ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאבה אהרוני נגד בנק הפועלים בע"מ :

בפני כבוד השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

התובעים
1.זאבה אהרוני
2.ענת אהרוני
ע"י ב"כ עו"ד י' וינוגרד
נגד
הנתבע
בנק הפועלים בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה כספית בעילה חוזית עקב מחדל של הנתבע באי העברת יתרת הכספים בחשבון המתנהל אצל הנתבע, שהיה חשבון משותף שלהן עם אימם המנוחה.

2. פסק הדין יינתן בתמציתיות משהוגשה התביעה בסדר דין מהיר.
ניהול ההליך:
3. עובר לישיבה המקדמית, נתנה החלטה ביום 21/04/16 לפיה הוצע לנתבע לאפשר לתובעות למשוך מחשבון הבנק נשוא התביעה (להלן – "החשבון") את הסכום שאינו שנוי במחלוקת ש היה מצוי בחשבון בסך של 68,000 ₪ משהוצג לנתבע (להלן-"הבנק") צו ירושה של אמם של התובעות (להלן-"האם"; "המנוחה"). לאחר שהוגשה עמדת הנתבע הוריתי לבנק בהחלטתי מיום 04/07/16 על העברת היתרה בחשבון עליה הוא הודיע בסך של 68,121.82 ₪ לידי התובעות באמצעות בא כוחן.

4. עניינה של התביעה הוא בסירוב של הבנק לדרישתה של התובעת 1 , בעלים במשותף עם המנוחה בחשבון, להעביר אליה את הכספים שנותרו בחשבון , כולם ו/או מחציתם, לאחר פטירת המנוחה, אלא בכפוף ולאחר הצגת צו ירושה כמו גם חתימה על כתב שיפוי.
טענות הצדדים:
5. טוענות התובעות כי הבנק, הפר את התחייבויותיו כלפיהן או כלפי מי מהן בדריש תו המיותרת וחסרות בסיס משפטי, להצגת צו ירושה של המנוחה , שהלכה לבית עולמה ביום 24/11/14.
די היה בחתימתן על מסמך לפיו יוצהר כי הן היורשות היחידות ועל התחייבותן לשפות את הבנק אם תבוא דרישה או תביעה ממנו בגין העברת כספים בחשבון לידיהן.
ההתעקשות של הבנק להצגת צו ירושה הייתה לריק וגרמה להן הוצאות מיותרות הואיל ועיזבון המנוחה כלל רק את הכספים בחשבון, הא ותו לא.

6. יתירה מכך, היה על הבנק להעביר לתובעת 1 על אתר, ולו גם 50% מהכספים בחשבון בהיותה בעלים משותף עם המנוחה ואת היתרה, היה עליו להעביר בחלוקה שווה בין התובעות. הבנק, אף התמהמה ולא השיב כלל לפניותיהן אליו על מנת לייתר את הוצאת צו הירושה. לפיכך, הן נאלצו להגיש בקשה לצו ירושה מה שהיה כרוך בהוצאות בסך של 4,500 ₪.
צו ירושה ניתן ביום 13/08/15 ועותק ממנו הומצא לבנק ביום 28/08/15 בעוד הן הוטרחו בשנית להעביר לבנק יפויי כוח לבא כוחן ולמלא טפסים כתהאי להעברת הכספים בחשבון.
מכאן התביעה להעברת יתרת הכספים בחשבון שנטען כי סכומם לא ידוע וכן את הוצאותיהם בסך כולל של 75,000 ש"ח.

7. בהחלטתי מיום 21.04.16 התרתי לתובעות לתקן את כתב התביעה , בהוספת רכיב תביעה בסעיף 14 לכתב התביעה, בגין ריבית פיגורים הנהוגה בבנק הנעה בין 12-16% לשנה לתקופה ממועד הדרישה הראשונה של הכספים (ת/1) מיום 1.03.15.

8. הבנק הנתבע טען מנגד, כי פעל בהתאם ל חוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן –"חוק הירושה"), לפיו עליו לקבל צו קיים צוואה צו ירושה כמו גם הוראות בכתב מהיורשים בצו בדבר חלוקת הכספים בחשבון כתנאי להעברתם לתובעות או ליורשים בהתאם לצו .
היה על התובעות להגיש בקשה לבית משפט המוסמך לצו ירושה ולחילופין לקבלת צו המורה לבנק על העברת כספים לידיהן ללא צו ירושה. משלא עשו כן, אין להן להלין אלא על עצמן על אי העברת הכספים בחשבון מוקדם יותר ואין לחייב את הבנק בהוצאותיהן בגין הצו שהוצא.
בנוסף, הבנק דרש כדין כי יוצג בפניו צו ירושה בנוגע לעיזבון המנוח עליאש אהרוני ז"ל שהיה רשום כבעלים בחשבון ואילו התובעות, הסתפקו בהצגת צוואה לכאורה של המנוח וללא צו קיום צוואה. ככל שהבנק היה מוותר על אותן דרישות, הוא היה עלול להיפגע בגין תביעה או דרישה של מי שעשוי שיתברר כי הוא יורש של המנוחים.

9. עם זאת, הבנק ניאות לפנים משורת הדין לקבל לידיו את צו הירושה של המנוחה ללא צו קיום צוואה של המנוח והתחייבות לשיפוי , אם יידרש הבנק לשלם סכום כלשהו ליורש אחר. נוכח הסירוב של התובעות לחתום על התחייבות לשיפוי, בדין לא הועברו הכספים ויש לסלק אתץ התביעה.

10. הדרישה של התובעת 1 לקבל את מחצית היתרה בחשבון אין לה בסיס עובדתי ומשפטי. מה גם, שנדרשת הסכמה משותפת של היורשים והשותפה בחשבון להעברה כאמור ובלעדי אותם מסמכים, קיימת מניעה מההעברה לתובעת.

11. בתשובה לכתב ההגנה נטען כי לא הוצגו מסמכי יסוד של החשבון כמצוות תקנה 214 ח. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות") והוכחש כי החשבון הוא בבעלות של המנוח אליעש אהרוני. עוד נטען כנגד אי הצגת היתרות בחשבון ע"י הבנק וכי עמלות נגבו בחשבון לריק שעה שהיה על הבנק לה קפיא אותו. בנוסף, הסירוב לחתום על התחייבות לשיפוי נעשה הואיל והוצג כבר צו ירושה למנוחה ולאור הסירוב של הבנק להודיע לתובעות מהי היתרה בחשבון. עוד נאמר כי התובעות הסכימו לקבל סך של 73,000 ₪ כפי שהציע להן הבנק אך משהוגשה התביעה, הן דורשות בנוסף את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד.
דיון והכרעה:
הצגת צו ירושה:
12. בחנתי תחילה את הדרישה של הבנק, כנגדה הלינו התובעות ותבעו את הוצאותיהן ונזקן להוצאת צו ירושה כתנאי להעברת כספים מהחשבון לידיהן.

13. סעיף 1 לחוק הירושה קובע : "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". יורשיו, על פי צוואה ובהעדרה, היורשים על פי הדין (סעיף 2 לחוק).
שותפות בחשבון, נוגעת ליחסים בין הבעלים בחשבון, בינם לבין עצמם ובינם ובין הבנק. להבטחת היחסים בין בעלי החשבון ובין הבנק בלבד, נערכים הסכמים בהן מוסדרים בין היתר ההרשאות ביחסים ביניהם בנוגע לפעולות בחשבון מבלי שיהא בכך משום קביעה בנוגע ליחסים של השותפים בינם לבין עצמם (ע"א 679/76 סלי נ' עזבון המנוח קרל שפר , פ "ד לב (2) 785,789 , להלן-"פרשת סלי").

14. בהתאם לאמור, טפסים לפתיחת חשבון משותף בו עשוי להיות סעיף "אריכות ימים", לפיו לאחר פטירתו של השותף בחשבון תעבור היתרה בחשבון לשותף אחר, אין בו כדי לייתר את החובה להצגת צו ירושה ( ע"א 155/73 שרון נ' ליבוב, פ"ד כ"ח (2) 676,673, להלן-"עניין שרון"; בע"מ 4739/15 פלונית נ' פלוני ואח', 30/12/15 , להלן-"פרשת פלונית" , בפסקה 6 וראו סעיפים 110 ו- 121 (ב), 122 לחוק הירושה).

הלכה פסוקה בנוגע למעמד של חשבון משותף והזכויות שנוצרות לבעליו בגינו, כי יש לבחון ולברר את זכותו של השותף בחשבון עם פטירת השותף האחר ובכלל זה, את ' גלגוליו' של החשבון , ממועד פתיחת החשבון ועד למועד פטירת השותף. קרי: אם הוא נכרת מלכתחילה על ידי אותם השותפים ומה שעשוי להקנות זכות קניינית לשותף שנותר בחשבון לאחר פטירת האחר. זאת, לאור חזקת הבעלות שלו בכספים שנותרו בחשבון וכל עוד לא נסתרה חזקת בעלותו בהם. או שמא, השותף האחר צורף לחשבון רק בשלב מאוחר יותר ממועד פתיחתו. אי אז, יש לבחון את זכותו של השותף בכספים שנותרו בחשבון לאחר פטירתו של האחר בהתייחס למסגרת הנורמטיבית הרלוונטית, בחוק הירושה ולפי הנסבות וטענות שעשויים לעורר היורשים, גם על פי חוק המתנה, תשכ"ח- 1968.

במסגרת זו, עשוי להיות שיורש אחר של הבעלים המנוח בחשבון, יטען כנגד זכותו של השותף ביתרה בחשבון וצריך שתיבחן שאלת גמירות הדעת של המנוח בחייו להעניק לשותף בחשבון מתנה בחיים בכספים שבחשבון ולא רק לאחר פטירתו. (פרשת פלונית, שם, פסקה 7).
15. לאור האמור, קיימת אמנם חזקה בדבר הבעלות של השותף שנותר בחשבון על יתרת הכספים עם פטירת שותפו האחר מעצם פתיחתו על ידם ביחד ( פרשת סלי, שם, עמ' 789; ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו (5) 661,667) . עם זאת, החזקה ניתנת לסתירה ו לא די בפתיחת חשבון משותף כדי להוכיח בעלות של יתר השותפים בכספים המצויים בו ( עניין שרון ו בספרו של המלומד ריקרדו בן אוליאל, דיני בנקאות - חלק כללי, עמ' 191; בע"מ 4910/12 מנהל עזבון המנוח פ.ו. ז"ל נ' פלוני ואח', 4.8.12, פסקאות 2 ו-7).

16. מן הכלל אל הפרט. התובעת 1 לא טענה כי היא פתחה את החשבון ביחד עם המנוחה ואף הוכח בעדותה כי החשבון נפתח על ידי אביה המנוח בעצמו או ביחד עם אימה המנוחה ולא ביחד אתה. לדבריה : "אבא צרף אותי לשניהם" ( עמ' 7 שורות 20-21 ; ובעדותה של מנהלת הבנק גב' זולפן עמ' 11 שורה 25). נימצא כי הוריהם של התובעות היו הבעלים בחשבון ומאוחר יותר התווספה להם התובעת 1. בכך, יש כדי לבסס את דרישת הבנק להצגת צו י רושה שכן עשויות להתעורר טענות של היורשים כנגד חזקת הבעלות של התובעת 1 בחשבון לרבות, בעניין מחצית היתרה. כספים, שיורשיה של המנוחה עשויים לטעון כי לא ניתנה לתובעת 1 כמתנה בחיים.

17. לפיכך, נדחית הטענה של התובעת כנגד הדרישה להמצאת צו קיום צוואה או צו ירושה ולא היה די בהודעתן לבנק כי הן יורשות יחידות. הודעה כאמור, צריך שתיבחן בפני רשם העיזבונות בבית המשפט לענייני משפחה ולא על ידי הבנק.
בנסבות אלו, לאור טיבו ומעמדו של חשבון משותף ככלל ובפרט, לאור המסכת העובדתית בעניינה של התובעת 1 בחשבון וגלגוליו, אין בדרישת הבנק להצגת צו ירושה כתנאי למשיכת הכספים מהחשבון, משום הפרה של חובתו של הבנק כלפי התובעות.

18. אוסיף ואומר כי הבנק נהג כדין ובסבירות בדחיית הצעתן של התובעות למתן התחייבותן לשיפוי. זאת אני קובעת בהיעדר ידיעה על זהות היורשים ואם התובעות הן בכלל היורשים כמו גם היעדר בטוחה לאפשרות לגבות מהתובעות את נזקן ככל שהבנק יחויב בפיצוי לצד ג' שיוכיח את זכותו כיורש של עזבון המנוחה.
בהתאם לאמור, נדחית התביעה לפיצוי בגין ההוצאות של התובעות להוצאותיהן להוצאת צו ירושה, אשר אף לא הובאו ראיות לגביהן.
עיכוב בהעברת הכספים:
19. צו הירושה מיום 13/08/15 ( נספח 7 לכתב התביעה) הומצא לבנק כבר ביום 28/08/15 ביחד עם דרישה להעברת יתרת הכספים בחשבון ליורשות, התובעות. תזכורת בנדון נשלחה ביום 07/09/15 ( נספח ת/7 א. לכתב התביעה).
20. משהוצג צו הירושה ולפיו התובעות הן היורשות היחידות של המנוחה והבנק, ויתר על דרישתו להמצאת צו קיום צוואה על המנוח התייתר הצורך בדרישת הבנק לחתימה של התובעות על טפסים נוספים (כדוגמת נספח ת/8 לכתב התביעה) כתנאי להעברת יתרת החשבון לתובעות.
צפוי היה שהבנק, יזרז את העברת הכספים לתובעות מהמועד בו הומצא צו הירושה ולא להטריח אותן להע ביר אליו בשנית יפוי כוח שלהן לבא כוחן כמובא בהודעה נספח ת/5 לכתב התביעה, שלא נסתרה בראיות הנתבע.
בנוסף, אין ליישב את דרישת הבנק להמצאת צו קיום צוואה למנוח שהלך לבית עולמו כבר בשנת 2002 כתנאי להעברת הכספים, בעוד החשבון נוהל במרוצת השנים ללא כל דרישה כאמור בין אם מהתובעת 1 ובין אם מהמנוחה והבנק, הסתפק בהמצאת תעודת פטירה בלבד (עמ' 7 שור ות 4 , 23 ו-32-33).

21. לאור האמור אני קובעת כי חל עיכוב בהעברת הכספים מיום 28.8.15 ועד מועד העברתו לתובעות לפי החלטתי מיום 4.07.16.

22. בחנתי את שאלת ריבית הפיגורים שהתובעות ביקשו להשית על הבנק. הנסבות שבפני, אין בהן כדי לבס ס את אותה הדרישה לאור הנכונות של הבנק להעביר את הכספים לתובעות. בין אם במסגרת משא ומתן ביניהן שהן התנו אותו בסופו של יום בדרישה להוצאות משפט ובעוד, עילת התביעה העיקרית בעניין הדרישה להצגת צו ירושה, נדחתה. ובין אם, מעת שהנתבע הודיעה בכתב ההגנה ולאחריו, שוב ושוב, כי הוא נכון להעביר את היתרה בחשבון ובלבד, שיינתן צו המורה לו לעשות כן, כפי שנעשה בפועל. יפים הדברים בפרט משעסקינן ביתרה שנצברה בחשבון מתיק השקעות בניירות ערך (עמ' 12 שורות 6-7) שהוכח כי היתרה גדלה בו וכי הגריעה מ מנה, נבעה ממשיכות בחשבון ע"י התובעת ולא מחמת מצג שווא או הערמה של הבנק עליה כנטען על ידי התובעות בסיכומיהן.

23. התובעות, לא הוכיחו כי הכוונה המשותפת שלהן עם הבנק היתה שהיתרה בחשבון תישא ריבית פיגורים ומה שיעורה , הן כלפי התובעות ככל שתהיה יתרת חובה והן כלפי הבנק ככל שיהא עליו להשיב להן כספים בגין הפרת ההסכם ביניהן בנוגע לניהול החשבון ואת שיעורה (ה"פ 1182/00 שיריון בוני נ' בנק כרמל למשכנתאות בע"מ, 15/05/02). ככל שהיה בסיס לחיוב בריבית פיגורים הרי שהיה על התובעות, להוכיח כי הבנק סרב לתשלום ללא הצדקה (ע"א 6396/95 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' נופי,' 20.3.97 ; דנ"א 9538/11 שרה כתבן נ' בנק ירושלים, 28.5.12).
התובעות, הגישו את התביעה כבר ביום 22.10.15 והוכח מכתב ההגנה כמו גם מכתב התשובה, כי לא היה סירוב מוחלט להעברת היתרה כי אם הבנק היה נכון להעבירה ולו גם את הסכום שלא היה שנוי במחלוקת שהוצהר כי היה בחשבון.
24. בנסבות אלו, נדחית הדרישה לחיוב הבנק בריבית פיגורים וחיובו הוא בהפרשי הצמדה וריבית כחוק לתקופה מיום 28.8.15 ועד מועד העברת היתרה בחשבון לתובעות.

25. לאחר ששקלתי את הטענות בעניין ההכבדה על התובעות וטרחתן לפנות חדשות לבקרים לבנק, ממועד הצגת צו הירושה ועד מועד העברת הכספים בחשבון לידיהן שנעשתה רק לאחר שהוגשה התביעה, אני מחייבת את הבנק בפיצוי לתובעות בסך של 2,500 ש"ח בלבד.

26. לאור התוצאה, אני מחייבת את הבנק בהוצאות משפט וכן ששכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ש"ח.
עותק יישלח לצדדים.
ניתן היום, כ"ד שבט תשע"ז, 20 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זאבה אהרוני
נתבע: בנק הפועלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: