ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עטל חיים נגד בטוח לאומי-סניף חי :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה - חיפה

בל 002692/04

בפני:

כב' השופטת מ. אריסון-חילו

תאריך:

18/01/2008

בעניין:

עטל חיים

ע"י ב"כ עו"ד

אספיס יואב

התובע

- נ ג ד -

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

ענת רישין-נקש

הנתבע

פסק - דין

1. לפני תביעת התובע, מר חיים עטל, להכיר בליקוי בברכו כפגיעה בעבודה.

2. הצדדים הסכימו על מינוי מומחה-יועץ רפואי בתחום האורטופדיה אשר יחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין נסיבות עבודתו של התובע, לבין הליקויים בברכו במסגרת מיקרוטראומה.

3. על כן מיניתי את פרופ' חיים צינמן מנהל מחלקה אורטופדית ב', מרכז רפואי רמב"ם חיפה, לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן- פרופ' צינמן).

4. ואלה העובדות המוסכמות:

(א) התובע יליד שנת 1965.

(ב) משנת 95 החל התובע לעבוד כרצף ועבד כרצף עד לחודש 8/03.

(ג) 70% מעבודתו של התובע הינה בעבודות ריצוף על ברכיו.

(ד) התובע עבד 4 עד 5 ימים בשבוע כ-10 שעות ביום כאשר מתוכן 6 עד 8 שעות ביום עבד עבודה פיזית בריצוף.

(ה) בעבודות הריצוף עבד התובע בקריעה על ברכיו כאשר הוא התקדם בהזזת הברכיים לכיוון העבודה.

(ו) התובע השתמש בכל שנות עבודתו בברכיות ספוג.

(ז) ביום 9/2/03 בעת עבודתו בריצוף קרמיקה על הרצפה הרגיש התובע כאבים ברגל ימין וכפי שעולה מהחומר הרפואי.

(ח) לאחר אותו אירוע דלעיל המשיך התובע בעבודות פיקוח בלבד.

(ט) התוצאה הרפואית של אותם כאבים מתועדת בחומר הרפואי.

5. פרופ' צינמן התבקש להשיב לשאלות הבאות:

(א) מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע.

(ב) האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עבודתו של התובע, לבין הופעתה של המחלה, במועד בו הופיעה (גם אם הוחמר מצב המחלה או שהוחש בואה או התפרצותה עקב תנאי עבודתו של התובע, כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור)?

(ג) האם עבודת התובע בריצוף גרמה לתובע לפגיעות זעירות שלא ניתן להבחין בהן ושאפשר ליחס אותן לזמנים מסויימים?

(ד) ככל שכך הוא - האם היתה כל פגיעה - פגיעה זעירה ובלתי הפיכה IRREVERSIBLE כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע?

(ה) אם לאו, היש לראות במצב הקיים תוצאה של הליך תחלואי רגיל או טבעי?

(ו) ככל שהמצב הקיים נגרם גם בגין הליך תחלואי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם השפיעה עבודת התובע על הופעת המחלה ובאיזו מידה?

(ז) ככל שהמצב הקיים נגרם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם יש בתובע גורמי סיכון והאם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים?

6. פרופ' צינמן השיב לשאלות בחוות דעתו מתאריך 15/7/2005, ואלה תשובותיו:

(א) "Tear of Medial Meniscus Rt. Knee. קרע של קרן אחורית של המניסקוס המדיאלי. פליקה סינוביאלית לטרלית.

(ב) לא ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עבודתו של התובע לבין הופעתה של המחלה במועד בו הופיעה.

(ג) עבודת ריצוף אינה גורמת לפגיעות זעירות במניסקוס. פגיעה במניסקוס אינה מוכרת כמחלת מקצוע. פגיעה במניסקוס נגרמת כתוצאה מחבלה סיבובית לברך תוך נשיאת משקל הגוף, ועבודה על הברכיים אינה גורמת לפגיעה במניסקוס.

(ד)

(ה) הקרע נגרם כתוצאה מחבלה כלשהי בפעילות ספורט או כל חבלה אחרת אפילו בלי שהתובע היה מודע לה בעברו.

(ו) המצב הקיים לא נגרם כתוצאה מפגיעות זעירות ועבודת התובע לא השפיעה על הופעת המחלה.

(ז) – "

7. התובע ביקש להפנות שאלות הבהרה לפרופ' צינמן, ואלה שאלות ההבהרה שהופנו למומחה:

(א) בהתייחס למסקנותיך בסעיפים ב' ו-ו' – ממצאי מחקר מקיף שפורסמו ב – PMID 16046610) PUBMED) קובעים לכאורה, כי ביצוע עבודה במצב של כריעה וכיפוף הברכיים מכפיל את הסיכון לגרימת חבלה בברכיים (מצ"ב תמצית המחקר). בהתייחסך לעבודתו של רצף, נא הסבר מדוע היו מסקנותיך שונות.

(ב) בהתייחס לסעיף ג' לחוות דעתך – האם נכון לקבוע, כי נשיאת משאות (מרצפות, ציוד וחומרי בניה) בעת כריעה על ברך אחת וסיבובה של ברך זו, מעלים את סבירות הפגיעה בסחוס הברך?

(ג) בהתייחס לסעיף ה לחוות דעתך – נא נמק מדוע הינך סובר כי פגיעתו של התובע נגרמה דווקא בפעילות ספורט ולא בעבודתו המאומצת ורבת השעות כרצף, הכרוכה בתנועות חוזרות ונשנות (כריעה, קימה ישיבה)?

8. פרופ' צינמן השיב לשאלות הבהרה בחוות דעתו המשלימה מתאריך 7/10/2005, ואלה תשובותיו:

(א) "ידוע הדבר שדלקת של הבורסה הפרה פטלרית נחשבת למחלת מקצוע. גם פגיעה בסחוס הפיקה ניתן לראות אותו כמוחמר כתוצאה מעבודה על הברכיים. אך במרקה הנדון מדובר בקרע של מניסקוס ולא פגיעה בסחוס המיפרק.

(ב) יש להבדיל בין שני סוגי סחוס בברך. השטח המיפרקי של הברך פמור, טיביה ופיקה מכוסים ע"י סחוס היאליני. בנוסף נמצאים בתוך הברך שני גופים סחוסיים ניידים והם המניסקוסים המדיאלי והלטרלי, שיש להם תפקיד בנשיאת משקל. ולמיטב ידיעתי אין בעבודה על ברכיים כדי לגרום לקרע במניסקוס אלא חייב להיות אירוע טראומטי שלא נמצא בחומר הרפואי שעמד לרשותי.

(ג) עבודת רצף או כל עבודה שכרוכה בעבודת כיפוף ברכיים ויש רבות כאלה אינן גורמות לקרע של מניסקוס. לחץ אינו גורם לקרע של מניסקוס. תיתכן פגיעה בסחוס הפיקה שזה דבר שונה לגמרי. כדי לקרוע את המניסקוס דרושה טראומה (חבלה לרוב סיבובית)."

9. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה של פרופ' צינמן הגיש התובע סיכומים מטעמו. עיון בסיכומיו ובמסמכים אשר צורפו לסיכומיו, העלה כי חוות דעתו של פרופ' מנדס מתאריך 25/4/2004 כמו גם תמצית המאמר שפורסם ב - PUBMED , אותם המציא התובע לבית הדין, לא הועברו לעיונו של פרופ' צינמן, בנוסף התובע צרף חוות דעת נוספת של פרופ' מנדס מתאריך 15/11/2005. בנסיבות אלה סברתי כי יש מקום להפנות את כל החומר הנוסף להתייחסותו של פרופ' צינמן. משכך, פרופ' צינמן, התבקש, בהחלטתי מתאריך 12/6/2006, לעיין בכל החומר החדש ובכלל זה בשתי חוות הדעת של פרופ' מנדס מתאריך 25/4/2004 ומתאריך 15/11/2005, בתמצית המאמר וכן בחומר הרפואי הנוסף, ולהשיב לשאלה הבאה:

האם לאור החומר הנוסף שהובא בפניו, יש לדעת המומחה מקום לשנות את חוות דעתו?

המומחה ינמק את תשובתו.

10. פרופ' צינמן השיב בחוות דעתו המשלימה מתאריך 7/7/2006 על השאלה, וזו תשובתו:

"לפי המאמר נרשם בסיכום שיש עובדות מספקות שעבודות שכרוכות בכיפוף ברכיים מלווה בסיכוי מוגבר לנזק ניווני של הברך כאשר המאמר עצמו מנסה לבדוק באם מדובר במחלת מקצוע אצל כורים.

כפי שנרשם מומחים אפידמיולוגיים מצאו שעבודה ממושכת על ברכיים מכופפות מכפילה את הסיכוי לקבל נזק ניווני מאשר באוכלוסיה הרגילה. אין מדובר בקרע של מניסקוס. אין זה מן הנמנע שבברך הניוונית קיים גם שינוי ניווני במניסקוס אך אין הדבר מחייב קרע של הקרן האחורית של המניסקוס כפי שנמצא במקרה הנידון.

לפי ספר התקנות של המוסד לביטוח לאומי אין קרע של מניסקוס נחשב למחלת מקצוע.

קיימת התייחסות ספציפית לברך בתקנות הביטוח הלאומי כאשר נרשם תחת שם המחלה בחלק ב' 12 "בורסיטיס של הברך. תהליכי עבודה הגורמים לחיכוך הברך או המרפק במשך תקופה ממושכת". ז.א. תהליכים דלקתיים של הבורסה הפרה פטרלית בברך הנה מחלת מקצוע.

אינני יכול לשנות את דעתי כשמדובר בנזק ניווני בברך ששכיחותו כפולה מאשר באוכלוסיה הרגילה ולא מעבר לכך ויחד עם זאת אין התייחסות ישירה למניסקוס."

11. לאחר קבלת תשובתו של פרופ' צינמן הגיש התובע סיכומים משלימים בתאריך 27/9/2006, אליהם צירף מכתב של פרופ' מנדס מתאריך 1/9/2006. הנתבע לא הגיש סיכומים, באותה עת, הגם שניתנה לו אורכה לשם כך. עיינתי בסיכומיו המשלימים של התובע ובמכתבו של פרופ' מנדס, ומשהדברים לא היו נהירים לי דיים לשם מתן פסק דין, החלטתי בתאריך 4/3/2007 למנות מומחה רפואי נוסף - והוא ד"ר דוד אנג'ל, מנהל המחלקה האורטופדית בבית חולים בני ציון (רוטשילד) חיפה (להלן – ד"ר אנג'ל).

12. ד"ר אנג'ל התבקש להשיב לשאלות הבאות:

(א) מהי המחלה או המחלות מהן סובל התובע.

(ב) האם ניתן למצוא קשר סיבתי כלשהו בין תנאי עבודתו של התובע, לבין הופעתה של המחלה, במועד בו הופיעה (גם אם הוחמר מצב המחלה או שהוחש בואה או התפרצותה עקב תנאי עבודתו של התובע, כל אחד מאלה מהווה קשר סיבתי כאמור)?

(ג) האם עבודת התובע בריצוף גרמה לתובע לפגיעות זעירות שלא ניתן להבחין בהן ושאפשר ליחס אותן לזמנים מסויימים?

(ד) ככל שכך הוא - האם היתה כל פגיעה - פגיעה זעירה ובלתי הפיכה IRREVERSIBLE כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות נוצר המצב הקיים בתובע?

(ה) אם לאו, היש לראות במצב הקיים תוצאה של הליך תחלואי רגיל או טבעי?

(ו) ככל שהמצב הקיים נגרם גם בגין הליך תחלואי וגם בגין פגיעות זעירות בעלות אופי בלתי הפיך, האם תנאי עבודתו הנ"ל השפיעו על המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים?

כמו כן התבקש ד"ר אנג'ל להתייחס בחוות דעתו לחוות דעתו הרפואית של פרופ' דוד מנדס מתאריך 25/4/2004 ולספרות המקצועית שהובאה בפניו.

13. ד"ר אנג'ל השיב לשאלות בחוות דעתו מתאריך 17/3/2007, ואלה תשובותיו:

"א. התובע סבל מקרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי בברך ימין. בנוסף נמצאה "פליקה" (קפל סינוביאלי) בצד החיצוני של הברך.

ב. עבודת רצפים מוכרת ברשימת מחלת המקצוע כגורמת למחלות בקדמת הברך עקב השענות ממושכת עליה בזמן כריעה. המחלה כאן הינה בחלקה האחורי של הברך ועל כן אינה עונה על דרישת מחלות המקצוע.

לנושא מיקרוטראומה: עבודה כה ממושכת עם כיפוף עמוק בברכיים והשענות עליהן תוך תנועות מפעילה לחץ חזק על הלשכה האחורית ועל הקרן האחורי של המניסקוס. בזמן תנועות וכן בזמן קימה אחרי כריעה יכולה הקרן האחורית של המניסקוס להתפס בין המשטחים המפרקיים ולהקרע. יש להערכתי מקום במקרה זה להכיר בתרומת העבודה לקרע בקרן האחורית של המניסקוס בברך. הפליקה הסינוביאלית הינה מצב טבעי שאינו קשור לעבודה.

ג. כן. תרומת העבודה לקרע במניסקוס הינה בפגיעות זעירות ומוגדרות.

ד. כן. הפגיעות הן בלתי הפיכות ומצטברות כדי תרומה למחלתו.

ה. קרע במניסקוס יכול להגרם כתהליך תחלואי או להיות קשור לאירועים אחרים בחייו. אין פגיעה או תלונות בברך השניה ואין עדות לפגיעות אחרות.

ו. השפעת העבודה אינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים (אם היו).

נתבקשתי להתייחס לחוות הדעת של ד"ר מנדס: אני מגיע למסקנה דומה שיש להכיר בקשר סיבתי בין העבודה לקרע במניסקוס. ד"ר מנדס מתייחס לאירוע תאונתי מיום 9.2.03 ולא לנושא מיקרוטראומה עליו אני נשאלתי. המאמרים המצוטטים מתייחסים בחלקם לאוסטאוארתריטיס לאחר עבודה בכריעה ממשוכת או לקשר בין קרע במניסקוס לאוסטאוארתריטיס. (מאמרים אלה אינם רלוונטים למקרה הנדון). חלק אחר מהמאמרים תומך בקשר סיבתי בין קרע במניסקוס לעבודה בכריעה ממושכת."

14. איפשרתי לצדדים להגיש בקשה להפנות שאלות הבהרה לד"ר אנג'ל, ואולם איש מהצדדים לא ביקש להפנות שאלות הבהרה לד"ר אנג'ל.

15. הנתבע הגיש בקשה למנות מומחה רפואי נוסף. משלא מצאתי עילה למינוי מומחה רפואי נוסף - הבקשה נדחתה.

16. התובע טוען, כי יש לקבל את חוות הדעת של ד"ר אנג'ל ולאורה לקבל את התביעה.

מנגד טוען הנתבע, כי יש לקבל את חוות הדעת של פרופ' צינמן, שהינה מפורטת יותר וכוללת גם תשובות נרחבות לשאלות הבהרה ואף לחוות דעת מטעם התובע, ולאורה יש לדחות את התביעה.

17. עיינתי בכל החומר הרב שהונח בפני, ובכלל זה בכל חוות הדעת של פרופ' צינמן, בכל חוות הדעת של פרופ' מנדס, שהוגשו מטעם התובע, וכן בחוות הדעת של ד"ר אנג'ל, ומצאתי כי יש מקום לקבל את חוות הדעת של ד"ר אנג'ל.

ד"ר אנג'ל קובע בחוות דעתו, כי עבודה כה ממושכת של התובע עם כיפוף עמוק בברכיים והשענות עליהן, תוך תנועות מפעילה לחץ חזק על הלשכה האחורית ועל הקרן האחורי של המניסקוס. בזמן תנועות וכן בזמן קימה אחרי כריעה יכולה הקרן האחורית של המניסקוס להתפס בין המשטחים המפרקיים ולהקרע, ועל כן יש מקום להכיר בתרומת עבודתו של התובע לקרע בקרן האחורית של המניסקוס בברך. ד"ר אנג'ל הסביר, כי תרומת העבודה לקרע במניסקוס הינה בפגיעות זעירות ומוגדרות, ופגיעות אלה הן בלתי הפיכות ומצטברות כדי תרומה למחלתו. עוד קבע המומחה כי השפעת עבודת התובע אינה פחותה מהשפעת גורמים אחרים (אם היו). משקבע המומחה כי יש קשר סיבתי בין עבודת התובע לקרע במניסקוס יש לקבל את התביעה.

18. אשר על כן אני מקבלת את התביעה וקובעת כי המחלה ממנה סובל התובע - קרע בקרן האחורית של המניסקוס המדיאלי בברך ימין - היא בגדר "פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995, על פי תורת המיקרוטראומה.

19. הנתבע ישלם לתובע שכר טרחת עו"ד בסך 3,700 ₪ בתוספת מע"מ כדין. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

20. הדיון התנהל בפני כדן יחיד.

21. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום י"א בשבט, תשס"ח (18 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

מ. אריסון-חילו, שופטת

002692/04בל 710 מ