ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עדו שורצבוים נגד המוסד לביטוח לאומי :

20 פברואר 2017
לפני:

כבוד השופטת דניה דרורי
נציג ציבור (עובדים) מר משה קרבצקי
נציג ציבור (מעסיקים) מר מאיר ליבר

התובע
עדו שורצבוים, ת"ז XXXXXX498
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יפעת קונה

פסק דין

לפנינו בקשת הנתבע להורות על סילוקה של תביעה זו, שעניינה חיוב הנתבע בתשלום קצבת זקנה, בשל מעשה בית דין.

רקע והליכים קודמים
1. התובע, מר עדו שוורצבוים, יליד 26.9.1944, הגיע לגיל פרישה בהגיעו לגיל 67, ביום 26.9.2011.

2. החל מיום 1.1.08 לא נתקבלו אצל הנתבע תשלומים בגין דמי ביטוח עבור התובע והחל ממועד זה מעמדו של התובע אצל הנתבע הוא כ"לא מועסק".
לפיכך, במועד הגיעו של התובע לגיל פרישה, הצטבר לחובת התובע חוב בגין דמי ביטוח.

3. ביום 12.7.12 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום קצבת זקנה. התביעה נדחתה בהחלטת פקיד התביעות מיום 2.8.12. הנתבע דחה את התביעה על יסוד הוראות סעיף 366(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה – 1995 (להלן – החוק) הקובע כי לא תינתן גימלה, שעה שקיים אותה שעה חוב דמי ביטוח בעד תקופה העולה על 12 חודשים ואשר הפיגור בתשלומו עולה על 36 חודשים.

4. כנגד החלטת פקיד התביעות מיום 2.8.12 הוגשה תביעה לבית הדין, שהתבררה במסגרת בל 25270-08-12 (להלן – ההליך הראשון). הליך זה נמחק מחמת חוסר מעש בפסק-דין מיום 11.3.13.

5. כנגד אותה החלטה של פקיד התביעות עתר התובע במסגרת בל 46695-06-13 (להלן- ההליך השני), שהתברר בפני מותב בראשות כבוד השופטת מ' פריימן. בכתב התביעה עתר התובע כנגד ההחלטה שלא לשלם לו קצבת זיקנה וכן טען כנגד החוב בגין דמי ביטוח.
באותו הליך ניתן פסק-דין ביום 25.8.14 שהורה על דחיית התביעה (להלן – פסק הדין). בפסק-הדין נקבע כי אין חולק כי החל מחודש 1/08 ואילך לא שולמו בגין התובע דמי ביטוח, לא כשכיר ולא כמי שאינו שכיר ואינו עצמאי, וכי מדובר בפיגור בתשלום דמי ביטוח העולה על 36 חודשים. לאור האמור, נקבע בפסק-הדין כי בהתאם להוראות סעיף 366 לחוק, דין תביעת התובע לקבלת קצבה זיקנה להידחות. עוד נקבע בפסק-הדין כי התובע לא הרים את הנטל להראות כי אין לחייבו בחוב דמי ביטוח גם עבור תקופות נוספות (משנת 2002 ועד חודש 9/05 למעט עבור החודשים 7-8/03 ו- 10-11/03).
בשולי פסק-הדין המליץ בית הדין לתובע לפנות לנתבע בהקדם על מנת להגיע להסדר תשלומים לסילוק החוב באופן שיאפשר התחלת ביצוע תשלום קצבת זיקנה ממועד הסדרת החוב ובכפוף לדין.
אין חולק כי לא הוגש ערעור על פסק-הדין בהליך השני.

6. התובע עתר בפעם שלישית כנגד החלטת פקיד התביעות שלא לשלם קצבת זיקנה וזאת במסגרת הליך בל 32264-06-15, שהתברר בפני כבוד השופט, כתוארו אז, א' קוגן (להלן – ההליך השלישי). במסגרת הליך זה עתר התובע לחיוב הנתבע בתשלום קצבת זיקנה החל מהגיעו לגיל 70 ומחודש 9/14.
בעקבות הדיון המוקדם שהתקיים בהליך השלישי ביום 20.7.15 הגיעו הצדדים להסכמה בדבר הסדר חובו של התובע בגין דמי ביטוח (בהתאם להסדר תשלומים מיום 29.7.15 נספח לא ממוספר לכתב ההגנה). בעקבות הסדר התשלומים, שילם התובע 2,000 ₪ על חשבון החוב, ו החל התובע לקבל קצבת זיקנה החל מחודש 7/15, בניכוי תשלומים לפריסת החוב כאמור בהסדר החוב ובניכוי ביטוח בריאות.

7. גם לאחר שהצדדים הגיעו להסדר תשלומים והתובע החל לקבל קצבת זיקנה, עמד התובע על בירור התביעה בהליך השלישי.
ביום 29.9.15 ניתן פסק-דין בהליך השלישי שהורה על סילוק התביעה. בפסק-הדין נקבע כי שאלת שלילת הזכאות של התובע לקצבת הזיקנה על יסוד סעיף 366(א) לחוק נדונה והוכרעה לגופה במסגרת פסק-הדין בהליך השני, ואין מקום לדון שוב באותן השאלות.

8. ביום 23.6.16 נפתח ההליך שלפנינו בהגשת כתב תביעה. בכתב התביעה עותר התובע כי תשולם לו קצבת זיקנה החל מחודש 9/14 ועם הגיעו לגיל 70 .

טענות הצדדים
9. הנתבע טען כי יש להורות על סילוק התביעה על הסף בשל מעשה בית הדין לאחר ששאלת זכאותו של התובע לקצבת זיקנה לתקופה שקדמה להסדר התשלומים – נדונה והוכרעה לגופה.

10. לטענת התובע, התביעה הנוכחית היא משום תביעה נפרדת ואין לקשור בינה לבין ההליכים הקודמים, וכן משום שההליך השני היה "חד-צדדי" (פרו: 3; ש: 25-26).

דיון והכרעה
11. על-פי הוראות תקנות 44 ו-45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב – 1991 רשאי בית הדין להורות על סילוק תביעה על הסף, על יסוד הנימוקים המצוינים בתקנות אלה.
הלכה כי סעד של סילוק על הסף יינתן ביד קמוצה ובמשורה וכי, ככלל, בית הדין יעדיף את בירור התביעה לגופה. אלא שבנסיבות מקרה זה, יש מקום להורות על דחיית התביעה מחמת מעשה בית הדין, וזאת מהנימוקים שיפורטו להלן.

12. עקרון מעשה בית דין מבוסס על האינטרס של סופיות הדיון, מתוך מטרה לשים קץ לדיונים משפטיים ולמנוע הטרדתו של בעל דין בדרך של התדיינות חוזרת בעניין שכבר נדון והוכרע.
בהתאם לעיקרון זה, נקבע כי מקום בו ניתן פסק-דין סופי מנועים בעלי הדין לאותו הליך מלקיים התדיינות נוספת ביניהם המבוססת על אותה עילה, כך שפסק-הדין החלוט יחייב את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו (ע"א 247/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561, ע"א 8608/06 אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' פבר (12.10.09) ).
התנאים שנקבעו בפסיקה לקיומו של השתק עילה הם: זהות העילה, הכרעה במחלוקת לגופה, וזהות הצדדים.

13. במקרה שלפנינו העילה שביסוד ההליך השני זהה לעילה נושא ההליך הנוכחי.
בהליך השני טען התובע כי הוא זכאי לקצבת זיקנה ממועד הזכאות הקבועה בדין, וכי לא היה מקום לשלול את הקצבה על יסוד החלטת פקיד התביעות הנסמכת על הוראות סעיף 366 לחוק. טענה זו זהה ונבלעת בעילה בתביעה נשוא הליך זה, ואשר אף בה עותר התובע לחיוב הנתבע בתשלום קצבת זיקנה עוד מחודש 9/14, וטרם שהגיעו הצדדים להסדר תשלומים והנתבע החל לשלם קצבת זיקנה. מכאן שמתקיימת זהות בין העילות.

14. עילה זו נדונה והוכרעה, הן בפן העובדתי והן בפן המשפטי, לאחר שנשמעו עדויות והוצגו ראיות בפני המותב שדן בהליך השני.
בפסק-הדין בהליך השני נקבע מפורשות כי הנתבע פעל כדין כשנמנע מתשלום קצבת הזיקנה בשל קיומו של חוב בגין דמי ביטוח וזאת עבור התקופה שהחל מחודש 1/08 בנוסף לחוב בגין התקופה שמשנת 2002 ועד חודש 9/05 (למעט עבור החודשים 7-8/03 ו- 10-11/03).
עוד נקבע בפסק-הדין, כמפורט לעיל, כי הנתבע יתחיל לשלם קצבת זיקנה החל ממועד הסדרת החוב בגין דמי ביטוח ובכפוף לדין, ולפיכך מוצע לצדדים להידבר בשאלת הסדרת החוב.
אין מחלוקת כי הנתבע החל לשלם קצבת זיקנה החל מחודש 7/15, המועד בו הגיעו הצדדים להסדר תשלומים.
מכאן, שדיון מחודש בשאלה אם יש לחייב את הנתבע בתשלום קצבת זיקנה עבור תקופה שקדמה למועד הסדרת החוב יהיה משום דיון במחלוקת שכבר נדונה והוכרעה לגופה.
מכאן – שמתקיימים התנאים לקיומו של השתק עילה, והתביעה הנוכחית מתנהלת בין אותם הצדדים, בעילה זהה, שכבר נדונה והוכרעה לגופה.

15. ביום 19.2.17 הגיש התובע בקשה במסגרת הליך זה, בה העלה את הטענות הבאות: אין מקום לחייבו בתשלום דמי הביטוח שעה שמדובר בחוב של החברה בה הועסק, וכן אין מקום להסתמך על פסק-הדין בהליך השני שעה שהוכרע בין השאר על יסוד עדות שמועה והטעיה. עוד עותר התובע במסגרת בקשה זו לביטול הסדר חוב שהושג "ללא ידיעה" ו/או עקב איום.
אין בטענות אלה כדי לשנות מתוצאת פסק-דין זה, שכן טענותיו של התובע בדבר עצם חיובו בחוב דמי הביטוח כבר נדונו והוכרעו על יסוד הטענות שהעלה במסגרת ההליך השני, או שיכול היה להעלות במסגרתו. התובע לא ערער על פסק-הדין שהפך לחלוט ולכן אין מקום לקיים במסגרת ההליך הנוכחי דיון בשאלת כשרותו של פסק-הדין.
השאלה בנוגע לתוקפו של הסדר החוב חורגת מהטענות שהועלו בהליך כאן, ולכן אין מקום לדון בה במסגרת הליך זה שעניינו זכאות התובע לתשלום קצבת זיקנה עבור התקופה שקדמה להסדר החוב.

16. סוף דבר – אנו מורים על דחיית התביעה מחמת מעשה בית דין.
אין צו להוצאות.

17. זכות ערעור לבית הדין הארצי תוך 30 ימים מיום שיומצא פסק-הדין לצדדים.

המזכירות תשלח העתק מפסק-הדין לתובע לפקס מס' 04-XXXX638, בנוסף להמצאה בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ז, (20 פברואר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג עובדים
מר משה קרבצקי

דניה דרורי,
שופטת

נציג מעסיקים
מר מאיר ליבר


מעורבים
תובע: עדו שורצבוים
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: