ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים אטיאס נגד ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי :

בקשה מס' 27

בפני כבוד ה שופטת רגד זועבי

המבקש

חיים אטיאס

נגד

המשיבה

ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי

החלטה

פתח דבר

בפני בקשה שניה לעיכוב ביצועו של צו הריסה שיפוטי, על פי סעיף 207 ל חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה- 1965, (להלן: "החוק").
נגד המבקש הוגש כתב אישום במסגרת תיק זה, המייחס לו עבירות של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר, ללא היתר, בהתאם לסעיף 204(א) לחוק. על פי הנטען בכתב האישום, העבודות שבוצעו הינם בניית מבנה העשוי עץ ומקורה בגג רעפים, בשטח של 70 מ"ר (להלן: "המבנה").
ביום 13.1.15, הורשע המבקש על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. במסגרת גזר הדין, הטיל בית המשפט על המבקש תשלום קנס כספי בסך של 7,000 ₪, חתימה על התחייבות כספית בסך של 30,000 ₪, תשלום כפל אגרה חלקי בסך של 4,582 ₪. בנוסף, הוטל עליו צו להריסת המבנה, בתוך 12 חודשים ממועד מתן גזר הדין, זולת אם יהיה בידיו היתר כדין (להלן: "צו ההריסה").
ביום 10.5.16, הורה בית המשפט על הארכת המועד לביצוע צו ההריסה עד ליום 10.2.17, וזאת בהתאם לבקשת המבקש בשל ההתקדמות במצב התכנוני.
ביום 19.1.17, הגיש המבקש את הבקשה עסקינן, להארכת המועד לביצוע צו ההריסה בשנית, ל-12 חודשים. המשיבה מתנגדת לבקשה.

טענות הצדדים
המבקש סומך את טענותיו בבקשה, על הנימוקים המפורטים להלן:
מאז מתן גזר הדין, המבקש פועל בשקידה להשגת היתר הבניה. האדריכל מטעמו (להלן: "האדריכל"), הכין תכנית מפורטת לצורך אישור המבנה (להלן: "התכנית"), והגיש אותה לוועדה המחוזית.

התוכנית תוקנה מספר פעמים, לאחר עבודה קשה, והשלמת דרישות הוועדה המחוזית, בין היתר, קבלת אישור של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות, לתוכנית.

תוכנית מתוקנת הוגשה לאחרונה לוועדה המחוזית ביום 18.12.16. אולם ביום 20.12.16, נדרש תיקון מספר סעיפים בתוכנית, והשלמת מסמכים נוספים. כל המסמכים שנדרשו הועברו על ידי האדריכל, כמו כן תנאי הסף אשר נדרשו על ידי הוועדה המחוזית הושלמו. כך שבימים אלה, אמור להיקבע מועד לדיון בתוכנית. לתמיכה בטענתו צירף המבקש מסמכים לבקשה.

כאמור, המשיבה מתנגדת לבקשה, וזאת מהנימוקים שלהלן:

הבקשה אינה מוגשת בהתאם לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשה לפי 207) התשס"ט- 2008 (להלן: "התקנות").
דין הבקשה להידחות אף לגופה, שכן, המבקש הגיש תצהירים שלא תאמו את דרישות הוועדה. בין היתר, הנאשם סירב להצהיר כי השימוש שייעשה במבנים הוא השימוש שיותר בהם בלבד. בכך, הוא סירב להתחייב להימנע מביצוע עבירה נוספת.
מדובר בתכנית בסמכות הוועדה המחוזית, אשר עברה לבדיקת לשכת התכנון המחוזית, וכעולה מהמסמכים שצורפו לבקשה, ומעדכון שנמסר על ידי לשכת התכנון המחוזית לב"כ המשיבה, כי המצב נותר על כנו, כך שלא הושלמו תנאי הסף שנקבעו על ידי הוועדה. כמו כן, התוכנית טרם נידונה על ידי הוועדה ואינה משובצת לדיון. על כן, היתר הבניה אינו בהישג יד.
המבקש הגיש תשובה לתגובת המשיבה, בה חזר על טענותיו שהועלו בבקשתו. בנוסף הועלו טענות נוספות על ידו אודות התנהלות המשיבה.

דיון והכרעה
דרישות התקנות

על המגיש בקשה להארכת המועד לביצוע צו אשר ניתן לפי סעיף 205 או 206 לחוק , לענייננו צו הריסה שיפוטי, לערוך את בקשתו בהתאם לדרישות התקנות כפי שמובהר להלן, שאם לא כן, לא יידרש בית המשפט לדון בבקשתו.

בהתאם להוראות תקנה 2(א) לתקנות, על המגיש בקשה להארכת מועד ביצוע צו כאמור, להגישה בהתאם לטופס שבתוספת, וזאת לא יאוחר מ- 21 ימים לפני המועד האחרון שנקבע לביצוע הצו.

בנוסף, בהתאם לתקנה 2(ב) לתקנות, על מגיש הבקשה לפרט באופן מלא את כל ההליכים הן המנהליים והמשפטיים, בעניין הבניה או השימוש אשר מתייחס אליהם הצו, בכל הערכאות, ולצרף לבקשתו העתקים של אותם צווים והחלטות הרלוונטיים לעניין.

זאת ועוד, תקנה 2(ג) לתקנות קובעת כי בקשה המבוססת על עובדות יש לתמוך אותה בתצהיר, ואם היא מבוססת על טענות עובדתיות בדבר שינוי במצב התכנוני או קיומם של הליכי תכנון, או רישוי תלויים ועומדים, תיתמך בתצהיר של איש מקצוע המטפל בהליכים אלה, וזאת בצירוף העתקים מהמסמכים הרלוונטיים לעניין.

במקרה דנן, הבקשה מוגשת בטרם חלוף המועד שהוקצב על ידי בית המשפט לביצוע הצו. כמו כן, לבקשה מצורפים מסמכים המפרטים את ההליכים התכנוניים והמשפטיים בערכאות, בצירוף כל ההעתקים הרלוונטיים. עוד מצורפים לבקשה, תצהיר מטעם המבקש ותצהיר מטעם איש מקצוע כנדרש בתקנות. כי אם כפי שציין המבקש בבקשתו, לא צורפה תגובת המשיבה לבקשה.

לגופו של עניין
מקור סמכותו של בית המשפט להאריך מועד, או לדחות ולעכב מועד ביצוע צו ההריסה מצוי בסעיף 207 לחוק, אשר קובע כדלקמן:

"בית המשפט רשאי, בזמן מתן צו לפי סעיפים 205 או 206 ובכל עת לאחר מכן, לקבוע את המועד לביצועו, ורשאי הוא להאריך מועד שקבע, אם ראה טעם לעשות כן".
בהתאם לסעיף הנ"ל, בית המשפט מוסמך להאריך את מועד ביצוע הצו אם מצא כי קיים טעם טוב לעשות כן. בפסיקה נקבע כי "טעם טוב" המצדיק מתן ארכה לביצוע צו הריסה ו/או צו איסור שימוש, הוא כאשר היתר הבניה הינו בהישג יד או כאשר ההליך של ההכשרה נמצא בעיצומו, והמבנה יזכה בהכשר, לאחר קיום תנאי או תנאים בהתאם לדרישות רשות הרישוי. בין היתר יבחן בית המשפט אם המבקש נקט במירב המאמצים על מנת להכשיר את המבנים, ואם קיים סיכוי להכשיר את המבנים בדיעבד תוך פרק זמן קצר יחסית (ביהמ"ש המחוזי בחיפה (כבוד השופט שפירא) בע"פ 2509/07 יעקובוביץ אלכסנדר נ' ועדה לתכנון ובניה שומרון (פורסם בנבו).
השיקולים המנחים את בית המשפט בבואו לבחון אם קיים טעם טוב המצדיק מתן ארכה לביצוע צו ההריסה, נקבעו בפסיקת בית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים, אשר לפיהם, בית המשפט רשאי לעשות "איזון שעה" בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס הפרטי (רע"פ 4357/01 סבן נ' הוועה המקומית לתכנון ובניה 'אונו', (פ"ד נו (3), 49) ; רע"פ 5086/97 בן חור נ' עיריית תל- אביב יפו, פ"ד נא (4)).
במסגרת בחינת האינטרס הציבורי יביא בית המשפט במניין השיקולים את חשיבות השמירה על המדיניות התכנונית, ועל הבטיחות, זאת נוכח הסיכון המשתקף מהשימוש במבנים בלתי חוקיים אשר הוקמו ללא פיקוח מצד רשויות התכנון. כן, יביא בית המשפט בחשבון את השיקול המרכזי והוא מניעת ההנאה מפרי העבירה, לבל יצא עבריין הבנייה נשכר. אל מול האינטרסים הציבוריים המצוינים, יש לבחון את האינטרס הפרטי של המבקש, בית המשפט יביא בחשבון את מהות הבנייה והיקפה ונסיבות ביצוע העבירה שבוצעה, בנוסף לעלויות הכספיות הכרוכות בביצוע צו ההריסה וצרכיו של המבקש בקיום המבנה. כן, יביא בחשבון אם המבקש אכן פעל לקידום הכשרת עבודות הבנייה ואם הכשרת המבנה נראית באופק. (ראה ע"פ (מחוזי ירושלים) 40745/07 נווה נ' מדינת ישראל).

על רקע אמות מידה אלה אבחן את הבקשה דנן.

במקרה דנן, המבקש הציג את השתלשלות הדברים ואת ההליכים התכנוניים אשר ננקטו על ידו, לרבות התוכנית המתוקנת אשר הגיש לוועדה המחוזית לאחרונה. לעומתו, טענה המשיבה כי בפועל לא חלה התקדמות במצב התכנוני, מאז הגשת הבקשה הקודמת על ידו, היינו, ההיתר איננו בהישג יד.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובמסמכים התומכים בהם, נוכחתי כי המבקש פועל בשקידה ראויה ומשקיע כל מאמץ אפשרי לקדם את עניין קבלת ההיתר, בהתאם לאפשרויות העומדות לרשותו ואשר מעניק לו הדין.
לעניין זה, אפנה לדבריו של בית המשפט המחוזי בע"פ (ת"א) 605/82 מדינת ישראל נ' שמואל רוסק, [פורסם בנבו] פ"ד תשמ"ד (1), 189, עמ' 203, לפיהם הסמכות להורות על הארכת המועד לביצוע צו הפסקת שימוש מכוח סעיף 207 לחוק, נתון לשיקול דעתו של בית המשפט על פי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. במניין השיקולים יביא בית המשפט בחשבון את:
"...טובתו של הציבור בכללו (חובה הנובעת מן החוק גופו), ואת טובתו של ציבור האזרחים הקרוב (מן הבחינה הגיאוגרפית) למקום המעשה, בו הופר החוק. ברם, יש אף להתחשב בנסיבותיו של האיש שהשתמש במקום שימוש חורג ושלא בהיתר, באופיו של השימוש וכיוצא באלה דברים, ובעיקר באורך התקופה שבה נעשה השימוש האמור ללא מחאה ובאין מחריד".

לענייננו, המבקש פירט בבקשתו את ההליכים התכנוניים שננקטו על ידו מאז שהוארך צו ההריסה, לשם קידום הטיפול בעניינו ואישור התוכנית על ידי הוועדה. בין היתר, עריכת שינויים בתוכנית על ידי האדריכל, מילוי תנאי הסף שנדרשו, השגת אישורים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התיירות.
אכן בכך, הוא הצביע על התקדמות תכנונית מסוימת להכשרת המבנה, ברם, מהמסמכים אשר הוגשו על ידי המבקש עולה כי היתר הבניה אינו נמצא בהישג יד.

כמו כן, מתגובת המשיבה עולה כי נמסר לב"כ המשיבה עדכון על ידי לשכת התכנון המחוזית, כי המצב נותר על כנו, כך שלא הושלמו תנאי הסף שנקבעו על ידי הוועדה. בנוסף לכך, התוכנית טרם נדונה על ידי הוועדה ואינה משובצת לדיון.
אומנם ביצוע צו ההריסה הוא מעשה בלתי הפיך, ועל כן, בית המשפט חייב לאזן בין האינטרס הציבורי והצורך לאכוף את החוק לבין אינטרס הפרט והניסיון שלא לגרום לו נזק בלתי הפיך אם בסופו של יום יתקבל היתר בניה. ברם, נסיבותיו המיוחדות של המבקש אינן נופלות בגדר המקרים החריגים המצדיקים מתן ארכה פעם נוספת למבקש לקיים את צו בית המשפט.

סוף דבר
הנה כי כן, לאחר בחינת הבקשה לגופה ולאחר בדיקת ההליך התכנוני, לשמו עוכב ביצוע הצו בהחלטת בית המשפט מיום 10.5.16, הגעתי לכלל מסקנה לפיה אין עילה מבוססת המצדיקה את עיכוב ביצוע צו ההריסה פעם נוספת.
המסקנה העולה מכל האמור לעיל, ברוח הוראות סעיף 207 וכן ההלכות שנקבעו בפסיקה, ובהעדר טעם טוב לעיכוב ביצוע צו ההריסה, כי אין להיעתר לבקשה להורות על עיכוב ביצוע צו ההריסה. יחד עם זאת, על מנת לאפשר למבקש פרק זמן סביר להתארגנות לצורך ביצוע ההריסה, יעוכב ביצוע צו ההריסה לתקופה של ארבעה חודשים מהיום.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חיים אטיאס
נתבע: ועדה מקומית לתכנון הגליל המזרחי
שופט :
עורכי דין: