ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורון בכור הילל נגד ריטה חן :

בפני כבוד הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין (אדלשטיין)

תובע

אורון בכור הילל ת.ז. XXXXXX295
ע"י ב"כ עו"ד אוהד פריאל

נגד

נתבעת

ריטה חן ת.ז. XXXXXX334
ע"י ב"כ עו"ד אנג'ליקה כהן ודניאל פרץ

פסק דין

לפני תביעה בסך 38,832 ₪ ותביעה שכנגד בסך 54,000 ₪.
הצדדים לתביעה ותביעה שכנגד זו התקשרו בהסכם שכירות מתאריך 20.10.15 לפיו השכירה הנתבעת את דירתה לתובע תמורת 6,000 ₪ לחודש, כאשר התובע היה אמור להיכנס לדירה בתאריך 1.1.16.
ההסכם בוטל בהודעה בכתב ששלח ב"כ הנתבעת לתובע, בתאריך 9.11.15.
כתוצאה מכך הגיש התובע תביעה לתשלום הפיצוי המוסכם, הנקוב בסעיף 15 לחוזה, בסך 10,000$. הנתבעת הגישה תביעה שכנגד בה עתרה אף היא לתשלום הפיצוי המוסכם וכן תבעה כי יפסק לה סכום נוסף בסך 15,000 ש"ח - בגין עגמת נפש.
כבר עתה יש לומר כי על מי שתובע פיצוי על הפרת חוזה, שקיים בו סעיף של פיצוי מוסכם , לבחור בין הפיצוי המוסכם ובין נזק שיש להוכיחו - ולא יזכה בשניהם (ראה לעניין זה את סעיף 15(ב) לחוק החוזים (תרופות) ) (ראה למשל ע "א 593/79 ‏ ‎ ‎חוה מימוני‎ ‎נ. דוד פרלמן, פ''ד לו(2) 319, 331 ). סעיף 15(ב) לחוק הנ"ל הנו קוגניטיבי וגובר על ההוראה בהסכם שבין הצדדים בסיפא סעיף 15, לפיה " האמור בסעיף זה אינו גורע מכל פיצוי אחר שעל צד לשלם למשנהו עפ"י חוזה זה". על כן גם אם תתקבל תביעת הנגד של הנתבעת יפסק לטובתה לכל היותר הפיצוי המוסכם.
הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תוכל להעמיד את הדירה למכירה וכי התובע ישתף פעולה עמה ויראה את הדירה לקונים פוטנציאליים ובלבד שזכויות התובע על פי ההסכם לא תפגענה.
במועד חתימת ההסכם (ולמרות כי בהסכם כתוב כי עליו לעשות כן) לא הביא עמו התובע את השיקים ושטר החוב החתומים והבטיח כי יעשה כן מאוחר יותר. לדבריו באותה עת טרם קבל לידיו פנקסי שיקים. משקבל את פנקסי השיקים, לטענתו, מלא אותם בסכומי השכירות – החתים את אמו ואת אם זוגתו על שטר החוב ורצה להביאם לידי הנתבעת. דא עקא כי הוא לא הצליח להשיג אותה והיא לא ענתה לפניותיו.
לדבריו שלחה אליו הנתבעת בתאריך 9.1.15 הודעת וואטסאפ שבה רשמה כדלקמן: " היי אני מבינה את הכעסים שלכם על זה שנאלצתי להפר את החוזה אני מתנצלת בגלל מצב אישי שלי, "
התובע הציג בפני בית המשפט שתי גירסאות של אותה הודעה. בכתב התביעה צרף הודעה שבראשה כתוב שם הנתבעת, כאשר בראשה כתוב "<הודעות" ונראה כי מדובר בהודעה שהוצאה מתפריט "הודעות".
זאת כאשר בהודעות וואטסאפ רשימת ההודעות נקראת "צ'אטים".
ואילו לכתב ההגנה בפני התביעה שכנגד צרף התובע הודעת וואטסאפ שבראשה אכן כתוב "<צ'אטים(5)" אולם במקום שיופיע שמה של הנתבעת מופיע מספר הטלפון שלה.
יצויין כי ההודעה הראשונה ערוכה בצורה שונה מההודעה השניה. בהודעה הראשונה מסתיימת השורה הראשונה במלים "שלכם על" והשניה במילה "אני" ואילו בהודעה השניה מסתיימת השורה הראשונה במלים "על זה" והשורה השניה במילה "מתנצלת".
התובע הסביר כי כשקבל את ההודעה הראשונה לא היה מעודכן שמה של הנתבעת ב"אנשי הקשר" שלו ועל כן הודעת הוואטסאפ היא ההודעה המקורית שהתקבלה ואילו ההודעה שצורפה לכתב התביעה היא הודעה שהעביר לבא כוחו לאחר שכבר עדכן את שם הנתבעת.
מדובר בדבר תמוה ביותר. על שתי ההודעות שהוצגו מדובר בניצול סוללה של 74%. אולם השעה המוצגת בראשן שונה. ההודעה הראשונה נמצאת על גבי דף מוואלה ונראה כי נשלחה במייל. אולי נשלח ההעתק שלה או צילום המסך שלה במייל. למרבה הצער לא זומן מומחה מצד אף אחד מהצדדים על מנת להסביר תמיהות אלה.
מנגד גם עיתוי הגשת התלונה במשטרה הינו בעייתי שכן התביעה הוגשה בתאריך 15.12.15 ואילו התלונה במשטרה הוגשה זמן רב לאחר מכן, רק בתאריך 3.3.16, 10 ימים לפני מועד הגשת כתב ההגנה בתיק. קשה להאמין שהנתבעת אינה זוכרת אם מסרה למשטרה את שתי הודעות הוואטס אפ או רק אחת מהן (פרו' 9/30) כשהיא מסתמכת בין היתר על ההבדל ביניהן כדי להראות שמדובר בזיוף.
הנתבעת סוברת שהתובע עשה שימוש באפליקציה המזייפת הודעות וואטסאפ כדי להציג את הנתבעת כמי שהפרה את הסכם השכירות.
כך או אחרת, נראה כי ניתן להגיע למסקנה לגבי מי שהפר את הסכם השכירות אף ללא הודעת הוואטסאפ אשר כל תכליתה היא להוכיח את גורם ההפרה, אף כי ברור שלו היה מוכח לי כי התובע זייף אותה, היה דבר זה מערער את מהימנותו במידה רבה.
למרות אי התאמות וסתירות בעדויות שני הצדדים, אני מאמינה לתובע, אשר עשה רושם מהימן ואשר טוען כי הנתבעת חזרה בה מהחוזה היות והחליטה להקדים את מועד מכירת הבית. אני מאמינה לו מהנימוקים הבאים:
התובע הציג הודעה שפורסמה על ידי הנתבעת ובה היא מציעה את ביתה למכירה כאשר הכניסה אליו מיידית, למרות שעל פי ההסכם ביניהם לא ניתן היה להכנס לבית עד 1.1.17. התובע לא נחקר על טענה זו. אמנם הנתבעת טענה כי המודעה פורסמה לפני שהשכירה את ביתה לתובע אולם לא הוכיחה טענה זו שבנקל ניתן להוכיחה ולמרות שהיא יודעת כי התובע טוען שפרסמה את המודעה רק לאחר חתימת הסכם השכירות .
הנתבעת טענה באולם בית המשפט כי התקשרה לתובע פעמים רבות כדי לקבל ממנו את השיקים ושטר החוב אך הוא סינן את שיחותיה ולא ענה לה ולו פעם אחת. זו היתה הסבה, לדבריה, כי החליטה לבטל את הסכם השכירות. לדבריה היה על התובע להביא עמו את השיקים לפגישת החתימה על החוזה ולא עשה כן.
אולם הנתבעת חתמה על החוזה למרות זאת ולא עכבה את החתימה בשל כך.
יתרה מכן - במכתבו של בא כוחה מתאריך 9.11.15 לא נזכרו הטלפונים הרבים של הנתבעת אל התובע. הוא הסביר את פשר רצונה לבטל את החוזה בכך שהתובע לא המציא עד אותה עת את השיקים ושטר הבטחון ו בכך ש"מתברר למרשתי עתה" כי התובע יאפשר לבת זוגו לגור בדירה למרות שהעברת השכירות לאחר אינה מותרת ללא רשות הנתבעת וכן בכך שהגיעה לאזניה שמועה כי זוגתו של התובע עומדת לפתוח עסק בבית.
כיצד הגיעה שמועה זו לאזניה אם לא שוחחה עם התובע כלל? ומדוע לא הזכיר בא כוחה כי התובע לא משיב לפניותיה הטלפוניות אליו?
ב"כ התובע גם טען בתשובה כי בת זוגו נכחה בכל הפגישות למעט פגישת החתימה כך שהעובדה שעמדה להתגורר עמו בביתו לא היוותה הפתעה עבור הנתבעת והתובע לא נחקר על כך.
בניגוד לפירוט ההודעות שצרפה הנתבעת לכתב ההגנה על מנת להראות כי לא שלחה לתובע מסרון, לא צרפה פירוט שיחות שיכול להעיד על כמות השיחות הרבה שבאמצעותן נסתה לדבר עם התובע. היא צרפה הודעת וואטסאפ בודדת בה כתבה "אורון שלום, אני מתקשרת אלייך ואתה לא עונה. אני אשמח שתחזור אליי, נוכל להיפגש על כוס קפה ולדבר." הודעה זו נשלחה באותו תאריך בו נכתב מכתב בא כוחה אל התובע – 9.11.15, בשעה 12:16 דקות.
מדובר בדבר תמוה לאור העובדה שהתובעת טוענת כי פנתה אל התובע פעמים כה רבות בטלפון ולא בהודעות או בוואטסאפ. רק ביום בו החליטה לבטל את החוזה באמצעות מכתב בא כוחה אליו, גם פנתה אליו, באותו יום, באמצעות וואטסאפ אחד בודד, ובקשה להפגש עמו בבית קפה. מדובר על השתלשלות עניינים לא סבירה.
הנתבע, לדבריה , לא ענה לפניותיה הטלפוניות (" מיום 1.10.15 לא דברנו בטלפון ולא בשום צורה אחרת" (פרו' 10/24) . משכך לא נראה כי נוצרה עדיין מחלוקת של ממש בין הצדדים. מדוע אם כן בקשה הנתבעת, בוואטסאפ הבודד ששלחה אליו, להפגש עמו בבית קפה? הלא פגישה בבית קפה נועדה בדרך כלל ללבן מחלוקות. ליישרן.
כשנשאלה הנתבעת על כך על ידי בית המשפט ענתה "רציתי לדבר איתו והוא סינן אותי ולכן שלחתי לו הודעה. רציתי שהוא יחזור אלי". אך היא לא נשאלה מדוע שלחה הודעה, אלא מדוע רצתה להפגש עמו בבית קפה. מדובר בהתחמקות מתשובה שאינה מוסיפה למהימנות הנתבעת.
בא כוחו של התובעת ענה לב"כ הנתבעת מהר למדי, תוך 9 ימים, והציג בפניו הן את השיקים והן את שטר החוב ואף הצהיר כי אין בכוונת התובע וזוגתו לעשות כל שימוש בבית חוץ ממגורים. אם היו כוונותיה של הנתבעת כנות, הלא יכולה היתה לחזור בה מסרובה להשכיר את הבית לתובע שכן במכתב ב"כ התובע היה גלום יישור ההדורים בין הצדדים ו"התובע הראה כבר רצינות" (פרו' 10/23) שהם הדברים אליהם טוענת הנתבעת כי חתרה. מדובר במכתב שנשלח כחודש וחצי לפני כניסת חוזה השכירות לתוקפו. אולם למכתב זה לפי מיטב ידיעת מותב זה לא נשלחה כל תשובה.
הנתבעת לא הסבירה מדוע לא הביאה את עו"ד שי למתן עדות בבית המשפט למרות שלדבריה הוא ייצג אותה בעריכת ההסכם (פרו' 8/10).
הנתבעת טענה כי שטר החוב שמולא על ידי התובע אינו תקין שכן שמה של הנתבעת אינו נזכר בו ועל כן אין ללמוד ממנו שנעשה לטובתה. לטענתה גם בשיקים לא מופיע שמה כמוטבת ומכך היא לומדת כי כל המסמכים האלה הוכנו על ידי התובע שלא בתום לב רק לאחר הארועים נושא תיק זה ולשם הכנת המשפט.
אולם נראה סביר שלו היה התובע יושב ומכין את שטר החוב לקראת המשפט היה דוקא אז דואג כי שמה של הנתבעת ולא שמו יופיע עליו. את הטעות ניתן לזקוף לזכותו.
יתרה מכך הנתבעת לא תבעה את התובע ראשונה אלא כתגובה לכתב התביעה שהגיש נגדה ודבריו של בא כוחה נשמעים פייסניים למדי כשהוא כותב לתובע בתאריך 9.11.15 : "ראה במכתבי זה הודעת ביטול להסכם... הנך מוזמן לאתר בעבור עצמך נכס אחר" והוא אינו דורש דבר מעבר לכך.
ואילו התובע מגיב בכעס רב על הודעת הביטול ומאיים מייד בתביעת פיצוי. מדוע שיכעס כל כך אם האשם בו – כי התחמק ממתן השיקים ושטר החוב (שהוא יודע שללא מסירתם לא יקבל את מפתחות הדירה)?
מדובר על תביעה ותביעה שכנגד, כאשר כל אחד מהצדדים טוען שהעובדות הן כפי שהוא מציגן. אם כך נטל הראיה מוטל על שני הצדדים באופן שווה. כל אחד מהצדדים הוא עד יחיד ולא הביא עד נוסף לתמיכה בטענותיו. התובע לא העיד את זוגתו שישבה באולם אף כי טען שהיתה נוכחת בחלק מהפגישות ולא העיד את הער ֵבות לשטר. הנתבעת לא העידה את עו"ד שי, אשר עדותו יכלה לשפוך אור על השאלה איזה מקום תפסה העובדה שהתובע לא הביא את השיקים למעמד החתימה ואף יכול והיה נחקר על עניינים אחרים שלגביהם טען התובע , המתייחסים למניעי הנתבעת בביטול העסקה , לדוגמה - הצעת דירתה למכירה.
כאמור לעיל משתי הגירסאות שהוצגו בפני אני מאמינה לגירסת התובע ועל כן מחייבת את הנתבעת לשלם לו את הסכום הנתבע על ידו.
במאמר מוסגר אציין כי אינני רואה מקום להפחית את הפיצוי המוסכם לפי שיקול הדעת המוקנה לי משכל צד תבע ממשנהו סכום זה ומשאף צד לא בקש להפחיתו אם תתקבל תביעת הצד שכנגד.
על כן הנתבעת תשלם לתובע את הסך 38,832 ₪ בצירוף אגרת בית המשפט בסך 970 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 4,637 ₪ כולל מע"מ.
בסך הכל תשלם הנתבעת לתובע סך של 44,439 ₪ וזאת בתוך 30 יום מהיום.
כן תשלם הנתבעת את המחצית השניה של האגרה לקופת בית המשפט לא יאוחר מתאריך 1.3.17.

ניתן היום, י"ז שבט תשע"ז, 13 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

חתימה

ניתן היום, כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורון בכור הילל
נתבע: ריטה חן
שופט :
עורכי דין: