערכה סקירת הליכים בתמצית וניתנה החלטה לפיה:
לאור ההתפתחויות הדיוניות וזניחתה של הבקשה להתיר משלוח הודעה לצד שלישי, קבעתי כי הבקשה תמחק.
על התובעת להודיע עד יום 30.8.16 על מסירת מסמכי התביעה לשאר הנתבעים שטרם התגוננו.
בהמשך יידרשו גם כל הנתבעים להגיש ראיותיהם.
ביום 30.8.16 הנתבעת הגישה בקשת ארכת מסירה לנתבעת 3.
ביום 30.8.16 ניתנה החלטה לפיה לתובעת תינתן ארכת מסירה של עד 30 יום.
ביום 5.10.16 ניתן פס"ד לפיו התביעה נמחקת מחוסר מעש נגד הנתבעות 2+3.
ביום 26.10.16 הוגשה בקשת רשות מטעם הנתבעת 1 למשלוח הודעה לצד שלישי וביטול המחיקה מחוסר מעש כנגד הנתבעת 3.
ביום 26.10.16 ניתנה החלטה לפיה יש למסור כדין ותוך 7 ימים, עותק מכל מסמכי הבקשה + החלטתה זו לידי המשיב, לתגובתו על הבקשה בתוך 7 ימים מיום המסירה, עם עותק שיימסר במסירה כדין גם במישרין למבקש, שיגיש תשובה על התגובה בתוך 7 ימים מיום המסירה.
ביום 30.10.16 הוגשה מטעם הנתבעת 3 תגובה, לפיה היא מתנגדת לבקשה מהסיבות הבאות בתמצית:
הודעה לצד שלישי הינה הליך חריג לסדר דין מהיר, ובמקרה דנן הבקשה הוגשה למעלה משנה לאחר ראשית ההליך ומשום כך, חרגה הנתבעת 1 מתקנה 220( ב) לפיה, יש להגיש את ההודעה בתוך הזמן שנקבע להגשת כתב הגנה.
זניחתה של הנתבעת 1 במהלך ההליכים את בקשת הרשות להודעה לצד שלישי, אינה אמורה לפגוע בנתבעת 3.
התרת הגשת הודעה לצד שלישי לשאר הצדדים היא קיפוחו של הצד השלישי, שכן אין באפשרותו להגיש הודעה לצד רביעי, נוכח תקנה 214 ו(ה). אדרבא ואדרבא כאשר בפועל הצד הרביעי הוא הקבלן ובידיו האפשרות להתייחס מיד ראשונה לנטען בכתבי הטענות.
לחילופין, ביקשה הנתבעת להורות על העברת הדיון להליך של סדר דין רגיל כדי שיהיה באפשרותה של הנתבעת 3 להגיש הודעה לצד רביעי.
ביום 2.11.16 הוגשה בקשה מטעם התובעת לביטול ההחלטה מיום 5.10.16. נטען כי למרות שלא עדכנה את בית המשפט בהמצאת כתב התביעה לנתבעים, בפועל כתב התביעה נמסר לנתבעים ביום 7.9.16 ועל כן, טרם חלף מועד הגשת כתב הגנה. בנוסף, צירוף הנתבעת 3, הינו מהותי לבירור המחלוקת וניתנה הסכמה לבקשה זו מטעם הנתבעת 1.
ביום 2.11.16 ניתנה החלטה לפיה על הנתבעות 2+3, למסור תגובתן בתוך 3 ימים מיום המסירה.
ביום 3.11.16 הוגשה בקשה מוסכמת ליתן תוקף של פס"ד על ההסדר דיוני בין התובעת, הנתבעת 1 והנתבעת 3. טענותיה בתמצית:
ביטול ההחלטה מיום 5.10.16 וצירוף הנתבעת 3 לתיק.
מתן היתר לנתבעת 3 להוציא הודעת צד שלישי כלפי הקבלן המבצע מטעמה.
הנתבעת 1 תודיעה תוך 14 יום על מתן רשות להגשת הודעת צד שלישי כלפי הנתבעת 3. ככל שהנתבעת 1 תעמוד על הבקשה. הנתבעת 3 תבקש רשות להוסיף תגובה.
ביום 6.11.16 ניתנה החלטתי לפיה:
מבוטל פס"ד מיום 5.10.16.
נדחות כל הבקשות למשלוח צדדים שלישיים, כאשר הסיבות העיקריות הן כי מדובר בהליך בסדר דין מהיר ומדובר בסכום קטן יחסית. ריבוי הליכים וצירוף צדדים יוביל לסרבול ולהימשכות לא הכרחית של ההליכים. כבר עתה נאלץ בית המשפט להתמודד עם חוסר מעש ונתבעים שונים. לצדדים ניתנה הזדמנות מספקת לערוך שינויים בזהות בעלי הדין וחזקה עליהם, שביצעו בזמן הרב שהיה להם כל שדרוש וכי לא קיים מקום לשינויים נוספים.
על הנתבעות 2+3 להגיש כתבי הגנתן עד יום 25.11.16.
על הנתבעות להגיש ראיותיהן עד יום 30.12.16.
על ב"כ התובעת לעדכן עד יום 30.12.16 בגין התפתחויות נוספות.
ביום 10.11.16 הוגשה מטעם הנתבעת 3 בקשה לעיון מחדש באשר למתן רשות מסירת הודעה לצד שלישי. נטען כי נעתרה לצירופה כצד תיק, בלבד שהיא תוכל להיפרע בו, ממי שלטענתה אין עוררין צריך לשפותה. בנוסף, נטען כי צירוף צד שלישי, לא ייצור עיכוב נוסף בתיק ואף יסלול דרך להשגת פשרה. עוד נטען כי קיים הבדל בין הבקשה של הנתבעת 1 והנתבעת 3, שכן, בקשתה של הנתבעת 3 היתה מוסכמת בהסדר הדיוני ולמעשה הצד השלישי לו מבקשת הנתבעת 1 למסור ממילא קיים בתיק ( הנתבעת 3). אי אמות ההסדר הדיוני מיום 3.11.16 יביא לקיפוחה של הנתבעת 3, שהינה היחידה שאינה יכולה להפנות בקשה לצד שלישי.
ביום 10.11.16 ניתנה החלטתי לפיה :
הבקשה נדחית מאחר וההחלטה מיום 6.11.16 ניתנה לאחר לימוד כל הקיים בתיק.
ההסדר הקיים אינו מחייב את ביהמ"ש, כאשר על ביהמ"ש גם לשקול שיקולים של יעילות מערכתית בהליך של סדר דין מהיר.
לאחר שיוגשו כל ראיות הצדדים ובמסגרת הישיבה המקדמית שתיערך, אבחן מחדש פתיחת חזית נוספת.
ביום 24.11.16 הנתבעת 3 הגישה כתב הגנה והוצגו ראיותיה.
בכתב ההגנה נטענו הטענות העיקריות הבאות בתמצית:
הוכחשה כל ידיעה באשר לפרטי הפוליסה של התובעת.
הוסכמה אחריות הנתבעת 1 שלא פעלה לתחזוק הבניין כלל.
הוכחשה התקשרות עם הנתבעת 1 בתור מי שמבצעת שיפוצים ותחזוקה ונטען כי ההתקשרות עם הנתבעת 3 היתה כקבלן ביצועי בלבד.
הוכחש הקשר הסיבתי לגרימת נזקי ההצפה לרכוש המבוטח. נטען כי נזקי ההצפה מקורם בתחזוקה ירודה של הבניין. בנוסף, המקור הראשוני לפריצת המים הינו חור ישן באחת הדירות אשר לכל הדעות לא נגרם מפאת ביצוע העבודות.
הוכחש הקשר סיבתי לגרימת הנזק בצינור כתוצאה מעבודות התמ"א 38 שבוצעו ע"י הנתבעת 3.
הוכחשו כל הנזקים הנטענים וכל סכומי התביעה.
נטען כי התובעת אינה יכולה להסתמך על הטענה כי הליקוי והנזקים בדירה ממנו פרצו לראשונה המים נגרמו מהפרויקט, משהדבר נודע לנתבעת 3 רק לאחר שהנזקים תוקנו, מבלי שניתנה לה הזדמנות נאותה לתקנם. (ס' 3 לחוק חוזה הקבלנות תשל"ד-1974).
הוכחשה שליטה מלאה על הכנס והפרת חובת הזהירות מטעמה. לטענתה הדבר " אינו מדבר בעד עצמו", מקום שהתובע הינו דייר בבניין בו מתרחש הליקוי.
הוכחשה רשלנות והפרת חובה שבחוק.
הוכחש חוסר זהירות.
הוכחשה הפרה חוזית של תחזוקה/תכנון/בנייה תקינה של הרכוש המשותף, לרבות המרזב.
נספחי כתב ההגנה:
תצהיר עדות ראשית של מנהל פרויקט תמ"א 38 מיום 23.11.16 המאמת את העובדות הנטענות בכתב ההגנה.
הסכם התמ"א 38.
ביום 21.12.16 ניתנה החלטה לפיה מאחר ורק הנתבעת 3 הגישה כתב הגנה עד ליום 25.11.16 על התובעת להבהיר עד ליום 25.12.16 מדוע לא ראוי לבטל את הדיון לישיבה המקדמית ליום 8.1.17 ומדוע הנתבעת 2 טרם הגישה כתב הגנה.
ביום 28.12.16 ניתנה החלטה לפיה הישיבה המקדמית שנקבעה ליום 8.1.16 מבוטלת משלא התובעת לא קיימה החלטתי מיום 21.12.16 ביום 25.12.16 הודיעה הנתבעת 3 כי אין בידה חומר ראייתי נוסף.
ביום 10.1.17 נתבעות 1+2 הגישו כתב הגנה מתוקן במשותף.
בכתב ההגנה נטענו הטענות העיקריות הבאות בתמצית:
הוכחש קשר סיבתי בין נזקי האירוע לבין התנהלותה של הנתבעת 1 שפעלה באופן מקצועי, חוקי, סביר וזהיר.
נטען כי הנתבעת 1 דאגה לתחזוק שוטף של הצנרת, לרבות המרזב.
נטען כי קיים קשר ישיר בין עבודות השיפוץ של הנתבעת 3 לבין האירוע ועל כן הוא ו/או הקבלן חב באחריות לאירוע. שכן, גם לו מקור האירוע בצנרת לא תקינה, הרי שהאירוע נגרם עקב עבודתו הרשלנית של הקבלן אשר יצק בטון על הצנרת ומנע מעבר של מים דרכה.
לא נטענו בכתב התביעה מחדליה של הנתבעות.
נטען כי לא ניתן היה לצפות את האירוע מראש או אף למנוע את נזקיו בזהירות סבירה מאחר והאירוע אירע במהלכי אירועי חורף נדירים.
האירוע מהווה בבחינת כוח עליון ועל כן לא ניתן להטיל בגינו חבות בנזיקין.
הוכחשה אחריות ישירה ועקיפה של הנתבעות לאירוע ועל כן אין הן חייבות בפיצוי ובשיפוי.
נטען כי מבוטח התובעת ו/או הקבלן הם האחראים הבלעדיים לאירוע, שבבעלותם הצנרת הפגומה.
נטען כי התובעת לא עשתה די להקטנת הנזק.
הוכחשה כל ידיעה באשר לפרטי הפוליסה של התובעת.
הוכחשה שליטת הנתבעות על הצינור שגרם לנזקים.
נטען כי נטל הראיה מוטל על התובעת, שכן למבוטח התובעת היתה ידיעה לנסיבות שגרמו לאירוע. לנתבעת 1 לא היתה שליטה מלאה על הנכס ומבוטח התובעת לא נקט בזהירות סבירה.
הוכחשו הנזקים והסכומים המפורטים של הרכוש.
נטען כי האירוע נגרם בשל התרשלותם, חוסר זהירותם, הפרת חובת חיקוק ואשם תורם של מבוטח התובעת ו/או הקבלן.
נטען כי התובעת לא פעלה באופן סביר כאשר נשאה בעלות הנזקים מבלי לברר את נסיבות העניין לתומן.
נטען כי מבוטח התובעת לא תחזק כראוי את צנרת ביתו, לא התריע על הנזילות והתעכב במתן הודעה לגבי הנזילות.
נטען כי הנתבעת 3 לא דיווחה לנתבעות על יציקת הבטון לאורך כל צינור הניקוז.
נטען כי הנתבעת 3 לא ביצעה בדיקות להבטחת ניקוז, לא פעלה באופן סביר ולא עשתה די להקטנת הנזק ומשום כך יצרה את המפגע.
הוכחשה הטענה כי מקור נזילת המים אירע מצנרת הרכוש המשותף.
הנתבעות מכחישות את חו"ד השמאי שניתנה בכתב התביעה ומבקשות בדיקה מטעמן.
הוכחשו כל הטענות הנטענות בכתב התביעה.
נספחי כתב ההגנה:
תצהיר עדות ראשית של מר יצחק גלנץ, נציג הבית המשותף, בו נטען כי כל העובדות הנטענות בכתב ההגנה נתמכות על ידו, אשר יאומת במועד הדיון.
חו"ד שמאי של מר יוסף גולדקלנג מיום 10.5.16.
ביום 10.1.17 הנתבעות 1+2 הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ראיות ב-30 יום.
ביום 10.1.17 ניתנה החלטה – כמבוקש וכמוסכם.
ביום 5.2.17 הוגשו ראיות נתבעות 1+2 :
תצהיר עדות ראשית של נציג הבית המשותף, מר יצחק גלנץ, מטעם הנתבעת 1, בו נטען כי כל העובדות הנטענות בכתב ההגנה נתמכות על ידו.
דרישת השיבוב.
הסכם התמ"א 38.
חו"ד מומחה של מר יוסף גולדקלנג מיום 10.5.16 , לפיה, הנתבעות 1+2 אינן מעורבות כלל באירוע, מפני שיציקת הבטון שבוצעה ע"י הקבלן לא אפשרה ניקוז של מי הגשמים.
ביום 5.2.17 ניתנה החלטה לפיה על התובעת להודיע עד ליום 10.2.17 האם התיק בשל לקביעת דיון הוכחות.
ביום 8.2.17 הוגשה בקשה מטעם התובעת לבדיקת קיום ישיבה מקדמית העשויה לקדם פשרה בין הצדדים.
ביום 8.2.17 ניתנה החלטה לפיה על התובעת להשלים הודעתה ולהבהיר אם גם כל יתר בעלי הדין הגישו ראיותיהם.
ביום 17.2.17 ניתנה החלטה לפי על התובע להודיע עד ליום 10.3.17 מדוע לא ראוי למחוק את התביעה מחוסר מעש ביום 19.2.17 הוגשה הודעה מטעם התובעת כי כל הצדדים הגישו ראיותיהם.
ביום 19.2.17 ניתנה החלטה לפיה, נקבע מועד דיון ליום 21.5.17 ביום 20.2.17 הגישה התובעת בקשה להזמנת עד - אורנבוך עמנואל, שמדירתו פרץ האירוע.
ביום 26.2.17 הגישה התובעת בקשה להזמנת עד – זגול אברהם, שמאי ומעריך נזקים.
ביום 26.2.17 ניתנה החלטה לפיה הבקשה לזימון עדים מתקבלת.

ביהמ"ש יוצא מהנחה שב"כ הצדדים הזמינו ומזמינים בימים אלה, כדין ובפועל, את כל העדים לדיון ההוכחות הקיים, ומוודאים היטב התייצבותם לדיון.

ניתנה היום, י"ח אדר תשע"ז, 16 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: כלל חברה לביטוח בע"מ
נתבע: נציגות הבית המשותף רח' בר אילן 42 רעננה
שופט :
עורכי דין: