ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פוקס נגד הפוניקס :


בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה

ת.א 596/07

בש"א 19908/07

בפני:

כב' השופט יצחק עמית

תאריך:

18/01/2008

בעניין:

1. אסף פוקס

ע"י אביו ואפוט' ד"ר לוי פוקס

2. ד"ר לוי פוקס

ע"י ב"כ עו"ד

זלצר ואח'

התובעים

המשיבים

- נ ג ד -

הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

עבדי ואח'

הנתבעת

המבקשת

החלטה

בקשה לפסילת חוות דעת של מומחה רפואי.

על פי סמכותי לפי תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כפי שתוקנה בתיקון מס' 2, התשנ"ז-1997), אני מחליט על יסוד הבקשה, תגובת המשיבים ותשובת המבקשת לתגובה.

1. המשיב 1 (להלן: "המשיב"), יליד 2/84, נפגע בתאונת דרכים ביום 9.12.2005 פגיעה רב-מערכתית קשה, כולל פגיעת ראש ועמוד/חוט שדרה. לאחר תקופה ארוכה של חוסר הכרה ואישפוז שנמשך כשנה וחצי, שוחרר המשיב בחודש 6/07 מבית החולים ונקלט בבית המשפחה. במצבו דהיום, המשיב מרותק לכיסא גלגלים, זקוק לסיוע בכל פעולות היום-יום, ומתקשר באופן חלקי עם הסביבה.

נספר כי המשיב 2, אביו של המשיב, הוא רופא במקצועו, ולקראת קליטתו של המשיב בבית המשפחה, בנה יחידת מגורים מותאמת עבורו, ובנוסף למטפל צמוד, שכר שרותיהם של צוות מטפלים המספקים למשיב טיפולים שוטפים מדי יום.

בהחלטתי מיום 23.9.2007 מיניתי את ד"ר קרן כמומחה בתחום השיקומי. לאחר שהוגשה חוות דעתו, עתרה המבקשת בבקשה דנן לפסילת חוות הדעת.

2. המבקשת הפנתה לקטעים הבאים בחוות דעתו של ד"ר קרן:

"אני מצהיר שחוות הדעת מתבססת על בדיקת פוקס אסף בבית משפחתו, ברחובות, ב– 12.11.2007. חוות הדעת מתבססת גם על קבלת אנמנזה מאביו וצוות המטפלים, שאביו כינס בבית (מרפאה בעיסוק, מרפאה בתקשורת, שלושה פיזיותרפיסטים, אדם המרכז את הסידורים של בנו ומטפל צמוד...לדברי אביו (רופא במקצועו) בתקופה הראשונה סמוך לשחרור הוא סבל מהפרעה באיזון האלקטרוליטים בדם ובשל כך הוא הוחזר לאשפוז קצר....לדברי האב והמטפלים חל שיפור משמעותי במצבו ותפקודו בחמשת החודשים מאז שהוא נקלט בבית – במצב הערנות, שיתוף הפעולה וביצועים בתחומים השונים. מידת הקשב התעצמה והתארכה והוא מסוגל לשתף פעולה בטיפולים במשך כשעה......קיבלתי הסבר מכל המטפלים על אופן הטיפול ויעדי הטיפול כפי שהם קבעו אותם. לפי הדיווח שלהם כפי שצוין קודם לכן חל שיפור ניכר ביכולותיו מאז השחרור מהאשפוז...".

לטענת המבקשת, מחוות הדעת עולה מעורבותו הפעילה של האב, וכי המומחה השיקומי קיבל "מידע סתרים" או "תורה שבעל פה" מאביו של המשיב ומשורה של מטפלים בשכר, בבחינת עדות שהמבקשת אינה יודעת את תוכנה, ומבלי שהתאפשר לה ליטול חלק בהליכים שהתנהלו בפני המומחה.

לאור זאת, ובשל מראית פני הצדק, עתרה המבקשת לפסילת חוות הדעת. בהקשר זה, הפנתה המבקשת לע"א 5052/92 שיק נ' מטלון, דינים לט 237 (1994) שם נפסלה חוות הדעת, מאחר שאביו של הנפגע, רופא במקצועו, נתלווה לבדיקת בנו על ידי המומחה. וכך נאמר באותה החלטה:

"לכאורה, מידע רפואי, בהבחנה מאינטרפרטציה של מידע, בדמות חוות דעת רפואית, מותר לספק למומחה מכוח תקנה 8(א) רישא לתקנות הנ"ל. אבל מידע רפואי המובא בפני המומחה הוא מידע שבכתב שעל בעל הדין להמציאו "לכל בעלי הדין האחרים" (שם), ובעלי הדין האחרים יכולים להתנגד ולהגיב בדרך הדיונית העומדת

לרשותם. מה שאין כן מידע שבעל-פה שהרופא המטפל מוסר למומחה בשעת הבדיקה, שהוא מידע סתרים מבחינת בעלי הדין האחרים. כל שכן שאין להסכים לסיטואציה כזאת שבה ניתן להעביר גם חוות-דעת רפואית שבעל-פה, שהיא בוודאי אסורה. כל זאת שלא לדבר על מראית פני האובייקטיביות של המומחה, כאשר ניתן לחשוש מההשפעה של "אחוות" רופאים.

3. אקדים ואומר כי אין דעתי נוחה מהדרך בה פעלו המשיבים. נוכח המעמד המרכזי של חוות הדעת של המומחה השיקומי, ודווקא בשל העובדה שאביו של המשיב הוא רופא במקצועו, בא כוח המשיבים ידע או היה צריך לדעת, כי יש להקפיד על קלה כבחמורה בכל הקשור להתנהלות מול המומחה השיקומי. אעמיד את בא כוח המשיבים בחזקתו שהלכת שיק הנ"ל מוכרת לו, וכי ידע שמעורבותו של האב בבדיקת המשיב היא נושא רגיש, וככל שהיו ספקות בנושא, היה עליו לפנות בבקשה למתן הוראות לבית המשפט.

למרות זאת, איני נעתר בשלב זה לבקשה, מן הטעמים שיפורטו להלן:

4. ניתן לאבחן המקרה שבפנינו מהלכת שיק הנ"ל:

א. בעניין שיק, המומחה הרפואי שינה את חוות דעתו. בעוד שבחוות הדעת הראשונה קבע כי לא נותרה לנפגע נכות, הרי שבחוות הדעת השנייה, העניק לו נכות נאורופסיכיאטרית בשיעור של 10%, מה שהעלה את החשש כי המומחה הושפע מאביו של התובע, שבאותו מקרה, היה גם הרופא המטפל בתובע. לא כך בענייננו.

ב. בעניין שיק, היה מדובר בפגיעה קלה והתובע יכול היה למסור בעצמו למומחה את המידע הנחוץ בהיותו " ...בעל כושר שכלי מלא, וברור שנוכחות אביו לא היתה מצד היותו קרובו אלא מצד היותו רופא מטפל, המסוגל לספק מידע". לא כך בענייננו, שהמשיב סובל מפגיעת ראש קשה, אינו מסוגל לתקשר עם סביבתו ועם המומחה. במקרים קשים מעין אלו, שלצערנו נדונים בבתי המשפט מעשה של יום ביומו, המומחה השיקומי נוהג לפנות לבני המשפחה ולתשאל אותם אודות הנפגע וצרכיו. העובדה שהאב הוא גם רופא, אינה גורעת כמובן ממעמדו כאב מסור הדואג לצרכי בנו, ללא קשר למקצועו.

5. בע"א (מחוזי ת"א) 1441/01 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' מנסור (ניתן ביום 4.1.2001) נדון עניינו של קטין, שנבדק על ידי מומחה שיקומי בנוכחותו של המלווה, שהציג בפני המומחה את צרכיו השיקומיים. בשל כך נתבקשה פסילת חוות דעתו של המומחה. בית המשפט דחה את הבקשה, והדברים שנאמרו שם יפים גם לענייננו (הדגשה במקור – י.ע.):

אמנם, התלוותם של מלווים אל נבדקים בפני מומחים רפואיים האמורים לקבוע את צורכיהם ונכותם, מעוררת קושי אינהרנטי, וחשש, לכאורה, להטיה בהתרשמות המומחים. אולם, מנגד, קיימים מצבים לא מעטים, בהם לא ניתן, למנוע ליווי שכזה, בשל קשיים אובייקטיבים של הנפגע, שאינו מסוגל להיוותר לבדו, ומצבו הרפואי מחייב ליווי. כך למשל, בבדיקתם של ילדים קטנים, של נפגעים סיעודיים, של חסרי יכולת דיבור, ועוד. לפיכך, יש לבחון בכל מקרה לגופו, את הצורך האוביקטביי לליווי הנפגע, את מיהותו של המלווה ומידת האינטרס שיש לו בענין ואת השפעתו, ככל שקיימת, של המלווה על ממצאי המומחה.ב כבר עתה, יש לציין בהקשר זה, כי ליווי מלווה אובייקטיבי, עדיף על ליווי בן משפחה, בעל אינטרס ברור וחד יותר.... ראשית, המומחה השיקומי דיווח כבר בראשית חוות דעתו, על נוכחותו של המתנדב בבדיקה, עניין שיש בו כדי להעיד על כנותה של חוות הדעת....

אמנם, עדיף מפגש בין המומחה לבין הנבדק ללא תיווך של גורם חיצוני, ועדיף גם שבמקרה של צורך במלווה, יפנה הרופא בבקשה לקבלת הוראות מבית המשפט, אולם, יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו ולהכריע על-פיהן אם יש הצדקה אוביקטיבית לליווי, אם המלווה הספציפי הינו אדם בעל אינטרס בתוצאות הבדיקה, במישרין או בעקיפין, ומה מידת השפעתו על חוות הדעת. ועל סמך כל הנתונים העובדתיים הספציפיים להכריע במחלוקת. במקרה דנן, כאמור, לא מצאתי שנפל פגם בחוות-הדעת ולכן הכרעת הרשמת הנכבדה נותרת על כנה.נ.."

ו

במקרה דנן, ד"ר קרן הציג בפתח דבריו את כל המקורות מהם שאב מידע אודות מצבו של המשיב, ובכך פעל בשקיפות ובהגינות. מנגד, ולהבדיל מהמקרה שנדון שם, אין ענייננו במלווה נייטרלי של המשיב, וברי כי אביו של המשיב, ושמא גם צוות המטפלים, נוגעים בדבר.

6. פסילת חוות דעת מומחה אינה עניין שבשגרה, ולפני צעד כה קיצוני, יש למצות אפשרויות אחרות, כמו חקירת המומחה - רע"א 2273/99 ויצמן נ. אליהו חברה לביטוח בע"מ דינים נו 77 (1999). נקודת המוצא היא, שהמומחה פועל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו - רע"א 6116/97 שוחט נ. ציון חברה לביטוח בע"מ, דינים נג 79 (1997). גם המצאה אסורה של מסמכים למומחה, אינה פוסלת אותו בהכרח - רע"א 3358/91 סהר חברה לביטוח בע"מ נ. ציון, דינים כב 752 (1991).

לאור זאת, אני דוחה בשלב זה את בקשתה של המבקשת, אך אין לראות בהחלטתי סוף פסוק. המבקשת רשאית כמובן לחקור את המומחה, ולשאול אותו גם בנוגע למידע שקיבל מאביו של המשיב ומצוות המטפלים, ובעקבות חקירתו של המומחה, תהא רשאית לחזור ולעתור לפסילת חוות הדעת.

7. בשולי הדברים אציין כי עם הגשת התביעה, בית המשפט הציע לצדדים דרך מקוצרת ומהירה לבירור התיק. דומה כי כעת נסתבכו הדברים, ואין למשיבים-התובעים אלא להלין על עצמם.

ניתנה היום י"א בשבט, תשס"ח (18 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

י. עמית, שופט